סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים

עצרתי בקיבוץ חפץ חיים או מה שנותר ממנו בממד הפיסי כי בפועל זה כבר לא קיבוץ. רציתי לראות את בית הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר – אולי האדריכל החרדי היחיד שפעל בארץ והיה לדמות משמעותית בתכנון הישראלי. כמו כן ביקרתי בחדר האוכל שאת זהות מתכננו לא הצלחתי לצערי לגלות, גם לא את יוצר קיר האמנות שבו.

קיבוץ חפץ חיים מיוחד בכך שהיה לקיבוץ החרדי הראשון מבין שניים שהוקמו על כדור הארץ. חפץ חיים הוקם ב-1944 על ידי חברים בתנועת פועלי אגודת ישראל, ואחריו עלה על הקרקע הקיבוץ השני, שעלבים, שהוקם ב-1951 כיישוב ספר בצמוד לגבול עם ירדן. לא מדובר בחרדים שאנחנו מכירים היום אלא בזרם שדגל בעבודה והיה קרוב לציונות. לצערי, הזרם הזה התפוגג ונבלע בתנועה הדתית-לאומית. תוצאות וועדת הבחירות האחרונה, 211 מבעלי זכות ההצבעה שהם 67% מהקולות הכשרים הצביעו כאן ל"בית היהודי" (בנט). ליהדות התורה הצביעו רק 4% (13 מצביעים). עד היום שייך חפץ חיים למועצה האזורית נחל שורק, המורכבת משבעה יישובים דתיים וחרדים.

אני לא יודע מה ההבדל היום בין הקיבוץ הדתי ובין קיבוץ של פועלי אגודת ישראל ואם יש בכלל הבדל. את זה אשאיר לסוציולוגים ואפנה ישר לאדריכלות.

.

IMG_2708

החזית המזרחית של בית הכנסת בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

.

הקיבוץ:

תחילה הוקם כאן ב-1937 יישוב "חומה ומגדל" שננטש חמש שנים מאוחר יותר. ב-1944 התיישבה כאן קבוצת חלוצים דתיים מהעיר פרנקפורט שבגרמניה, שהיו חברים בתנועת עזרא והשתייכו כאמור לפועלי אגודת ישראל (תנועה שהתפוגגה סופית לפני כשני עשורים). הקיבוץ לא קרוי על שמו של חיים ארלוזורוב (כמו הקיבוצים מעוז חיים או גבעת חיים), אלא על שמו של הרב ישראל מאיר הכהן (1933-1838) שנקרא בעצמו בעקבות ספרו "חפץ חיים".

הקיבוץ הופרט וכיום מתגוררים בו כ-400 תושבים. לבד מבית הארחה עם 80 חדרים, פועלים בו בין השאר מספר מפעלים כמו מפעל למגבונים לחים (פאלס), רפת חלב שמייצרת מעל ל-10 מיליון ליטר בשנה, פארק מים היחיד הפונה לאוכלוסיה החרדית וגן אירועים. בצמוד לבית הכנסת פועלת במבנה מיוחד לכשעצמו מדרשת הארץ ומצוותיה.

למען הדיוק: פועלי אגודת ישראל הקימו שלושה קיבוצים שרק שניים מהם שרדו. הקיבוץ הראשון היה מחנה ישראל שננטש ב-1938. שרידיו שוכנים צפונית-מזרחית לגבעת המורה. לפני כמה שנים בקרתי שם ופרסמתי על המקום רשימה. חפץ חיים הוא הקיבוץ הראשון שהוקם ונותר עד היום.

בית הכנסת:

ניסיתי לתקשר עם הקיבוץ, אבל לא היו כל כך סבלניים לפנייתי אז אין לי הרבה מידע על התכנים ותולדות המבנה עצמו, לבד ממה שראיתי בביקור. בית הכנסת נחנך לקראת חג הפסח ב-29 למרץ 1960, במקביל לחנוכת בית המרגוע שנפתח בקיבוץ (בית המרגוע נועד לשרת בעיקר ניצולי שואה דתיים, שקיבלו כספי שילומים והבראה שנתית על חשבון גרמניה). לכן אולי שניהם, בית הכנסת ובית המרגוע, הוקמו כשהם סמוכים זה לזה וכך בית הכנסת היווה מקום משותף והזדמנות ליכוך בין חברי הקיבוץ ובאי בית המרגוע.

באופן כללי מבנה בית הכנסת מתאפיין בפשטות ומזכיר בממדיו וצורתו צריף. החזית המזרחית היא החלק הבולט במבנה, היא פונה אל לב הקיבוץ ומחופה בלוחות אבן גיר, כשמרכז החזית מובלט הודות לשני מרכיבים: (1) גג עם שני שיפועים שקודקודו מדגיש את הציר המרכזי בתכנית וחזית המבנה. (2) המרכיב השני הוא מרפסת סגורה בלוחות זכוכית צרים שנועדה להדגיש לבד ממרכז החזית, גם את שיאו של אולם התפילה וגם לתפקד כמרכיב ורטיקלי ששובר את אופקיותו וחומריותו הצנועה של המבנה. בהיבט הצורני לעומת המבנה בעל הקווים הישרים, מופיעה המרפסת כמרכיב מעוגל שמזכיר את המרפסות שהאדריכל אריך מנדלסון היה משלב בחזיתות בנייניו (כמו בוילה שוקן או ספריית שוקן בירושלים ובעוד עשרות פרויקטים אחרים שתכנן בעולם).

7 מדרגות מפרידות בין מפלס הקרקע למפלס בית הכנסת, המוגבה מעל מדשאה המקיפה אותו. מטרים ספורים מול הכניסה לבית הכנסת הוותיק, נחנך לאחרונה בית כנסת חדש שנועד לשרת את בני עדות המזרח . לעומת המבנה הוותיק והצנוע המתאפיין בקשר שהוא שומר בין המתפלל ובין הסביבה החיצונית לבית הכנסת, הרי שהמבנה החדש מפנה קיר אטום מחופה אבן ירושלמית מסנוורת לכיוון המבנה הוותיק והרחבה שנוצרה בין השניים.

אולם בית הכנסת פשוט ומכאן נובע יופיו. הוא מורכב מתכנית מלבנית, בה ציר מרכזי שראשיתו בדלת הכניסה לאולם, המשכו בבימה וקצהו בארון הקודש המוגבה באמצעות במה קטנה ומואר היטב הודות למרפסת המקיפה אותו. עזרת הנשים שוברת את הסימטריה של המבנה ונראית כמו אגף מאוחר שהודבק לחזית הדרומית.  אך לפי תכנית בית הכנסת שפרסם שנברגר בכתב העת "הנדסה ואדריכלות" של איגוד האדריכלים והאנג'נירים, מתברר שעזרת הנשים היא אגף שתוכנן במקור. יתכן ותוכננה במקור כשלב ב', כך שתחילה היתה רק מרפסת פתוחה ולאחר ריבוי טבעי של תושבי הקיבוץ הורחב המבנה ונסגרה המרפסת לטובת עזרת נשים.

כשנכנסתי לא פעלה התאורה המלאכותית וזאת למרות ששני בחורים התפללו תפילת שחרית מאוחרת. התאורה הטבעית יחסית טובה והודות לריבוי הפתחים, יכול בית הכנסת לפעול גם ללא תאורה מלאכותית בשעות היום. בשנים האחרונות שופץ המבנה והוחלף הריצוף וחלק מהריהוט, אך המבנה נותר כשהיה. בסמוך לארון הקודש ניצבת עדיין מנורת חנוכה גדולה, שמופיעה גם בתצלום מ-1960.

אדריכל יוסף שנברגר:

לתכנון בית הכנסת הוזמן האדריכל יוסף שנברגר שהתמחה בתכנון מבני דת כמו בתי כנסת, מקוואות, ישיבות וכדומה. על פועלו וחשיבותו של שנברגר כבר פרטתי ברשימה על בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק וגם בערך בויקיפדיה.

אך בכל זאת כמה מילים על שנברגר: חוץ מתכנון רחבת הכותל המערבי, הוא תכנן עשרות בתי כנסת שכל אחד מהם היה בעל ייחוד. על אחד מהם, בקיבוץ בארות יצחק, כתבתי כאן לפני כחודשיים. והאמת שכל כך התרשמתי ממנו אז, שבעקבותיו בקרתי בעוד שני בתי כנסת שתכנן שהפעם אני מציג את הראשון בהם. המאפיין המרכזי של בתי הכנסת שתכנן, זה הרצון ליצור בכלים מאד פשוטים חוויה בביקור בבניין. יש כאן צניעות ופשטות, קלים לתחזוקה ותפעול ותוך שימוש בחומרי בנייה זמינים ומקומיים ושילוב אמנות בבנייה.

חדר האוכל:

מבנה חדר האוכל הוקם בשנות ה-60 או ה-70 ומייצג את הגל השלישי של חדרי האוכל בקיבוצים. בגל הראשון היה חדר האוכל צריף עץ פשוט וקטן, בשני היה מבנה בינוני צנוע ובגל השלישי נבנו מפלצות בטון, או כפי שניסח באוזני מודי בראון: "הם בנו את הפחדים שלהם כי הם הבינו שהרעיון מתפורר".

מרחוק רואים קוביות בטון מרחפות. כשמתקרבים מגלים שהאשליה נוצרה הודות לקומה מפולשת שמפנה למדשאה המרכזית קיר מסך זכוכית, שנעלם בצל שיוצרת הנסיגה מקו החזית. רמפה גדולה מאפשרת עליה קלה ופשוטה להולכי הרגל ולעגלות אל אולם האכילה שבקומה השניה (רמפה דומה תוכלו למצוא בחדרי האוכל בקיבוצים גינוסר ומרחביה). הרמפה ממוקמת כך שהיא יוצרת חצר חצי סגורה שבימי חג הסוכות נסגרת והופכת לסוכה גדולה. כבר כשנכנסים למבואה שבקומת הקרקע, מגלים  קיר מחופה בעבודת קרמיקה הממשיכה ומלווה את המבקר לאורך המדרגות אל הקומה השניה, שם תופס אולם האכילה מחצית מהקומה (החצי השני שייך למטבח). בקיר האמנות משולבים פסוקים מהתנ"ך.

כשהגעתי אז האולם היה בשלבי סידור וארגון לאחר ארוחת בוקר. חדר האוכל לא משרת כבר את חברי הקיבוץ, אלא רק את באי בית המרגוע שהפך בינתיים ל"בית הארחה" ולאחרונה שינה את שמו ל"מלון כפרי". השולחנות היו ערוכים ומנהלת המקום, בחורה צעירה לבושה כחרדית, ישבה על כיסא וחילקה פקודות לבחור ובחורה אחרים שהיו צעירים ממנה מעט והתרוצצו בין המטבח לאולם האכילה. תחילה היא לא שמה לב אלי, אך כשהבחור הפנה את תשומת ליבה לנוכחותי עם המצלמה, היא צעקה לי מה אני עושה כאן והאם יש לי אישור לצלם. את צמד השאלות האלה שואלים אותי הרבה בקיבוצים. משום מה החבר'ה האלה חושבים שהאדמה הזו שלהם והם כנראה שכחו שהמדינה ויתרה להם על מליארדים שהם איבדו בהימורים בבורסה, אחרי שחגגו עם טלוויזיות, מסיבות, טיולים בחו"ל, מפעלים כושלים וברכות שחיה. נראה לי שחפץ חיים כמו כל הקיבוצים הדתיים האחרים, נמנע מחגיגה הזו, אבל גם הבחורה הזו לא נראתה לי מהקיבוץ אלא מאחד המושבים החרדים בסביבה, והיא רק דאגה למקום עבודתה.

שיר סיום:

שמעון לנדסברג (2001-1922) שהיה חבר הגרעין המייסד ושימש כרכז תרבות בקיבוץ, כתב מידי פעם שירים שחלקם נגישים ברשת. בין השאר אפשר למצוא שם קינות על הריסת מגדל המים הוותיק, הריסת המקלחת הציבורית ושיר הלל לנשים בנות 50. לסיום אני רוצה להביא כאן קטע מאחד משיריו, שבראשו מצוין כי "חובר בשעת משבר לילדנו":

ביתנו פה, כי כאן יתד תקעו הורינו במסירות
ודרך התורה דרכנו לצמיתות
כי דרך אין אחרת לכת בו
ביתנו פה.

ביתנו פה.
כי על ברכי אבות חונכנו כאן
ודאגות אם היתה לעזר ומשען.
פה ישררו לעד אחוה וגם רעות
הענוה נר לרגלינו ופשטות
כי פה הכינו שורש לא נפן כה וכה
ביתנו פה

[…]

ביתנו פה בהתחולל יגון וזעזועים
ביתנו פה בעת ששון ושעשועים
לא נעזבנו לעולם ולא ניטוש אותו
ביתנו פה..

.

IMG_2702

החזית המזרחית והדרומית של בניין חדר האוכל

.

IMG_2695

חזית מערבית ראשית הפונה למדשאה המרכזית

.

IMG_2697

חזית מערבית של חדר האוכל: הבניין נראה כמרחף מעל לקומת הקרקע שנסוגה מקו החזית ומורכבת מקירות מסך זכוכית המדגישים את הקומה העליונה

.

IMG_2693

מפגש חזיתות דרומית ומערבית.

.

IMG_2694

היות והגעתי בשעה מוקדמת בבוקר לא יכולתי לראות האם לוחות הבטון הורטיקלים אכן מתפקדים להצללה

.

IMG_2761

בצמוד לחזית הצפונית שולח הבניין זרוע בצורת רמפה המובילה ישר לאולם ההסעדה שממוקם בקומה העליונה. כך נוצרה חצר חצי סגורה המתאימה להקמת סוכה בימי חג סוכות

.

IMG_2774

הרמפה העולה לקומה העליונה

.

IMG_2773

הבטון בחזית: כדי לשבור את משטחי הבטון הגדולים, החזית מחולקת באמצעות מודול קבוע

.

IMG_2769

החצר החצי סגורה שנוצרה הודות לרמפה ומגדל מדרגות (או מעלית) עם קונסטרוקציה מוכנה לסוכה

.

IMG_2768

מבט מהרמפה לכיוון המדשאה שבחזית הבניין

.

IMG_2772

מרפסת המקושרת למטבח שבקומה העליונה

.

IMG_2705

כיום חדר האוכל משרת את אורחי בית הארחה

.

IMG_2699

קומת עמודים מפולשת בחלקה מובילה לכניסה לבניין

.

IMG_2700

בקומתה קרקע קיר אמנות הכולל פסוק מהתנ"ך. הקיר ממשיך ומלווה את המבקר אל הקומה העליונה

.

IMG_2763

אולם האוכל ומאחור קיר אמנות

.

IMG_2765

לצערי לא הצלחתי לגלות מי יצר את עבודת הקיר

.

IMG_2766

הקיר

.

IMG_2764

הכניסה למטבח מחדר האוכל

.

IMG_2701

מאחורי בניין חדר האוכל ניצב צריף שוודי ענק. אולי זה חדר האוכל המקורי של הקיבוץ.

.

IMG_2706

סניף בני עקיבא

.

IMG_2750

בניין "מדרשת הארץ ומצוותיה"

.

IMG_2754

בניין בית הכנסת החדש לבני עדות המזרח

.

IMG_2752

קטע מחזית בניין בית הכנסת

.

IMG_2747

שלט מוזהב בכניסה לבית הכנסת החדש

.

IMG_5369

תכנית בית הכנסת (מקור: כתב העת "הנדסה ואדריכלות" של אגודת האדריכלים והאינג'נירים)

.

IMG_5370

מראה כללי של בית הכנסת ב-1960 (מקור: כתב העת "הנדסה ואדריכלות" של אגודת האדריכלים והאינג'נירים)

.

סרטון מסוף שנות ה-60 בו מופיע בית הכנסת למשך כמה דקות ארוכות (החל מדקה 04:40):

.

.

IMG_2709

החזית המזרחית של בית הכנסת פונה אל לב הקיבוץ ובולטת הודות לקיר מסך זכוכית מעוגל העוטף את ארון הקודש

.

IMG_2714

השיחים מסתירים. רק כשמתקרבים מגלים שהבליטה בקיר נשענת על עמודים דקים ונראית כמרחפת מעל לקרקע

.

IMG_2716

עזרת הנשים ממוקמת בדרום המבנה ונראית כמו תוספת מאוחרת או מרפסת סגורה. הודות לתכנית המקורית שמצאתי, מסתבר שהעזרה היתה מתכוננת מראש

.

IMG_2758

חזית מזרחית

.

IMG_2755

קצה החזית הצפונית במפגש עם חזית מזרחית

.

IMG_2759

חיפוי חזית מזרחית באבן גיר מקומית

.

IMG_2717

חזית עזרת הנשים (חזית דרומית)

.

IMG_2748

הכניסה הראשית לבית הכנסת מהחזית הצפונית. הברזנט מכסה על רחבה שנמצאת בחזית בית הכנסת הספרדי שהוקם לאחרונה מול בית הכנסת הוותיק.

.

IMG_2720

7 מדרגות מפרידות בין הקרקע למפלס אולם התפילה

.

IMG_2722

עבודת מתכת בכניסה למבנה

.

IMG_2725

שלט זיכרון 01

.

IMG_2742

שלט זיכרון 02

.

IMG_2734

שלט זיכרון 03

.

IMG_2743

שלט זיכרון 04

.

IMG_2739

שלט זיכרון 05

.

IMG_2740

זמני תפילות

.

IMG_2731

מבט לכיוון ארון הקודש. השארתי את התאורה כבויה.

.

IMG_2723

מראה כללי של אולם התפילה

.

IMG_2730

ארון הקודש

.

IMG_2728

מנורת חנוכה

.

IMG_5367

קיר המזרח עם ארון הקודש והמנורה, קודם הכנסת הריהוט לבית הכנסת, 1960 (מקור: כתב העת "הנדסה ואדריכלות" של אגודת האדריכלים והאינג'נירים)

.

כפי שניתן ללמוד מהתמונה מ-1960: ארון הקודש המקורי הוחלף וכך גם חלונות הזכוכית שעטפו את המרפסת. הארון המקורי התאים היטב בחומריותו ובמידותיו לגומחה בה הוא ממוקם, מה שאיפשר לאור הטבעי לחדור פנימה במידה הנכונה.

.

IMG_2724

הרצפה

.

IMG_2727

קיר מסך הזכוכית עוטף את ארון הקודש המנותק מהקיר

.

IMG_2735

עזרת הנשים. העסיקה גם את יוסי ביילין שביקר כאן לפני 40 שנה בדיוק.

.

IMG_2736

עזרת הנשים

.

IMG_2738

מבעד לחלון

.

.

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון יצחק קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) סיבוב בביתה כנסת בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 20/04/2013 at 21:23

    תודה נהניתי (כרגיל)
    מדהים כמה מבני ציבור שנבנו במהלך שלושת העשורים הראשונים להקמת המדינה ושקקו חיים ופעילות (רבים מהם בהתיישבות העובדת), עומדים כיום שוממים ללא כל שימוש. רבים מהם מוזנחים ומתפוררים לאיטם מחוסר תקציב או עניין של הקהילה הנוכחית ואף אחד לא לוקח יוזמה להשמישם.

  • Shaul Rind  On 20/04/2013 at 23:54

    כרגיל הצליחו להרוס את השיא של בית הכנסת…ארון הקודש הצנוע במקור עם חדירת האור האלהי, הוחלף הארון קיץ' מכוער וגדול שחוסם הכל….מיכאל…אבא שלי דרך אגב היה בגרעין נחל באזור שנת 1950 ובנה את צריפי העץ בקיבוץ…כנראה אחד המקומות הראשונים שהיה כאשר עלה לארץ…בהמשך הצטרף לחברי גרעין שלהבת שהקימו את קיבוץ שעלבים.

  • לאה  On 21/04/2013 at 15:07

    לא ניכנס לאידיאולוגיות וחוסר דיוקים בכתבה…. רק שתי הערות: א. אינני יודעת אל מי פנית אך ישנם מס אנשים וממלאי תפקידים שהיו מלווים אותך בשמחה וחבל שכך… ב. קיר האומנות בחדר האוכל תוכנן ובוצע ע"י הסדנא לקרמיקה שבכפר מנחם.

  • לאה  On 21/04/2013 at 19:42

    לצערי ה"זריקות" הן בגוף הכתבה! הקיבוץ השתייך כאמור לפועלי אגודת ישראל ומכיוון שהיא איננה קיימת היום השוואת נתוני ההצבעה והמסקנות שלך הנגזרות ממנה אינן רלוונטיות! כנ"ל ההשוואה לקיבוץ הדתי. (הבדל משמעותי בולט הוא למשל אופן קיום השמיטה ועוד), בוודאי ח"ח לא נכלל בקיבוצים "שחגגו" על חשבון הציבור וחבל שהזכרת את זה בהקשר הנוכחי (גם אם הסתייגת!). חברי ח"ח חיו לאורך כל השנים בצניעות ופשטות רבה מתוך נאמנות לדרכם התורנית והאידיאולוגית.
    כתבה שמתיימרת להיות מקצועית ראוי שתעסוק בגוף הנושא ולפחות לא תיגרר לאמירות פופוליסטיות לא מבוססות.

  • שמיר  On 26/04/2013 at 20:29

    חדר האוכל, כמו גם המדרשה, מזכירים מאוד את חדר האוכל ובית הכנסת שבקיבוץ מגדל עוז. אולי אותו אדריכל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: