סיבוב בקיבוץ זיקים ובשתי ווילות ערביות נטושות

קרוב מאד לעזה שוכן קיבוץ זיקים. בקיבוץ יש חדר אוכל בניין ספריה עם חדר זיכרון שתכנן האדריכל מנחם באר (שעכשיו כתבתי לו ערך בויקיפדיה) וגם שתי וילות ערביות שכנראה הוקמו בתחילת המאה ה-20 שגם היום מאה שנה אחרי הן יפות ומרשימות.

זיקים נמצא שתי דקות מקיבוץ יד מרדכי שם נמצאת לדעתי אחת מיצירות האדריכלות המיוחדות ביותר שנוצרו באדריכלות הישראלית, אותה תכננו האדריכלים אריה ואלדר שרון. אך בהחלט שווה לסטות מעט מהדרך ולבקר גם בזיקים.

ביקרתי כאן לפני חצי שנה. כל חודשיים פניתי לארכיון של קיבוץ זיקים לקבל מידע על המבנים, אך לא קבלתי שם תשובה וגם לא מידע. הארכיונים של הקיבוצים הם ברובם לא רלוונטיים ולא מתפקדים. בסוף פניתי הכי פשוט למנחם באר עצמו ולד"ר אבי ששון. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9022

בית מוסא אל-עלמי בכניסה לקיבוץ זיקים

.

לנוחיותכן, הכנתי מפה להתמצאות באזור:

.

map-zikim

מפת התמצאות

.

(1) הווילה הקטנה בכניסה לקיבוץ:

הווילה הראשונה נמצאת מחוץ לשטח הקיבוץ המגודר ובסמוך מאד לכביש הגישה אליו. רואים אותה בברור מימין. את הרכב מחנים בצד הכביש וצועדים 30 מטרים עד לווילה השוכנת בודדה בראש גבעה קטנה. הווילה מפנה את פניה לדרום ולמזרח באמצעות מרפסת מקורה שאת תקרתה תומכים עמודים המורכבים מאלמנטים מבטון טרומי (כאלה שניתן למצוא בנווה צדק ובבתים הישנים בתל אביב). לחלק מגג המרפסת, זה הפונה לכיוון הים ממערב, חדרה לחות אל הברזלים שהתנפחו ופוררו את הבטון וכך קרס חלק מהגג, אך הדבר לא מפריע לנכנסים. 

בוילה אולם מרכזי ממנו יוצאים לחדרים משניים. כנראה שהצבא החזיק בבניין בשנות ה-50 ועדות לכך הן כתובות שחרטו על הקירות חיילים משועממים. המרצפות המצוירות נגנבו בחלקן. פרטי נגרות ופרזול נותרו שלמים בחלקם.

.

IMG_9067

הבית מוקף שיחי צבר

.

ד"ר אבי ששון מהמכללה האקדמית באשקלון הוא בכיר חוקרי האזור. פניתי אליו לשאול מה הרקע לאותן שתי וילה וגם לווילה הנמצאת בתחומי הקיבוץ (אותה אציג בהמשך הרשימה).

מיכאל יעקובסון: מי התגורר בווילות האלו?

אבי ששון: במחצית השניה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה תהליך התנחלות בשרון ובמישור החוף של בעלי אמצעים שגרו בהרי יהודה ושומרון. החקלאות בהר היתה מאד מוגבלת ואפשרה רק סוג מסוים של גידולים, כמו גפן וזית. הם באו לאזור הזה כיוון שכאן הקרקע היתה פוריה, סמוך לשפכי נחלים גדולים בהם הצטברו אדמות סחף פוריות ועשירות בחומר אורגני, כאן זה נחל שקמה. מפלס מי התהום הגבוה אפשר חפירת בארות מים ופיתח ענפי חקלאות שלא התאפשרו באזור ההר כמו ענף הפרדסנות שדורש הרבה מים ולכן הצורך בבארות. בעזרת מפות ישנות, ספרנו בסביבת זיקים לפחות עשר בארות מים. הם ידעו לנצל היטב את מי התהום ואת הקרקע.

.

1277973_692468017449450_39679391_o

מפה בריטית מ-1947 המציגה את הסביבה שעליה הוקם תוך זמן קצר קיבוץ זיקים: הכפר הרביה שמימין הושמד במהלך מלחמת השחרור ונמצא מאז מתחת לבתי קיבוץ כרמיה. השטח של זיקים היה שטח פרדסים מוקף חולות

.

1265431_692468534116065_798800221_o

השטח עליו הוקם קיבוץ זיקים במפה הבריטית מ-1947, בראש הגבעה שמרכזו מסומן: House

.

מ"י: הם גרו כאן ממש?

א"ש: התהליך היה שבהתחלה באו רק לקיץ ובשאר השנה הושיבו בשטח אריסים. אחר כך, כשמצא חן בעיניהם הביאו את המשפחה.

מ"י: מי היה גר בווילות בזיקים?

א"ש: לא נערך עדיין מחקר מספיק מקיף על הווילות האלו, אך ממה שמצאתי אחת מהן מיוחסת לגיסו של מוסא עלמי. מדובר באחת מחמשת המשפחות המיוחסות בירושלים. כיוון שהמשפחה מיוחסת לצאצאי מוחמד, המשפחה היתה בעלת נכסים רבים כולל מסביב לירושלים ובעמק בית שאן שם הם גם הקימו חווה, איפה שהיום קיבוץ טירת צבי. היו להם גם אחוזות ביפו וביריחו, ואחד מענפי המשפחה שעדיין לא בטוח, אחד מהם קנה את השטח הזה. הבית שהוא בנה הוא בית אחוזה עם כל המרכיבים המוכרים גם בבתי הבאר של יפו. מרצפות מצוירות, תקרות מצוירות, עמודי שיש. 

.

IMG_9069

בית + צבר

.

מה לעשות עם הווילה? חבל שהמקום מוזנח, אבל מצד שני הוא פתוח לכולם ואפשר לבקר ולראות איך חיו כאן פעם, לא לפני הרבה שנים. אם במקום שהמדינה תממן את חברי מרכז הליכוד או את הפנסיות של אנשי הצבא, היה שווה לשפץ את המבנה ולהפוך אותו למרכז מבקרים פתוח, כזה שהוא לא מאויש, אלא פתוח ופרוץ וכולל תצוגה פשוטה ומפורטת על האזור ועל אותן וילות ושטחים חקלאיים במישור החוף הדרומי.

ועד אז, הנה וידאו שצלמתי שם וגם כמה תמונות:

.

.

IMG_9066

חזית מזרחית

.

IMG_9065

חזית מזרחית

.

IMG_9044

חזית דרומית

.

IMG_9045

חזית מערבית

.

IMG_9027

מרפסת בחזית הדרומית

.

IMG_9026

עמוד בטון

.

IMG_9030

כותרת עמוד בטון

.

IMG_9029

שלט

.

IMG_9028

מדרגות

.

IMG_9032

ריצוף

.

IMG_9033

חריטות על הקיר משנות ה-50

.

IMG_9034

אבינעם גוזנר היה פה ב-1956

.

IMG_9035

חגי אלטרץ מרחובות היה פה ב-1956

.

IMG_9055

לוי יחזקאל היה פה ב-1958

.

IMG_9047

טכנולוגיית הבנייה שילבה אלמנטים טרומיים מבטון, תקרת בטון וקירות אבני כורכר מקומיות

.

IMG_9048

האולם המרכזי ממנו יוצרים לחדרים המקיפים אותו, שניים בכל צד

.

IMG_9049

כניסה לחדר מהאולם המרכזי

.

IMG_9038

כניסה לחדר מהאולם המרכזי

.

IMG_9041

ריצוף

.

IMG_9054

כאן גנבו את הריצוף

.

IMG_9050

התקרה: הזיונים נחשפים, מתנפחים ומתפוררים

.

IMG_9051

חלון למרפסת המזרחית

.

(2) הכניסה לקיבוץ זיקים:

כבר כמה שנים שהנושא של קהילות סגורות עולה מידי פעם. מזכירים את "פרויקט אנדרומדה" ביפו (בתכנון ברלב אדריכלים) או את "סביוני רמת אביב" בתל אביב (בתכנון יסקי מור סיון), אבל הקיבוצים אלו האבא והאמא של הקהילות הסגורות שצמחו פה עוד קודם להקמת המדינה. בקיבוץ זיקים שער הברזל סגור ומספר השלטים מתריע כי כאן לא המקום לזרים: "לידיעתך! ניסיון פתיחה / טיפוס על השער יגרום להפעלת אזעקה מרחבית. ראה הוזהרת". ממי כל כך מפחדים כאן?

.

IMG_9074

שילוט המכסה את השער החשמלי של קיבוץ זיקים

.

(3) הווילה הערבית במרכז קיבוץ זיקים:

דרומית למרכז הקיבוץ יש גבעה שבראשה ניצב מגדל המים. למרגלות המגדל וילה ערבית גדולה במיוחד, בה השתכנו חברי זיקים בימים הראשונים לעלותם על הקרקע. כיום המבנה נטוש ומוזנח מאד, אך ישנו רצון לחדש את המבנה.

.

.

IMG_9075

מגדל המים ומאחוריו הבית הערבי ששימש את מייסדי הקיבוץ

.

IMG_9076

חזית המבנה

.

IMG_9078

שלט

.

IMG_9079

מחוץ למבנה ישנם שלטי הסבר מפורטים

.

IMG_9080

הכניסה לחצר שבחזית הבית

.

IMG_9082

הכניסה מהחצר הצפונית

.

IMG_9084

חלון בחזית הפונה לחצר

.

IMG_9085

חלונות בחזית הצפונית

.

IMG_9118

חזית מזרחית

.

IMG_9122

מרפסת וכניסה מהחזית הדרומית

.

IMG_9123

חזית מזרחית ודרומית

.

IMG_9128

חזית דרומית

.

IMG_9127

כניסה מהמרפסת בחזית הדרומית

.

IMG_9088

האולם המרכזי

.

IMG_9102

מבט נגדי לחזית כשמגדל המים ניבט מפתח הכניסה

.

IMG_9089

דלת הכניסה לאולם המרכזי על הרצפה

.

.

IMG_9087

ריצוף

.

IMG_9103

ריצוף

IMG_9091

אחד החדרים ששימש כספרייתה קיבוץ

.

IMG_9093

דלת

.

IMG_9096

ארון קיר עם ספרים

.

IMG_9095

ספרים על הרצפה

.

IMG_9099

זכרונות ורשומות

.

IMG_9100

דברי ימי ישראל

.

IMG_9098

חלון לשדות שבמזרח

.

IMG_9104

ציור קיר

.

IMG_9106

ציור קיר

.

IMG_9105

קיר אדום וערימת חפצים

.

IMG_9107

תקרה מצוירת

.

IMG_9132

קיר מצויר

.

IMG_9109

האולם הצמוד למרפסת הדרומית מכוסה כולו בעיטור גאומטרי שבוצע כנראה כשהמקום הפך למועדון. ציורי התקרה הם מקוריים

.

IMG_9113

פתחים מעל הכניסה ותקרה מצוירת

.

IMG_9112

ריצוף

.

IMG_9117

חזית פנימית (מצידה השני של החזית הדרומית עם המרפסת)

.

IMG_9130

מפגש בפינה של קירות ותקרה

.

IMG_9114

ריצוף

.

IMG_9115

חלון לים התיכון

.

(4) הספרייה בתכנון אדריכל מנחם באר:

במקור עמד כאן מבנה ישן ששימש כמועדון לחברי הקיבוץ שמנחם באר הרחיב וחידש והפך למבנה שניצב כעת. חוץ מספריה, תכנן כאן באר גם חדרי חוגים ומוסיקה ופינת זיכרון. המבנה ניצב בקצה המדשאה, בחלקה הגבוה, וממנו נשקף הקיבוץ כולו וגם הים. לכן אולי רצה באר ליצור תחושה של ריחוף וקלילות, אותה יצר הודות לקומת הקרקע הבנויה בנסיגה מקו הקומה העליונה. בנוסף, מעבר מקורה חוצה את הבניין (על פי חתך הזהב. כל הבניין: חזית תכנית וחתך מתבסס על חתך הזהב) ומאפשר דרכו מבט ממוסגר על הים התיכון.

הבניין היה סגור אז התרשמתי ממנו רק מבחוץ.

כמה מילים על אדריכל מנחם באר: הוא נולד ב-1925 בהונגריה והתכונן לעלות לארץ ישראל ב-1946 לאחר שלמד אדריכלות בעיר הולדתו בודפשט. תכנית העלייה שלו השתבשה, לאחר שהבריטים תפסו את הספינה בה הגיע, והוא נאלץ "לבלות" במחנה מעצר בקפריסין במשך קרוב לשנה. עם הגיעו ארצה, הקים עם חבריו את קיבוץ געתון בגליל העליון. עם התבססותו, השלים את לימודי האדריכלות בטכניון והצטרף למחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. באר הקפיד לשלב בעבודתו האדריכלית אמנים מהתנועה הקיבוצית, מה שהפך לסימן ההיכר בעבודתו. מסיבות שלא הצלחתי להבין, לא שילב באר אמנות בשני מבני הציבור המרכזיים שתכנן בקיבוץ: חדר האוכל והמועדון. בנו של באר הוא הכוראוגרף רמי באר שמשמש היום כמנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית. מנחם באר תכנן את חדר האוכל בקיבוצו געתון ועם סגירתו, תכנן את הסבתו לאולם המשמש את להקת המחול.

.

IMG_9144

מבנה הספרייה – אדריכל מנחם באר

.

IMG_9146

חזית צפונית

.

IMG_9207

חזית מזרחית

.

IMG_9138

מעבר עם מבט לים

.

IMG_9141

מבט נגדי

.

IMG_9139

כניסה לחדר זיכרון במפלס התחתון

.

IMG_9142

הספרייה

.

IMG_9143

חזית מזרחית פונה לרחבה מרוצפת

.

IMG_9134

חזית דרומית

.

IMG_9135

מבעד לדלת הזכוכית במפלס העליון

.

IMG_9136

מרפסת צרה במפלס העליון משקיפה על הקיבוץ והים

.

(5) חדר האוכל בתכנון אדריכל מנחם באר:

הביקור בזיקים נערך ביום העצמאות האחרון, בשעה שכמה פועלים פרקו את הבמה שהוקמה בחזית חדר האוכל. וחוץ מהם המקום היה ריק. הבניין מנצל את הטופוגרפיה המתונה שהיתה קיימת וכך איפשר ליצור מבנה של שתי קומות הפונה למדשאה המרכזית כשבחלק הפונה לבתי הקיבוץ שממזרח המבנה בן קומה אחת בלבד. בקומה התחתונה אולם מועדון לחבר הפתוח לרחבה שמקשרת בין הבניין למדשאה, ובקומה העליונה חדר אוכל ומטבח.

בניין חדר האוכל הוא למעשה הרחבה משמעותית של בניין חדר האוכל הישן של הקיבוץ, שבמקום להרוס אותו ולבנות חדש, נעשה שימוש בבניין הישן, אלא שבגלל בעיות ביסוס נדרש האדריכל ליצור הפרדה בין הישן לחדש, וכך נוצרה במרכז המבנה, בין המטבח לאולם האכילה, חצר פנימית. החצר מאירה היטב את אזור השירות העצמי ואת מבואת הכניסה ומאפשרת אוורור טבעי משופר.

לבניין שתי כניסות מרכזיות, אחת מצפון (מובילה לחדר האוכל) ושניה מדרום (מובילה למועדון) חדר מדרגות מרווח ומואר היטב מקשר בין שני המפלסים. באר אמנם לא שילב כהרגלו אמנות בבניין, אך העניק תשומת לב גדולה לגימורים. לדבריו, השתדל קודם כל לבחור תגמירים שיצמצמו את עבודת אחזקת הבניין למינימום. כל הקירות צופו בגרנוליט או אריכי קרמיקה. התקרה האקוסטית עוצבה בצורת גלים, בדומה לאלה הנשקפים מחלונות המרווחים של חדר האוכל המשקיף על הים.

באר מספר שזמן הקמת הבניין היה מהיר יחסית, הודות לכך שהשתמש באלמנטים טרומיים שהובאו לאתר והורכבו בו במקומם. כך לדוגמה, רצפת הקומה העליונה והגג הורכבו ביום אחד. בעת שהוקם חדר האוכל בסוף שנות ה-70, הקיבוצניקים חשבו שהקיבוץ ימשיך ויגדל, ולכן תוכנן הבניין כך שיוכל בעתיד להתרחב באמצעות תופסת אגף נוסף למניפה, וזאת מבלי לפגוע בחזותו הכללית או בתפקודו.

.

IMG_9211

בניין חדר האוכל הנשקף מבניין הספרייה

.

מנחם שלח אלי כמה סריקות של תמונות ותכניות המבנה:

.

1 (1)

תכנית חדר האוכל המקורי קודם להרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

2 (1)

תכנית חדר האוכל לאחר הרחבתו, אדריכל: מנחם באר (מקור: מנחם באר)

.

ZikimDR_04InteriorExterior_MenachemBeer_TBK1983_P30 (1)

תמונות המבנה לאחר הרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

ZikimDR_01InteriorExterior_MenachemBeer_TBK1983_P30 (1)

תמונות המבנה לאחר הרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

IMG_9148

בניין חדר האוכל

.

IMG_9149

בניין חדר האוכל

.

IMG_9175

במפלס התחתון המועדון פתוח ישירות לרחבה מרוצפת ובמפלס העליון אולם האכילה עם מרפסת בחזית

.

IMG_9171

רחבה מרוצפת בחזית הבניין

.

IMG_9170

כניסה מהמפלס העליון ישירות לחדר האוכל

.

IMG_9152

תיבות דואר

.

IMG_9154

קישוט ותכנית החג ליום העצמאות

.

IMG_9155

תכנית החג

.

IMG_9150

"קרן הורשה"

.

IMG_9156

מדרגות לחדר האוכל

.

IMG_9166

הקצה העליון של המדרגות

.

IMG_9168

עבודת מדרגות לאורך המדרגות

.

IMG_9167

אין הודעות

.

IMG_9169

65

.

IMG_9165

שטיפת ידיים

.

IMG_9157

חדר אוכל

.

IMG_9158

חצר פנימית לאוורור וחדירת אור טבעי

.

IMG_9159

מים וסודה

.

IMG_9163

ריצוף

.

IMG_9160

שרידי ארוחת יום עצמאות חגיגית

.

IMG_9164

תקרה גלית

.

IMG_9161

הנוף הנשקף מחדר אוכל

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 12/09/2013 at 13:27

    גם אצל השכנים בקיבוץ כרמיה יש וילה ערבית על ראש הגבעה. בביקור הבא.

  • דני  On 12/09/2013 at 13:50

    לא יודע לגבי קיבוצים אחרים, אבל נראה לי הגיוני שקיבוץ שנמצא במרחק קצר מגדר המערכת יקיף את עצמו בגדר…

    • אסתר  On 13/09/2013 at 9:24

      כל הקיבוצים שאני מכירה מכוסים בשלטים "מכניסי אורחים" מהסוג הזה.

  • אורי זקהם  On 12/09/2013 at 18:42

    הבתים הערבים מאד יפים וגם הצלומים שלהם

  • אברהם אצילי  On 13/09/2013 at 22:41

    איני יודע מדוע נדמה לכל מי שנדמה שחצרו של קיבוץ, כל קיבוץ, היא שטח פתוח לכל דכפין בכל זמן. עם זאת, כל מי שחפץ בכך יכול להיכנס לקיבוצנו (זיקים) ואין זה אלא ברור שיש לבקש אישור מבעלי הבית, בדיוק כמו רשות כניסה לכל בית שהוא בכל מקום. באשר לארכיון – עד לפני זמן קצר היינו עסוקים בשיפור ושיפוץ הארכיון ולאחרונה הוספנו לו גם אגף מוזיאלי המציג בעיקר את תולדות הקיבוץ. אם כך, כל החפץ מוזמן לפנות לארכיון ונשמח לארח.

    • מיכאל יעקובסון  On 14/09/2013 at 22:23

      לפי חוק התכנון והבניה שטח ציבורי פתוח לכולם. שבילי הקיבוץ והמדשאה הם ציבוריים. גם חדר האוכל הוא "שטח חום" המוגדר כמבנה ציבור. משעשע כי דווקא הקיבוצים שדברו על שיויון ואחווה לפני ששים שנה מובילים היום את התנועה לאי-שיויון ולהתבדלות.

  • ר  On 16/09/2013 at 4:20

    וואו.

  • חיים סוריאס  On 16/09/2013 at 20:46

    נהנתי לקרא את הדיווח הנרחב על בית עלמיפ

  • efielian  On 10/10/2013 at 13:53

    כמו כל כתבה כאן, נהנתי עד מאוד ! כל הכבוד על הפעילות המבורכת.

  • d  On 19/12/2013 at 2:52

    הוילה ליד מיגדל המים שימש כמועדון ריקודים,את הציורים על הקיר צירנו אני ומיתנדבת מאנגליה פואלה,,שנת 1976

  • david meron  On 20/12/2013 at 16:15

    Hi there
    I was meracez binyan at Zikim and built the Beth Tarbut.
    I also tried to save the Old House on the hill by waterproofing the roof and replacing a damaged pier on the south porch.

    I have published a book 'Collectively Yours', on the first days of Zikim. It is on Amazon KIndle and Smashwords and I can send the author of this article a copy if you let me have your postal address.
    shalom rav
    David Meron

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: