סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געתון שהפך לאולם מחול

סיפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה לא הוזמן קצב או סתם שרלטן, אלא המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר, כשתחת ידיו קיבל הבניין פרשנות חדשה. בעוד שבקיבוצים אחרים חדר האוכל הסגור נותר מצבה לאורח חיים שחלף והפך לפצע פתוח בלב הקהילה, כאן ניתנה לבאר ההזדמנות לשמור על יצירתו וגם לשתף פעולה עם בנו.

כיום הבניין כל כך שוקק חיים, עד שמוקי צור, שערך לאחרונה את הספר המסכם את פועלו של באר, כינה אותו "חדר האוכל המרקד". בזמן הביקור הראשון שלי בגעתון באולם המועדון שבקומת הקרקע עמדה קלפי והחברים הצביעו לכנופיית הנבלות בכנסת, למעלה התאמנו כמה רקדניות. בביקור השני כבר הייתי עסוק עם באר בצילומי סרט קצר והמוסיקה שליוותה את התרגילים רק הפריעה לנו בהקלטה.

שילוב בין מימוש החזון החברתי ששקע ובין עולם המחול, תוך שמירה על צביונו המקורי של הבניין הכולל בתוכו שפע של עבודות אמנות שיצר שמואל כ"ץ, הופכים את הבניין לאחד מחדרי האוכל הייחודיים בין כל 240 הקיבוצים שהוקמו בארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12994529_1267692379927008_7154836175409628446_n

מוטב לרקוד חצי דקה

.

געתון

מפת התמצאות

.

DSC04099

שלט בכניסה: עדיין הבניין נקרא "חדר אוכל"

.

DSC04190

חזיתו הראשית של חדר האוכל מהמדשאה המרכזית

.

DSC00472

האגף המעוגל הוא תוספת והרחבה משנת 1985

.

DSC04103

רמפה מקיפה את החזית ומאפשרת כניסה לעגלות ישר לאולם האכילה

.

DSC04187

תבליטי בטון דקורטיביים שיצר שמואל כ"ץ מלווים את מעקה הרמפה

.

DSC00468

האגף הראשון של חדר האוכל הושלם ב-1968: מועדון ודואר בקומת הקרקע ואולם אכילה ומטבח במפלס העליון

.

בגלל העבודה על התערוכה שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן יצא לי לבקר בחדר האוכל הזה פעמיים, פעם אחת היתה ביום הבחירות לכנסת ופעם שנייה במסגרת הכנת סרט קצר שיצרתי לצורך התערוכה. תחילה צלמנו את באר במועדון שם ראיינתי אותו, אחר כך עלינו לאולם המחול וצלמנו שני רקדנים שהסכימו לחזור ולרקוד חמש או שש פעמים קטע מחול שהשתמשנו בו לסרט. כשסיימנו עם הרקדנים, מנחם שלף את הכינור שאביו קנה לו עוד בהונגריה, וניגן באולם הגדול והריק, כשקיר האמנות שיצרו יחד שמוליק כץ ומשה סעידי מתנוסס מאחוריו.

בסוף שי (הצלם, הסאונדמן והעורך) נשאר לצלם את הבניין ואני הלכתי עם באר למשרדו. זה היה פספוס שלא צלמנו אותו גם במשרד, אבל היות והיינו צריכים להספיק גם לצלם באותו יום את יובל דניאלי במועדון של קיבוץ המעפיל, נאלצנו לוותר.

הנה הסרט הקצר:

.

★★

זהו חדר האוכל הרביעי של הקיבוץ. חדר האוכל הראשון היה צריף עץ שנשרף. אחריו הוקם צריף שוודי שלאחר כמה שנים הוחלף במבנה שתכנן האדריכל אברהם ארליק. חדר האוכל שתכנן ארליק היה קטן מידי לחברים ודרש בכל ארוחה  לקיים כמה משמרות שבאו זו אחר זו כדי שכל החברים יוכלו לאכול. ב-1968 נכנסו החברים לחדר האוכל החדש שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר געתון, וחדר האוכל הישן הוסב לספרייה. עם חנוכת חדר האוכל החדש כתב אחד החברים: "פעם היה לנו חדר אוכל בפחון, היום יש לנו בית מידות. פעם בשלנו על פרימוס, וכשהפרימוס שרף את הצריף בנינו חדר אוכל קטן וצנוע. אכלנו בו עד שהלך והתפרק. בנינו את בית הקיבוץ [כך כינו את חדר האוכל החדש, מ"י] – גאוות המקום ויושביו. היום יש בו קיטור וגז, בית קירור ומתקן לסודה, ריהוט חדש ומכונה לשטיפת הרצפה. הלוואי שנגיע לזמן בו יהיה צר לנו בו ונבוא להרחיב גבולותיו".

המבנה החדש שתכנן באר היה מבנה קופסתי שניצל את הטופוגרפיה הטבעית, כשבחזית המערבית הפונה למדשאה היה הבניין דו קומתי: בקומת הקרקע מבואה, מועדון ודואר ובקומה העליונה חדרי האוכל. לפי האגדה, כבר בשנות ה-60 באר ביקש ליצור אגף מעוגל, אך הסוכנות היהודית שהשתתפה במימון הבנייה סרבה לרעיון, זאת על אף שבאר טען שיש לכך תקדים – חדר האוכל בעין גדי. באר שמר את הקווים המעוגלים במגירה וההזדמנות הגיעה לבסוף כשחדר האוכל כבר היה קטן מלהכיל את החברים ועלה הצורך להרחיב את הבניין הקיים.

ב-1985 נחנך האגף החדש, שבשונה מהאגף הראשון, התאפיין הפעם בתכנית מעוגלת. באר המשיך את השפה העיצובית של האגף הראשון: בטון חשוף ושימוש בצורות מובהקות ולא מתחכמות. מרכיב בולט נוסף אותו בחר באר להמשיך לאורך כל העבודה על הבניין היה שיתוף הפעולה עם האמן שמואל כ"ץ, אף הוא חבר געתון. שיתוף הפעולה הניב תבליטי בטון חשוף דקורטיביים על חזיתות הבניין וכן קירות קרמיקה המעטרים את המועדון לחבר, חדר המדרגות ואת אולם האכילה המרכזי (בביצוע משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם). בקירות האמנות מופיעים מוטיבים פיגורטיביים המייצגים משפחה או סצנות מהחיים בקיבוץ (מעל הכניסה לבניין, בחדר המדרגות ובאולם האכילה) ומוטיבים מעולם החקלאות והצומח (מעקה המרפסת, דופן הרמפה ובמועדון לחבר).

מערך התנועה תוכנן כך שניתן יהיה להגיע ולהיכנס לחדר האוכל מכל כיוון. בדרך זו הודגשה מרכזיותו ונגישותו של הבניין במערך הקיבוצי הכולל. בולטת במיוחד הרמפה המלווה את הגוש המעוגל שהופכת לאחד המרכיבים הדומיננטיים בחזות הבניין, ובדומה למתח שיצר באר בבניין מועדון לחבר והספרייה בקיבוץ זיקים, גם כאן מורגש המתח בין כבדות ובין קלילות.

בשנת 2000 הפסיק חדר האוכל לפעול, אך תוך זמן קצר העלה רמי באר, כוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, רעיון להסב את חדר האוכל לאולמות מחול. הוא קיבל את אישור הקיבוץ, השיג תקציב והזמין את האדריכל המקורי של חדר האוכל ובמקרה גם אבא שלו, שיתכנן את השינויים. אפילו המטבח הוסב לאולם מחול. גם חדר האוכל הישן הוסב בחלקו לאולם מחול, ואכן חדרי האוכל כאן, כפי שציין מוקי צור, הם חדרי אוכל מרקדים.

.

האדריכל מנחם באר זכה ופרסם לאחרונה את הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. הספר מציג עבודות שתכנן במשך חמישים שנה ובעקבותיו אצרתי את התערוכה במוזיאון, שתחזור ותוצג בעוד חודשיים בגלריה בבית האדריכל ביפו. באר יליד הונגריה, 1925, ממייסדי קיבוץ געתון, בוגר הטכניון והיה מבכירי אדריכלי התנועה הקיבוצית. היום הוא ממשיך ומתכנן בתים בשכונת ההרחבה בגעתון. בין השאר כתבתי פה על חדרי האוכל שתכנן בקיבוצים יחיעם, זיקיםבית זרע, עמיר, שניר, וכן על קני השומר הצעיר ברחבי הארץ. כאן פרסמתי מאמר קצר על באר בקיבוץ.

.

עלייה לקרקע-במטבח המאולתר

1948: חדר האוכל הראשון היה בכלל בחוץ (מקור: ארכיון געתון)

.

העלייה לקרקע-נעמי כץ במטבח המאולתר

1948: המטבח המאולתר (מקור: ארכיון געתון)

.

חדר האוכל הראשון-הצריף שנשרף-תמונה יחידה

1950: חדר האוכל הראשון בצריף (מקור: ארכיון געתון)

.

שיחות קיבוץ חדר האוכל,בוניו המזכיר-שונות ה-50

שנות ה-50: שיחת קיבוץ בחדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

געתון-חדר האוכל הישן-1967-הארוחה מוכנה

1967: ערוכים לארוחה בחדר האוכל השני (מקור: ארכיון געתון)

.

סדר פסח במחסן של טבק שנות ה-50

שנות ה-50: סדר פסח במחסן הטבק עם עיטורים שיצר שמואל כ"ץ  (מקור: ארכיון געתון)

.

סדר פסח במחסן הכללי

שנות ה-50: סדר פסח במחסן הכללי עם עיטורים שיצר שמואל כ"ץ (מקור: ארכיון געתון)

.

10446258_1464664607141880_2879113602480048636_o

שנות ה-60: ערוכים לליל הסדר בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון געתון)

.

שיחה עם אתי לביא (92), ילידת הונגריה, חברת געתון מהגרעין המייסד שעבדה לאורך שנים ארוכות בחדרי האוכל בקיבוץ ואף ניהלה אותם:

איך זה לחיות בקיבוץ?

"אני אהבתי את חיי הקיבוץ, תמיד אמרתי את זה ולא רק היום. אחרים קיללו כל הזמן. אני אני עוצמת את העיניים ומנסה לחזור חזרה, אחרי המחנות באירופה, אחרי המחנה בקפריסין, אחרי מלחמת השחרור, יש לי עבר אורך שאני כבר לא זוכרת.

איך היו השנים המוקדמות בחדר האוכל?

"קראנו למבנה חדר אוכל למרות שהיה בו גם מטבח ומחסן, כי רוב המבנה היה אזור אכילה והמטבח לעומתו היה אזור קטן יחסית. חדר האוכל הישן היה קטן ורעוע וקשה היה לעבוד בו אבל מאד אהבתי את העבודה. בחדר האוכל אהבתי לעבוד לא בגלל התנאים אלא בגלל האנשים. תמיד אהבתי לעבוד עם בני אדם. באותן שנים היינו מעוטי יכולת. הכל היה בעיוני אבל אז לא הרגשנו את העוני, הרגשנו שעכשיו אין אבל שפעם יהיה.

בשלת?

"אף פעם לא בישלתי אלא הייתי במיוחד בניקיון. מי ניקה את חדר האוכל? הצוענים? העולים החדשים? לא… אנחנו היינו צריכים לנקות ואני אהבתי לנקות, אהבתי את הסבון ואת המים. אצלנו הבחורות ההונגריות הביאו את כשרון הבישול מהבית, אבל אני לא כי כבר בגיל 13 וחצי הייתי ספרית והבישול באופן מוחלט לא עניין אותי. אני רק ניקיתי וסדרתי. דאגתי שהכוסות יעמדו במקום ולכל אחד תהיה מפית, ואם לא היו מפיות אז חתכנו ניירות שיהיו על השולחן. כל אורחת צהריים נפתחה במרק. היה מרק עגבניות, מרק שעועית, מרק אפונה, מרק עדשים, מרק תפוחי אדמה ובשישי בערב היה מרק עוף ואם נשאר אז הוא היה מוגש גם בשבת. בארוחה בשבת בצהריים היה צ'ולנט. אנחנו מאד אוהבי צ'ולנט, זו היתה מנה הכרחית. תמיד אמרו שארוחת הצהריים בגעתון מאד טעימה אבל תמיד היתה גם ביקורת עצומה וקטלנית. אני אף פעם לא בשלתי כי לא אהבתי את הביקורת. השיחה הכללית היתה שהיו אוכלים ומתלוננים. וכששאלתי אם היה כל כך לא טעים אז למה סיימו את הכל עד הסוף, אז היו עונים לי 'כי הייתי רעב'.

איך היה המעבר לחדר האוכל החדש?

"כשנכנסנו לחדר האוכל הגדול אני זוכרת את שמחת החברים כי מאז אכלנו רק בלא יותר משתי משמרות. אז גם התחילו הבחורים לעבוד במטבח והיו גם מבשלים. הייתי בין הראשונים שניקו את חדר האוכל החדש ואז גם הייתי אחראית מחסן, ומי שהיה אחראי מחסן היה מנהל חדר האוכל.

מה היה מעמד חדר האוכל בקיבוץ?

"חדר האוכל היה תמיד מרכז החיים החברתי כי האוכל מאד חשוב לבני אדם ועם היתה חסרה כפית קטנה אז היו מוכנים לכתוב על זה מאמר בעיתון של געתון. היו אנשים שישבתי איתם כל ערב והם ישבו איתי ונכנסנו לחיים של כל אחד וזו היתה פגיעה עם מישהו לא היה בא לאכול. לאנשים היו רועדות הידיים והם פחדו לא לבוא לארוחה.

למה סגרו את חדר האוכל?

"קבלנו דירות עם מטבחון ואחר כך קבלנו גם מקררים קטנים ואז היה לי סידור לבישול. התחלנו להיות עשירים, קבלנו את כל אותם דברים פרטיים, כי עד אז לא היה לנו אפילו ארון לשים צלחות או כפיות. אז התחלנו לבשל בבית את הארוחות. זה היה נורא כי החברתיות נפגמה ואז כבר התבלבל הכל. זאת היתה מכה. אני לא אומרת שלא אהבתי לאכול בבית, אלא שאהבתי את הפגישה בחדר האוכל, את החיים החברתיים, אהבנו להיפגש אחד עם השני.

מה דעתך על כך שהפכו את חדר האוכל לאולמות מחול?

"נהדר שזה אולמות מחול ולא מחסן. אני קרובה למחול וזה מאד משמח אותי ואני גם שמחה שהמחול התפתח. הייתי הרקדנית הראשונה בקיבוץ, את יהודית ארנון [חברת געתון עד פטירתה ב-2013, מייסדת להקת המחולה קיבוצית וכלת פרס ישראל למחול, מ"י] הכרתי עוד כשהיינו בנות 12 בתנועת השומר הצעיר בנובזנקי, היום בדרום סלובקיה אבל אז חלק מהונגריה.

את עדיין מבקרת בחדר האוכל לראות שם מחול?

"שנים הייתי קשורה ויהודית היתה מזמינה אותי, אבל עכשיו אני יותר מידי זקנה".

.

MeniBeer_Gaaton_Diner_1948_1985

1985: איור מאת שמואל כ"ץ המתאר את חדרי האוכל של געתון: למעלה הצריף באמצע האגף הראשון ולמטה ההרחבה (מקור: ארכיון געתון)

.

DSC00078

1968: שער חוברת שעיטר שצואל כ"ץ לכבוד חגיגות 20 שנה לגעתון ולכבוד חנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

DSC00079

1968: חדר האוכל החדש מתנוסס על שער החוברת (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

DSC00081

1968: חדרי האוכל הראשונים (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

DSC00082

חדר האוכל בצריף שנשרף ומתחתיו חדר האוכל הבנוי הראשון (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

DSC00083

בחדר האוכל הישן (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

DSC00084

1968: חדר האוכל החדש (מקור: ספריית רמת אפעל)

.

20150917071139962_0001

1965: יציקות באתר הבנייה של חדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917071445519_0001

1965: עבודה עברית (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917072020274_0001

1966: חזית הבניין בבנייה (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917072035092_0001

1967: השלמת שלד הבניין כשתבליטי הבטון כבר מופיעים בחזית (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917071641957_0001

1967: משמאל בניין חדר האוכל והמועדון ומימין המטבח (מקור: ארכיון געתון)

.

חדר האוכל החדש בבנייה 1969

1967: בבנייה (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917071833637_0001

1967: חזית (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917071948139_0001

1968: קטע מהחזית, על הצללה כנראה לא שמעו אז (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917072056472_0001

1968: קטע מהחזית (מקור: ארכיון געתון)

.

905521_1419390235002651_8219376642224239429_o

שנות ה-70: ילדי געתון על רקע חדר האוכל (מקור: ארכיון געתון)

.

חדר האוכל המורחב,לקראת גמר הבנייה 1984

1984: לקראת גמר בניית האגף החדש (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917072254939_0001

תחילת שנות ה-50: מנחם באר מנגן בכינור (מקור: ארכיון געתון)

.

20150917072254939_0001 - Copy

שנות ה-80: באר מנגן עם בנו ובתו במועדון שבקומתה קרקע בבניין (מקור: ארכיון געתון)

.

DSC00479

רקדנית

.

DSC04137

הכניסה לחדר האוכל מכיוון המדשאה המרכזית (חזית מערבית)

.

DSC04138

שמחת המשפחה

.

DSC04136

האגף המעוגל שבנייתו הושלמה ב-1985

.

DSC04135

תבליט

.

DSC04133

מבט מלמטה

.

DSC04128

מקרוב

.

DSC00482

מעקה הבטון המתובלט בחזית חדר האוכל

.

DSC00483

ציפורי בטון

.

DSC04124

המפגש בין האגף הראשון ובין האגף השני

.

DSC00492

מבט על האגף הראשון מכיוון הרמפה המקיפה את חדר האוכל

.

DSC00454

מרפסת קטנה בחזית חדר האוכל

.

DSC00498

מעקה

.

DSC00500

המעקה המלווה את הרמפה העולה לחדר האוכל

.

DSC04126

ברמפה 01

.

DSC04129

ברמפה 02

.

DSC04132

מבט על האגף הראשון מהרמפה

.

DSC00495

מבט על המדשאה המרכזית מהרמפה

.

DSC04183

כניסה למבואה מפולשת מתחת לאגף המעוגל

.

DSC04184

תבליט בטון על המעקה מעל הכניסה למבואה

.

DSC04185

המבואה המפולשת שתחת לאגף המאוחר בבניין

.

DSC00329

עמוד עגול

. . .

DSC04160

בצד השני של הבניין רחבת הכניסה בחזית המזרחית של האגף הראשון

.

DSC04153

הכניסה בחזית המזרחית של האגף הראשון

.

DSC00576

מבט על הרחבה בכניסה המזרחית לחדר האוכל

.

DSC00577

הבניין מחופה בחלקו בטיח

.

DSC04177

חזית אגף המטבח שגם עליו יש עבודת אמנות ממתכת שיצר שמואל כ"ץ

.

DSC04178

בכניסה למטבח

.

DSC00322

כניסה נוספת לבניין יש גם מהחזית הדרומית (למעשה יש כניסות מצפון, מזרח ומערב. רק מצפון אין)

.

DSC04139

אולם מבואה עם כניסה למועדון, לוח מודעות, דואר, טלפון ציבורי ומדרגות העולות לאולם האכילה.

.

DSC00465

אולם המבואה

.

DSC00462

לוח מודעות ודואר

.

DSC00341

על לוח המודעות 01

.

DSC00333

על לוח המודעות 02

.

DSC00337

על לוח המודעות 03

.

DSC00339

על לוח המודעות 04

.

DSC00338

על לוח המודעות 05

.

DSC00332

על לוח המודעות 06

.

DSC00335

על לוח המודעות 07

.

DSC00340

על לוח המודעות 08

.

DSC04141

על לוח המודעות 09

.

DSC00336

על לוח המודעות 10

.

DSC04140

על לוח המודעות 11

.

DSC00590

בכניסה למועדון שבקומת הקרקע

.

DSC04122

בניין ודיור

.

DSC04116

קיר אמנות שעיצב שמואל כ"ץ וביצע משה סעידי

.

DSC00427

אדריכל מנחם באר על רקע קיר האמנות בזמן צילומי סרט קצר על יצירתו

.

DSC04113

קטע בקיר 01

.

DSC04117

קטע בקיר 02

.

DSC04111

חתימת האמן – שמואל כ"ץ 1970

.

DSC00420

המועדון משקיף על הרחבה המפולשת ועל המדשאה המרכזית

.

DSC04121

מבט על הרמפה מהמועדון

.

DSC04118

הבר במועדון

.

DSC04120

קיר אמנות נוסף בבר

.

DSC04109

יום בחירות

.

DSC00415

במועדון יש תערוכה צנועה לשמואל כץ

.

DSC00419

שערי חוברות שאייר

.

DSC00416

צייר: שמואל כץ

.

DSC00417

Swift

.

DSC00431

קיר אמנות במדרגות המקשרות בין המבואה התחתונה והעליונה

.

DSC04144

הקיר עצמו מסתיר את הכיורים של שטיפת הידיין ואחסון המעילים. משמאל לוח המודעות שנותר ריק

.

DSC00561

יש גם צבע. קיר דומה שילב באר בחדר האוכל ביחיעם

.

DSC00573

לוח המודעות

.

DSC04151

אחסנת מעילים

.

DSC04150

אחורי הקיר: שטיפת ידיים וברקע הכניסה מהרחבה העליונה שבחזית המזרחית של הבניין

.

DSC00570

מזמן לא שטפו פה ידיים

.

DSC00581

אולם האכילה המקורי שהושלם ב-1968 משמש היום כאחד מאולמות המחול

.

DSC00451

בעבר שני אולמות האכילה (זה מ-168 וזה מ-85) היו מחוברים) כיום יש מסדרון צר שמקשר ביניהם

.

DSC00313

בחלק הדרומי של הבניין יש מבואה נוספת המקשרת לקומה התחתונה. מבואה זו שהוקמה ב-1985 באגף החדש מחופה כולה בלוחות עץ בשילוב אמנות

.

DSC00318

המבואה הדרומית במפלס התחתון

.

DSC00317

מבט מהמדרגות על הפתח הדרומי

.

‏‏עותק של געתון חא

1986: חדר האוכל ערוך לארוחה (מקור: ארכיון געתון)

.

DSC00311

כיום אולם האכילה החדש הוסב גם הוא לאולם מחול בו נערכים גם מופעים

.

DSC00310

האולם כולו עטוף בפתחי חלונות רחבים וגבוהים כששורת לוחות עץ עם אמנות שיצר שמואל כץ מעטרים את האולם

.

DSC00385

אחד הלוחות

.

DSC00555

חלק משמעותי מהקיר המזרחי באולם מכוסה בתבליט קרמיקה ענק, ככל הנראה קיר האמנות הגדול והשאפתני ביותר בחדרי האוכל בתנועה הקיבוצית

.

DSC00312

במקור הקיר שמשמאל היה פתוח וניתן היה לעבור באופן חופשי לאולם האכילה של האגף הישן

.

DSC00306

תקרת העץ משתלבת יפה עם קיר הקרמיקה

.

DSC00363

מנחם באר מנגן על הכינור

.

DSC00377 (3)

אמנות

.

DSC00370

מנגן

.

DSC00360

בכינור

.

DSC00524

רוקדים 01

.

DSC00513

רוקדים 02

.

DSC00394

שמש

.

DSC00382

קטע מתקרת העץ

.

DSC00399

גם המטבח הוסב לאולם מחול

.

DSC00406

רמי באר בזמן הצילומים

.

DSC00324

מימין חדר האוכל של באר ומשמאל חדר האוכל השני שהוסב גם הוא לאולם מחול ולספרייה

.

DSC00450

חלקו האחורי של חדר האוכל שהוסב לאולם מחול ולספרייה

.

DSC04105

עבודת קרמיקה על חזית חדר האוכל הישן

.

DSC04181

בכניסה לספרייה

.

DSC00320

הספר של מנחם באר בחלון הראווה של הספרייה

.

DSC00321

מנחם באר מודה לחברים

.

DSC00344

אולם המחול בחדר האוכל הישן

.

DSC00350

יש הרבה מראות ועל אחת רמי באר מביט בעצמו

.

DSC00346

על קירות חדר האוכל הישן

.

DSC00438

נוסע בקלנועית של מנחם באר למשרדו

.

DSC00441

בדרך למשרד

.

DSC00442

גם בעשור העשירי לחייו ממשיך באר לתכנן

.

DSC00443

לפני עשרים שנה באר למד אוטוקאד ומאז הוא מתכנן רק באמצעות מחשב

.

DSC00445

על הקיר נשענת תמונה ישנה של האגף הראשון של חדר האוכל החדש

.

DSC00444

על הקיר נשענות תמונות של פרויקטים מהעבר: משמאל אולם תרבות יד לבנים בקיבוץ כפר מנחם

.

DSC00446

באר הוא אדריכל הבית של געתון כבר 68 שנה

.

DSC00447

הערכה

.

DSC04159

מהמבנים המוקדמים שהוקמו בגעתון, באר רק השפיע על הפרטים הקטנים (במקור נשקייה)

.

DSC04158

שלט הסבר על המבנה

.

DSC04154

עבודת קרמיקה מעטרת את החזית, רק הצמחייה מסתירה ואולי גם קצת הורסת

.

DSC04155

כמו כל עבודות האמנות המשולבות באדריכלות בגעתון, גם את זו יצר שמואל כץ חבר הקיבוץ וחבר של באר

.

DSC04156

פרט

.

DSC04167

חזית מצוירת של צריף ישן

.

DSC04163

כמו דירה להשכיר

.

DSC04164

שמש

.

DSC04165

תבליט בטון בכניסה למבנה אחר

.

DSC04166

התבליט

.

DSC04174

יש כאן גם מוזיאון

.

DSC04170

פרסקו על מבנה ששימש במקור כמקלחות משותפות

.

DSC04171

פרסקו

.

DSC04168

שלט

תודה למנחם באר, ארכיון געתון, סילביה גלייברמן, ניצן רודין ואתי לביא, מוקי צור, יובל דניאלי, נעמי מורג, ארכיון יד טבנקין, ספריית רמת אפעל

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:

.

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 14/05/2016 at 21:38

    אני רוצה שלקראת הבחירות הבאות נקים מפלגה עם מוקי צור

  • אסתר  On 15/05/2016 at 0:20

    נחמד שיש אזכורים לשימושי עבר של המבנים.

  • Paula Cohen  On 16/05/2016 at 12:44

    וואו איזה כתבה … איזה בניין …

    תודה רבה על כתבה מצויינת נהנתי לקרא

  • אוגניה,  On 21/05/2016 at 14:04

    יופי !

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: