סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר עצרתי בקיבוץ כפר עציון, בבית הכנסת שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה שעברה.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם בידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים, אך מבלי להימנע מיצירתם של מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. לעומתם, בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך אלה קופסאות חלולות מכל תוכן. רוח לא ניתן לקנות בכסף או עם שייש מתורכיה.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן חופשי יותר מכל סוג מבנה אחר. בתכנונם מזדמנת לאדריכל האפשרות להתעמק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים-מסורתיים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. כיום ניתן למצוא שבעולם ממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. ניתן להזכיר כמה מאותם אדריכלים שיצרו מבני דת מעולים: אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – יוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, רם כרמי, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים, בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק וגם זה שבקיבוץ לביא. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

ועל כך ברשימה זו.

.

2014 (1974)

.

קיבוץ כפר עציון הוקם תחילה ב-1943 אך חוסל חמש שנים לאחר מכן במהלך מלחמת העצמאות. ב-1967 חזר הקיבוץ וקם, כשחלק ממחדשיו הם דור שני לבני הקיבוץ המקורי, אחד מהם היה חנן פורת. ב-1974 נחנך בניין בית הכנסת. הרבה סמליות היה באותה פעולת התחדשות והד לכך ניתן למצוא בבית הכנסת. דווקא בהיבט האדריכלי אדריכל בית הכנסת דאג ליצור מבנה מודרניסטי חסר סמלים. אפילו האמן פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון.

בסוף לא התחמקו מסמליות והמתפללים בעצמם (ולפי מה ששמעתי, בעצת אחד חנן פורת), הציבו על ארון הקודש שלושה סלעים, שמקורם בסביבת הקיבוץ. הסלעים נמצאו פשוט בשדה והובאו אל אולם התפילה כמו שהם. מה הרעיון? "הצמיחה של כפר עציון היתה מתוך אותם סלעים. הם מייצגים את הקשיים של ההתיישבות באזור מסולע. כפר עציון היה מאושיות ההתיישבות בכלל ושל גוש עציון בפרט והסלעים מסמלים את העקשנות של המתיישבים, גם של אלה הראשונים וגם של מחדשי היישוב".

בעניין הויטראז' והסלעים מרחיב יוחנן בן יעקב: "חנן פורת ז"ל יחד איתי – ששנינו בני כפר עציון ששבנו הביתה בעקבות מלחמת ששת הימים – נפגשנו עם האומן פלציג והצגנו בפניו טקסט קצר שכתב שלום קרניאל, מורה הדרך הרוחני של הורינו, מייסדי כפר עציון בשנת תש"ג. קרניאל יליד קרקוב, היה חבר פעיל ואף עמד בראש תנועת הנוער הציונית דתית, השומר הדתי בפולין. פלציג תרגם את הרעיון המובע בטקסט שכתב קרניאל לשפה אמנותית.

"מאוחר יותר הציע חנן להוסיף לוויטראז' שלושה סלעים מכמה סיבות: בהר חברון יש מעט אדמה חקלאית והרבה סלעים. על קיר חדר האוכל של כפר עציון, בשנות ה-40, הייתה ססמה: 'המוציא לחם מן הסלע'; קדמו לנו שלושה ניסיונות התיישבות של יהודים באזור זה – שני הראשונים חרבו בפרעות, תרפ"ט, תרצ"ו-תרצ"ט. כפר עציון שייסדו הורינו נפל בקרב. וכן לזכר שלושת האבות שנעו באזור שלנו ואנו מנסים ללכת בעקבותיהם".

.

מפת התמצאות

.

מביקור קצר בבית הכנסת ניתן לראות שבתכנון ניתנה מחשבה על תאורה טבעית, על אקוסטיקה ועל ריבוי כניסות ויציאות (כמו שאוהבים בקיבוץ) – דבר שמקל היום את הכניסה למבנה לבעלי מוגבלות, היות ובכניסה הראשית יש ירידה של כמה מדרגות לעזרת הגברים. ואם כבר נכנסים לבעיות, אז בעיה גדולה שמעסיקה היום היא שאלת הרחבת הבניין. כאן נראה שאדריכלי הבניין אפשרו במידה מסוימת להרחיב את הבניין לכיוון דרום, מבלי לפגוע בשלמות אולם התפילה או החזית.

לפני כמה שנים צמחה לבניין תוספת מאוחרת בצורת אגף המשמש לבית מדרש (לא צילמתי אותו). באגף החדש יצרו פרופורציות ופתחים שמנוגדים לשפה העיצובית של הבניין, ובנוסף חומרי הגמר הם אבן ירושלמית בלבד, ללא הבטון שהשתלב אתה. כך התקבל מבנה "ירושלמי".

בדומה לבני דורם, נתנו שנברגר וקץ את הדעת גם על הפרטים הקטנים. הריהוט הגיע לכאן ממפעל הריהוט של קיבוץ לביא, שמתמחה כבר יותר מ-70 שנה בריהוט בתי כנסת. פרטי היודאיקה וגופי התאורה הם יצירות אמנות, ולמרות שהמנורות בוצעו בזמן ומקום אחר מפרטי היודאיקה – השתדלו לשמור על שפה אחידה שמשלימה את היצירה האדריכלית כולה.

