סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

iinseindor

חזית בניין חדר האוכל

.

sasa

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בקיבוץ עין דור

עד שנבנה חדר האוכל הגדול, אכלו חברי קיבוץ עין דור בצריף קטן (ראו שתי תמונות בהמשך). לאחר מכן קיבלו "צריף גרמני" – מבנה עץ ששימש בזמנו קיבוצים רבים כחדר אוכל. כמוהו עדיין ניתן למצוא בכמה קיבוצים בארץ, כאן הוא כבר לא קיים. תמונה של צריף גרמני דומה, בפנים ובחוץ, ניתן למצוא ברשימה על קיבוץ סער. בצריף היו 198 מקומות ישיבה, אך הקיבוץ גדל ובכל ארוחה סעדו כ-500 איש שנאלצו לאכול בזה אחר זה. בעין דור רצו חדר אוכל ל-700 סועדים עם אפשרות להרחבה עתידית (ראו תמונת המודל בהמשך). בפועל תוכנן ונבנה חדר האוכל ל-350 סועדים, כשבארוחות חגיגיות ניתן לדחוס עד 600 איש. חוץ מאוכל, ביקשו החברים כי חדר האוכל יכלול גם מקום לבמה מתקפלת וגם יותאם להקרנת סרטים, חימום ומזגן מרכזי.

האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908) שלמד בבאוהאוס בגרמניה הוזמן לתכנן ב-1968 את בניין חדר האוכל החדיש של הקיבוץ. בסוף 1971 הונחה אבן פינה, אך רק ב-5 לינואר 1976 הושלמה הבנייה וחדר האוכל אוכלס. מסטצ'קין תכנן מבנה בעל ציר מרכזי (הבולט גם מעל לקו גג הבניין), ממנו יוצאים אגפי הבניין השונים. באולם האכילה בולט הציר המודגש בקורות הבטון היורדות מהתקרה ומסתיימות בחזית. כמו בכל חדרי האוכל, גם כאן יכולים הסועדים לצפות בשעת הארוחה על המדשאה המרכזית אותה חוצים שבילי ההליכה המגיעים כולם לבניין – המהווה בעצמו ציר מרכזי בקיבוץ, פיסית ותפקודית. הבניין לא עבר שינויים משמעותיים במהלך השנים. רק כשמתבוננים בחזית הבניין, מכיוון המדשאה המרכזית, אפשר להצטער על גופי התאורה הגסים ששולבו בחזית, ובכבלים המדלדלים מהגג לכל אורכו.

עבודות אחרות של מסטצ'קין שכתבתי עליהן כאן: (1) חדר האוכל בשובל, (2) התאטרון הפתוח בנען, (3) חדר האוכל ובית התרבות בעין גדי, (4) הלול בקומות במזרע, (5) בית הספר לקציני ים הלא גמור בשדות ים, (6) בית היוצר בנוה זוהר, (7) היישוב נווה זוהר ומבנה מסעדה בחוף ים המלח, (8) מרכזיית טלפונים בחוף ים המלח.

במהלך חייו המקצועיים, תכנן מסטצ'קין לא פחות מ-25 חדרי אוכל. כמודרניסט מובהק, דגל מסטצ'קין בתחילת דרכו ביצירת מודל קבוע לחדר אוכל, אותו שכפל בכמה קיבוצים. בשנות השישים כבר זנח את המודל ותכנן לכל קיבוץ חדר אוכל שונה, כמו במקרה של עין דור. רק בסוף דרכו, בשנות ה-80 של המאה שעברה, חזר לעיקרון השכפול, אלא שאז לא שיכפל תכנית אלא רק מרכיב חזותי שהתבסס על קשתות, כמו אלה שניתן למצוא בשובל, יקום ורוחמה.

הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ניתן לרכישה כאן) שערכו מוקי צור ויובל דניאלי ויצא לאור ב-2008, הציג את יצירתו של מסטצ'קין. בין השאר, הופיע שם טקסט שכתב מסטצ'קין בעצמו על בניין חדר האוכל בעין דור:

