סיבוב בבניין ברחוב מנדלסון 4 בתל אביב

אחרי פגישה במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב יצאתי לרחוב פילון ובהמשך ברחוב מנדלסון הסמוך נתקלתי בבניין מספר 4. דקל הוושינגטוניה הוותיק שנשתל בחזיתו הוא נקודת ציון ברחוב שמושכת תשומת לב. גם המעקה המחורר שנעשה בו שימוש במרפסות הוא יוצא דופן. כשמתקרבים מגלים את הכנמליסה שהושקעה בה בעבר תשומת לב והזנחה בהווה.

את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1937 תכננו צמד האדריכלים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה. באותן שנים התמחו השניים בעיקר בתכנון בנייני מגורים משותפים וגם קצת בתכנון מבני ציבור. הבניין הזה הוא מהמוצלחים שתכננו.

ועל כך ברשימה זו.

.

כניסה לבית

.

מפת התמצאות

.

ברחוב מנדלסון יש 8 מבנים ו-6 מהם הוכרזו לשימור

.

הבניין במנדלסון 4 בולט גם בגלל דקל הושינגטוניה שמתנשא לכל גובה הבניין וגם הודות למעקות המחוררים, אבל אותי משכה בעיקר הכניסה

.

מרפסת

.

המעקות המחוררים מופיעים לא רק כאן ואפשר למצוא אותם במבנים נוספים בעיר, לא הרבה אבל יש

.

צידי המרפסות סגורים בלבני זכוכית מקוריים

.

 

שלד הבניין נחשף בכניסה: עמודים עגולים ומטויחים בלבן מקבלים את הבאים

.

בכניסה לבניין, המעבר בין הציבורי הפתוח ובין הפרטי הסגור, הושקעה תשומת לב משמעותית: החל מהחצר החזיתית בה נשתל עץ דקל וושינגטוניה שהפך לנקודת ציון ברחוב, דרך הריצוף המורכב ממשחק של משבצות כהות על רקע בהיר, בריכת נוי (שהפכה לערוגה מוזנחת), מסך הזכוכית המקשר אל מבואת הכניסה הפנימית ועד למדרגות המרווחות המקשרות לדירות

.

דלתות הכניסה ממוקמות מול הפתח בחומה הנמוכה המקיפה את המגרש ופונה לרחוב, כששאר חזית הכניסה מעוצבת בסגנון דומה של מסגרות עץ ולוחות זכוכית מרובעים להם יש הד בעיצוב דוגמת הריצוף

.

.

הסיבוב על בניין דירות פשוט שכמוהו נבנו רבים בתל אביב משמעותית לא בגלל הבניין עצמו אלא בגלל בנייני המגורים שנבנים היום. לעומת האיכות העיצובית והתכנונית שאפיינה את אותם בתי מגורים, קשה להבין כיצד הגענו לבתי המגורים שנבנים כיום – סתמיים, גנריים, חד-גוניים. כיום מנצלים את הקרקע באופן הרבה יותר טוב מאותם בתים קטנים, אך מעבר לכך אני לא מוצא יתרונות. ברחוב מנדלסון תשעה בתים, שבעה מהם הוכרזו לשימור ובכלל זה גם הבניין הזה. אפרט את איכויותיו:

(1) החזית: מעקות המרפסות במקרה של הבית ברחוב מנדלסון 4 מורכבות מדפנות דקיקות ומחוררות בעיגולים שלא מונעים מבט ישיר בין אלה שבמרפסת או בדירה ובין הרחוב, ועדיין שומרים על אינטימיות והסתרה מסוימת. מעקות אלה גם מעניקים לבניין ממד ייחודי ומשולבות בהם אדניות בנויות לפרחים. בשאר המרפסות השתמשו האדריכלים ברשתות ברזל שהיו אז אופנתיות וגם זולות. בדופן הצידית של המרפסת השתמש האדריכל בלבני זכוכית שלהן השפעה דומה והן מעשירות את מנעד החומרים. הטיח הוא יצירת אמנות בפני עצמה: יש לו טקסטורה, צבעוניות ומעל הכל יש לו איכות כזו שגם בלי שיפוץ הוא נותר במצבו המקורי. בכלל הבניין נראה במצב מצוין הודות לאיכות הבנייה. הבעיה היחידה היא ההזנחה, כי בניין אחרי 20 שנה חייב לעבור חידוש וכאן לא עשו כל מאמץ ב-81 השנים האחרונות.

(2) הכניסה: החלוקה בין חוץ ופנים, ציבורי ופרטי תוכננה כאן בשלביות תוך יצירת חוויה נעימה. שרידי הגינון ברצועה המצויה בצמוד לדופן המגרש הפונה לרחוב מעידה על הכוונות הטובות של האדריכל ושל היזם. חלק מהגינון שרד ובולט מכולם הוא עץ דקל הוושינגטוניה (נשתל כנראה בשנות ה-80) שצמרתו מתנשאת לגובה דומה לזה של הבניין ובכל מקרה הופכת אותו לנקודת ציון ברחוב. מבואה מפולשת מקשרת בין הגינה ובין הפנים. היא כוללת בריכת נוי מלבנית שמולאה בבטון ואדמה והפכה לערוגה מוזנחת. כאן גם ניצבות תיבות הדואר, אך בולט מהכל הוא מסך הזכוכית המקשר בין הפנים ובין החוץ וממוסגר במסגרות עץ חומות שממוסגרות בעצמן בחיפוי קרמיקה חומה ששרדה את כל השנים באופן מושלם. גם לריצוף העניקו האדריכלים תשומת לב. הם לא הסתפקו בריצוף שייש מבהיק וחד-גוני, כאן יצרו דוגמאות שמתייחסות לריבועי הזכוכית אך גם מרמזות על כיוון התנועה: דגש על הציר שמקשר בין הרחוב ובין דלתות הכניסה לבניין, ודגש משני על הציר המקשר לחצר ההיקפית.

.

אריחי קרמיקה חומים הם הרקע למסכי הזכוכית

.

.

(3) מבואת כניסה: אולם מרווח שיש לו פונקציה אחת ויחידה והיא להעניק לבאים תחושה נעימה. הבחירה בחומרים מעולים וצבעוניים בשילוב מסכי הזכוכית השוטפים באור שמש את האולם הופכים את המקום לכזה ששווה לעבור דרכו. קרמיקה בגוון צהוב באיכות מעולה מבהיקה גם היום ומעניקה את הממד האופטימי והקליל. בקצה האולם יש ספסל בנוי המצופה בשברי אריחים בגוון כהה והופך למוקד משני ומזמין. בהמשך מופיעים המדרגות הפתוחות לאולם. לצד הכניסה שלושה חדרים נוספים: חדר הסקה מרכזי, מחסן וחנייה מקורה לרכב שהוסבה לשימוש אחר.

(4) מדרגות: אין כאן מעלית אלא חדר מדרגות מרווח כמו מבואת הכניסה. הודות לכך הוא מאוורר ומואר היטב הודות לפתחים הקבועים בחזית המזרחית שלו. הבניין הוא אמנם גוש אחד, אך במדרגות מתגלה כי הדירה הדרומית נמוכה בחצי קומה משתי הדירות הצפוניות וכך המדרגות המורכבות מארבעה מהלכים מנצלים את השטח ולא דורשים מעבר נוסף, אלא מאפשרים פיר גדול במרכז לאוורור ותאורה טבעית. יחד עם זאת, אני משער ששומעים כאן הכל, וטריקת דלת מרעידה את המקום.

(5) דירות: אותן אני לא יכול לפרט היות ולא נכנסתי אליהן. עיון בתכנית הבניין מגלה שהדירות הדרומיות הפונות לעורף המגרש הן דירות חדר, בעוד שתי הצפוניות הפונות לרחוב הן דירות בנות שני חדרים וכולן יש גם חדר מבואה קטן, מטבח, חדר אמבטיה וחדר שירותים. ממדי החדרים בדירות הדרומיות הן 3.8 על 4.2 מטרים, בעוד באלה הצפוניות הן 3.8 על 3.8 מטרים. היות ואין בדירות חדר ממ"ד המורכב מקירות בטון אותן לא ניתן לשבור ולשנות, אז אלה גם דירות שניתן בקלות יחסית לשנות את פריסת החדרים בהן. באופן מיוחד הדיירים בבניין לא סגרו את המרפסות הפונות לרחוב, והותירו בדירה את אזור הביניים בין החלק הפרטי ובין הרחוב.

.

תכנית קומה טיפוסית: שתי דירות של שני חדרים פונות לרחוב ודירת חדר פונה לעורף המגרש (מתוך אתר מינהל ההנדסה)

.

חתך הבניין: דירות גדולות בחלק הפונה לצפון ודירה קטנה נמוכה בחצי קומה בחלק הפונה לדרום. החתך לקוח מתכנית מאוחרת שערך אדריכל יצחק בונה לתוספת דירת חדר על הגג (מתוך אתר מינהל ההנדסה)

.

הקירות מחופים לשם שמירה על תחזוקתם בקרמיקה בגוון חלמון

.

.

תולדות: הבינוי המואץ שהתרחש בתל אביב באמצע שנות ה-30 הגיע ב-1937 גם לאזור שדרות בן גוריון שהיה עד אז מיושב באופן דליל בעיקר בבתים צמודי קרקע. הבית של דוד בן גוריון השוכן בשדרה שלימים נקראה על שמו הוא אחת מהעדויות הבודדות ששרדו מהבינוי המוקדם. אברהם קרסיק שהיגר לכאן מרוסיה, רכש את המגרש המתפרס על כ-480 מ"ר ומסר תחילה את עבודת התכנון לאדריכל זאב הלר. אלא שמסיבות שונות נדחתה התכנית שהגיש הלר לעירייה וקרסיק מסר את העבודה לצמד האדריכלים זברודסקי ובונה שתכננו בית דירות הכולל 10 דירות מגורים. (שנתיים לאחר מכן נוספה על הגג הדירה ה-11 שלא תוכננה במקור). ב-1937 הושלמה בניית הבניין ומאז לא השתנה כמעט ולא נערכו בו שינויים והוא נותר במתכונתו המקורית. הבניין הוכרז לשימור ונערך לו תיק תיעוד מקדים (שמשום מה מתייחס רק לאדריכל יצחק בונה ומתעלם ממרדכי זברודסקי).

האדריכלים: כמו רבים ממשרדי האדריכלים שפעלו בארץ בשנות ה-30, גם משרדם של השותפים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה (בלקס) התמחה בתכנון מבני מגורים בשנים בהן פעל 1939-1933. השניים למדו יחד בטכניון בחיפה, סיימו את לימודיהם ב-1930, עבדו תקופה במקומות שונים שם קיבלו הכשרה פרקטית והפכו לשותפים עם פריחת ענף הבנייה בארץ שהחל הודות לכניסת הון פרטי שהביאו עמם בני העלייה החמישית. בתל אביב ניתן למצוא בתים רבים שתכננו השניים ולמרות שבספר "בתים מן החול" או בכל ספר אחר אין התייחסות משמעותית אליהם, בויקיפדיה יש לכל אחד מהשניים ערך מפורט יחסית וכן ערך על המשרד המשותף. זברודסקי מופיע כאן בבלוג מספר פעמים, היות ולאחר שהתפרקה השותפות הוא עבד בתנועה הקיבוצית ותכנן בהם מבנים רבים. על חדרי אוכל שתכנן הרחבתי כמו אלה בקיבוצים דורות, איילת השחר, יזרעאל וחניתה.

.

דלתות הכניסה נותרו כמו שאר פרטי הבניין במצבם המקורי והשלם

.

מסך זכוכית גם לכיוון מזרח

.

ספסל בנוי

.

דואר

.

אור

.

חדר מדרגות מאוורר ומישהו כבר ניכס לעצמו את השטח לחניית האופניים הפרטיים שלו

.

מבט למעלה אל הפיר

.

המדרגות מורכבים מארבעה מהלכים הסוגרים על הפיר שמאוורר ומאיר היטב את הסביבה

.

מעקה המדרגות מורכב ממסגרת עץ ולוחות זכוכית מחוסמת

.

הקירות מחופים בחלקם התחתון בקרמיקה צהובה מעניקה אווירה אופטימית וקלילה ומקלים על תחזוקת הקירות

.

הדירה הדרומית בבניין, הפונה לעורף המגרש, נמוכה בחצי קומה משתי הדירות שבחלק הצפוני

.

בחלק הצפוני שתי דירות הפונות לרחוב מנדלסון

.

אור

.

ורטיגו

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 16/06/2018 בשעה 21:19

    יש לך טעות במפת ההתמצאות -צרחך להיות אחוב שלמה המלך ולא שאול המלך…

  • יעל  ביום 19/06/2018 בשעה 15:20

    היתה להם חניה לרכבים והם ויתרו עליה?
    החניה היא לא הדבר היקר ביותר שקיים בתל אביב?

  • נורית לשם  ביום 20/06/2018 בשעה 7:55

    במסגרת לימודי השימור-תואר שני בטכניון ערכתי תיק תיעוד לבנין זה(שימור מחמיר) ויחד עם אדריכלית קרן מיטרני חיברנו בויקיפדיה ערך לאדריכלי הבניין-מרדכי זברודצקי ויצחק בונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: