שבוע שעבר עצרתי בקיבוץ כפר עציון, בבית הכנסת שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה שעברה.
הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם בידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים, אך מבלי להימנע מיצירתם של מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. לעומתם, בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך אלה קופסאות חלולות מכל תוכן. רוח לא ניתן לקנות בכסף או עם שייש מתורכיה.
מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן חופשי יותר מכל סוג מבנה אחר. בתכנונם מזדמנת לאדריכל האפשרות להתעמק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים-מסורתיים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. כיום ניתן למצוא שבעולם ממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. ניתן להזכיר כמה מאותם אדריכלים שיצרו מבני דת מעולים: אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – יוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, רם כרמי, דוד רזניק ואהרון קשטן.
על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים, בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק וגם זה שבקיבוץ לביא. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
קיבוץ כפר עציון הוקם תחילה ב-1943 אך חוסל חמש שנים לאחר מכן במהלך מלחמת העצמאות. ב-1967 חזר הקיבוץ וקם, כשחלק ממחדשיו הם דור שני לבני הקיבוץ המקורי, אחד מהם היה חנן פורת. ב-1974 נחנך בניין בית הכנסת. הרבה סמליות היה באותה פעולת התחדשות והד לכך ניתן למצוא בבית הכנסת. דווקא בהיבט האדריכלי אדריכל בית הכנסת דאג ליצור מבנה מודרניסטי חסר סמלים. אפילו האמן פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון.
בסוף לא התחמקו מסמליות והמתפללים בעצמם (ולפי מה ששמעתי, בעצת אחד חנן פורת), הציבו על ארון הקודש שלושה סלעים, שמקורם בסביבת הקיבוץ. הסלעים נמצאו פשוט בשדה והובאו אל אולם התפילה כמו שהם. מה הרעיון? "הצמיחה של כפר עציון היתה מתוך אותם סלעים. הם מייצגים את הקשיים של ההתיישבות באזור מסולע. כפר עציון היה מאושיות ההתיישבות בכלל ושל גוש עציון בפרט והסלעים מסמלים את העקשנות של המתיישבים, גם של אלה הראשונים וגם של מחדשי היישוב".
בעניין הויטראז' והסלעים מרחיב יוחנן בן יעקב: "חנן פורת ז"ל יחד איתי – ששנינו בני כפר עציון ששבנו הביתה בעקבות מלחמת ששת הימים – נפגשנו עם האומן פלציג והצגנו בפניו טקסט קצר שכתב שלום קרניאל, מורה הדרך הרוחני של הורינו, מייסדי כפר עציון בשנת תש"ג. קרניאל יליד קרקוב, היה חבר פעיל ואף עמד בראש תנועת הנוער הציונית דתית, השומר הדתי בפולין. פלציג תרגם את הרעיון המובע בטקסט שכתב קרניאל לשפה אמנותית.
"מאוחר יותר הציע חנן להוסיף לוויטראז' שלושה סלעים מכמה סיבות: בהר חברון יש מעט אדמה חקלאית והרבה סלעים. על קיר חדר האוכל של כפר עציון, בשנות ה-40, הייתה ססמה: 'המוציא לחם מן הסלע'; קדמו לנו שלושה ניסיונות התיישבות של יהודים באזור זה – שני הראשונים חרבו בפרעות, תרפ"ט, תרצ"ו-תרצ"ט. כפר עציון שייסדו הורינו נפל בקרב. וכן לזכר שלושת האבות שנעו באזור שלנו ואנו מנסים ללכת בעקבותיהם".
.
.
מביקור קצר בבית הכנסת ניתן לראות שבתכנון ניתנה מחשבה על תאורה טבעית, על אקוסטיקה ועל ריבוי כניסות ויציאות (כמו שאוהבים בקיבוץ) – דבר שמקל היום את הכניסה למבנה לבעלי מוגבלות, היות ובכניסה הראשית יש ירידה של כמה מדרגות לעזרת הגברים. ואם כבר נכנסים לבעיות, אז בעיה גדולה שמעסיקה היום היא שאלת הרחבת הבניין. כאן נראה שאדריכלי הבניין אפשרו במידה מסוימת להרחיב את הבניין לכיוון דרום, מבלי לפגוע בשלמות אולם התפילה או החזית.
לפני כמה שנים צמחה לבניין תוספת מאוחרת בצורת אגף המשמש לבית מדרש (לא צילמתי אותו). באגף החדש יצרו פרופורציות ופתחים שמנוגדים לשפה העיצובית של הבניין, ובנוסף חומרי הגמר הם אבן ירושלמית בלבד, ללא הבטון שהשתלב אתה. כך התקבל מבנה "ירושלמי".
בדומה לבני דורם, נתנו שנברגר וקץ את הדעת גם על הפרטים הקטנים. הריהוט הגיע לכאן ממפעל הריהוט של קיבוץ לביא, שמתמחה כבר יותר מ-70 שנה בריהוט בתי כנסת. פרטי היודאיקה וגופי התאורה הם יצירות אמנות, ולמרות שהמנורות בוצעו בזמן ומקום אחר מפרטי היודאיקה – השתדלו לשמור על שפה אחידה שמשלימה את היצירה האדריכלית כולה.
בית הכנסת הזה הגביר אצלי את התיאבון לשולי ולפרויקטים נוספים של שנברגר ואני מקווה לבקר בחודש הבא בבית הכנסת שתכנן בקיבוץ לביא. ועד הרשימה הבאה – להתראות.
.
.
באתר של קיבוץ כפר עציון יש התייחסות לדתיותו של היישוב: "קיבוץ כפר עציון מנהל חיים של תורה ומצוות תוך התמודדות עם שני האתגרים של התקופה – שיבת ציון וחיים מודרניים. כפר עציון הינו קהילה במובן המסורתי של המילה, חברה יהודית עם כל השירותים הדתיים בית כנסת, מקוה וחברא קדישא". בית הכנסת פעיל מאד ומתקיימים בו מידי יום יותר משלושה מניינים. בבית הכנסת 280 מושבים בעזרת הגברים ו-150 משובים בעזרת הנשים. בקומה התחתונה של המבנה (המנצלת את הבדלי הגובה הטבעיים) יש בית מדרש עם ספרייה.
.
סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
★
בתי כנסת ומדרש נוספים שכתבתי עליהם:
.
עלי (דוד נופר)
שלוחות (יוסף שנברגר)
קיבוץ לביא (יוסף שנברגר)
ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)
קיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)
כפר הנוער עיינות (יוסף שנברגר)
קיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)
קיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)
היכל יהודה בתל אביב (יצחק טולדנו, יחזקאל קמחי)
הספרדי המרכזי ברמת גן (גיאורג קויגן, משה סעידי)
גבעת וושינגטון (בלהה וארתור שרגנהיים)
חב"ד, צפת (משה אמריו ואלי מאיוס)
כפר נוער כפר סילבר (ישראל לוטן)
רובע א' באשדוד (יצחק פרלשטיין)
הגדול בחדרה (יהודית שטולצר)
שדמות מחולה (טוביה קץ)
ישיבת שילה (ישעיהו אילן)
קול יהודה (יהודה מגידוביץ)
שכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)
בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)
לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)
שכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)
כפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)
המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד)
בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)
האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)
בית חולים בילינסון (רם כרמי)
קריית הטכניון (אהרן קשטן)
מושב ניר עציון (חנוך אחימן)
מחנה רעים (סטיו אדריכלים)
כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)
המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)
הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
שיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)
שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)
ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים (ישראל קומט)
מרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)
אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)
עיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)
כפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)
ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)
הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)
ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)
מושב בני דרום (אליהו משאלי)
קיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)
החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)
בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)
היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)
בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)
ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)
האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)
היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)
בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)
בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)
ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)
הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)
זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)
ההולנדי (אירית שור)
שוהם (ג'ו אבקסיס)
★
תגובות
בית הכנסת דומה עד זהה לבית הכנסת בניר עציון. בצלאל רינות-אדריכל
בצלאל, האם אתה יכול לפרט? האם הכרת את העבודות של שנברגר?
תודה רבה על הרשימה. התפללתי בבית הכנסת הזה לפני כמה שנים והוא מרשים.
קוננת בתחילת הרשימה על שפל המדרגה אליו ירד התכנון של מבני דת. לא נותר אלא להסכים ולהצביע על אחת הבעיות והיא שבאקדמיה (לפחות בוותיקה שבהן) אין שום עיסוק במהלך התואר במבני דת יהודיים, לא במסגרת קורסי ההיסטוריה, לא התאוריה ולא בקורסים יעודים. לעתים אף נתקלים בבורות מביכה בנושא מצד חוקרים. עצוב.
תודה נתנאל, אבל במקרה הזה אני דווקא חושב שהבעיה היא לא באקדמיה, אלא באדריכלים עצמם. באקדמיה כל הפרויקטים הם ניסיוניים ובפרקטיקה הכל נגרר אחרי הסטנדרט הנמוך ביותר – ולשם מכוונים האדריכלים ולא האקדמיה.
גם בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, היישוב הראשון שעלה על הקרקע אחרי קום המדינה, תוכנן על ידי שנברגר, כפי שהוזכר ברשימה קודמת:
אתה בהחלט צודק, אבקר גם בו בהזדמנות שאהיה בסביבה, תודה.
יפה כתבת, אך בעניין אחד, לפחות, לא דייקת! המשפט: "אפילו פרלי פלציג שיצר את הויטראז' שקבוע מעל ארון הקודש, התחמק מעיסוק בסמלים ונראה שהמטרה העיקרית שלו היתה ליצור חלון צבעוני. לפי אתר הקיבוץ הויטראז' מציג את הצמחיה הצומחת מתוך הסביבה הסלעית של כפר עציון." – אינו משקף נאמנה את המציאות. יחד עם חנן פורת ז"ל, נסעתי לסטודיו של האמן פלציג, ומסרנו לו קטע ממאמר שכתב שלום קרניאל הי"ד – מהבכירים בחברי כפר עציון, שנפל בקרב שיירת העשרה בחנוכה תש"ח. שלום היה איש רוח, מראשי תנועת הנוער "השומר הדתי" בפולין, פעיל בבני עקיבא ובקיבוץ הדתי בארץ. במאמרו "העץ בחיי העם", כתב שלום בין השאר: "אנו בני דור הגאולה, שראינו את הגולה תלושה משורשה הטבעי, נפגעת מכל רוחות וניתנת לבוז ולמשיסה למכות הגויים, קינאנו בעץ וחלמנו על תחיית העם המושרש במולדתו כאותו העץ ששורשיו מעמיקים באדמה וענפיו פונים לשמים. העץ היה לנו לסמל דרכנו ותחייתנו, לאחֵד הארץ עם השמים, את השורש עם גזעו, את התורה עם העבודה. רצינו להכות שורשים באדמה, פשוטו כמשמעו, והשתוקקנו יחד עם זה להתעלות ולהידבק בשמים. ומכאן רצוננו העז לנטוע עצים במולדת והחיבה הרבה שאנו מחדירים בלב הילד אל העץ. כי מחוץ לברכה הרבה הבאה לאדם מן העץ אנו רואים בו סמל הגאולה והפדות". הוויטראז' משקף נאמנה את הטקסט וניתן להבחין בו בבירור בחלק העליון שמיים, טיפות גשם, בחלק האמצעי, שדה פריחה אולי דם שדה קרב, בחלק התחתון אדמה, סלעים, קוצים. העץ נטוע בסלע העליון במרכז החלק התחתון של הוויטראז', וענפיו פונים שמאלה ולמעלה אל השמים. זאת בדיוק בהתאם לטקסט המכונן הנ"ל, שהיה ביטוי רעיוני-ערכי לדרכם של הורינו. דומני כי רק לאחר שהוויטראז' היה מוכן, או קרוב לכך, הציע חנן ז"ל לאומן להוסיף שלושה סלעים, שכן, לדבריו, בגוש עציון העץ צומח מהסלע ולא מהקרקע החקלאית. כדי להוסיף את הסלעים נאלצו הבנאים להכין תשתית יציבה הרבה יותר לויטראז', כולל עמודי בטון חזקים והדבר עיכב מעט את כניסתנו להתפלל בבית הכנסת.
מוזר שציינת "הרבה פתחים" כי לאולם התפילה שלנו שני פתחים, האחד צדדי לעבר בית המדרש, קטן מאד והראשי למזרח, אף הוא קטן יחסית לגודל הציבור. בית המדרש הוקם יחד עם בית הכנסת, לפני כמה שנים הורחב מעט.
בברכה
יוחנן בן יעקב
כפר עציון
אצלנו, אוניברסיטת אריאל, מתקיים קורס מעמיק בעניין בתי כנסת שמועבר ע"י פרופ' קאסוטו. אמנם הסטודיו לא עוסק בכך כנושא, אבל תמיד יש לזה מקום…
ואווו, זה כמו לשמוע מפי הגבורה.
למיכאל שלום
אני בנו של טוביה קץ.
אני מודה לך על חשיפת העבודה של אבי בבית הכנסת כפר עציון. את רישמת בתי הכנסת הנוספים שהוא תכנן תוכל למצוא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%A5
כולם שווים ביקור פרט לבית הכנסת בכוכב השחר שנעשו בו שינויים בעיקר בעיצוב הפנימי, ולטעמי ממש לא לטובה.
ברוך
תודה ברוך. את הערך בויקיפדיה על אביך אני כתבתי. אם ישנם פרויקטים נוספים שלא ציינתי שם – אנא עדכן אותי.
המשקוף מבית הכנסת באשתמוע מייצג גם הוא סיפור: בתחילה חשבו להציב את המשקוף בכניסה לבית הכנסת החדש בכפר עציון. התעוררה השאלה- אם וכאשר יוקם מחדש בית הכנסת באשתמוע- האם יעקרו את המשקוף מחזית בית הכנסת בכפר עציון?
וכך קבעו את המשקוף בקיר הצדדי ושם הוא ממתין עד לשובו לאשתמוע…
דרך אגב, בחיבור על האדריכלות בכפר עציון שהעברתי לך בזמנו, מופיעה תמונת דגם בית הכנסת.