שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.
הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.
מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.
על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.
.
.
קיבוץ כפר עציון הוקם ב-1943 אך חוסל חמש שנים לאחר מכן במהלך מלחמת העצמאות. ב-1967 חזר הקיבוץ וקם, כשחלק ממחדשיו הם דור שני לבני הקיבוץ המקורי, אחד מהם היה חנן פורת. ב-1974 נחנך בניין בית הכנסת. הרבה סמליות היה באותה פעולת התחדשות והד לכך ניתן למצוא בבית הכנסת. דווקא בהיבט האדריכלי אדריכל בית הכנסת דאג ליצור מבנה מודרניסטי חסר סמלים. אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון.
בסוף לא התחמקו מסמליות והמתפללים בעצמם (ולפי מה ששמעתי, בעצת אחד חנן פורת), הציבו על ארון הקודש שלושה סלעים, שמקורם בסביבת הקיבוץ. הסלעים נמצאו פשוט בשדה והובאו אל אולם התפילה כמו שהם. מה הרעיון? "הצמיחה של כפר עציון היתה מתוך אותם סלעים. הם מייצגים את הקשיים של ההתיישבות באזור מסולע. כפר עציון היה מאושיות ההתיישבות בכלל ושל גוש עציון בפרט והסלעים מסמלים את העקשנות של המתיישבים, גם של אלה הראשונים וגם של מחדשי היישוב".
.
.
מביקור קצר בבית הכנסת ניתן לראות שבתכנון ניתנה מחשבה על תאורה טבעית, על אקוסטיקה ועל ריבוי כניסות ויציאות (כמו שאוהבים בקיבוץ) – דבר שמקל היום את הכניסה למבנה לבעלי מוגבלות, היות ובכניסה הראשית יש ירידה של כמה מדרגות לעזרת הגברים. ואם כבר נכנסים לבעיות, אז בעיה גדולה שמעסיקה היום היא שאלת הרחבת הבניין. כאן נראה שאדריכלי הבניין אפשרו במידה מסוימת להרחיב את הבניין לכיוון דרום, מבלי לפגוע בשלמות אולם התפילה או החזית.
לפני כמה שנים צמחה לבניין תוספת מאוחרת בצורת אגף המשמש לבית מדרש (לא צילמתי אותו). באגף החדש יצרו פרופורציות ופתחים שמנוגדים לשפה העיצובית של הבניין, ובנוסף חומרי הגמר הם אבן ירושלמית בלבד, ללא הבטון שהשתלב אתה. כך התקבל מבנה "ירושלמי".
בדומה לבני דורם, נתנו שנברגר וקץ את הדעת גם על הפרטים הקטנים. הריהוט הגיע לכאן ממפעל הריהוט של קיבוץ לביא (שמתמחים כבר יותר מ-60 שנה בריהוט בתי כנסת). פרטי היודאיקה וגופי התאורה הם יצירות אמנות, ולמרות שהמנורות בוצעו בזמן ומקום אחר מפרטי היודאיקה – השתדלו לשמור על שפה אחידה שמשלימה את היצירה האדריכלית כולה.
בית הכנסת הזה הגביר אצלי את התיאבון לשולי ולפרויקטים נוספים של שנברגר ואני מקווה לבקר בחודש הבא בבית הכנסת שתכנן בקיבוץ לביא. ועד הרשימה הבאה – להתראות.
.
.
באתר של קיבוץ כפר עציון יש התייחסות לדתיותו של היישוב: "קיבוץ כפר עציון מנהל חיים של תורה ומצוות תוך התמודדות עם שני האתגרים של התקופה – שיבת ציון וחיים מודרניים. כפר עציון הינו קהילה במובן המסורתי של המילה, חברה יהודית עם כל השירותים הדתיים בית כנסת, מקוה וחברא קדישא". בית הכנסת פעיל מאד ומתקיימים בו מידי יום יותר משלושה מניינים. בבית הכנסת 280 מושבים בעזרת הגברים ו-150 משובים בעזרת הנשים. בקומה התחתונה של המבנה (המנצלת את הבדלי הגובה הטבעיים) יש בית מדרש עם ספרייה.
.
סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

המערכת הקונסטרוקטיבית היא מבטון שנותר בולט וחשוף בחזית, כשקירות הבניין מחופים באבן – חלקה בעיבוד גס (טובזה) וחלקה בעיבוד חלק יותר (תלטיש)
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

את הויטראז' יצר האמן פרלי פלציג שעיצב חלון ויטראז' גם לבית הכנסת בבארות יצחק שגם אותו תכננו שנברגר וקץ
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:
(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי
(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב
(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן
(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל
(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף
(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן
(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין
(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן
(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון יצחק קומט
(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר
(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים
(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין
(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט
.
.
תגובות
בית הכנסת דומה עד זהה לבית הכנסת בניר עציון. בצלאל רינות-אדריכל
בצלאל, האם אתה יכול לפרט? האם הכרת את העבודות של שנברגר?
תודה רבה על הרשימה. התפללתי בבית הכנסת הזה לפני כמה שנים והוא מרשים.
קוננת בתחילת הרשימה על שפל המדרגה אליו ירד התכנון של מבני דת. לא נותר אלא להסכים ולהצביע על אחת הבעיות והיא שבאקדמיה (לפחות בוותיקה שבהן) אין שום עיסוק במהלך התואר במבני דת יהודיים, לא במסגרת קורסי ההיסטוריה, לא התאוריה ולא בקורסים יעודים. לעתים אף נתקלים בבורות מביכה בנושא מצד חוקרים. עצוב.
תודה נתנאל, אבל במקרה הזה אני דווקא חושב שהבעיה היא לא באקדמיה, אלא באדריכלים עצמם. באקדמיה כל הפרויקטים הם ניסיוניים ובפרקטיקה הכל נגרר אחרי הסטנדרט הנמוך ביותר – ולשם מכוונים האדריכלים ולא האקדמיה.
גם בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, היישוב הראשון שעלה על הקרקע אחרי קום המדינה, תוכנן על ידי שנברגר, כפי שהוזכר ברשימה קודמת:
https://michaelarch.wordpress.com/2012/11/08/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%9B/
אתה בהחלט צודק, אבקר גם בו בהזדמנות שאהיה בסביבה, תודה.
יפה כתבת, אך בעניין אחד, לפחות, לא דייקת! המשפט: "אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון." – אינו משקף נאמנה את המציאות. יחד עם חנן פורת ז"ל, נסעתי לסטודיו של האמן פלציג, ומסרנו לו קטע ממאמר שכתב שלום קרניאל הי"ד – מהבכירים בחברי כפר עציון, שנפל בקרב שיירת העשרה בחנוכה תש"ח. שלום היה איש רוח, מראשי תנועת הנוער "השומר הדתי" בפולין, פעיל בבני עקיבא ובקיבוץ הדתי בארץ. במאמרו "העץ בחיי העם", כתב שלום בין השאר: "אנו בני דור הגאולה, שראינו את הגולה תלושה משורשה הטבעי, נפגעת מכל רוחות וניתנת לבוז ולמשיסה למכות הגויים, קינאנו בעץ וחלמנו על תחיית העם המושרש במולדתו כאותו העץ ששורשיו מעמיקים באדמה וענפיו פונים לשמים. העץ היה לנו לסמל דרכנו ותחייתנו, לאחֵד הארץ עם השמים, את השורש עם גזעו, את התורה עם העבודה. רצינו להכות שורשים באדמה, פשוטו כמשמעו, והשתוקקנו יחד עם זה להתעלות ולהידבק בשמים. ומכאן רצוננו העז לנטוע עצים במולדת והחיבה הרבה שאנו מחדירים בלב הילד אל העץ. כי מחוץ לברכה הרבה הבאה לאדם מן העץ אנו רואים בו סמל הגאולה והפדות". הוויטראז' משקף נאמנה את הטקסט וניתן להבחין בו בבירור בחלק העליון שמיים, טיפות גשם, בחלק האמצעי, שדה פריחה אולי דם שדה קרב, בחלק התחתון אדמה, סלעים, קוצים. העץ נטוע בסלע העליון במרכז החלק התחתון של הוויטראז', וענפיו פונים שמאלה ולמעלה אל השמים. זאת בדיוק בהתאם לטקסט המכונן הנ"ל, שהיה ביטוי רעיוני-ערכי לדרכם של הורינו. דומני כי רק לאחר שהוויטראז' היה מוכן, או קרוב לכך, הציע חנן ז"ל לאומן להוסיף שלושה סלעים, שכן, לדבריו, בגוש עציון העץ צומח מהסלע ולא מהקרקע החקלאית. כדי להוסיף את הסלעים נאלצו הבנאים להכין תשתית יציבה הרבה יותר לויטראז', כולל עמודי בטון חזקים והדבר עיכב מעט את כניסתנו להתפלל בבית הכנסת.
מוזר שציינת "הרבה פתחים" כי לאולם התפילה שלנו שני פתחים, האחד צדדי לעבר בית המדרש, קטן מאד והראשי למזרח, אף הוא קטן יחסית לגודל הציבור. בית המדרש הוקם יחד עם בית הכנסת, לפני כמה שנים הורחב מעט.
בברכה
יוחנן בן יעקב
כפר עציון
אצלנו, אוניברסיטת אריאל, מתקיים קורס מעמיק בעניין בתי כנסת שמועבר ע"י פרופ' קאסוטו. אמנם הסטודיו לא עוסק בכך כנושא, אבל תמיד יש לזה מקום…
ואווו, זה כמו לשמוע מפי הגבורה.
למיכאל שלום
אני בנו של טוביה קץ.
אני מודה לך על חשיפת העבודה של אבי בבית הכנסת כפר עציון. את רישמת בתי הכנסת הנוספים שהוא תכנן תוכל למצוא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%A5
כולם שווים ביקור פרט לבית הכנסת בכוכב השחר שנעשו בו שינויים בעיקר בעיצוב הפנימי, ולטעמי ממש לא לטובה.
ברוך
תודה ברוך. את הערך בויקיפדיה על אביך אני כתבתי. אם ישנם פרויקטים נוספים שלא ציינתי שם – אנא עדכן אותי.
המשקוף מבית הכנסת באשתמוע מייצג גם הוא סיפור: בתחילה חשבו להציב את המשקוף בכניסה לבית הכנסת החדש בכפר עציון. התעוררה השאלה- אם וכאשר יוקם מחדש בית הכנסת באשתמוע- האם יעקרו את המשקוף מחזית בית הכנסת בכפר עציון?
וכך קבעו את המשקוף בקיר הצדדי ושם הוא ממתין עד לשובו לאשתמוע…
דרך אגב, בחיבור על האדריכלות בכפר עציון שהעברתי לך בזמנו, מופיעה תמונת דגם בית הכנסת.