סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בכפר עזה:

למרות שהבניין נראה כמו מבנה ממוגן, הרבה בטון מטויח בטיח שפריץ, האדריכל ויטוריו קורינלדי שתכנן אותו בסוף שנות ה-70 טוען כי הקרבה לעזה לא היוותה שיקול תכנוני ובעיצוב המבנה לא שולבו עקרונות ביטחוניים. קורינלדי יליד מילנו 1931, גדל ולמד בברזיל, עלה לישראל ב-1955 והתיישב בקיבוץ ברור חיל, לא רחוק מכפר עזה. הוא הכיר היטב את פיצו מור – רכז הבנייה של כפר עזה וכך נולד הבניין.

מבנה חדר האוכל הראשון היה בצורת קופסה מלבנית עם גג שטוח אותו בנתה הסוכנות ב-1965 (ראו תמונה בהמשך). עד אז שכן חדר האוכל בצריף. הקיבוץ צמח ואתו גדל הצורך בהרחבת הבניין הסוכנותי. מור הזמין את קורינלדי לתכנן את ההרחבה, ולמעשה "לבלוע" לבניין חדש את הבניין הוותיק. ב-1979 הושלם השלב הראשון של ההרחבה. ועשור מאוחר יותר בוצע השלב השני של תהליך ההרחבה.

בשונה מהמבנה הוותיק, התאפיין הבניין בממד הפיסולי שלו שהתבסס על הדגשת צורות נקיות וקווים ישרים, עם פתחי חלונות היוצרים משחקי אור וצל. "היה לי מזל שהבניין המקורי היה קופסתי, כי לא הייתי כבול למבנה הקיים אותו שילבתי במטבח החדש וכאחד מאגפי חדר האוכל", נזכר היום קורינלדי. הרחבת חדר האוכל הפכה את המבנה לדו-קומתי, כשמתחת לקרקע שבחלקה גם היתה מתחת לבניין הקיים, נערכה חפירה ונבנה מקלט גדול ומובאה רחבה שהיום מתפקדת כגלריה פתוחה לאמנות. את המסה הגדולה שנוצרה, ריכך האדריכל באמצעות טיפול בגגל ובפתחי החלונות. בהרחבה הראשונה הדגש היה על החלונות ובהרחבה השנייה הדגש היה על עיצוב קצוות משטח הגג, אותן הוריד בזוית לכיוון הקרקע עד לגובה החלונות, כך שנוצר גם שם משחק של אור וצל. בגוף הבניין האמצעי, שהוא למעשה הבניין המקורי מ-1965, פתח האדריכל פתחי חלונות חדשים, אותם מסגר באמצעות גופים פיסוליים מבטון. את עיצוב פתחי החלונות ביצע אילן פירסט מקיבוץ נצר סרני (שעבודות דומות הוא יצר גם בחזית אולם התרבות בקיבוצו, עליו כתבתי כאן).

עדיין, לדעת החברים הבניין היה צר על החברים וב-1990 הושלמה ההרחבה השנייה. כעת ניתן היה להאכיל בחדר האוכל 1,000 איש במקביל, ואורך הבניין כולו הגיע ל-65 מטרים. "ההרחבה האחרונה היתה גדולה וגם קצת מגלומנית", טוען היום פיצו מור שמתמחה בבניית מרכזי נופש וספורט ושישמ במקור כרכז הבניין בכפר עזה. "אף פעם לא אתכנן קאנטרי קלאב שייתן מענה ליום שבת בשעה 11 בבוקר באמצע אוגוסט כי זה יהיה כישלון כלכלי, אבל כאן עשו את זה בהחלטה".

מה היתה ההשראה העיצובית לתכנון? "הכוונה היתה לצאת מהשבלוניות של המבנה הסוכנותי הקיים", מסביר קורינלדי. האם היתה השראה ממבנים אחרים? "לא היה קשר. אני שואב הרבה השראה מתרבות דרום אמריקה כי שם גדלתי, וגם מאיטליה שם נולדתי. הייתי מנוי לז'ורנל קזבלה, מגזין אדריכלות שיצא באיטליה וקבע אסכולה מסוימת באירופה של אחרי מלחמת העולם. הייתי אדריכל צעיר ומצאתי מפלט בקריאת החוברות האלה".

מי האדריכלים שהשפיעו על דרכך המקצועית? לא נימאייר, אבל כן פאולו מנדס דה רושה (Paulo Mendes da Rocha) שהיה אחד מחתני פרס פריצקר, רינו לוי (Rino Levi) וגם ז'ואן וילנובה ארטיגס שהיה מורה שלי (João Batista Vilanova Artigas). בברזיל היו שתי אסכולות, אסכולה של ריו שהושפעה מנימאייר ואסכולה של סאו פאולו – שם למדתי. מהם ירשתי את הטיפול בפלסטיות של המבנה, המשחק של אור וצל. את השימוש בגוון הלבן שאבתי מאדריכלות הבארוק של ברזיל, מהמאה ה-17. את כל אלה אפשר למצוא גם בבניין חדר האוכל של כפר עזה".

את פיתוח הנוף תכנן במקביל לבניית הרחבת חדר האוכל משרד אדריכלי הנוף ירון-ארי מבאר שבע. גרנוליט הוא החומר העיקרי בפיתוח הרחבה ובריכות הנוי. מפלים קטנים המקשרים בין הבריכות, מדגישים את חשיבותו של המקום ביישוב ומשלימים את בניין חדר האוכל; ברוח הבניין שתכנן קורינלדי, גם פיתוח הנוף נעשה מתוך דגש על צורות עם קווים ישרים ונקיים. המדרגות והרחבה תוכננו כך שניתן יהיה לערוך כאן אירועים, שמחות וטקסים.

את בית התרבות הממוקם בסמוך לחדר האוכל בנתה הסוכנות. מבנה פשוט שבמקור הפנה מרפסת אורכית לכיוון הרחבה המרוצפת, אך ברבות השנים נאטמה המרפסת והבניין נסגר.

ארוחות צהריים וגם ארוחת שבת מוגשות כאן עדיין. "לא רבים מגיעים", מספר מור, "אנשים שינו את אורח החיים באופן דרסטי". עדיין עורכים ליל סדר? "כן. בליל הסדר האחרון היו 450 איש והשנה צפויים להיות כ-300".

.

1969: חדר האוכל המקורי שבנתה הסוכנות לפני ההרחבה הראשונה (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1978: דגם חדר האוכל (בונה הדגם: דניאל שמעוני, מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1980: האגפים הראשונים של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1980 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

תחילת שנות ה-80: הרחבה בחזית חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1989: בניית האגף השני (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

1990: החזית הפונה למדשאה המרכזית כשמימין מציף אולם האכילה הגדול שבנייתו הושלמה באותה שנה (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

1990: האגף השני ובו אולם האכילה הגדול (מקור: ארכיון קיבוץ כפר עזה)

.

2015:

.

סילו

.

חדר האוכל במבט מהמדשאה המרכזית

.

המבנה בולט הודות לחזית הפיסולית

.

פתחי החלונות מפנים את הגב לכיוון עזה – מקור ירי אפשרי

.

חזית 01

.

חזית 02

.

חזית 03

.

חזית 04

.

חזית 05

.

חזית 06: כניסה משנית לבניין

.

ספסלים ברחבה שבחזית הבניין: הספסלים מוגבהים מהקרקע בכמה ס"מ ונראים כמרחפים

.

קטע מחזית חדר האוכל

.

הגבעה המקורית נותרה באתר וברחבה שבחזית חדר האוכל מדרגות רחבות מקשרות בין המפלסים השונים וכן ברכות נוי המקשרות לבית התרבות

.

בית התרבות

.

בית התרבות וברכות הנוי

.

ריצוף הרחבה

.

בית התרבות

.

ברכות הנוי וכדורגל

.

מדרגות

.

מפלים

.

מים

.

כניסה צדדית לחדר האוכל

.

כניסה ראשית

.

חזית לצד הכניסה

.

הגג מגן על החלונות

.

אולם מבואה: מתכוננים לפורים

.

תכנית לכביש מרכזי חדש

.

חדר האוכל

.

חדר האוכל

.

קבוצת שיטה אחראית על האירוע שיתקיים בפורים

.

מסדרון מקשר בין אולם האכילה המרכזי, המטבח שבאמצע ואולמות נוספים בקצה השני של הבניין

.

אולם 2

.

מים / סודה

.

אולם 3 נמצא באגף הבולט ברחבה שצלמתי קודם

.

אולם 3

.

אולם 3

.

אולם 3

.

ריצוף

.

תקרה

.

שטיפת כלים

.

המכונה

.

במפלס התחתון שמתחת לאולם 3 תלויים ציורים שיצרה נורית כהנא

.

ברושים

.

ויש גם פינת זיכרון

.

ציור, ספסל, חלון

.

קטע מחזית המטבח מרמז כי הבניין נבנה בשלבים

.

.

(2) חדר האוכל בגבולות:

בשונה משני הקיבוצים האחרים, בגבולות בעת הביקור היו עסוקים עם הכנות קדחתניות לקראת פורים. סביב חדר האוכל היתה המולה. כמו שני חדרי האוכל הנותרים גם כאן עסקו בעת הביקור בניקיונות והכנות. הבניין הוא חד קומתי עם חזית סימטרית, כשהכניסה אליו היא מפינת המבנה, כניסה היוצרת הפרדה של אולם האכילה לשני אגפים שווים בגודלם. לכל אגף פתח רחב המעניק לסועדים מבט פנוראמי לכיוון המדשאה שבחזית הבניין, ולכן יש שתי מדשאות. באולם עצמו וכן במטבח יש סדרה של פתחי תאורה בתקרה, שהאור שהם מצליחים להחדיר פנימה קטן, אך הם מרכיב עיצובי משמעותי באולמות הגדולים. אין כאן עמודים והקשר בין האגפים רציף הן בהיבט התנועה והן בנצפות.

חדר האוכל הקודם של הקיבוץ שכן בצריף גרמני, שכמוהו היו בעוד עשרות רבות של קיבוצים. גם הוא נהרס לטובת בניין חדר האוכל החדש שנחנך ב-1981 בתכנון האדריכל חיליק ערד. חדר האוכל נועד להכיל כ-500 סועדים בליל הסדר, דבר שהוכח כבר בליל הסדר הראשון שנערך בו ב-1981, סעודה חגיגית שחנכה למעשה את הבניין.

"לפני שפנינו לחיליק ערד לתכנן חדר אוכל חדש, התקיימה שיחת קיבוץ ורכז הבנייה שלנו ניסה לשכנע אותנו שהחברה שבנתה את הצריף הגרמני עדיין קיימת ויכולה לשדרג אותו", מספר בהומור עפר יוגב, מנהל ארכיון הקיבוץ ומנהל מחוז דרום של המועצה לשימור אתרים. יוגב גם ניהל במשך 25 שנה את טקס קבלת השבת בחדר האוכל.

"מה שייחד את חדר האוכל זו הטקסיות. גבולות הוא קיבוץ של השומר הצעיר. זה כמו ש"ס, אמנם אין רבי אבל יש הרבה טקסים. חדר האוכל היה הלב ולכן בזמנו השקיעו בו לא מעט. לא בנו ארמון מיוחד כפי שעשו בקיבוצים אחרים, אלא בנו אותו בצניעות ובלי קישוטים. בחדרי אוכל אחרים קושטו הקירות בקרמיקה [כפי שניתן לראות בהמשך, בחדר האוכל בקיבוץ מגן, מ"י], אבל אנחנו החלטנו שלא לקשט. זה אופי מדברי, זה ראש אחר. חוץ מקיבוץ בארי, כל הקיבוצים בנגב הם קטנים, קיבוצים של 150 עד 200 חברים. הם לא מתאפיינים במבני ציבור מיוחדים והמבנה הוא תכליתי למה שצריך".

"אחד המרכיבים המיוחדים בבניין הוא קורות הפלדה המרכזיות שעליהם נשען כל הבניין. בארץ לא היו ברזלים באורך כזה של 30 מטרים. את הקורות ייצרו במיוחד במסגריה בדימונה והעבירו אותם לקיבוץ על עגלות דרך השדות, וכאן ריתך אותם איש מקצוע מיוחד. חדר האוכל עצמו הוא כולו בטון שנוצק ביציקה אחת תוך 24 שעות".

האם חדר האוכל ממוגן הודות לתקרת הבטון? "לא. הוא אמנם כולו יצוק בטון ואולי זה עמיד פה ושם אבל הוא לא ממוגן. מתחת לחלק מהרחבה שבחזית חדר האוכל חפרנו מקלט ענק. בזמנו חיליק ערד ביקש לבנות את המקלט מתחת לחדר האוכל כדי להפוך אותו לאולם שימושי, אבל החליטו כאן שלא והיום הוא ריק".

מה היה המאכל המיוחד שהוגש בחדר האוכל? "חביתת תפוחי אדמה".

חדר האוכל פעיל בעיקר הודות לכך שבגבולות פועל ענף תיירות. לכן, מידי יום מוגשות ארוחות צהריים וגם בוקר וערב לפי מצב התיירות. גם בערבי שבת ובחגים נערכות ארוחות משותפות לחברים.

.

1981: צריף חדר האוכל לפני הריסתו וצמוד לו בניין חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1975: חדר האוכל בצריף הגרמני

.

ארוחה בצריף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

סוכות (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

הרקדה בסוכות (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

סידור שולחן בצריף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

שטיפת כלים ידנית בצריף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1980: הנחת יסודות לחדר האוכל החדש לצד הצריף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

רגע לפני הריסת הצריף הוצב מודל חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1981: הריסת חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1980: בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1980: בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

בבנייה: מבט לאזור ההגשה העצמית והכניסה למטבח (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

בבנייה: מבט אל הכניסה

.

בבנייה: מבט לאזור ההגשה העצמית והכניסה למטבח (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

התקנת ארובות אור (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

ריצוף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

התקנת דלתות העץ בחזית (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

פיתוח השטח המקיף את חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

פיתוח השטח המקיף את חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

פיתוח השטח המקיף את חדר האוכל וגם את המועדון (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

הכניסה לבניין לקראת ריצוף (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1981: לקראת חנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

ארובות האור בגג (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1980: הזמנה לטקס הנחת אבן פינה לחדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

תכנית גגות של המבנה עם ציון מיקום אבן פינה. העיגולים הקטנים הם פתחי האוורור והתאורה הטבעית (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1981: הזמנה לחנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

1981: מצריף לבניין – שער עלון מיוחד שיצא לכבוד חנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גבולות)

.

2015:

.

חדר האוכל בקצה השביל

.

מבט מהמדשאה על חזית אחד מאגפי חדר האוכל

.

מבט על חזית האגף השני הפונה למדשאה נוספת

.

מרפסת רחבה מקשרת בין המדשאה ובין אולם האכילה

.

הכניסה למבנה היא בנקודת המפרק בין שני אגפי הבניין ומודגשת בה הסימטריה

.

באולם המבואה הקטן יש תיבות דואר ולוחות מודעות

.

תיבות הדואר

.

הלוח המרכזי מכוסה במודעה לכבוד פורים

.

פורים ברחבת חדר האוכל

.

לוח המודעות השני

.

שינוי

.

יש עתיד: ראש המועצה דילג לפוליטיקה הלאומית והצטרף ליאיר לפיד

.

חברות חדשה

.

שעות פתיחה

.

האולם סימטרי ומורכב משני אגפים כשבמרכז אזור הגשה עצמית וקופה

.

אחד משני האגפים

.

החלון הפנוראמי מאשפר מבט רחב על המדשאה ומחדיר אור טבעי

.

האגף השני

.

מפיות

.

פתח תאורה טבעית בתקרה

.

כשר

.

פתח התאורה

.

על הקיר תלויה תמונת הצריף הגרמני ששימש חדר אוכל עד 1981

.

גם במטבח ובאזור שטיפת הכלים פתחים בתקרה

.

בחוץ כבר מתארגנים לארוע פורים. לצד הכניסה למועדון יש עבודת מתכת אמנותית

.

בכניסה לגן הילדים תנין משחק: יתר אותו פינקל – חבר גרעין אמריקאי שהיה בקיבוץ

.

הצריף הזה שימש במקור למגורים, עבר גלגולי איכלוס לגרעינים. בשנות ה-70 שימש צריף טלויזיה (בקיבוץ הוחלט לא הכניס טלויזיה למועדון לחבר). שימש כמחסן תחפושות לפורים וכעת חנות יד שניה. בצידו האחר מחסן של ארכאולוג חבר קיבוץ.

.

הצריף הצמוד למגרש החניה היה בשנות ה-50 וה-60 חלק ממכבסה ומחסן בגדים (קומונה). בשנות ה-70 הפך למזכירות טכנית עד שנבנה בית מוסדות לידו, שימש למשרדי גד"ש (גדולי שדה) וכעת עומד ריק

.

מגדל סילו עגול לתחמיץ (שאבו את התחמיץ לראש הסילו הוא נפל לפיר וכך הכובד יצר לחץ ותחמיץ). נבנה בשנת 1954

.

מגדל סילו

.

מחוץ לקיבוץ שלט הכוונה

.

מצפה גבולות

.

שטח פרטי!

.

יום חול בשעה 14:30 האתר סגור

.

מבט מבחוץ

.

שלט קק"ל

.

…עם תוספות

.

קק   ל

.

(3) חדר האוכל במגן:

ב-1959 נחנך בניין חדר האוכל הראשון (שלא היה צריף) במגן. תכנן אותו האדריכל בוגר בית הספר באוהאוס שמואל מסטצ'קין, שתפס אז כבר עמדה בכירה בתחום התכנון בקיבוצים. עברו כמה שנים בודדות, הקיבוץ גדל והוחלט לחזור ולפנות למסטצ'קין שירחיב את הבניין הקיים. ב-1976 הושלמה עבודת ההרחבה שכללה את הסבת אולם האכילה לאולם הגשה ומשני צידיו פרצו את הקירות ובנו שני אגפים לאולמות אכילה, הניצבים בהטיה לבניין הקיים. את קירות האולמות חיפו בקרמיקה בדוגמה שעיצב האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. זה אולי נראה היה יפה בשנות ה-70, אבל נראה שקשה לנקות אותם והם נראים היום קצת מעיקים. בנוסף, את הגג המשופע החליף כעת גג אופקי אחיד והאדריכל יצר פתחי חלונות צרים עם תוספת מסגרת בנויה הבולטת מקו החזית ובקושי מצליחים להחדיר אור טבעי או אוורור. אני לא יודע מה היו שיקוליו של מסטצ'קין, שהוכיח בחדרי אוכל אחרים את הרצון לקשר חזק בין חוץ ופנים, כאן הבניין סגור יחסית ולא מסיבות ביטחוניות.

"ניסיתי לתכנן את חדר האוכל על קו מעוגל ולא ישר", כתב לימים האדריכל שמואל מסטצ'קין על תכנון חדר האוכל במגן, והדברים פורסמו בספר "לבנות ולהבנות בה" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. "האולם מתוכנן בקשת, חצי סהר. הכניסה אליו היא מהמרכז כך שכל הסועדים מופנים למרכז ולא נראים מקצה אחד לקצה השני של האולם, והדבר יוצר פרטיות מסוימת ושקט. במסיבות וחגים יושבים החברים כך שההפניה היא מהקצוות למרכז האולם שבו נמצאת הבמה. הדבר מתאפשר בקלות הודות לצורתו של אולם האוכל, שהוא חצי סהר".

.

"אנחנו קיבוץ שיתופי עם תקציבים אישיים כשכל משפחה מקבלת לפי מספר הנפשות", מסבירה לי איה יקיר, חברת מגן ומנהלת הארכיון בקיבוץ. "לכן, חדר האוכל מאד פעיל: ארוחות בוקר וצהריים מידי יום וארוחות ערב פעמיים בשבוע. יום שישי תמיד יש טקס ואין דבר כזה שחדר האוכל לא עובד".

מה אוכלים כאן? "יש חמש או שש מנות עיקריות לבחירה. דג מאודה, דג מטוגן, מנה צמחונית, שניצל שאין ילד שזו לא המנה העיקרית שלו, עוף בתנור, עוף מבושל, דייסות דיאטטיות. היום יש לנו מבשלת שלמדה את המקצוע בשוודיה. היא התחתנה עם בן הקיבוץ ולכן בשישי בערב מוגשים מטעמים שלה, בעיקר דגים: סלמון, ממרח דג וגבינה שמגולגל בפרוסת לחם. יש אנשים שבאים לאורחת שישי עם מכלי פלסטיק ולוקחים הביתה כדי שיהיה להם כל השבוע. אמרו לי שבעיר יש את זה במסעדות, אנחנו לא הולכים למסעדות בעיר אז בשבילנו זה מיוחד".

.

במהלך מסיבה לכבוד המעבר לחדר האוכל החדש שהתקיימה בשנת 1959, הושר שיר מיוחד שחובר לרגל המאורע לפי מנגינת "הכל בגלל מסמר קטן". דני ברזילי, חבר מגן, מסביר שעניין הריבה והתקרה המוזכרות בשיר מקורן בילדים ובחברת הנוער שהיו נוהגים למרוח פרוסת לחם בריבה, לזרוק אותה אל תקרת חדר האוכל הישן, ולמדוד הפרוסה של מי נשארה דבוקה יותר זמן:

לזכרו של המוסד שכמעט עשור שנים / את כלל הקיבוץ עבד ללא כל משוא פנים / וסבל באלם קול הכל הכל הכל / לזכרו נישא קינות, ונספר קצת זכרונות. / / בארוחה הכניס האיש, לפיו מזלג אחד / ואז פתאום בפיו הרגיש, גבינה של אשתקד… / הכל בגלל מזלג אחד, הכל בגלל מזלג. / / רצו החבר'ה תה לשתות, הפכו את הספלים / אך באחד מהם גילו, כמה כתמים קלים / הכל בגלל ספלון אחד, הכל בגלל ספלון. / / "אני רוצה מעט ריבה!" אז מישהו קרא / ענו החבר'ה ואמרו: תוריד מן התקרה / הכל בגלל מעט ריבה, הכל בגלל ריבה. / / אבל עכשיו הכל יבריק, צלחת גם שולחן / ונח לא ייגע לריק, הכל יהיה מוכן / חדר האוכל החדש יהיה תמיד מבריק! / / / / תוספת לשיר מ-1960: / כך שרנו בתשי"ט אולם כזו דרכו של האולם: / בהתחלה הכל הבריק, ונח לא יגע לריק / אבל עוד לא חלפה שנה, ובמזלג יש שוב גבינה / ועוד שנה ובספלים יש שוב כמה כתמים קלים. / אמנם ריבה מן התקרה עוד לא הורידו, לא נורא / גם זה יגיע עם הזמן, אם לא נשמור על הקניין.

.

הקיבוץ (מקור: ארכיון קיבוץ מגן)

.

חדר האוכל בשנות ה-60 (מקור: ארכיון קיבוץ מגן)

.

מבט מן האוויר (מקור: ארכיון קיבוץ מגן)

.

תכנית (מקור: ארכיון קיבוץ מגן)

.

2015: 

.

בעקבות הקלנועית לחדר האוכל

.

עבודת מתכת על קיר חדר ביטחון שיצרו מריאנה שלייפר ויוחי לוין

.

חדר האוכל במבט מהמדשאה המרכזית: מבנה סימטרי כשבמרכז הכניסה

.

שלט בכניסה לחדר האוכל

.

גב השלט

.

חזית אחד מזרועות חדר האוכל עם הכניסה

.

רחבת הכניסה

.

קטע מהחזית

.

החלונות צרים ומודגשים במסגרת בטון בולטת על קיר מחופה גרנוליט

.

חדר שטיפת ידיים ותליית מעילים

.

חדר מעוגל

.

וגם קיר תליית המעילים המסתיר מאחוריו את חדרי השירותים

.

לא נוהגים להוריד שלטים

.

ארוחת בקר מאוחרת

.

חדר האוכל אטום ברובו

.

אחד משני אגפי חדר האוכל

.

לכל אגף סדרת חלונות צרים בחזית אחת בלבד

.

בין שני אגפי חדר האוכל יש נתק של מבט

.

תן חיוך

.

בתאבון

.

חלונות ועציץ

.

קרמיקה 01

.

קרמיקה 02

.

קרמיקה 03

.

ארוחה בצריף

.

חדר האוכל המקורי לפני ההרחבה

.

חדר האוכל המקורי לפני ההרחבה

.

קטע מהתקרה

.

4 עמודים בצורת משולש מגדירים את מרכז חדר האוכל בו נמצא אזור ההגשה העצמית ואת התפר בין הבניין המקורי וההרחבה

.

אזור ההגשה העצמית והכניסה למטבח במרכז הבניין

.

מבנה הגלריה לאמנות

.

פסלי עץ בחזית הגלריה

.

חזית בניין מועדון לחבר

.

החזית והכניסה

.

הכניסה

.

באולם המבואה חלון גדול כהמשך לדלת הכניסה מזכוכית

.

גן ילדים עם הגנה מפני טילים

.

קטע מחזית

.

גג כפול

.

סילו – בדיוק כמו בגבולות

★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

מסדה (דב גלט)

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

גלאון (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

משמר דוד (אריך ראש)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

דגניה א' (לאופולד קרקואר)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★

לסיום שיר:

.

★