בית הכנסת הזה הגביר אצלי את התיאבון לשולי ולפרויקטים נוספים של שנברגר ואני מקווה לבקר בחודש הבא בבית הכנסת שתכנן בקיבוץ לביא. ועד הרשימה הבאה – להתראות.

.

מימין לשמאל: האדריכל טוביה קץ והאדריכל יוסף שנברגר (באדיבות משפחות שנברגר וקץ)

 .

באתר של קיבוץ כפר עציון יש התייחסות לדתיותו של היישוב: "קיבוץ כפר עציון מנהל חיים של תורה ומצוות תוך התמודדות עם שני האתגרים של התקופה – שיבת ציון וחיים מודרניים. כפר עציון הינו קהילה במובן המסורתי של המילה, חברה יהודית עם כל השירותים הדתיים בית כנסת, מקוה וחברא קדישא". בית הכנסת פעיל מאד ומתקיימים בו מידי יום יותר משלושה מניינים. בבית הכנסת 280 מושבים בעזרת הגברים ו-150 משובים בעזרת הנשים. בקומה התחתונה של המבנה (המנצלת את הבדלי הגובה הטבעיים) יש בית מדרש עם ספרייה.

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:

.

.

מראה כללי מכיוון המדשאה המרכזית

.

חזית הבניין ובה הדופן החיצונית של גומחת ארון הקודש ומעליה ויטראז'

.

בלילה הופך חלון הזכוכית הצבעונית לסוג של מגדלור בקיבוץ

.

רגע לפני הכניסה לבית הכנסת: פינת ישיבה אינטימית ממוקמת בפינת הרחבה שבחזית הבניין

.

בדופן הסוגרת על פינת הישיבה משולב פריט ארכאולוגי מבית כנסת קדום

.

הפריט הוא למעשה משקוף מבית כנסת בדרום הר חברון

.

גם הספסל מעוצב

.

ריצוף

.

חזית הכניסה לבניין בית הכנסת

.

המערכת הקונסטרוקטיבית היא מבטון שנותר בולט וחשוף בחזית, כשקירות הבניין מחופים באבן – חלקה בעיבוד גס (טובזה) וחלקה בעיבוד חלק יותר (תלטיש)

.

פתח הכניסה לבית הכנסת מודגש בדלתות עץ ובגופי תאורה

.

פתח הכניסה הראשי במבט מבפנים

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

סמוך ללוח המודעות

.

מחיצה לעזרת הנשים הקטנה הממוקמת מאחורי עזרת הגברים (עזרת הנשים העיקרית נמצאת בקומת הגלריה)

.

עזרת הנשים הקטנה וברקע פתח הכניסה הראשית

.

אולם התפילה

.

הקיר הפונה לירושלים, כיוון התפילה, מחופה בעץ ובחומר אקוסטי ובמרכזו ארון הקודש ומעליו חלון ויטראז'

.

את הויטראז' יצר האמן פרלי פלציג שעיצב חלון ויטראז' גם לבית הכנסת בבארות יצחק שגם אותו תכננו שנברגר וקץ

.

למרגלות החלון שלושה סלעים

.

השילוש

.

הויטראז'

.

פרטי היודאיקה בביתה כנסת עוצבו כולם בשפה דומה

.

ארון הקודש

.

לוח ספירת העומר ניצב בצמוד לארון הקודש

.

ותן ברכה

.

חיפוי הקיר

.

עמוד התפילה של החזן

.

הבמה

.

סידור

.

סידורים

.

ריצוף טראצו בשילוב אבן חברון נסורה

פתחים רחבים במפגש בין הקירות לתקרה מחדירים אור טבעי

.

גופי התאורה עוצבו ברוח פרטי היודאיקה: צינורות מתכת דקים בגוון זהב עם קוים מעוגלים

.

מנורה

.

בעזרת הנשים יש גם פתחים בתקרה להחדרת אור טבעי

.

עזרת הנשים

.

מעקה קומת הגלריה של עזרת הנשים

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 01

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 02

.

ביציאה

★

בתי כנסת ומדרש נוספים שכתבתי עליהם:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

קיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

קיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

כפר הנוער עיינות (יוסף שנברגר)

קיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

קיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

היכל יהודה בתל אביב (יצחק טולדנו, יחזקאל קמחי)

הספרדי המרכזי ברמת גן (גיאורג קויגן, משה סעידי)

גבעת וושינגטון (בלהה וארתור שרגנהיים)

חב"ד, צפת (משה אמריו ואלי מאיוס)

כפר נוער כפר סילבר (ישראל לוטן)

רובע א' באשדוד (יצחק פרלשטיין)

הגדול בחדרה (יהודית שטולצר)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

ישיבת שילה (ישעיהו אילן)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

שכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

שכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

כפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

קריית הטכניון (אהרן קשטן)

מושב ניר עציון (חנוך אחימן)

מחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים (ישראל קומט)

מרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

עיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

כפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

קיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

הראשון והיחיד בהר עיבל

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בית הכנסת ברודוס

קיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★