"בתקופת תכנון חדר האוכל בקיבוץ עין דור חלה בקיבוצים תפנית מסוימת בתפישת המתכונת התכנונית של חדר האוכל. מתוך הסיכומים עם פעילי המחלקה הטכנית של 'השומר הצעיר' וחברי קיבוץ עין דור היה ברור שהמתכונת עליה היה מבוסס תכנון חדרי האוכל בשנות החמישים – פטיו מרכזי, שני אולמי אוכל קטנים בצדיו וכל זה ניתן לאיחוד לאולם אחד – לא תתקבל לבנייה. עתה ביקשו לתכנון אולם אוכל גדול אחד. נתון ברור נוסף היה קיום הגשה עצמית בכל הארוחות, ועם כל זה, שיש לשמור על זהותו והשתייכותו של חדר האוכל למתכונת החברתית של הקיבוץ. החל משביל הכניסה לחדר האוכל, השתדלתי ליצור תחושה שאתה נכנס למבנה ציבור המחייב התנהגות מסוימת. שטח הגשה עצמית והחזרת הכלים מהווה מעצם הפונקציה שלו, מטרד לחבר ולחדר האוכל כולו. מתוך כך, השתדלתי לבודד אותו ויזואלית מאולם האוכל, כך שהסועד לא יראה את הנעשה בו והרעש לא יפריע כל כך. ביקשתי לקבוע צורה גאומטרית מעוגלת של אולם האוכל, שבו יהיה מרכז אחד ששולט על האולם. הכניסה לחדר האוכל אינה ישר מהשביל, כי אם דרך חצר מרוצפת, המכינה את החבר לכניסתו. שטח ההגשה העצמית עצמאי, מוגדר על ידי קירות וקשור במבואות למטבח ולאולם. החבר הבא לסעוד נכנס לאולם דרך הפתח המצוי במרכזו, אשר ממנו הוא יכול להעיף מבט על האולם במלואו. החבר נכנס במרכז של העיגול וממרכזו הוא מתפצל לפלחים של העיגול, זה נותן לו את האפשרות לבחור מקום ישיבה ולהגיע אליו מהמרכז בדרך הקצרה ביותר. בזמן מסיבה או כינוס של כל החברים משמש המרכז מקום הבמה, אליו מופנים כל היושבים, ושדה הראייה שווה לכולם. כך הפנייה אל המרכז או ממנו נעשית לפי השימוש באולם".

הטקסט הזה מתאר באופן מאופק למדי את המהפכה שהתחוללה בתנועה הקיבוצית, ומצאה בין השאר את ביטויה באדריכלות. לכל שינוי אליו מתייחס מסט'צקין בטקסט, קדמו ויכוחים סוערים שבהם השתתף גם מסטצ'קין עצמו. הוא מתייחס כאן לחלוקת השימושים השונים במבנה – נושאים עקרוניים, אך גם בהיבטים עיצוביים היה מסטצ'קין מעורב בויכוחים. כך לדוגמה, הוא התנגד נחרצות לחיפוי קירות הפנים בלוחות עץ. כפי שניתן לראות בתמונות שצלמתי, בוויכוח הזה הוא הפסיד.

חדר האוכל פעיל ומגיש ארוחות צהריים מידי יום וגם ארוחת ערב שבת.

.

מצידה השני של המדשאה המרכזית, ממש מול חדר האוכל, מצוי מקבץ מבני ציבור של הקיבוץ. המקבץ נבנה בכמה שלבים על ידי אדריכלים שונים. מומלץ לבקר גם בו ולכן הבאתי כאן בהמשך תמונות שצלמתי שם. בין אותם מבנים ניתן למצוא את המוזיאון הארכיאולוגי וצמוד לו בית הזיכרון – שניהם שוכנים תחת קורת גג אחת שתכנן האדריכל חיליק ערד (חבר קיבוץ סער, עליו כתבתי כאן בבלוג כבר הרבה וכמובן שאני ממליץ על הספר "הבית, המקום: מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי ומסכם באופן תמציתי את יצירתו). ערד תכנן כאן מכלול מבנים ופיתוח שלם, אך בסופו של דבר נבנה רק המבנה הזה וכן רחבת התכנסות מרוצפת המעוצבת כמו אמפי.

את ההיבט העיצובי בזוג מבנים אלה, ניתן למצוא בעיקר בפתחי החלונות של המבנה: מסגרות בטון חשוף הבולטות מקו חזית הבניין המחופה בטיח שפריץ. כמו רבים מאדריכלי הקיבוץ, ערד השקיע פחות בהיבט העיצובי ויותר במעמדו של המבנה במערך הקיבוצי הכולל. לכן, במקום להתבונן בפרטי בניין רצוי להתרשם מהעמדת המבנה, ממערך הדרכים המשתלבות בו וכן מהפיתוח שבוצע בסביבתו.

.

בסמוך למקבץ מבני הציבור נמצאת תחנת אוטובוס, שראוי להתייחס אליה הודות לעיצובה בבטון חשוף. את התחנה וסביבתה תכנן האדריכל יוסי עמיר, שעבד במחלקת התכנון של הקיבוץ הארצי והיה בשעתו חבר ואף מזכיר הקיבוץ. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לקרול רפאל המנהלת את ארכיון קיבוץ עין דור, על העזרה שנתנה באיתור תמונות היסטוריות של בניין חדר האוכל והציגה בפני פרטים נוספים.

.

בניית חדר אוכל הראשון בעין דור

בניית צריף חדר האוכל הראשון, סוף שנות ה-40 (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

Jדר אוכל הראשון של עין דור 001

פנים צריף חדר האוכל הראשון, סוף שנות ה-40 (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

חדר אוכל הראשון של עין דור בעת פירוק 001

פירוק צריף חדר האוכל הראשון ששימש בגלגולו האחרון כמחסן, 1979 (צילום: זיגי תבורי, מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

MjDXpteo15nXoyUyMNeS16jXnteg-=%09י%20צלם%20חיים%20גבעוני%20001[1]

"הצריף הגרמני" = חדר האוכל השני של הקיבוץ. לאחר פתיחת חדר האוכל השלישי והנוכחי, הפך הבניין לבית תרבות (צילום: חיים גבעוני, מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

תחת הכותרת "פרידה מידי ותיק" פורסם בעלון הקיבוץ שיצא לרגל פירוק צריף חדר האוכל הראשון טקסט קצר ודרמטי המתייחס לחיסול אותו כתב זלמן קדר, אחד מחברי הקיבוץ: "כעת בא הקץ. עדות של שלושים שנה נמחקה מן השטח. כרגיל, בשעה שיורדים אלי קבר, נשכחים הזלזול והבוז, מדברים בשבחך בפעם האחרונה – וסותמים את הגולל. ואנו פולטים עוד אנחה בזכרנו ימי שלושה עשורים שחלפו, ומרגישים משנה שמחה שהיום הננו פה באולם גדול ויפה זה, מוצף אור והומה מאדם המאכלס ארבעה דורות – כן ירבו" (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור).

.

IMG_4858

מודל חדר האוכל החדש: גדול פי שתיים ממה שנבנה (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

טכס אבן הפינה של חדר האוכל 1.1971 001

טקס הנחת אבן הפינה לחדר האוכל, 1971 (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

מסיבת טכס אבן הפינה של חדר האוכל 1971 001

טקס הנחת אבן הפינה לחדר האוכל, 1971 (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

INeU16TXmdeg15QsINen16jXkNeUIA==-=%09=-utf-8-B-16nXqNeUINeQ15XXqNefLCDXnNeZ15PXlCDXk9eg15kg15DXpNec15HXldeZ-=%09ם

מגילת היסוד לחדר האוכל, 1971 (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

IMG_4883

יציקת חלקו המרכזי של בניין חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

Z15nXqiDXl9eT16gg15TXkNeV15vXnCDXkdeo16fXoiDXl9eT16gg-=%09האוכל הישן - אולם תרבות

בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

מי היו המעורבים בהקמתו ובנייתו של בניין חדר האוכל? קרול רפאל בדקה ומצאה:

יוסף מרגלית – אחראי על הרעיון והתכנון (מקור: סוזי מרגלית, אשתו). חדר האוכל הנוכחי הוא חצי מהמתוכנן. עמרם עמיר – היה רכז בניין ובמקצוע נגר (מקור: מרצ'יה עמיר, אשתו). דב שחם – בתור רכז בניין, גמר חדר האוכל היה העבודה הראשונה שלו (מקור: דב שחם). דוד תם – עבד במחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי. היה נציג הקבלן המבצע של חדר האוכל וגם בנה את הבריכה (מקור: דב שחם).

.

IMG_4899

בונים (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

חדר האוכל הנבנה בארפל 001

בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

IMG_4873

לקראת השלמת הבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor06

חזית חדר האוכל, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor03

הכניסה, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor04

המבואה, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor02

שטיפת ידיים, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor07

חדר האוכל במבט מהמבואה, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור) האדריכל מסטצ'קין: "החבר הבא לסעוד נכנס לאולם דרך הפתח המצוי במרכזו, אשר ממנו הוא יכול להעיף מבט על האולם במלואו. החבר נכנס במרכז של העיגול וממרכזו הוא מתפצל לפלחים של העיגול"

.

eindor01

חדר האוכל, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor05

הגשה עצמית, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

eindor08

שטיפת כלים, 1977 (צילום: פאול גרוס, ארכיון קיבוץ עין דור)

.

D271-003

הכניסה וחזית הבניין, 1986 (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

.

D270-125

כלים לשטיפה, 1986 (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

.

נתן אלפרט 1986

אוכלים, 1986 (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

.

פסח 2

סדר פסח בחדר האוכל 01 (צילום: זיגי תבורי, מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

פסח 3

סדר פסח בחדר האוכל 02 (צילום: זיגי תבורי, מקור: ארכיון קיבוץ עין דור)

.

התמונות שצלמתי (אפריל 2014):

.

IMG_7965

חזית הבניין מכיוון המדשאה המרכזית

.

IMG_7964

חזית שמצלה על פתחי החלונות

.

IMG_7967

הצללה על החלון

.

IMG_7986

הכניסה לבניין חדר האוכל. מסטצ'קין: "הכניסה לחדר האוכל אינה ישר מהשביל, כי אם דרך חצר מרוצפת, המכינה את החבר לכניסתו".

.

IMG_7987

הכניסה וברגע בולט מעל הגג גוף בטון חשוף עגול המהווה את הציר המרכזי של הבניין

.

IMG_7979

אולם מבואה

.

IMG_7983

עיטורים באולם המבואה

.

IMG_7984

שלט לכבוד ליל הסדר

.

IMG_7985

חברים יקרים!

.

IMG_7978

מבט על החצר הפנימית מכיוון הכניסה לחדר האוכל

.

IMG_7968

מבט כללי על חדר האוכל

.

IMG_7970

מרחב צעיר

.

IMG_7975

סועדים

.

IMG_7972

עיטורים על החלון הפונה למדשאה המרכזית

.

IMG_7976

מבט מאזור שולחנות האכילה אל מרכז הבניין. מסטצ'קין: "בזמן כינוס או מסיבה משמש המרכז מקום הבמה, אליו מופנים כל היושבים ושדה הראייה שווה לכולם".

.

IMG_7973

פתחים לחדירת אור טבעי שנאטמו עם השנים

.

IMG_7977

הקופה

.

IMG_7980

הגשה עצמית

.

IMG_7982

שטיפת כלים

.

IMG_7993

נוי בקיבוץ

.

IMG_7992

קלנועית

.

IMG_7988

אופניים

.

IMG_7949

מבנה מועדון לחבר ממוקם ממש מול חדר האוכל וצמוד למוזיאון

.

IMG_7950

עבודת קיר שיצר האמן משה סיקלאי

.

IMG_7948

הכניסה למוזיאון (משמאל) ולחדר הנצחה (מימין)

.

IMG_7943

חזית דרומית של הבניין: פתחי חלונות מרובעים הבולטים מקו החזית

.

IMG_7944

מכל חלון מציץ פריט עתיק אחר

.

IMG_7945

הכניסה במבט מדרום (ימינה למוזיאון, משאלה לחדר הנצחה)

.

IMG_7942

הכניסה הגדולה לחדר הנצחה (עכשיו סגורה)

IMG_7947

הכניסה למוזיאון לארכאולוגיה עין דור

.

IMG_7927

המוזיאון

.

IMG_7946

הכניסה לבית הנצחה

.

IMG_7930

בבית הנצחה 01

.

IMG_7940

בבית הנצחה 02

.

IMG_7931

בבית הנצחה 03

.

IMG_7932

בבית הנצחה 04

.

IMG_7935

בבית הנצחה 05

.

IMG_7936

בבית הנצחה 06

.

IMG_7923

תחנת אוטובוס 01

.

IMG_7921

תחנת אוטובוס 02

.

IMG_7922

תחנת אוטובוס 03

.

IMG_7996

יצאתי מהקיבוץ. בצומת צלמתי את הקיבוץ וברקע הר תבור

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ סאסא

חדר האוכל של סאסא הוא אחד מחדרי האוכל המטופחים והמתוחזקים ביותר שנתקלתי בהם בתנועה הקיבוצית. חמישה כוכבים. לא אכלתי אמנם אבל הסתובבתי וגם בדקתי את השירותים. אולי אלה המתנדבים הבאים לכאן מכל העולם ואולי איכות תושבים גבוהה, אולי זה מודעות גבוהה ושגשוג כלכלי (בבעלות הקיבוץ חברת פלסן סאסא המתמחה במיגון רכבים). המצב כאן של חדר האוכל נראה מצוין.

זהות המתכנן המקורי של בניין חדר האוכל לא ברורה. יש כאלה שאומרים שהיה זה שמואל מסטצ'קין (שתכנן גם את חדר האוכל בעין דור) ויש כאלה שטוענים שזה האדריכל חיליק ערד. מה שבטוחים כולם הוא שהבניין הושלם ב-1960. חדר האוכל בסאסא לא מופיע בספר שיצא על עבודותיו של מסטצ'קין וגם לא בזה שיצא על ערד. בנוסף, נראה הבניין שונה מכל שאר המבנים שתכננו השניים, הודות לעובדה שהיה מחופה כולו באבן גיר מקומית (כמו כל שאר הבתים בקיבוץ) ולא בטון חשוף או טיח שפריץ.

סאסא שוכנת על טופוגרפיה תלולה ולכן בניין חדר האוכל מנצל את הגבעה עליה הוא שוכן. בחלק אחד הוא נראה מבנה בן קומה אחת, ובחלק השני הוא דו-קומתי. אולם האכילה נמצא בקומה העליונה, כמו במרבית המקרים של חדרי האוכל הדו-קומתיים, כשהקומה התחתונה משרתת שימושים ציבוריים שונים של הקיבוץ.

מאז חנוכתו לפני 54 שנה, עבר הבניין שלוש הרחבות עליהן הופקדו אדריכלים שונים (את ההרחבה האחרונה תכנן האדריכל אבירם רוזנברג) ולכן קשה היום לזהות את הבניין המקורי. את הבניין הקיים מעטרות בפנים ובחוץ מספר גדול של יצירות אמנות שיצרו אמנים מוכשרים חברי הקיבוץ: יצחק קמינר יצר קירות בטון מעוטרים בחזית הבניין, ורדה יתום יצרה עבודות קיר מקרמיקה בתוך הבניין, ובכניסה לחדר האוכל קיר אמנות נוסף ובולט שבוצע בטכניקה מעורבת על ידי יוסי ספוז'ניק (לא מצאתי עליו מידע). תודה לזיוה רותם מארכיון קיבוץ סאסא על התמונות ששלחה והפרטים.

.

2. חדר האוכל שנות 60

חדר האוכל בשנות ה-60 (מקור: ארכיון קיבוץ סאסא)

.

DSC_0045

חדר האוכל בעת הרחבתו הראשונה (מקור: ארכיון קיבוץ סאסא)

.

ap386-4a

חדר האוכל בשנות ה-90 (מקור: ארכיון קיבוץ סאסא)

.

DSC_0148

הכניסה הראשית לחדר האוכל לאחר ההרחבה האחרונה ב-2012 (מקור: ארכיון קיבוץ סאסא)

.

תמונות שצלמתי עכשיו:

.

IMG_3951

הכניסה היום

.

IMG_3963

הכניסה לחדר אוכל מעוטרת בקיר אמנות בטכניקה מעורבת שיצר יוסי ספוז'ניק וביציקת בטון שיצר חבר הקיבוץ יצחק קמינר

.

IMG_3962

יצחק קמינר נהרג ב"ארץ המרדפים" סמוך ליריחו ב-1968, בקרב שבעקבותיו זכה באיתור העוז

.

IMG_3960

הוא הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים וכן את קירות האמנות בחדר האוכל

.

IMG_3961

פרט

.

IMG_3954

עבודה נוספת על חלק אחר בחזית הבניין

.

IMG_3955

צמוד לדלת הכניסה עבודת קיר שיצר יוסי ספוז'ניק בטכניקה מעורבת

.

IMG_3956

מקרוב

.

IMG_3957

קרוב יותר

.

IMG_3958

חדר האוכל 01

.

IMG_3959

חדר האוכל 02

.

IMG_3952

בתוך הבניין עבודות קיר מקרמיקה שיצרה חברת הקיבוץ ורדה יתום

.

IMG_3953

עבודה נוספת

.

(3) חדר האוכל בקיבוץ איילת השחר

מאז שנחנך לפני שנים ספורות הכביש המהיר העוקף את איילת השחר, אני כבר לא רואה כל נסיעה לצפון את שער הקיבוץ ולצידו מוזיאון חצור שתכנן האדריכל דוד רזניק – מבנה מיוחד המתאים למיקומו לצד הדרך. בזמן שליאור ודניאלה הלכו לשחק פינטבול בין העצים, התפנה לי זמן להיכנס לקיבוץ ולבקר בו.

קיבוץ איילת השחר מתכונן לחגיגות 100 שנה להקמתו. החגיגות צפויות להתחיל בראש השנה הקרוב. איילת השחר הוא אחד מארבעת הקבוצות הראשונות של התנועה הקיבוצית והוא עשיר באדריכלות מתקופות שונות. הספקתי לבקר רק בכמה מהמבנים בו, כולם לצערי היו נעולים ולא יכול הייתי להיכנס אליהם.

את בניין חדר האוכל תכננו במשותף האדריכלים מרדכי זברודסקי ואריך ראש (תודה לויטוריו קורינלדי שזכר את שמו הפרטי של ראש והוסיף ש"הוא היה יקה בשמו, באישיותו ובהכשרתו"). הבניין נבנה כשהוא בולע אל קרבו את חדר האוכל הישן, נחנך ב-1958 ונחשב כבר מאותה עת, וגם עד היום לאחד מחדרי האוכל היפים שנבנו בתנועה הקיבוצית. "זו פנינה ארכיטקטונית, זה משהו מדהים איך שהאדריכלים שילבו אותו בנוף, עם המרפסת שיוצאת אל הנוף והחלונות הגדולים. הוא כמו חץ אל עמק החולה", סיפר לי עוזי דיסלר (91) – חבר הקיבוץ ומי שהיה פעיל שנים רבות בתחום הבנייה באיילת השחר. "חדר האוכל היה מרכז החיים שלנו. הוא שימש גם כחדר אוכל, גם למסיבות, לחגים, לליל הסדר (עד שהוקם 'בית העם') ולעריכת אספות כלליות של האגודה. האספות היו נערכות בשעה תשע בלילה וכשהיה מזג אוויר מתאים, היינו עורכים אותן במרפסת וזה היה יפה מאוד. בארוחות היינו אוכלים והילדים היו משחקים בדשא למטה או במרפסת למעלה".

בניין חדר האוכל מזכיר שלה (Chalet) באלפים השווייצרים, אבל מתברר שלאחרים המבנה מזכיר כנסייה בארוקית. בכל מקרה אלה שעבדו עם זברודסקי, מספרים שהוא אהב לעצב למבנים שתכנן, גג משופע, כמו זה שתכנן בחדר האוכל בחניתה שסקרתי כאן. המבנה מנצל את הטופוגרפיה: בחלקו האחורי (הדרומי) הוא בן קומה אחת והכניסה היא ישר לאולם האכילה. בחלקו הצפוני הוא דו-קומתי כשבמפלס התחתון מצויים משרדים שיועדו להנהלת הקיבוץ ולדואר וכן חדר קטן שיועד למפגש ולמנוחה. לפי האדריכל פרדי כהנא (שהוא היום ההיסטוריון הבכיר לתולדות התכנון בקיבוצים), זה כנראה חדר האוכל הראשון שתוכנן כמבנה דו-קומתי ובכך ייצג תפיסה חדשה בתכנון חדרי אוכל בתנועה. לקראת סיום מבקש דיסלר לציין, שבבניין חדר האוכל גם הקונסטרוקציה נחשבה היתה לחלוצית וחדשנית. לדבריו, הקונסטרוקטור הראשי של המחלקה הטכנית, סיפר לו שכל הגג שבולט קדימה דרש פתרון קונסטרוקטיבי לא שגרתי ולכן כל הגג כולו מתבסס על שתי קורות עליונות. באותה הזדמנות שדיסלר שוחח עם הקונסטרוקטור אי שם בסוף שנות החמישים, ביקש ממנו הקונסטרוקטור בדאגה, שיבדוק ששתי הקורות יישארו שלמות ונקיות ולא יתקעו בהן שום בורג, כי כל פגיעה בהן עלולה לפגוע ביציבות הגג. דיסלר חזר לקיבוץ ועלה לבדוק את הקורות וגילה שכבר הספיקו לתקוע ברגים בדיוק בנקודות שעליהן הזהיר הקונסטרוקטור…

370 סועדים יכולים לסעוד כאן במקביל. מאז השלמתו ב-1958 הבניין כמעט ולא עבר שינויים. ב-1982 נערך בבניין שיפוץ שבמסגרתו עבר חלקו הדרומי שינויים: הכניסה הוקמה מחדש, נוסף אגף לחדרי שירותים, אגף להגשה עצמית, נוספה מכונת כלים וגם תקרה אקוסטית שכיסתה על התקרה המקורית.

ב-2003 הפסיק חדר האוכל לפעול.

.

בסמוך לחדר האוכל מצוי אמפיתיאטרון פתוח שתכנן האדריכל ישראל מילוסלבסקי. דיסלר סיפר לי שהאמפיתיאטרון שימש להקרנת סרטים ו"גם הוא היה מוסד בפני עצמו. הקרינו שם סרטי סינמסקופ. עד אז הקרינו על מסכים קטנים ואז פתאום הגיע המסך הענק הזה. אני זה שאפילו תכנן את הקונסטרוקציה למסך שהיה קבוע. הקונסטרוקציה שהרכבתי למסך הורכבה מברזל ומלוחות אסבסט. שם היו מחוזות נעוריי…".

.

מבנה הרפת הוקם על ידי "גדוד העבודה" שהופקד על בניית המבנים הראשונים באיילת השחר. מי היה האדריכל? "כל התכניות נשלחו ממשרדי פיק"א בפריס", מספר דיסלר.

.

לא רחוק משער הקיבוץ ניצב "בית העם" הענק. גם אותו תכנן האדריכל מרדכי זוברודסקי (הפעם בלי ראש, שהופקד על תכנון בית הארחה שנבנה באותה עת). בית העם נחנך ב-1970 והוא תוכנן כך שיאכלס חוץ ממופעים, גם את ארוחת ליל הסדר השנתית. לכן, תוכנן האולם להכיל 1,000 צופים ובסידור ריהוט שונה גם 1,000 סועדים. כל טרסה באולם הוקמה ברוחב של 1.80 עד 2.00, כדי שניתן יהיה למקם בה שתי שורות של מושבי צופים למופעים או שולחן עם כיסאות מכל צידיו.

בית העם הוקם במקבץ של מספר מבני ציבור חדשים באותה עת של איילת השחר. צמוד לו נבנה "בית פבזנר" נחנך ב-1971 ונבנה במקור לשמש כארכיון וחדר זיכרון. גם בית העם וגם בית פבזנר עומדים היום שוממים. דווקא המבנה השלישי – בית הכנסת (נחנך בחג שבועות 1981 ונבנה על ידי מחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי), פעיל עד היום ועל לוח המודעות אפילו מצאתי זמני תפילות. את בית הכנסת תכנן בשנות ה-60 האדריכל אבנר דרורי, כדי לשרת את אורחי בית הארחה שנבנה בסמוך (והיום מתפקד כמרכז קליטה לעולים מאתיופיה). את בית הכנסת ובית טזנר לא ראיתי ולכן לא צלמתי אותם.

.

בבית הקברות השוכן במזרח הקיבוץ יש שערי ברזל מעוצבים וקיר זיכרון שהוקם בשנות ה-60 מבטון חשוף לזכר קרובי החברים שנספו בשואה. את הקיר עיצב אמן וחבר הקיבוץ גיל מוזס. תמונות בהמשך.

.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לעוזי דיסלר שהיה רכז הבניין באיילת השחר, לאדריכל פרדי כהנא על תכניות חדר האוכל, לאדריכל ויטוריו קורינלדי, לאדריכלית יעל אלף (שגם שלחה לי קישור לגיליון המציג בין השאר, מאמר שפרסמה על הבתים הראשונים באיילת השחר), לאדריכלית קרן מטרני על העזרה, וכן לנועה הרמן מארכיון קיבוץ איילת השחר על הפרטים ההיסטוריים השונים.

.

יעקב סער 1975

1975: חזית הבניין (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

משה פרידן 1964

1964: חזית הבניין (צילום: משה פרידן, לע"מ)

.

D265-042

1975: מבט כללי על חדר האוכל בשעת ארוחת ערב (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

D265-044

1975: ארוחה משפחתית (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

את התכניות של חדר האוכל קבלתי מאדריכל פרדי כהנא שביקש לציין שהן היום נמצאות בארכיון יד טבנקין:

.

אילת השחר חדר אוכל1

תכנית המפלס התחתון. משמאל החדר המשקיף על המדשאה המרכזית אותו צלמתי. כל השאר היה סגור. (מקור: אדר' פרדי כהנא)

.

אילת השחר חדר אוכל1.2

תכנית אולם חדר האוכל במפלס העליון (מקור: אדר' פרדי כהנא)

.

אילת השחר חדר אוכל1.4

חתכים (מקור: אדר' פרדי כהנא)

.

IMG_4310

הבניין במבט מכיוון השביל החוצה את הקיבוץ 01

.

IMG_4309

הבניין במבט מכיוון השביל החוצה את הקיבוץ 02

.

IMG_4301

בחזית אולם האכילה שבקומה העליונה יש מרפסת היקפית הפונה למדשאה המרכזית

.

IMG_4306

מבט על המרפסת מלמטה

.

IMG_4287

למעלה אולם האכילה ולמטה משרדים ותיבות דואר

.

IMG_4286

חזית מערבית של הבניין

.

IMG_4283

הכניסה לחדר האוכל

.

IMG_4284

שלט

.

IMG_4308

מנורה

.

IMG_4298

החלק היחיד שפתוח היה בחדר האוכל היה האגף התחתון ובו תיבות הדואר

.

IMG_4296

אולם קטן, יפה וצנוע נמצא בחלקו התחתון של הבניין ופונה למדשאה המרכזית. יש ספסל למנוחה

.

IMG_4297

כמו בחדר האוכל, גם כאן יש מקום מפגש (שלא בשעות הארוחות) בו ניתן להשקיף על המדשאה

.

IMG_4299

מבט מהחדר אל המשך הבניין והמדרגות המובילות לחדר האכול בקומה העליונה

.

IMG_4300

סימטריה

.

IMG_4288

חדר הדואר

.

IMG_4289

תיבות דואר

.

IMG_4291

מודעה 01

.

IMG_4292

מודעה 02

.

IMG_4293

מודעה 03

.

IMG_4294

מודעה 04

.

IMG_4295

מודעה 05

.

IMG_4303

למרגלות חדר האוכל אמפיתאטרון

.

IMG_4304

את האמפיתאטרון שכבר לא שמיש הפכו לגן

.

IMG_4313

האמפיתאטרון וברקע בניין חדר האוכל 01

.

IMG_4312

האמפיתאטרון וברקע בניין חדר האוכל 02

.

IMG_4311

הבמה (והמדרגות המבוילות אליה) הממוקמת בחלקו התחתון של האמפיתאטרון

.

IMG_4285

שביל בקיבוץ

.

IMG_4329

מתקן משחק ישן 01

.

IMG_4328

מתקן משחק ישן 02

.

IMG_4282

שלט על מגדל המים

.

IMG_4281

מגדל המים

.

האדריכלית יעל אלף, בת איילת השחר סיפרה לי ש"את הרפת מן הסתם תכננו במחלקה הטכנית של I.C.A יחד עם מבני המגורים, והיא אכן מזכירה מבני רפתות מאירופה (נדרש עוד מחקר על ההקבלות הרלוונטיות). הייחוד שלה הוא השימוש בבטון, למעשה זהו מבנה הבטון הראשון בגליל העליון".

בהמשך דבריה, שלחה לי ציטוט מיומנו של אחד מאנשי קבוצת אחוה (שמצאה בארכיון קיבוץ שריד), הקבוצה שבנתה את הרפת וחמשת המבנים הראשונים באיילת השחר: "…אח"כ עברה הקבוצה לאילת השחר, עוד נקודת ותיקים, לבנות בתים. בנינו את הרפת הראשונה ו 5 בתים. אנו לא מנוסים. המהנדס שעלינו גם מתכנן ומנהל העבודה. המהנדס היה מיכאל ארליך. שמו היה ארליך והיה לו אח מורה באיזה נקודה, שמו גליקליך, הוא היה מתלוצץ. "אזוי ווי איך בין ערליך, אזוי איז ער גליקליך". הוא היה מהוותיקים בארץ, היה מהנדס בלתי מדופלם, למד בעבודה ושילמו 'רבי געלד' על עבודתו. הרפת בנויה בטון, קורות ועמודים. מה שהשקיעו שם חומרי בניין, ברזלים ובטון, בנו אח"כ שלוש רפתות. האדמה הייתה שחורה, בוצית, העמודים שקעו, והרפת הסתדקה לשני חצאים. ככה גם הבתים, מזה ככה שילמנו הישוב שכר לימוד מקצוע. ההנהלה הציונית, וככה למדו לעבוד, מתוך השגיאות, למדו איך לעבוד. חברי קבוצת אילת השחר, קיללו את המהנדס, עם הפועלים. כשהיינו מטיילים בארץ, היינו מתביישים לעבור דרך אילת השחר, או בעילום שם. בערבים היינו מטיילים בוואדיות, בנוף הגלילי. בערבים היינו מתאספים עם המהנדס בראש, שרים, למדנו אצלו כמה שירים, או השומרים מכפר גלעדי, בדרך לטבריה, היו נכנסים אצלנו, היו אוכלים שותים ושרים, ככה היו מבלים את הזמן…".

.

IMG_4280

בניין הרפת מ-1923

.

IMG_4316

1923: גדוד עבודה אחוה

.

IMG_4314

מבנה משק מול הרפת ההיסטורית

.

IMG_4327

בית הקברות נמצא בסמוך למשק

.

IMG_4317

שער ראשי

.

IMG_4326

שער צדדי

.

IMG_4319

קיר זיכרון בעיצוב גיל מוזס, חבר הקיבוץ 01

.

IMG_4320

קיר זיכרון 02

.

IMG_4322

קיר זיכרון 03

.

IMG_4323

קיר זיכרון 04

.

IMG_4325

קיר זיכרון 05

.

IMG_4340

לא רחוק מהשער של הקיבוץ ניצב אולם המופעים – היה סגור

.

IMG_4359

בצמוד לשער הקיבוץ ניצב מוזיאון עתיקות חצור שתכנן האדריכל דוד רזניק

.

IMG_4358

חזית דרומית ראשית

.

IMG_4346

קומת כניסה

.

IMG_4351

על העמוד

.

IMG_4344

ראש פינה

.

IMG_4348

היה סגור

.

ולסיום שיר:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • galithatan  On 26/08/2014 at 11:45

    איזו השקעה! תודה על פוסט מעניין.

  • יעל אלף  On 27/08/2014 at 20:31

    מעניין מאוד, למדתי לא מעט על אילת השחר ועל ההקשר הרחב של הנושא בקיבוצים אחרים.

    • Sara Velvart Allen  On 31/08/2014 at 14:04

      מרתק ומרגש. תודה על השתוף.

  • עוזי דיסלר  On 30/08/2014 at 12:54

    מדהים, מדהים . אני כבר שבעים שנה באיילת-השחר, ורוב שנותיי הבוגרות שקוע בעשייה ובבניה בקיבוצי, ומעולם לא ראיתי כתבה כזו מקיפה ומושקעת על האדריכלות באיילת-השחר. כל הכבוד ויישר כוח. כמובן שגם כתבות אחרות בבלוג ,אליו נחשפתי, מרשימות ביותר.

  • Dorit Dot Malin  On 01/09/2014 at 10:50

    מיכאל תבדוק בבקשה אם בנצר סירני חדר האוכל הראשון היה צריף גרמני.. לפי התמונות ברשומה הזו הוא זכור לי כדומה ממש.
    כולל פינת ברזי הסודה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: