סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

IMG_20140506_120601

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

קיבוץ כפר עציון הוקם ב-1943 אך חוסל חמש שנים לאחר מכן במהלך מלחמת העצמאות. ב-1967 חזר הקיבוץ וקם, כשחלק ממחדשיו הם דור שני לבני הקיבוץ המקורי, אחד מהם היה חנן פורת. ב-1974 נחנך בניין בית הכנסת. הרבה סמליות היה באותה פעולת התחדשות והד לכך ניתן למצוא בבית הכנסת. דווקא בהיבט האדריכלי אדריכל בית הכנסת דאג ליצור מבנה מודרניסטי חסר סמלים. אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון.

בסוף לא התחמקו מסמליות והמתפללים בעצמם (ולפי מה ששמעתי, בעצת אחד חנן פורת), הציבו על ארון הקודש שלושה סלעים, שמקורם בסביבת הקיבוץ. הסלעים נמצאו פשוט בשדה והובאו אל אולם התפילה כמו שהם. מה הרעיון? "הצמיחה של כפר עציון היתה מתוך אותם סלעים. הם מייצגים את הקשיים של ההתיישבות באזור מסולע. כפר עציון היה מאושיות ההתיישבות בכלל ושל גוש עציון בפרט והסלעים מסמלים את העקשנות של המתיישבים, גם של אלה הראשונים וגם של מחדשי היישוב".

.

‏‏עותק של 6

מפת התמצאות

.

מביקור קצר בבית הכנסת ניתן לראות שבתכנון ניתנה מחשבה על תאורה טבעית, על אקוסטיקה ועל ריבוי כניסות ויציאות (כמו שאוהבים בקיבוץ) – דבר שמקל היום את הכניסה למבנה לבעלי מוגבלות, היות ובכניסה הראשית יש ירידה של כמה מדרגות לעזרת הגברים. ואם כבר נכנסים לבעיות, אז בעיה גדולה שמעסיקה היום היא שאלת הרחבת הבניין. כאן נראה שאדריכלי הבניין אפשרו במידה מסוימת להרחיב את הבניין לכיוון דרום, מבלי לפגוע בשלמות אולם התפילה או החזית.

לפני כמה שנים צמחה לבניין תוספת מאוחרת בצורת אגף המשמש לבית מדרש (לא צילמתי אותו). באגף החדש יצרו פרופורציות ופתחים שמנוגדים לשפה העיצובית של הבניין, ובנוסף חומרי הגמר הם אבן ירושלמית בלבד, ללא הבטון שהשתלב אתה. כך התקבל מבנה "ירושלמי".

בדומה לבני דורם, נתנו שנברגר וקץ את הדעת גם על הפרטים הקטנים. הריהוט הגיע לכאן ממפעל הריהוט של קיבוץ לביא (שמתמחים כבר יותר מ-60 שנה בריהוט בתי כנסת). פרטי היודאיקה וגופי התאורה הם יצירות אמנות, ולמרות שהמנורות בוצעו בזמן ומקום אחר מפרטי היודאיקה – השתדלו לשמור על שפה אחידה שמשלימה את היצירה האדריכלית כולה.

בית הכנסת הזה הגביר אצלי את התיאבון לשולי ולפרויקטים נוספים של שנברגר ואני מקווה לבקר בחודש הבא בבית הכנסת שתכנן בקיבוץ לביא. ועד הרשימה הבאה – להתראות.

.

תמונה1

מימין לשמאל: האדריכל טוביה קץ והאדריכל יוסף שנברגר (באדיבות משפחות שנברגר וקץ)

 .

באתר של קיבוץ כפר עציון יש התייחסות לדתיותו של היישוב: "קיבוץ כפר עציון מנהל חיים של תורה ומצוות תוך התמודדות עם שני האתגרים של התקופה – שיבת ציון וחיים מודרניים. כפר עציון הינו קהילה במובן המסורתי של המילה, חברה יהודית עם כל השירותים הדתיים בית כנסת, מקוה וחברא קדישא". בית הכנסת פעיל מאד ומתקיימים בו מידי יום יותר משלושה מניינים. בבית הכנסת 280 מושבים בעזרת הגברים ו-150 משובים בעזרת הנשים. בקומה התחתונה של המבנה (המנצלת את הבדלי הגובה הטבעיים) יש בית מדרש עם ספרייה.

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:

.

.

IMG_5169

מראה כללי מכיוון המדשאה המרכזית

.

IMG_5244

חזית הבניין ובה הדופן החיצונית של גומחת ארון הקודש ומעליה ויטראז'

.

IMG_5171

בלילה הופך חלון הזכוכית הצבעונית לסוג של מגדלור בקיבוץ

.

IMG_5175

רגע לפני הכניסה לבית הכנסת: פינת ישיבה אינטימית ממוקמת בפינת הרחבה שבחזית הבניין

.

IMG_5176

בדופן הסוגרת על פינת הישיבה משולב פריט ארכאולוגי מבית כנסת קדום

.

IMG_5178

הפריט הוא למעשה משקוף מבית כנסת בדרום הר חברון

.

IMG_5179

גם הספסל מעוצב

.

IMG_5180

ריצוף

.

IMG_5173

חזית הכניסה לבניין בית הכנסת

.

IMG_5174

המערכת הקונסטרוקטיבית היא מבטון שנותר בולט וחשוף בחזית, כשקירות הבניין מחופים באבן – חלקה בעיבוד גס (טובזה) וחלקה בעיבוד חלק יותר (תלטיש)

.

IMG_5182

פתח הכניסה לבית הכנסת מודגש בדלתות עץ ובגופי תאורה

.

IMG_5239

פתח הכניסה הראשי במבט מבפנים

.

IMG_5183

על לוח המודעות 01

.

IMG_5185

על לוח המודעות 02

.

IMG_5191

סמוך ללוח המודעות

.

IMG_5189

מחיצה לעזרת הנשים הקטנה הממוקמת מאחורי עזרת הגברים (עזרת הנשים העיקרית נמצאת בקומת הגלריה)

.

IMG_5212

עזרת הנשים הקטנה וברקע פתח הכניסה הראשית

.

IMG_5188

אולם התפילה

.

IMG_5194

הקיר הפונה לירושלים, כיוון התפילה, מחופה בעץ ובחומר אקוסטי ובמרכזו ארון הקודש ומעליו חלון ויטראז'

.

IMG_5201

את הויטראז' יצר האמן פרלי פלציג שעיצב חלון ויטראז' גם לבית הכנסת בבארות יצחק שגם אותו תכננו שנברגר וקץ

.

IMG_5207

למרגלות החלון שלושה סלעים

.

IMG_5208

השילוש

.

IMG_5209

הויטראז'

.

IMG_5214

פרטי היודאיקה בביתה כנסת עוצבו כולם בשפה דומה

.

IMG_5203

ארון הקודש

.

IMG_5202

לוח ספירת העומר ניצב בצמוד לארון הקודש

.

IMG_5204

ותן ברכה

.

IMG_5195

חיפוי הקיר

.

IMG_5200

עמוד התפילה של החזן

.

IMG_5206

הבמה

.

IMG_5218

סידור

.

IMG_5219

סידורים

.

IMG_5193

ריצוף טראצו בשילוב אבן חברון נסורה

 

IMG_5205

פתחים רחבים במפגש בין הקירות לתקרה מחדירים אור טבעי

.

IMG_5236

גופי התאורה עוצבו ברוח פרטי היודאיקה: צינורות מתכת דקים בגוון זהב עם קוים מעוגלים

.

IMG_5238

מנורה

.

IMG_5221

בעזרת הנשים יש גם פתחים בתקרה להחדרת אור טבעי

.

IMG_5222

עזרת הנשים

.

IMG_5225

מעקה קומתה גלריה ובה עזרת הנשים

.

IMG_5226

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 01

.

IMG_5228

מבט אל אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים 02

.

IMG_5233

בדרך החוצה

.

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון יצחק קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רינות אורה ובוצי  On 08/05/2014 at 23:21

    בית הכנסת דומה עד זהה לבית הכנסת בניר עציון. בצלאל רינות-אדריכל

  • נתנאל  On 09/05/2014 at 1:07

    תודה רבה על הרשימה. התפללתי בבית הכנסת הזה לפני כמה שנים והוא מרשים.

    קוננת בתחילת הרשימה על שפל המדרגה אליו ירד התכנון של מבני דת. לא נותר אלא להסכים ולהצביע על אחת הבעיות והיא שבאקדמיה (לפחות בוותיקה שבהן) אין שום עיסוק במהלך התואר במבני דת יהודיים, לא במסגרת קורסי ההיסטוריה, לא התאוריה ולא בקורסים יעודים. לעתים אף נתקלים בבורות מביכה בנושא מצד חוקרים. עצוב.

    • מיכאל יעקובסון  On 09/05/2014 at 7:15

      תודה נתנאל, אבל במקרה הזה אני דווקא חושב שהבעיה היא לא באקדמיה, אלא באדריכלים עצמם. באקדמיה כל הפרויקטים הם ניסיוניים ובפרקטיקה הכל נגרר אחרי הסטנדרט הנמוך ביותר – ולשם מכוונים האדריכלים ולא האקדמיה.

  • דורון לייטנר  On 09/05/2014 at 3:02

    גם בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, היישוב הראשון שעלה על הקרקע אחרי קום המדינה, תוכנן על ידי שנברגר, כפי שהוזכר ברשימה קודמת:
    https://michaelarch.wordpress.com/2012/11/08/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%9B/

  • יוחנן בן יעקב  On 10/05/2014 at 22:52

    יפה כתבת, אך בעניין אחד, לפחות, לא דייקת! המשפט: "אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון." – אינו משקף נאמנה את המציאות. יחד עם חנן פורת ז"ל, נסעתי לסטודיו של האמן פלציג, ומסרנו לו קטע ממאמר שכתב שלום קרניאל הי"ד – מהבכירים בחברי כפר עציון, שנפל בקרב שיירת העשרה בחנוכה תש"ח. שלום היה איש רוח, מראשי תנועת הנוער "השומר הדתי" בפולין, פעיל בבני עקיבא ובקיבוץ הדתי בארץ. במאמרו "העץ בחיי העם", כתב שלום בין השאר: "אנו בני דור הגאולה, שראינו את הגולה תלושה משורשה הטבעי, נפגעת מכל רוחות וניתנת לבוז ולמשיסה למכות הגויים, קינאנו בעץ וחלמנו על תחיית העם המושרש במולדתו כאותו העץ ששורשיו מעמיקים באדמה וענפיו פונים לשמים. העץ היה לנו לסמל דרכנו ותחייתנו, לאחֵד הארץ עם השמים, את השורש עם גזעו, את התורה עם העבודה. רצינו להכות שורשים באדמה, פשוטו כמשמעו, והשתוקקנו יחד עם זה להתעלות ולהידבק בשמים. ומכאן רצוננו העז לנטוע עצים במולדת והחיבה הרבה שאנו מחדירים בלב הילד אל העץ. כי מחוץ לברכה הרבה הבאה לאדם מן העץ אנו רואים בו סמל הגאולה והפדות". הוויטראז' משקף נאמנה את הטקסט וניתן להבחין בו בבירור בחלק העליון שמיים, טיפות גשם, בחלק האמצעי, שדה פריחה אולי דם שדה קרב, בחלק התחתון אדמה, סלעים, קוצים. העץ נטוע בסלע העליון במרכז החלק התחתון של הוויטראז', וענפיו פונים שמאלה ולמעלה אל השמים. זאת בדיוק בהתאם לטקסט המכונן הנ"ל, שהיה ביטוי רעיוני-ערכי לדרכם של הורינו. דומני כי רק לאחר שהוויטראז' היה מוכן, או קרוב לכך, הציע חנן ז"ל לאומן להוסיף שלושה סלעים, שכן, לדבריו, בגוש עציון העץ צומח מהסלע ולא מהקרקע החקלאית. כדי להוסיף את הסלעים נאלצו הבנאים להכין תשתית יציבה הרבה יותר לויטראז', כולל עמודי בטון חזקים והדבר עיכב מעט את כניסתנו להתפלל בבית הכנסת.
    מוזר שציינת "הרבה פתחים" כי לאולם התפילה שלנו שני פתחים, האחד צדדי לעבר בית המדרש, קטן מאד והראשי למזרח, אף הוא קטן יחסית לגודל הציבור. בית המדרש הוקם יחד עם בית הכנסת, לפני כמה שנים הורחב מעט.

    בברכה
    יוחנן בן יעקב
    כפר עציון

  • מנחם  On 12/05/2014 at 11:33

    אצלנו, אוניברסיטת אריאל, מתקיים קורס מעמיק בעניין בתי כנסת שמועבר ע"י פרופ' קאסוטו. אמנם הסטודיו לא עוסק בכך כנושא, אבל תמיד יש לזה מקום…

  • ברוך קהת  On 13/05/2014 at 23:38

    למיכאל שלום
    אני בנו של טוביה קץ.
    אני מודה לך על חשיפת העבודה של אבי בבית הכנסת כפר עציון. את רישמת בתי הכנסת הנוספים שהוא תכנן תוכל למצוא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%A5
    כולם שווים ביקור פרט לבית הכנסת בכוכב השחר שנעשו בו שינויים בעיקר בעיצוב הפנימי, ולטעמי ממש לא לטובה.
    ברוך

    • מיכאל יעקובסון  On 14/05/2014 at 6:48

      תודה ברוך. את הערך בויקיפדיה על אביך אני כתבתי. אם ישנם פרויקטים נוספים שלא ציינתי שם – אנא עדכן אותי.

  • שמיר זלקין  On 16/01/2016 at 23:31

    המשקוף מבית הכנסת באשתמוע מייצג גם הוא סיפור: בתחילה חשבו להציב את המשקוף בכניסה לבית הכנסת החדש בכפר עציון. התעוררה השאלה- אם וכאשר יוקם מחדש בית הכנסת באשתמוע- האם יעקרו את המשקוף מחזית בית הכנסת בכפר עציון?
    וכך קבעו את המשקוף בקיר הצדדי ושם הוא ממתין עד לשובו לאשתמוע…
    דרך אגב, בחיבור על האדריכלות בכפר עציון שהעברתי לך בזמנו, מופיעה תמונת דגם בית הכנסת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: