סיבוב בבית הכנסת שהוסב לספרייה בכפר הנוער עיינות

בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר הם מעבודות האדריכלות האהובות עלי. העבודה באבן, באור, בגושניות המבנה ופרטי האמנות הפכו את בתי הכנסת שתכנן ליצירות מרהיבות. אלה מבנים פשוטים אך כאלה שמתוכננים בקפידה ומתוך הבנה מעמיקה באופן בו יש להשתמש בחומר וצורה, ולא כאלה שמתחכמים או עולים הון עתק. משהו שהיום קשה למצוא. כששמעתי שיש בית כנסת מ-1961 שאותו תכנן שנברגר בכפר הנוער החקלאי עיינות אז הזדרזתי לבקר בו.

האכזבה עצומה. לפני כעשור באופן הזוי למדי, בוטל בית הכנסת – ארון הקודש שמקורו בבית כנסת עתיק באיטליה, נלקח לירושלים ושמור שם במחסן, ואולם התפילה הפשוט והיפה הוסב לספרייה תוך חיסול כל הפרטים המקוריים, אטימת מסך זכוכית מרכזי ושילוב קורות פוסט-מודרניות צבועות בסגול. וכמו שזה נשמע כך זה נראה – מפגן של חוסר טעם שמעורר את השאלה מי הסתומה שעיצבה כזה דבר?

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

סיבוב בישיבת קול תורה בשכונת בית וגן

הייתי בדיון בוועדה לתשתיות לאומיות שהתקיים בשכונת בית וגן בירושלים, ו-200 מטרים מחדר הישיבות בו התקיים הדיון שוכנת כבר 62 שנה ישיבת קול תורה המפורסמת. זו היתה הזדמנות מצוינת לשלב צעקות ודם עם אדריכלות ותורה (ולבסוף גם חומוס). הדיון בות"ל עסק בשאלת המשך תוואי קו הרכבת הסגול בתחום גבעת שמואל עד לפתח תקוה. באופן חריג ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני התנגד נחרצות שהקו יכנס לעירו. הובילו אותו קבוצה של תושבים שמתגוררת בסמוך לתוואי המתוכנן וחוששים מירידה באיכות חייהם. הדיון היה רווי צעקות, עלבונות והאשמות. תומכי הקו הגיעו בלי כל ייצוג של עורכי דין, אך נראה שזה לא הפריע. לעומתם המתנגדים לרכבת הקלה הגיעו עם עורכי דין, אך כאלה שמתמחים בהטלת אימה וכמו במקרים דומים אחרים פספסו ולא השכילו להבין ולהציג את חסרונותיו האמיתיים של קו הרכבת הקלה ולהשתמש בהם. במקום זה הם נתלו בטיעונים שהוכיחו יותר מכל את חוסר ההבנה שלהם ברכבת הקלה ובמערכת שהיא חלק ממנה. בין הדוברים שתמכו בקו הרכבת בתוואי שנקבע היה מנהל ארגון "המרכז לעיוור בישראל". הוא טען כי רכבת קלה משפרת לאין ארוך את יכולת הנגישות של בעלי מוגבלות ובמיוחד עיוורים, ומשפרת להם את היכולת לצאת לעבוד ולהיות עצמאיים. כבר מהרגע הראשון טענותיו הקפיצו את המתנגדים לרכבת הקלה, שמנעו ממנו לסיים משפט שלם וקטעו אותו בצעקות ויללות. בתום הדיון יצאנו אל הגשם ואל הרחוב הרטוב ופנינו לישיבת קול תורה.

השנה היא שנת ה-80 להיווסדה של ישיבת קול תורה הנחשבת לאחת הישיבות המובחרות והמבוקשות אצל לומדי התורה החרדים בארץ ובעולם. גם טעם טוב היה לראשיה, כשבחרו באדריכל יוסף שנברגר שיתכנן את בניין הישיבה, שחלקה הראשון נחנך ב-1957.

ועל כך ברשימה זו.

.

בם

.

סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד

מעטים האדריכלים הישראלים שאני שמח באופן חריג לבקר בבניינים שהם תכננו. אחד מאותם בודדים הוא האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את בניין ישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד. בניין הישיבה שנחנך בשלבים בין השנים 1967-1962, מורכב משלושה גושי בניינים שפריסתם נערכה בהשראת בניין בית הספר באוהאוס בדסאו.

הבניין מורכב מאגף כיתות ואולם בית מדרש, אגף ספרייה ומבואה ואגף חדר אוכל עם מטבח ומעליו מעונות תלמידים. העיצוב הבסיסי שהיה אחד מעקרונות התכנון שאפיינו את גישתו של שנברגר, מופיעים כאן במיטבם, כשבאמצעות מהלכים פשוטים הצליח האדריכל ליצור מבנה ייחודי ששיאו מצוי בבית המדרש.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנה פנה עדרי ללכת

.

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ שלוחות

למרגלות הגלבוע שוכן כבר קרוב ל-70 שנה הקיבוץ הדתי שלוחות, עדות לכך שדתיים מסוגלים להקים ישובים המתבססים על רעיון אוטופי שיתופי, של עבודת אדמה, תעשייה ותיירות. שלוחות הוא גם דוגמה לשיתופיות בין קיבוץ דתי וקיבוץ חילוני – רשפים. שני הקיבוצים הוקמו בסמיכות זמנים וגאוגרפית ולאחרונה הקימו השניים על אדמותיהם בתמיכת הסוכנות היהודית, את היישוב הקהילתי שלפים – יישוב דתי-חילוני.

בית הכנסת בשלוחות הוא פנינה אדריכלית נוספת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1965) וחדר האוכל המתאפיין בסגנון ברוטליסטי הוא של האדריכל לאון שרמן (1981). שני המבנים ממשיכים לפעול מידי יום ולתפקד בייעודם המקורי כמרכז לקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אורות

.

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ לביא

קיבוץ לביא נקרא על שם העיירה שהתקיימה למרגלותיו עד 1948 ונקראה לוביה. לוביה נמחקה ולביא נוסדה. במרכז הקיבוץ שהקימו עולים חדשים מאנגליה, הוקם גם בית כנסת. כאילו לא עברו 1,600 שנה מאז התמלא הגליל בבתי כנסת, בחרו מחדשי היישוב המקומי לבנות את בית הכנסת החדש ברוח אותם בתי כנסת שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות באזור. אגב, בקיבוץ מדגישים כי לביא מקורו ב"פונדקא דלוי" המוזכר בתלמוד ושכן על הדרך בין ציפורי לטבריה בתקופת בית שני.

מבנה בית הכנסת נחנך ב-1962 בתכנון האדריכל יוסף שנברגר שידוע בעיקר כמתכנן רחבת הכותל המערבי. כבר כתבתי כאן על כמה בתי כנסת שתכנן בקיבוצים: בכפר עציון, בחפץ חיים, בבארות יצחק וגם כתבתי עליו ערך בויקיפדיה.

שנות ה-60 וה-70 היו תקופת השיא ביצירתו של שנברגר, שהתמחה בעיקר במבני דת, והביקור שלי בארבעת בתי הכנסת שתכנן מציג רק חלק קטן מאוד מיצירתו. בית הכנסת בלביא נחשב בקרב מתכנני בתי כנסת כאחת היצירות הטובות שלו. קשה לצלם אותו ולכן כדאי פשוט לבוא ולבקר. הוא פתוח כל הזמן. הבניין נחנך ב-1962 ושלושים שנה לאחר מכן נערכו בו שינויים ברוח הבניין המקורי. קשה לזהות מה מקור ומה תוספת, הודות לעבודה המעולה של האדריכל טוביה קץ שהיה גם שותפו וממשיך דרכו של שנברגר לאחר שנפטר ב-1982 בגיל 60.

בשנים האחרונות אדריכלות מבני הדת (בתי כנסת, ישיבות) מדרדרת ומדרדרת. בעבר היו אדריכלים כמו אבא אלחנני, עמירם חרל"פ ודוד קאסוטו שדאגו לעורר דיון בנושא. היום אין אף אחד ולכן משתדל להציג כאן מידי פעם גם בתי כנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

תאורה טבעית ומלאכותית בעזרת הנשים

.

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר עצרתי בקיבוץ כפר עציון, בבית הכנסת שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה שעברה.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם בידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים, אך מבלי להימנע מיצירתם של מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. לעומתם, בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך אלה קופסאות חלולות מכל תוכן. רוח לא ניתן לקנות בכסף או עם שייש מתורכיה.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן חופשי יותר מכל סוג מבנה אחר. בתכנונם מזדמנת לאדריכל האפשרות להתעמק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים-מסורתיים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. כיום ניתן למצוא שבעולם ממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. ניתן להזכיר כמה מאותם אדריכלים שיצרו מבני דת מעולים: אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – יוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, רם כרמי, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים, בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק וגם זה שבקיבוץ לביא. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

ועל כך ברשימה זו.

.

2014 (1974)

.

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים

עצרתי בקיבוץ חפץ חיים או מה שנותר ממנו בממד הפיסי כי בפועל זה כבר לא קיבוץ. רציתי לראות את בית הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר – מהאדריכלים החרדים הבודדים שפעלו בארץ והיה לדמות משמעותית בתכנון הישראלי. כמו כן ביקרתי בחדר האוכל שתכנן האדריכל מיכאל קראוס ונחנך ב-1983.

קיבוץ חפץ חיים מיוחד בכך שהיה לקיבוץ החרדי הראשון מבין שניים שהוקמו על כדור הארץ. חפץ חיים הוקם ב-1944 על ידי חברים בתנועת פועלי אגודת ישראל, ואחריו עלה על הקרקע הקיבוץ השני, שעלבים, שהוקם ב-1951 כיישוב ספר בצמוד לגבול עם ירדן. לא מדובר בחרדים שאנחנו מכירים היום אלא בזרם שדגל בעבודה והיה קרוב לציונות. לצערי, הזרם הזה התפוגג ונבלע בתנועה הדתית-לאומית. תוצאות וועדת הבחירות האחרונה, 211 מבעלי זכות ההצבעה שהם 67% מהקולות הכשרים הצביעו כאן ל"בית היהודי" (בנט). ליהדות התורה הצביעו רק 4% (13 מצביעים). עד היום שייך חפץ חיים למועצה האזורית נחל שורק, המורכבת משבעה יישובים דתיים וחרדים.

אני לא יודע מה ההבדל היום בין הקיבוץ הדתי ובין קיבוץ של פועלי אגודת ישראל ואם יש בכלל הבדל. את זה אשאיר לסוציולוגים ואפנה ישר לאדריכלות.

.

החזית המזרחית של בית הכנסת בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

.

סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר