סיבוב בגן השושנים בירושלים

מוזר לגלות שעד שנות החמישים המאוחרות היה הגן השכונתי בטלביה שבירושלים המכונה "גן השושנים" הגן הממלכתי של מדינת ישראל. כאן נערכו טקסים וקבלות פנים בנוכחות ראשי המדינה. את הגן תכנן בסוף שנות ה-30 הגנן העירוני של ירושלים אלימלך אדמוני שתכנן כמה מהגנים המרכזיים שהוקמו בעיר באמצע המאה הקודמת. עם פתיחת גן סאקר וגנים אחרים, חזר הגן לתפקידו כגן שכונתי. הוא הוזנח במשך שלושים שנה עד שעבר ב-1992 תהליך חידוש בתכנון האדריכלים דבורה וג'ף רמז.

סיבוב בגן מגלה שהוא משרת מגוון רחב של אוכלוסייה: שני גברים ערבים ישבו בנחת על ספסל בחורשה העליונה של הגן ושוחחו. על המדשאה פרסו שתי משפחות צעירות שמיכות ונשכבו תחת השמש הנעימה כשהילדים והכלב השתעשעו סביבם. על מתקני המשחק והמעקות קפץ נער בודד והתאמן בכל מיני פעלולים אקרובטים. בין לבין צעדו בודדים בשבילים עם כלב. השומר או הגנן ישב בחדר הקטן והאזין לרדיו. רק גינת השושנים הפינתית נותרה מיותמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

דקל ג.

.

סיבוב בבית הכנסת אוהל נחמה בשכונת טלביה

השכן הפחות ידוע של משכן הנשיא הוא בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד קאסוטו. בניינים כמו תאטרון ירושלים, מרכז ון ליר, והאקדמיה למדעים השוכנים בסמיכות זה לזה במרכז השכונה כבר זכו לסקירות מקיפות, אך לא אותו בית כנסת – ולא בצדק. אותה קבוצת מבני ציבור השוכנת על משבצת קרקע גדולה במרכז שכונת טלביה נבנתה במרוצת שני עשורים, אך למרות הקרבה הגאוגרפית בין הבניינים לא בוצע כל ניסיון ליצור קשר עיצובי או פיסי בין המבנים. כל אחד מהם עומד לעצמו ומפנה את הגב לשכן – חוץ מהמקרה של בית הכנסת.

כאן ביקש האדריכל ליצור קשר עם שני מבני ציבור שכנים: תאטרון ירושלים השוכן ממזרח לו כשגינה ציבורית חוצצת בין השניים ובניין לשכת עורכי הדין הסמוך ממערב.

ועל כך ברשימה זו.

.

or

.