סיבוב בבית הכנסת אוהל נחמה בשכונת טלביה

השכן הפחות ידוע של משכן הנשיא הוא בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד קאסוטו. בניינים כמו תאטרון ירושלים, מרכז ון ליר, והאקדמיה למדעים השוכנים בסמיכות זה לזה במרכז השכונה כבר זכו לסקירות מקיפות, אך לא אותו בית כנסת – ולא בצדק. אותה קבוצת מבני ציבור השוכנת על משבצת קרקע גדולה במרכז שכונת טלביה נבנתה במרוצת שני עשורים, אך למרות הקרבה הגאוגרפית בין הבניינים לא בוצע כל ניסיון ליצור קשר עיצובי או פיסי בין המבנים. כל אחד מהם עומד לעצמו ומפנה את הגב לשכן – חוץ מהמקרה של בית הכנסת.

כאן ביקש האדריכל ליצור קשר עם שני מבני ציבור שכנים: תאטרון ירושלים השוכן ממזרח לו כשגינה ציבורית חוצצת בין השניים ובניין לשכת עורכי הדין הסמוך ממערב.

ועל כך ברשימה זו.

.

11255210_1053928397970075_5478768102341018072_n

or

.

(1) ביקור

בשעה שתיים הייתי צריך להגיע למשכן הנשיא. אז אחרי ביקור אצל פורטונה במחנה יהודה ואחרי ביקור בתערוכה בבית הנסן, צעדתי לשער של משכן הנשיא. היות ועברתי בפעם הראשונה ליד חזית פחות מוכרת לי בבניין תאטרון ירושלים אז החלטתי לעצור ולראות את החזית ואת הגן. עיצבו אותם אדריכלי התאטרון – שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. לפני שנתיים, לקראת העבודה על התערוכה "עבודת צוות" שעסקה ביצירתם של קבוצת האדריכלים הזו, סיפר לי האדריכל דוד קאסוטו שהוא תכנן בית כנסת בדופן השניה של הגן, ובמהלך תכנון בית הכנסת הוא זכה לשיתוף פעולה פורה עם מתכנני הגן והתאטרון. עכשיו היתה לי הזדמנות לבקר גם בבית הכנסת. הבניין היה סגור, כמעט. השמש של בית הכנסת גרר שולחנות באחד החדרים בבניין וכך התאפשר לי לבקר בבית הכנסת. התאורה באולם התפילה היתה כבויה, אז יכול הייתי לראות כיצד האור הטבעי חודר פנימה מבעד לכפיפת הזכוכית הפירמידלית שבראש הבניין.

.

(2) האדריכל

דוד קאסוטו סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1963. אביו היה הרב נתן קאוסטו – רופא עיניים ורבה הראשי של פירנצה בעת מלחמת העולם השנייה, שנרצח עם בני קהילתו במצעד המוות. אלמנתו, חנה וארבעת ילדיהם, ובהם דוד (יליד 1937), שרדו את השואה ועלו לארץ ישראל. ב-1948 נרצחה חנה עם עוד 77 איש ב"שיירת הדסה" והילדים הקטנים נותרו יתומים. הוא גדל בבית סביו – פרשן המקרא משה דוד קאסוטו. אחרי הלימודים בטכניון עבד קאסוטו במשרדו של האדריכל יוסף שנברגר שעל בתי הכנסת שתכנן כתבתי כאן כמה פעמים. לאחר כמה שנים יצא לדרך עצמאית, תוך שהוא מתמחה בתכנון בתי כנסת. על תכנון בית הכנסת "אוהל נחמה" התחיל לעבוד בסוף שנות ה-70 ובשנת 1984 הושלם הבניין.

קאסוטו פרסם לאורך השנים מאמרים בתחום וכן על בנייה מונומנטאלית באדריכלות ישראלית. בשנות ה-90 היה סגן ראש עיריית ירושלים וב-2013 הוענק לו אות יקיר ירושלים. בעשור הקודם עמד בראש המחלקה לאדריכלות במכללת אריאל, שם הוא מלמד כבר כמעט עשרים שנה. היום הוא מתכנן במקביל לא פחות משבעה בתי כנסת: בטל מנשה, בשכונת ההרחבה של קיבוץ ניצנים, ביישוב לא מוכר סמוך למעלה מכמש וחמישה בתי כנסת בניצן.

נתתי לו את הבמה להציג את בית הכנסת אוהל נחמה. אני רק שאלתי את השאלות:

.

(3) המגרש

"המגרש היה שדה טרשים מסולע ורציתי ליצור מעין גושי סלע גדולים ששוכנים על הגבעה. רציתי לקחת את המשמעות של המגרש שזכרתי היטב לפני שנבנה עליו התאטרון ואמרתי לעצמי שאעשה כמה סלעים על השטח. התייחסתי בתכנון יותר לבניין התאטרון מאשר למשכן הנשיא, כי משכן הנשיא פחות נצפה מהמגרש שנמצא למרגלותיו. הנדלרים תכננו את הגינה הצמודה לתאטרון ואני תכננתי את הגינה שצמודה לבניין ודאגתי להמשיך את מה שהם עשו עם הטרסות, עבודת האבן ופסי הבטון המושחר".

"המגרש היה גדול ועיריית ירושלים פנתה אלי שאתכנן גם את חלקו השני של המגרש שם תוכנן לקום בית לשכת עורכי הדין. ישבתי עם אנשי בית הכנסת שעות ארוכות והגענו למסקנה מה צריך לקום. אחר כך פניתי לראש לשכת עורכי הדין שהיה איש בלתי נסבל והוא ענה לי – 'אתה לא תכתיב לי מה אנחנו רוצים', והם לקחו את האדריכל יצחק בלאט. הצרה היא שבלאט היה אדריכל קונבנציונלי. לדעתי לשכת עורכי הדין היתה צריכה להיות מעין מערכת של קומות אופקיות שבית הכנסת צץ מתוכה, אך זה לא קרה. נכון היה שייווצר קומפלקס של מבני ציבור שיש קשר ביניהם ובמקום זה אתה יכול לראות מה יצא. אני לא צריך לתת חוות דעת על אדריכלים אחרים".

.

DSC08769

חזית הבניין הפונה לרחוב: משמאל המדרגות המובילות לאולם התפילה שבשתי הקומות העליונות ומימין הכניסה לחצר הפנימית המקשרת לחדרי ספח

.

(4) הבניין

"בתכנון בית הכנסת היו לי כמה עקרונות מרכזיים: (א) העיצוב הכללי בו רציתי להביא את הרעיון של שדה הסלעים שהיה כאן, (ב) הקשר בין הבניין והרחוב ו-(ג) באולם התפילה העיקרון המרכזי היה הטיפול באור הטבעי המסונן.

"הבניין הוא מונולית, ואם המתפללים לא היו מתעקשים על כל כך הרבה חלונות אז הוא היה עוד יותר מונולית. את הפתחים בבניין תכננתי בנסיגה מקו החזית, כך שתהיה תחושה שהם נחצבו בגוש הגדול. יחד עם זאת, היו כמה דברים שהחלישו קצת את המונוליתיות. הבניין כולו מחופה באבן מסותתת, אבל בשונה מהנהוג בירושלים אני חושב שציפוי האבן כפי שעושים היום – כך שיראה כאילו הבניין הוא מאבן – זה בלוף. כפי שאני עושה בבניינים אחרים שאני מתכנן, רציתי שהחיפוי יראה כחיפוי".

"מי שבא לבית הכנסת נכנס דרך המדרגות הרחבות שקשורות היטב לרחוב ומובילות לאולם התפילה שנמצא בקומה העליונה. הכוונה היתה שמהלך המדרגות יהיה מרשים ודרכו יעלו, כשבמקביל נמצא פתרון גם לבעלי עגלות או כיסאות גלגלים. עכשיו הם רוצים להוסיף מעלית, אז הם פנו אלי שאתן את חוות דעתי. המדרגות הפכו למרכז השידוכים של השכונה. אם אתה בא לשם בערב שבת אתה רואה את כל הצעירות והצעירים מתאספים שם. הצלחה של בית כנסת נמדדת בין השאר אם הדור הבא ממשיך ומשתמש בו ודור מחליף דור. קשר נוסף בין הרחוב והבניין מתבצע דרך חצר פנימית הנמצאת במפלס הרחוב ובמקור היתה פתוחה ללא שער. השערים נוספו מאוחר יותר כי היו גנבות. החצר היא תופעה שחייבת להיות בבית כנסת. החצר היא מקום מפגש בלתי פורמלי, שאיננו קודש אלא חלק מהיומיום".

"במרכז תקרת האולם יש כיפה פירמידלית. היא מורכבת מלבני זכוכית עגולה, שהיום כבר לא מוצאים כאלה. עשיתי בלבנים האלו שימוש גם בבית הכנסת 'יחווה דעת' בהר-נוף, אלא ששם הכיפה היא חצי כדורית. הלבנים האלו יוצרות ביום חדירה של אור מסונן ובלילה יוצא דרכן האור המלאכותי אל החוץ. הכיפה הזו נראית גם כמו כיפה סרוגה. בין עזרת הגברים ועזרת הנשים יש פס בתקרה שמורכב שוב מאותן לבני זכוכית, אך בעת הביצוע הניקוז לא יצא מוצלח והיו נזילות. המתפללים התקשו להתמודד עם הבעיה ולבסוף הפתחים נאטמו. לדעתי אפשר היה לפתור את הבעיה בקלות".

.

(5) עיצוב פנים

"בעיצוב ההיכל וקיר המזרח שיתפתי פעולה עם האדריכל ג'ורג' גולדשטיין אחד ממתפללי בית הכנסת שעשה עבודה יפה מאד. הוא מייצר טליתות אמנותיות באריגה ב'חוצות היוצר' והוא גם עוסק ביודאיקה. את סבכת המתכת בעזרת הנשים עיצב מולי בן שושן, ראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית לשעבר בבצלאל. אני עיצבתי את כל השאר, כמו גם את הריהוט שבוצע בנגרית ויסמן בירושלים. בעזרת הגברים יש כ-250 משובים ובעזרת הנשים כ-200. חסרה גם מנורה מרכזית שעד היום לא בוצעה, כי הם עדיין חלוקים בדעתם בנושא".

"לפני שנה בקרתי פעם אחרונה בבית הכנסת, כשהבאתי קבוצת סטודנטים לסיור. מצאתי שהכל בסדר והבניין נשאר בדיוק במצב בו היה כשנפתח. רק ראיתי שאחרי כמעט 40 שנה השטיח הכחול והתקרה הכחולה כבר קצת פגומים והגיע הזמן לחדש".

.

(6) על משכן הנשיא

"אבא אלחנני היה אדריכל מחונן [אלחנני תכנן את משכן הנשיא, מ"י]. צריך לזכור שמשכן הנשיא תוכנן באמצע שנות ה-60, אז האדריכלות היתה הרבה יותר אלמנטרית. נעשה כאן ניסיון חשוב על ידי האדריכל, ניסיון שהיה חדשני לתקופתו, אך יחד עם זאת נוצר בניין מאד פונקציונאלי. היום אם היו נותנים למישהו לתכנן את משכן הנשיא, אז הדברים היו נעשים יותר מז'ורים. כשתכננתי את 'אוהל נחמה' התייחסתי יותר לבניין התאטרון כי משכן הנשיא כמעט ולא נצפה ממנו. בנוסף, ממשכן הנשיא ביקשו ממני במהלך התכנון שלא לפתוח חלונות לכיוון שלהם. המתפללים התקוממו וצפצפו על הדרישה, כך עשיתי וכך בוצע".

 

DSC08770

המדרגות כמקום מפגש וכמקום המבליט את המעבר מחול אל קודש

.

DSC08763

שם בית הכנסת המקורי הוא מעלות

.

DSC08764

על לוח המודעות

.

DSC08766

חזית בית הכנסת משמשת כלוגו לקהילה

.

DSC08761

החצר הפנימית מוקפת בחדרי הפסח המשמשים לשיעורים, הרצאות, חוגים ותפילות

.

DSC08762

וכאן גם אפשר להקים סוכה

.

DSC08758

פתחי החלונות בכל הבניין מצויים בנסיגה מקו החזית ומדגישים את חומריותו הכבדה של הבניין

.

DSC08760

אך כדי לא להכביד על החצר הדגיש האדריכל באמצעות העמודים את הקווים הורטיקלים

.

DSC08757

יוסף זרצקי היה ממנהיגי הקהילה

.

DSC08731

אולם התפילה

.

DSC08736

הבמה וארון הקודש

.

DSC08738

פרוכת גדולה תלויה על קיר המזרח ומדגישה את מעמדו של ארון הקודש וכיוון התפילה

.

DSC08739

"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (תהילים קכב)

.

DSC08740

מגילות קלף שמורות לצד ארון הקודש ובהן ההפטרות והמגילות הנקראות בשבתות ומועדים

.

DSC08742

מבט אל אולם התפילה ועזרת הנים מכיוון קיר המזרח

.

DSC08744

ריהוט

.

DSC08745

חלונות נפתחו גם לכיוון צפון-מזרח על אף התנגדות הנהלת משכן הנשיא הצמוד

.

DSC08733

כיפה פירמידלית מחדירה אור טבעי ולא ישיר

.

DSC08746

מראה האולם מכיוון עזרת הנשים

.

DSC08749

עזרת הגברים

.

DSC08752

העמודים והקורות בולטים מהקירות וחושפים את שלד הבניין

.

DSC08754

ריהוט

.

DSC08750

את המעקה בעזרת הנשים עיצב מולי בן שושן, ראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית לשעבר בבצלאל

.

DSC08755

הכיפה מוקפת בקורות הגג היכולים לשאת מנורה במרכז – שבבחירתה עדיין מתחבטים המתפללים

.

DSC08751

את השטיח הכחול שמחפה את רצפת עזרת הגברים סוגרת תקרת עזרת הנשים

.

DSC08756

גם בעזרת הנשים היה פס שהחדיר אור טבעי, אך הוא נאטם בגלל בעיות של נזילות אותן התקשו לפתור

.

DSC08737

מבט על מעקה המתכת שיצר מולי בן ששון בעזרת הנשים

.

DSC08729

מבט על בית הכנסת מכיוון הגן המצוי בטווח שבין בית הכנסת ותאטרון ירושלים

.

DSC08728

מבט מהגן אל הגדר הדרומית של משכן הנשיא

.

DSC08719

הגן הוא בעיקרו מרוצף וכולל טרסות מגוננות. ברקע: גדר משכן הנשיא ובית הכנסת

.

DSC08720

בגן יש במה קטנה ועגולה ומאחוריה בניין תאטרון ירושלים הנפתח לגן. את התאטרון ואת הגן תכננו ועיצבו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל

.

DSC08723

שלט

.

DSC08722

יונת נח, 1978

.

DSC08678

חזית תאטרון ירושלים: חיפוי אבן עם פסי בטון

.

DSC08674

הפסים מופיעים גם בריצוף

.

DSC08677

פסלו של יחיאל שמי משתלב בחזית בניין התאטרון

.

DSC08717

החזית הדרומית של בניין התאטרון

.

DSC08680

החזית הראשית הפונה לכיכר, מתחת לכיכר (ולא בכיכר עצמה) יש בית קפה קטן ומוצלח

.

DSC08714

את עיצוב הנוף בגינה הקטנה הצמודה לקרן הרחובות עיצב שלמה אהרונסון

.

DSC08687

בצידו השני של הכביש חופרים חניון ל-600 רכבים ועליו מתחם מגורים ובו 42 דירות (אדריכלים: פייגין)

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) בית הכנסת בשדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) בית הכנסת בכפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: