סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

קיבוץ כפר עציון הוקם ב-1943 אך חוסל חמש שנים לאחר מכן במהלך מלחמת העצמאות. ב-1967 חזר הקיבוץ וקם, כשחלק ממחדשיו הם דור שני לבני הקיבוץ המקורי, אחד מהם היה חנן פורת. ב-1974 נחנך בניין בית הכנסת. הרבה סמליות היה באותה פעולת התחדשות והד לכך ניתן למצוא בבית הכנסת. דווקא בהיבט האדריכלי אדריכל בית הכנסת דאג ליצור מבנה מודרניסטי חסר סמלים. אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון.

בסוף לא התחמקו מסמליות והמתפללים בעצמם (ולפי מה ששמעתי, בעצת אחד חנן פורת), הציבו על ארון הקודש שלושה סלעים, שמקורם בסביבת הקיבוץ. הסלעים נמצאו פשוט בשדה והובאו אל אולם התפילה כמו שהם. מה הרעיון? "הצמיחה של כפר עציון היתה מתוך אותם סלעים. הם מייצגים את הקשיים של ההתיישבות באזור מסולע. כפר עציון היה מאושיות ההתיישבות בכלל ושל גוש עציון בפרט והסלעים מסמלים את העקשנות של המתיישבים, גם של אלה הראשונים וגם של מחדשי היישוב".

.

מפת התמצאות

.

מביקור קצר בבית הכנסת ניתן לראות שבתכנון ניתנה מחשבה על תאורה טבעית, על אקוסטיקה ועל ריבוי כניסות ויציאות (כמו שאוהבים בקיבוץ) – דבר שמקל היום את הכניסה למבנה לבעלי מוגבלות, היות ובכניסה הראשית יש ירידה של כמה מדרגות לעזרת הגברים. ואם כבר נכנסים לבעיות, אז בעיה גדולה שמעסיקה היום היא שאלת הרחבת הבניין. כאן נראה שאדריכלי הבניין אפשרו במידה מסוימת להרחיב את הבניין לכיוון דרום, מבלי לפגוע בשלמות אולם התפילה או החזית.

לפני כמה שנים צמחה לבניין תוספת מאוחרת בצורת אגף המשמש לבית מדרש (לא צילמתי אותו). באגף החדש יצרו פרופורציות ופתחים שמנוגדים לשפה העיצובית של הבניין, ובנוסף חומרי הגמר הם אבן ירושלמית בלבד, ללא הבטון שהשתלב אתה. כך התקבל מבנה "ירושלמי".

בדומה לבני דורם, נתנו שנברגר וקץ את הדעת גם על הפרטים הקטנים. הריהוט הגיע לכאן ממפעל הריהוט של קיבוץ לביא (שמתמחים כבר יותר מ-60 שנה בריהוט בתי כנסת). פרטי היודאיקה וגופי התאורה הם יצירות אמנות, ולמרות שהמנורות בוצעו בזמן ומקום אחר מפרטי היודאיקה – השתדלו לשמור על שפה אחידה שמשלימה את היצירה האדריכלית כולה.

בית הכנסת הזה הגביר אצלי את התיאבון לשולי ולפרויקטים נוספים של שנברגר ואני מקווה לבקר בחודש הבא בבית הכנסת שתכנן בקיבוץ לביא. ועד הרשימה הבאה – להתראות.

.

מימין לשמאל: האדריכל טוביה קץ והאדריכל יוסף שנברגר (באדיבות משפחות שנברגר וקץ)

 .

באתר של קיבוץ כפר עציון יש התייחסות לדתיותו של היישוב: "קיבוץ כפר עציון מנהל חיים של תורה ומצוות תוך התמודדות עם שני האתגרים של התקופה – שיבת ציון וחיים מודרניים. כפר עציון הינו קהילה במובן המסורתי של המילה, חברה יהודית עם כל השירותים הדתיים בית כנסת, מקוה וחברא קדישא". בית הכנסת פעיל מאד ומתקיימים בו מידי יום יותר משלושה מניינים. בבית הכנסת 280 מושבים בעזרת הגברים ו-150 משובים בעזרת הנשים. בקומה התחתונה של המבנה (המנצלת את הבדלי הגובה הטבעיים) יש בית מדרש עם ספרייה.

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:

.

.

מראה כללי מכיוון המדשאה המרכזית

.

חזית הבניין ובה הדופן החיצונית של גומחת ארון הקודש ומעליה ויטראז'

.

בלילה הופך חלון הזכוכית הצבעונית לסוג של מגדלור בקיבוץ

.

רגע לפני הכניסה לבית הכנסת: פינת ישיבה אינטימית ממוקמת בפינת הרחבה שבחזית הבניין

.

בדופן הסוגרת על פינת הישיבה משולב פריט ארכאולוגי מבית כנסת קדום

.

הפריט הוא למעשה משקוף מבית כנסת בדרום הר חברון

.

גם הספסל מעוצב

.

ריצוף

.

חזית הכניסה לבניין בית הכנסת

.

המערכת הקונסטרוקטיבית היא מבטון שנותר בולט וחשוף בחזית, כשקירות הבניין מחופים באבן – חלקה בעיבוד גס (טובזה) וחלקה בעיבוד חלק יותר (תלטיש)

.

פתח הכניסה לבית הכנסת מודגש בדלתות עץ ובגופי תאורה

.

פתח הכניסה הראשי במבט מבפנים

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

סמוך ללוח המודעות

.

מחיצה לעזרת הנשים הקטנה הממוקמת מאחורי עזרת הגברים (עזרת הנשים העיקרית נמצאת בקומת הגלריה)

.

עזרת הנשים הקטנה וברקע פתח הכניסה הראשית

.

אולם התפילה

.

הקיר הפונה לירושלים, כיוון התפילה, מחופה בעץ ובחומר אקוסטי ובמרכזו ארון הקודש ומעליו חלון ויטראז'

.

את הויטראז' יצר האמן פרלי פלציג שעיצב חלון ויטראז' גם לבית הכנסת בבארות יצחק שגם אותו תכננו שנברגר וקץ

.

למרגלות החלון שלושה סלעים

.

השילוש

.

הויטראז'

.

פרטי היודאיקה בביתה כנסת עוצבו כולם בשפה דומה

.

ארון הקודש

.

לוח ספירת העומר ניצב בצמוד לארון הקודש

.

ותן ברכה

.

חיפוי הקיר

.

עמוד התפילה של החזן

.

הבמה

.

סידור

.

סידורים

.

ריצוף טראצו בשילוב אבן חברון נסורה

 

פתחים רחבים במפגש בין הקירות לתקרה מחדירים אור טבעי

.

גופי התאורה עוצבו ברוח פרטי היודאיקה: צינורות מתכת דקים בגוון זהב עם קוים מעוגלים

.

מנורה

.

בעזרת הנשים יש גם פתחים בתקרה להחדרת אור טבעי

.

עזרת הנשים

.

מעקה קומתה גלריה ובה עזרת הנשים

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 01

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 02

.

בדרך החוצה

.

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון יצחק קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

.

.