סיבוב בבניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי

צורת העיגול בה עשה האדריכל מנחם באר שימוש עוצמתי בשנות ה-80 בבניין חדר האוכל של קיבוץ געתון ובמרכז האמנויות במכללת עמק יזרעאל, חוזרת ומופיעה כמרכיב משמעותי במרכז ללימודי הסביבה, במכללה האקדמית גליל מערבי, הממוקמת בכניסה הצפונית לעכו. אך יותר מבניינים אחרים, זהו אחד המבנים הייחודיים ביותר מבחינה סגנונית שתכנן באר לאורך דרכו המקצועית, ויש בו גם דגש צורני בפרטים הקטנים כמו גם במסות עצמן.

מבחינה סגנונית שילב כאן באר בין ברוטליזם ובין פוסט-מודרניזם. הדגש הצורני בא לידי ביטוי בכל מרכיב: במרצפות המרובעות, העמודים המעוגלים, קוביות הבטון הנושאות ספסלי עץ, קירוי הזכוכית הפירמידלי, המדרגות הלולייניות והקשתות המשוכפלות בחזיתות האגפים הצדדיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זרוע מניפה מטפחת

.

.

חזית הבניין המזרחית הפונה אל שרידי אמת המים

.

חזית צפון עם הכניסה הראשית פונה לגן הקמפוס

.

חזית הכניסה מודגשת בקיר אמנות המשולב במסה הגדולה של הבניין המתנשאת מעל מבואת הכניסה המפולשת

.

אחת מ-4 הזרועות היוצאות מהאגף המרכזי והעגול (חזית מזרח)

.

כל אחת מחזיתות הזרועות מעוצבת בהשראת אמת המים שקישרה בין עינות געתון ובין עכו

.

.

שני אלמנטים עיקריים מרכיבים את בניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי שבנייתו הושלמה ב-1997. כל אחד משני האלמנטים עוצב בהשראה שונה ובגישה שונה, מהלך שמאפיין את יצירתו המאוחרת של האדריכל מנחם באר, ואולי גם מייצג תקופה המקשרת בין תקופות וסגנונות.

האלמנט הראשון הוא הגוש המרכזי של הבניין המעוצב כאולם גדול ועגול המקורה בכיפת זכוכית פירמידלית. כאן אפשר למצוא כיצד באר ניקשר עדיין לברוטליזם ממנו סרב להיפרד, ושמר גם כאן על הגושניות האקספרסיבית החוזרת ומופיע בעבודותיו הרבות גם כשהוא נמצא כבר עמוק בתוך העידן הפוסט-מודרני.

האלמנט השני הוא פוסט-מודרני באופן מובהק ומתבסס על ציטוט. מדובר ב-4 הזרועות שהבניין שולח למרחב. המקור לציטוט המופיע בזרועות אלה הוא כמעט בלתי נראה – מדובר באמת המים העתיקה שהובילה מים אל עכו הישר מעינות געתון (שבסמוך להם התגורר באר בקיבוץ געתון). שרידי אמת המים מצויים במרחק של כ-20 מטרים בלבד מהבניין, ולמרות שאין לאמה כמעט זכר בשטח, השאיל ממנה באר את צורת הקשתות, ושילב אותה בחזיתות 4 הזרועות. הקשתות שבחר באר לשלב בחזיתות הבניין שולבו בהמשך גם בלוגו של המכללה (לאחרונה הוחלף הלוגו).

החומריות של הבניין מתבססת על ניגודיות שהיתה למוטיב חוזר ביצירתו של באר לאורך השנים: במעטפת הבניין חומרים חשופים, קשים וגולמיים, ובתוך הבניין חומרים מעובדים ורכים. אלא שכאן את מקומו של הבטון החשוף והאפור או את הטיח בעיבוד גס מחליף חיפוי גרנוליט שהוא הגרסה המעודנת של הברוטליזם. בפנים הבניין את חיפוי העץ או הטיח בגוון ירקרק שניתן היה למצוא בעבודותיו הקודמות, מחליף כאן הצבע הלבן, הנקי, הבוהק, הסטרילי. הלבן והניקיון הצורני שבאר עשה בו שימוש מזכיר את השפה העיצובית של אדריכלים אופנתיים בשנות ה-80 כמו ריצ'רד מאייר. הבניין הזה הוא לא פחות ממהפך בגישתו של באר שהיה בן 75 בעת השלמת הבניין, ולמרות זאת הצליח להתחדש ולעדכן את שפתו העיצובית ולא להתקבע.

שילוב אמנות באדריכלות היה גם הוא מוטיב חוזר אצל באר. כאן מופיע קיר אמנות גבוה ורחב מעל הכניסה בחזית הצפונית. אלא שבשיחה עם באר, הוא סיפר שבמקרים רבים הוא יצר הכנה לקיר אמנות ולא בכל המבנים שתכנן התייעצו עמו לגבי האמנות שתשולב בבניין. אלא שכאן שילבו עבודה בניגוד לדעתו, כזו שלא מצאה חן בעיניו ונכפתה עליו ועל הבניין.

משהו מרוח הקיבוץ ניתן למצוא בשילוב הצמחייה בבניין. הצמחייה היא חלק בלתי נפרד החודר אל הבניין ועוטף אותו. החדירה מתבצעת במרכז הבניין בו יצר באר גינת נוי גדולה עליה נשפך אור טבעי מכיפת זכוכית גדולה. הצמחייה המורכבת ממגוון – החל מדשא, שיחים ועד לעצים מקיפה את הבניין ומשתלבת בין הזרועות. מסכי הזכוכית הגבוהים והרחבים העוטפים את האולם העגול, פותחים את המבט אל החוץ ומאפשרים קשר עין בין חלקיו הפנימיים של הבניין ובין הסביבה החיצונית. גם המדרגות הפנימיות והחיצוניות של הבניין זוכות לטיפול המזכיר את המדרגות והרמפות שעיצב באר בבניינים אחרים שתכנן כמו אלה במועדון לחבר ואולם המופעים בקיבוץ המעפיל, חדר האוכל בקיבוץ געתון ומאוחר יותר גם בבית הספר היסודי במזרעה. באר תכנן מבנה נוסף במכללה – בניין אולמות הרצאה ומשרדים, מעוגל גם הוא – אבל עליו אכתוב בהזדמנות אחרת.

.

מנחם באר, 2015

.

אדריכל מנחם באר נולד בבודפשט, הונגריה ב-1925 ובגיל 20 היגר לארץ ישראל ויחד עם קבוצת הכשרה של השומר הצעיר הקים את קיבוץ געתון שבגליל המערבי. את הכשרתו כאדריכל קיבל תחילה עוד בבודפשט, ובשנות ה-50 השלים אותה בטכניון. הוא הצטרף למחלקה הטכנית ושימש יד ימינו של האדריכל שמואל מסטצ'קין. ב-1960 החל לתכנן עבודות כאדריכל בכיר במחלקה עד לפירוק המחלקה. הוא פתח משרד עצמאי קטן בקיבוצו והמשיך לתכנן את סמוך לפטירתו בינואר 2017. ב

להתעניינות מחודשת זכה באר עם פרסומו של הספר "אבני דרך, אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר" (הוצאת יד יערי, 2015) אותו ערכו מוקי צור ויובל דניאלי. בעקבות הספר אצרתי את התערוכה "באר בקיבוץ – האדריכלות של מנחם באר" והתבססה בעיקרה על תצלומיו של עמרי טלמור. התערוכה הוצגה באותה שנה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. שנה לאחר מכן הוצגה התערוכה מחדש בגלריה בבית האדריכל בליווי קטלוג.

כתבתי על כמה מעבודותיו של באר: (1) אולם ספורט בקיבוץ כרמיה, (2) אולם תרבות בקיבוץ יקום, (3) חדר אוכל בקיבוץ געתון, (4) חדר אוכל בקיבוץ בית זרע, (5) חדר אוכל בקיבוץ יחיעם, (6) חדר אוכל ומועדון לחבר בקיבוץ שניר, (7) חדר אוכל וספרייה בקיבוץ זיקים, (8) חדר אוכל בקיבוץ עמיר, (9) קן השומר הצעיר בפתח תקוה. באתר xnet פרסמתי הספד עם פטירתו.

גם יצרתי סרט קצר:

.

. . . 

חזית דרום-מערב

.

האדריכל העניק תשומת לב רבה לאלמנט המדרגות החיצוניות (בתמונה) וגם אלה שבתוך הבניין

.

המדרגות כאלמנט פיסולי

.

מבואת הכניסה המפולשת פונה לכיוון צפון וגם ביום חם במיוחד מאד נעים לשבת בה

.

רוב שטח הבניין הוא אולם ענק שנועד לקשר ל-4 זרועות בהן ממוקמים כיתות, מעבדות ומשרדים. במרכז האולם גינת נוי מוקפת מדרגות לוליניות המקשרות לקומה העליונה

.

וכך זה נראה כשעמרי טלמור מצלם

.

בשונה משאר המבנים שתכנן האדריכל עד אותה עת, מאפיין את הבניין הגוון הלבן והבהיר (עד אז עשה האדריכל שימוש בצבעים ובחיפוי בלוחות עץ)

.

האולם כולו מואר היטב בתאורה טבעית החודרת ממסכי זכוכית בדפנות ובגג שבמרכז

.

העיסוק בצורניות העסיק את האדריכל רבות: העמודים העגולים, המרצפות המרובעות, הספסלים המורכבים מקוביות – והכל לבן

.

הפתחים באולם המקשרים לזרועות או במקרה הזה למעלית – מודגשים בלוחות עץ

.

כניסה לאחת הזרועות

.

קיר זיכרון לתורמים

.

בכל אחת מהזרועות יש חדירת אור טבעי מהתקרה

.

זרוע אחרת

.

כתה

.

כיפת הזכוכית הפירמידלית במרכז הבניין (צילום: עמרי טלמור)

.

מבט מלמטה

.

המדרגות מקיפות גינת נוי שמביאה משהו מרוח הקיבוץ

.

הבניין מתנשא לגובה שתי קומות – בפנים הכל לבן

.

המדרגות הלוליניות חוזרות ומופיעות בעבודות אחרות של מנחם באר

.

בקומה העליונה

.

בקומה העליונה

.

.

מחוץ לגדר המכללה אך במרחק של 20 מטרים מהבניין מצויים שרידי אמת המים שקישרה בין עינות געתון ובין עכו והצליחה להשפיע על האדריכל בעיצוב הבניין:

שרידי אמת המים מחוץ לגדר (מימין), הפסולת בתווך הגדר

.

.

חלקת קבר של חיילי צבא נפוליון מצויה בצמוד ומחוץ לגדר:

.

חלקת הקבר וברקע שורת עצים המלווה את שרידי אמת המים העתיקה

.

שלט הסבר

.

השער

.

מצבות

.

גנרל קפארלי

.

מצבת הגנרל משקיפה על הבניין שתכנן מנחם באר

.

.

ההזמנה לתערוכה שהתקיימה לפני שנה (עיצוב: public school)

 

★

שיר לסיום:

.

★