סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געתון שהפך לאולם מחול

סיפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר, כשתחת ידיו קיבל הבניין פרשנות חדשה. בעוד שבקיבוצים אחרים חדר האוכל הסגור נותר מצבה לאורח-חיים שחלף והפך לפצע פתוח בלב הקהילה, כאן ניתנה לבאר הזדמנות לשמור על יצירתו וגם לשתף פעולה עם בנו.

כיום הבניין שוקק חיים, עד שמוקי צור, שערך לאחרונה את הספר המסכם את פועלו של באר, כינה אותו "חדר האוכל המרקד". בזמן הביקור הראשון שלי בגעתון היה יום בחירות ובאולם המועדון שבקומת הקרקע עמדה קלפי והחברים הצביעו. למעלה התאמנו כמה רקדניות. בביקור השני כבר הייתי עסוק עם באר בצילומי סרט קצר והמוסיקה שליוותה את תרגילי הריקוד רק הפריעה לנו בהקלטה.

שילוב בין מימוש החזון השיתופי ששקע ובין עולם המחול, תוך שמירה על צביונו המקורי של הבניין הכולל בתוכו שפע של עבודות אמנות שיצר שמואל כץ, הופכים את הבניין לאחד מחדרי האוכל הייחודיים בין כל 270 הקיבוצים שהוקמו בארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

מוטב לרקוד חצי דקה

.

מפת התמצאות

.

שלט בכניסה: עדיין הבניין נקרא "חדר אוכל"

.

חזיתו הראשית של חדר האוכל מהמדשאה המרכזית

.

האגף המעוגל הוא תוספת והרחבה משנת 1985

.

רמפה מקיפה את החזית ומאפשרת כניסה לעגלות ישר לאולם האכילה

.

תבליטי בטון דקורטיביים שיצר שמואל כ"ץ מלווים את מעקה הרמפה

.

האגף הראשון של חדר האוכל הושלם ב-1968: מועדון ודואר בקומת הקרקע ואולם אכילה ומטבח במפלס העליון

.

בגלל העבודה על התערוכה שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן יצא לי לבקר בחדר האוכל הזה פעמיים, פעם אחת היתה ביום הבחירות לכנסת ופעם שנייה במסגרת הכנת סרט קצר שיצרתי לצורך התערוכה. תחילה צלמנו את באר במועדון שם ראיינתי אותו, אחר כך עלינו לאולם המחול וצלמנו שני רקדנים שהסכימו לחזור ולרקוד חמש או שש פעמים קטע מחול שהשתמשנו בו לסרט. כשסיימנו עם הרקדנים, מנחם שלף את הכינור שאביו קנה לו עוד בהונגריה, וניגן באולם הגדול והריק, כשקיר האמנות שיצרו יחד שמוליק כץ ומשה סעידי מתנוסס מאחוריו.

בסוף שי (הצלם, הסאונדמן והעורך) נשאר לצלם את הבניין ואני הלכתי עם באר למשרדו. זה היה פספוס שלא צלמנו אותו גם במשרד, אבל היות והיינו צריכים להספיק גם לצלם באותו יום את יובל דניאלי במועדון של קיבוץ המעפיל, נאלצנו לוותר.

הנה הסרט הקצר:

.

★★

★

זהו חדר האוכל הרביעי של הקיבוץ. חדר האוכל הראשון היה צריף עץ שנשרף. אחריו הוקם צריף שוודי שלאחר כמה שנים הוחלף במבנה שתכנן האדריכל אברהם ארליק. חדר האוכל שתכנן ארליק היה קטן מידי לחברים ודרש בכל ארוחה  לקיים כמה משמרות שבאו זו אחר זו כדי שכל החברים יוכלו לאכול. ב-1968 נכנסו החברים לחדר האוכל החדש שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר געתון, וחדר האוכל הישן הוסב לספרייה. עם חנוכת חדר האוכל החדש כתב אחד החברים: "פעם היה לנו חדר אוכל בפחון, היום יש לנו בית מידות. פעם בשלנו על פרימוס, וכשהפרימוס שרף את הצריף בנינו חדר אוכל קטן וצנוע. אכלנו בו עד שהלך והתפרק. בנינו את בית הקיבוץ [כך כינו את חדר האוכל החדש, מ"י] – גאוות המקום ויושביו. היום יש בו קיטור וגז, בית קירור ומתקן לסודה, ריהוט חדש ומכונה לשטיפת הרצפה. הלוואי שנגיע לזמן בו יהיה צר לנו בו ונבוא להרחיב גבולותיו".

המבנה החדש שתכנן באר היה מבנה קופסתי שניצל את הטופוגרפיה הטבעית, כשבחזית המערבית הפונה למדשאה היה הבניין דו קומתי: בקומת הקרקע מבואה, מועדון ודואר ובקומה העליונה חדרי האוכל. לפי האגדה, כבר בשנות ה-60 באר ביקש ליצור אגף מעוגל, אך הסוכנות היהודית שהשתתפה במימון הבנייה סרבה לרעיון, זאת על אף שבאר טען שיש לכך תקדים – חדר האוכל בעין גדי. באר שמר את הקווים המעוגלים במגירה וההזדמנות הגיעה לבסוף כשחדר האוכל כבר היה קטן מלהכיל את החברים ועלה הצורך להרחיב את הבניין הקיים.

ב-1985 נחנך האגף החדש, שבשונה מהאגף הראשון, התאפיין הפעם בתכנית מעוגלת. באר המשיך את השפה העיצובית של האגף הראשון: בטון חשוף ושימוש בצורות מובהקות ולא מתחכמות. מרכיב בולט נוסף אותו בחר באר להמשיך לאורך כל העבודה על הבניין היה שיתוף הפעולה עם האמן שמואל כ"ץ, אף הוא חבר געתון. שיתוף הפעולה הניב תבליטי בטון חשוף דקורטיביים על חזיתות הבניין וכן קירות קרמיקה המעטרים את המועדון לחבר, חדר המדרגות ואת אולם האכילה המרכזי (בביצוע משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם). בקירות האמנות מופיעים מוטיבים פיגורטיביים המייצגים משפחה או סצנות מהחיים בקיבוץ (מעל הכניסה לבניין, בחדר המדרגות ובאולם האכילה) ומוטיבים מעולם החקלאות והצומח (מעקה המרפסת, דופן הרמפה ובמועדון לחבר).

מערך התנועה תוכנן כך שניתן יהיה להגיע ולהיכנס לחדר האוכל מכל כיוון. בדרך זו הודגשה מרכזיותו ונגישותו של הבניין במערך הקיבוצי הכולל. בולטת במיוחד הרמפה המלווה את הגוש המעוגל שהופכת לאחד המרכיבים הדומיננטיים בחזות הבניין, ובדומה למתח שיצר באר בבניין מועדון לחבר והספרייה בקיבוץ זיקים, גם כאן מורגש המתח בין כבדות ובין קלילות.

בשנת 2000 הפסיק חדר האוכל לפעול, אך תוך זמן קצר העלה רמי באר, כוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, רעיון להסב את חדר האוכל לאולמות מחול. הוא קיבל את אישור הקיבוץ, השיג תקציב והזמין את האדריכל המקורי של חדר האוכל ובמקרה גם אבא שלו, שיתכנן את השינויים. אפילו המטבח הוסב לאולם מחול. גם חדר האוכל הישן הוסב בחלקו לאולם מחול, ואכן חדרי האוכל כאן, כפי שציין מוקי צור, הם חדרי אוכל מרקדים.

.

האדריכל מנחם באר זכה ופרסם לאחרונה את הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. הספר מציג עבודות שתכנן במשך חמישים שנה ובעקבותיו אצרתי את התערוכה במוזיאון, שתחזור ותוצג בעוד חודשיים בגלריה בבית האדריכל ביפו. באר יליד הונגריה, 1925, ממייסדי קיבוץ געתון, בוגר הטכניון והיה מבכירי אדריכלי התנועה הקיבוצית. היום הוא ממשיך ומתכנן בתים בשכונת ההרחבה בגעתון. בין השאר כתבתי פה על חדרי האוכל שתכנן בקיבוצים יחיעם, זיקים, בית זרע, עמיר, שניר, וכן על קני השומר הצעיר ברחבי הארץ. כאן פרסמתי מאמר קצר על באר בקיבוץ.

.

1948: חדר האוכל הראשון היה בכלל בחוץ (מקור: ארכיון געתון)

.

1948: המטבח המאולתר (מקור: ארכיון געתון)

.

1950: חדר האוכל הראשון בצריף (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-50: שיחת קיבוץ בחדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

1967: ערוכים לארוחה בחדר האוכל השני (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-50: סדר פסח במחסן הטבק עם עיטורים שיצר שמואל כ"ץ  (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-50: סדר פסח במחסן הכללי עם עיטורים שיצר שמואל כ"ץ (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-60: ערוכים לליל הסדר בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון געתון)

.

שיחה עם אתי לביא (92), ילידת הונגריה, חברת געתון מהגרעין המייסד שעבדה לאורך שנים ארוכות בחדרי האוכל בקיבוץ ואף ניהלה אותם:

איך זה לחיות בקיבוץ?

"אני אהבתי את חיי הקיבוץ, תמיד אמרתי את זה ולא רק היום. אחרים קיללו כל הזמן. אני אני עוצמת את העיניים ומנסה לחזור חזרה, אחרי המחנות באירופה, אחרי המחנה בקפריסין, אחרי מלחמת השחרור, יש לי עבר אורך שאני כבר לא זוכרת.

איך היו השנים המוקדמות בחדר האוכל?

"קראנו למבנה חדר אוכל למרות שהיה בו גם מטבח ומחסן, כי רוב המבנה היה אזור אכילה והמטבח לעומתו היה אזור קטן יחסית. חדר האוכל הישן היה קטן ורעוע וקשה היה לעבוד בו אבל מאד אהבתי את העבודה. בחדר האוכל אהבתי לעבוד לא בגלל התנאים אלא בגלל האנשים. תמיד אהבתי לעבוד עם בני אדם. באותן שנים היינו מעוטי יכולת. הכל היה בעיוני אבל אז לא הרגשנו את העוני, הרגשנו שעכשיו אין אבל שפעם יהיה.

בשלת?

"אף פעם לא בישלתי אלא הייתי במיוחד בניקיון. מי ניקה את חדר האוכל? הצוענים? העולים החדשים? לא… אנחנו היינו צריכים לנקות ואני אהבתי לנקות, אהבתי את הסבון ואת המים. אצלנו הבחורות ההונגריות הביאו את כשרון הבישול מהבית, אבל אני לא כי כבר בגיל 13 וחצי הייתי ספרית והבישול באופן מוחלט לא עניין אותי. אני רק ניקיתי וסדרתי. דאגתי שהכוסות יעמדו במקום ולכל אחד תהיה מפית, ואם לא היו מפיות אז חתכנו ניירות שיהיו על השולחן. כל אורחת צהריים נפתחה במרק. היה מרק עגבניות, מרק שעועית, מרק אפונה, מרק עדשים, מרק תפוחי אדמה ובשישי בערב היה מרק עוף ואם נשאר אז הוא היה מוגש גם בשבת. בארוחה בשבת בצהריים היה צ'ולנט. אנחנו מאד אוהבי צ'ולנט, זו היתה מנה הכרחית. תמיד אמרו שארוחת הצהריים בגעתון מאד טעימה אבל תמיד היתה גם ביקורת עצומה וקטלנית. אני אף פעם לא בשלתי כי לא אהבתי את הביקורת. השיחה הכללית היתה שהיו אוכלים ומתלוננים. וכששאלתי אם היה כל כך לא טעים אז למה סיימו את הכל עד הסוף, אז היו עונים לי 'כי הייתי רעב'.

איך היה המעבר לחדר האוכל החדש?

"כשנכנסנו לחדר האוכל הגדול אני זוכרת את שמחת החברים כי מאז אכלנו רק בלא יותר משתי משמרות. אז גם התחילו הבחורים לעבוד במטבח והיו גם מבשלים. הייתי בין הראשונים שניקו את חדר האוכל החדש ואז גם הייתי אחראית מחסן, ומי שהיה אחראי מחסן היה מנהל חדר האוכל.

מה היה מעמד חדר האוכל בקיבוץ?

"חדר האוכל היה תמיד מרכז החיים החברתי כי האוכל מאד חשוב לבני אדם ועם היתה חסרה כפית קטנה אז היו מוכנים לכתוב על זה מאמר בעיתון של געתון. היו אנשים שישבתי איתם כל ערב והם ישבו איתי ונכנסנו לחיים של כל אחד וזו היתה פגיעה עם מישהו לא היה בא לאכול. לאנשים היו רועדות הידיים והם פחדו לא לבוא לארוחה.

למה סגרו את חדר האוכל?

"קבלנו דירות עם מטבחון ואחר כך קבלנו גם מקררים קטנים ואז היה לי סידור לבישול. התחלנו להיות עשירים, קבלנו את כל אותם דברים פרטיים, כי עד אז לא היה לנו אפילו ארון לשים צלחות או כפיות. אז התחלנו לבשל בבית את הארוחות. זה היה נורא כי החברתיות נפגמה ואז כבר התבלבל הכל. זאת היתה מכה. אני לא אומרת שלא אהבתי לאכול בבית, אלא שאהבתי את הפגישה בחדר האוכל, את החיים החברתיים, אהבנו להיפגש אחד עם השני.

מה דעתך על כך שהפכו את חדר האוכל לאולמות מחול?

"נהדר שזה אולמות מחול ולא מחסן. אני קרובה למחול וזה מאד משמח אותי ואני גם שמחה שהמחול התפתח. הייתי הרקדנית הראשונה בקיבוץ, את יהודית ארנון [חברת געתון עד פטירתה ב-2013, מייסדת להקת המחולה קיבוצית וכלת פרס ישראל למחול, מ"י] הכרתי עוד כשהיינו בנות 12 בתנועת השומר הצעיר בנובזנקי, היום בדרום סלובקיה אבל אז חלק מהונגריה.

את עדיין מבקרת בחדר האוכל לראות שם מחול?

"שנים הייתי קשורה ויהודית היתה מזמינה אותי, אבל עכשיו אני יותר מידי זקנה".

.

1985: איור מאת שמואל כ"ץ המתאר את חדרי האוכל של געתון: למעלה הצריף באמצע האגף הראשון ולמטה ההרחבה (מקור: ארכיון געתון)

.

1968: שער חוברת שעיטר שצואל כ"ץ לכבוד חגיגות 20 שנה לגעתון ולכבוד חנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

1968: חדר האוכל החדש מתנוסס על שער החוברת (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

1968: חדרי האוכל הראשונים (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

חדר האוכל בצריף שנשרף ומתחתיו חדר האוכל הבנוי הראשון (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

בחדר האוכל הישן (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

1968: חדר האוכל החדש (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

1965: יציקות באתר הבנייה של חדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

1965: עבודה עברית (מקור: ארכיון געתון)

.

1966: חזית הבניין בבנייה (מקור: ארכיון געתון)

.

1967: השלמת שלד הבניין כשתבליטי הבטון כבר מופיעים בחזית (מקור: ארכיון געתון)

.

1967: משמאל בניין חדר האוכל והמועדון ומימין המטבח (מקור: ארכיון געתון)

.

1967: בבנייה (מקור: ארכיון געתון)

.

1967: חזית (מקור: ארכיון געתון)

.

1968: קטע מהחזית, על הצללה כנראה לא שמעו אז (מקור: ארכיון געתון)

.

1968: קטע מהחזית (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-70: ילדי געתון על רקע חדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

1984: לקראת גמר בניית האגף החדש (מקור: ארכיון געתון)

.

תחילת שנות ה-50: מנחם באר מנגן בכינור (מקור: ארכיון געתון)

.

שנות ה-80: באר מנגן עם בנו ובתו במועדון שבקומתה קרקע בבניין (מקור: ארכיון געתון)

.

רקדנית

.

הכניסה לחדר האוכל מכיוון המדשאה המרכזית (חזית מערבית)

.

שמחת המשפחה

.

האגף המעוגל שבנייתו הושלמה ב-1985

.

תבליט

.

מבט מלמטה

.

מקרוב

.

מעקה הבטון המתובלט בחזית חדר האוכל

.

ציפורי בטון

.

המפגש בין האגף הראשון ובין האגף השני

.

מבט על האגף הראשון מכיוון הרמפה המקיפה את חדר האוכל

.

מרפסת קטנה בחזית חדר האוכל

.

מעקה

.

המעקה המלווה את הרמפה העולה לחדר האוכל

.

ברמפה 01

.

ברמפה 02

.

מבט על האגף הראשון מהרמפה

.

מבט על המדשאה המרכזית מהרמפה

.

כניסה למבואה מפולשת מתחת לאגף המעוגל

.

תבליט בטון על המעקה מעל הכניסה למבואה

.

המבואה המפולשת שתחת לאגף המאוחר בבניין

.

עמוד עגול

. . .

בצד השני של הבניין רחבת הכניסה בחזית המזרחית של האגף הראשון

.

הכניסה בחזית המזרחית של האגף הראשון

.

מבט על הרחבה בכניסה המזרחית לחדר האוכל

.

הבניין מחופה בחלקו בטיח

.

חזית אגף המטבח שגם עליו יש עבודת אמנות ממתכת שיצר שמואל כ"ץ

.

בכניסה למטבח

.

כניסה נוספת לבניין יש גם מהחזית הדרומית (למעשה יש כניסות מצפון, מזרח ומערב. רק מצפון אין)

.

אולם מבואה עם כניסה למועדון, לוח מודעות, דואר, טלפון ציבורי ומדרגות העולות לאולם האכילה.

.

אולם המבואה

.

לוח מודעות ודואר

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

על לוח המודעות 03

.

על לוח המודעות 04

.

על לוח המודעות 05

.

על לוח המודעות 06

.

על לוח המודעות 07

.

על לוח המודעות 08

.

על לוח המודעות 09

.

על לוח המודעות 10

.

על לוח המודעות 11

.

בכניסה למועדון שבקומת הקרקע

.

בניין ודיור

.

קיר אמנות שעיצב שמואל כ"ץ וביצע משה סעידי

.

אדריכל מנחם באר על רקע קיר האמנות בזמן צילומי סרט קצר על יצירתו

.

קטע בקיר 01

.

קטע בקיר 02

.

חתימת האמן – שמואל כ"ץ 1970

.

המועדון משקיף על הרחבה המפולשת ועל המדשאה המרכזית

.

מבט על הרמפה מהמועדון

.

הבר במועדון

.

קיר אמנות נוסף בבר

.

יום בחירות

.

במועדון יש תערוכה צנועה לשמואל כץ

.

שערי חוברות שאייר

.

צייר: שמואל כץ

.

Swift

.

קיר אמנות במדרגות המקשרות בין המבואה התחתונה והעליונה

.

הקיר עצמו מסתיר את הכיורים של שטיפת הידיין ואחסון המעילים. משמאל לוח המודעות שנותר ריק

.

יש גם צבע. קיר דומה שילב באר בחדר האוכל ביחיעם

.

לוח המודעות

.

אחסנת מעילים

.

אחורי הקיר: שטיפת ידיים וברקע הכניסה מהרחבה העליונה שבחזית המזרחית של הבניין

.

מזמן לא שטפו פה ידיים

.

אולם האכילה המקורי שהושלם ב-1968 משמש היום כאחד מאולמות המחול

.

בעבר שני אולמות האכילה (זה מ-168 וזה מ-85) היו מחוברים) כיום יש מסדרון צר שמקשר ביניהם

.

בחלק הדרומי של הבניין יש מבואה נוספת המקשרת לקומה התחתונה. מבואה זו שהוקמה ב-1985 באגף החדש מחופה כולה בלוחות עץ בשילוב אמנות

.

המבואה הדרומית במפלס התחתון

.

מבט מהמדרגות על הפתח הדרומי

.

1986: חדר האוכל ערוך לארוחה (מקור: ארכיון געתון)

.

כיום אולם האכילה החדש הוסב גם הוא לאולם מחול בו נערכים גם מופעים

.

האולם כולו עטוף בפתחי חלונות רחבים וגבוהים כששורת לוחות עץ עם אמנות שיצר שמואל כץ מעטרים את האולם

.

אחד הלוחות

.

חלק משמעותי מהקיר המזרחי באולם מכוסה בתבליט קרמיקה ענק, ככל הנראה קיר האמנות הגדול והשאפתני ביותר בחדרי האוכל בתנועה הקיבוצית

.

במקור הקיר שמשמאל היה פתוח וניתן היה לעבור באופן חופשי לאולם האכילה של האגף הישן

.

תקרת העץ משתלבת יפה עם קיר הקרמיקה

.

מנחם באר מנגן על הכינור

.

אמנות

.

מנגן

.

בכינור

.

רוקדים 01

.

רוקדים 02

.

שמש

.

קטע מתקרת העץ

.

גם המטבח הוסב לאולם מחול

.

רמי באר בזמן הצילומים

.

מימין חדר האוכל של באר ומשמאל חדר האוכל השני שהוסב גם הוא לאולם מחול ולספרייה

.

חלקו האחורי של חדר האוכל שהוסב לאולם מחול ולספרייה

.

עבודת קרמיקה על חזית חדר האוכל הישן

.

בכניסה לספרייה

.

הספר של מנחם באר בחלון הראווה של הספרייה

.

מנחם באר מודה לחברים

.

אולם המחול בחדר האוכל הישן

.

יש הרבה מראות ועל אחת רמי באר מביט בעצמו

.

על קירות חדר האוכל הישן

.

נוסע בקלנועית של מנחם באר למשרדו

.

בדרך למשרד

.

גם בעשור העשירי לחייו ממשיך באר לתכנן

.

לפני עשרים שנה באר למד אוטוקאד ומאז הוא מתכנן רק באמצעות מחשב

.

על הקיר נשענת תמונה ישנה של האגף הראשון של חדר האוכל החדש

.

על הקיר נשענות תמונות של פרויקטים מהעבר: משמאל אולם תרבות יד לבנים בקיבוץ כפר מנחם

.

באר הוא אדריכל הבית של געתון כבר 68 שנה

.

הערכה

.

מהמבנים המוקדמים שהוקמו בגעתון, באר רק השפיע על הפרטים הקטנים (במקור נשקייה)

.

שלט הסבר על המבנה

.

עבודת קרמיקה מעטרת את החזית, רק הצמחייה מסתירה ואולי גם קצת הורסת

.

כמו כל עבודות האמנות המשולבות באדריכלות בגעתון, גם את זו יצר שמואל כץ חבר הקיבוץ וחבר של באר

.

פרט

.

חזית מצוירת של צריף ישן

.

כמו דירה להשכיר

.

שמש

.

תבליט בטון בכניסה למבנה אחר

.

התבליט

.

יש כאן גם מוזיאון

.

פרסקו על מבנה ששימש במקור כמקלחות משותפות

.

פרסקו

.

שלט

★

תודה למנחם באר, ארכיון געתון, סילביה גלייברמן, ניצן רודין ואתי לביא, מוקי צור, יובל דניאלי, נעמי מורג, ארכיון יד טבנקין, ספריית רמת אפעל

★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★