סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות הנטושים בקיבוץ מסדה

קיבוץ מַסָּדָה היה מהקיבוצים הראשונים שהופרט, לאחר ששקע במשבר כלכלי וחברתי עמוק. ביום שישי שעבר עצרתי בו בדרך למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ומצאתי בו את חדר האוכל (1960) שתכנן האדריכל דב גלט בהשראת עמיתו למחלקה האדריכל מרדכי זברודסקי, ואת בית התרבות "בית ארלוזורוב" (1968) שתכנן האדריכל אריך ראש כשהם פרוצים ונטושים.

"בית ארלוזורוב" עדיין מכיל את כל הריהוט והציוד המקוריים ששולבו בבניין בעת הקמתו לפני יותר מיובל שנים. יש כאן מאות מושבי עץ שממתנים לקהל, מבואה מרווחת עם כל פרטי הנגרות וגם בחדר המקרין נותר הציוד המיושן והמקורי ורק המקרן חסר.

בצמוד להם, מצויה שכונה שבנייתה הושלמה ב-1986 ואותה תכנן האדריכל בני שוורץ. שכונה זו היתה ניסיון כמעט בודד לשכלל את סביבת המגורים בתנועה הקיבוצית והתבססה על דגם מגורים חדש ויוצא דופן שבוצע כמה שנים קודם לכן ובהיקף רחב ושלם יותר בקיבוץ הסמוך.

ועל כך ברשימה זו.

.

269906390_5248580398504833_1915817757331819088_n

1968

.

צילום מסך 2021-12-30 081836

מסדה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

(1) חדר האוכל

.

20211210_093354

חזיתו הראשית של חדר האוכל מתאפיינת בגישתו של האדריכל מרדכי זברודסקי: סימטריה, הדגשה של הכניסה ועיצוב כפרי באמצעות גגות רעפים משופעים. אלא שעל תכנית הבניין חתום האדריכל דב גלט, עמיתו של זברודסקי. יתכן שזה האחרון הכין את הסקיצה הראשונית וגלט פרט אותה, יתכן וגלט קיבל פה השראה מעמיתו.

.

20211210_093427

אגף הכניסה מודגש בקו החזית ובאמצעות גגון זיזי שפורץ מקו החזית ומתרומם בזוית נגדית לזוית גג הרעפים

.

2554351

שנות ה-60: במקור היה בחזית חדר האוכל דשא ולא רחבה מרוצפת כמו שיש היום, דלתות הכניסה המזוגגות שולבו בפתח רחב יותר מזה שקיים כיום וגם פתחי החלונות שבאולםה אכילה היו פתחים גבוהים לעומת אלה שכיום, גגון אגף הכניסה היה אופקי וכיום הוא אלכסוני וכנראה שהגג הוגבה מעט (ארכיון מסדה)

.

.

חדר האוכל "החדש" בא לאחר סדרה של צריפים ששימשו את החברים במשך שלושים השנים הראשונות של הקיבוץ. בסך הכל שרתו את החברים ששה מבנים לאורך 60 שנות פעילותו של מוסד חדר האוכל במסדה. תחילה, פעל הקיבוץ כגרעין ב"גבעת בוסל" שבשולי חדרה, לצד גרעין נוסף שבהמשך ייסד את קיבוץ חולדה. שני הגרעינים היו חברי תנועת גורדוניה, זו של חולדה מקורה היה מגליציה וזו של מסדה מרומניה.

צריף העץ ששימש אז את החברים כחדר האוכל הראשון היה קטן, עלוב ומיושן, לפחות כך בעיני הצעירים שהרכיבו אז את הגרעין החלוצי. עם התרחבות הקבוצה, נעזב הצריף והחברים אימצו כחדר אוכל צריף אחר שיועד למגורים ואף המשיך לשמש בחלקו בייעודו המקורי. "חדר האוכל השני" היה מרווח יותר, ובמקום השולחן הבודד שהיה בצריף הקודם, עמדו כעת לרשות החברים מספר שולחנות עם ספסלים. בערבים, הם היו מפנים את השולחנות והספסלים "ולאור עששיות מפויחות רוקדים החברה באקסטזה בלתי רגילה ואיתם צללי רפאים על קירות חדר האוכל", כך תאר את המראה אחד החברים. "הריקודים נמשכו עד האשמורת הראשונה ולעיתים גם השנייה, אך לעבודה לא היינו מאחרים".

בדומה לחדרי אוכל אחרים בקיבוצים, גם כאן יועד חדר האוכל לשמש לא רק לצרכי הסעדה, אלא גם מקום להתכנסות ולפנאי. "מבנה זה מגלם את תמצית ההוויה והנשמה הקיבוצית" כך ניסח זאת אחד מחברי מסדה, "הוא מעין בית היוצר לרוח הקבוצה ולפועלה, הוא אספקלריה נאמנה של החיים בהתרקמותם".

לאחר שנה אחת בחדרה, ב-1931, עברו חלק מהחברים לחצר חולדה (כיום יער חולדה שבה שוכנת החצר ההיסטורית שהשתמרה, שומרה ושוב נעזבה וכן הקבר עם האנדרטה שיצרה בתיה לישנסקי). היתה זו שהות ארעית שנמשכה שש שנים עד העלייה לנקודת הקבע, ולרשות החברים הועמד חדר אוכל בנוי. קבוצה אחרת יצאה לסלילת כביש עפולה – תל-עדשים. שאר החברים נותרו בחדרה והמשיכו לפעול ולפתח את הקיבוץ ההולך ומתגבש.

ב-1937 עלה קיבוץ מסדה על הקרקע שבעמק הירדן בשיטת "חומה ומגדל". הקרקע שעליה הוקם הקיבוץ נרכשה באמצעות קרן שהוקמה לאחר רצח חיים ארלוזורוב ולהנצחתו. בתוך החומה ולצד המגדל הוקמו שלושה צריפים ששימשו למגורים ולצדם הוקם צריף חדר אוכל, שככל הנראה היה אותו צריף שהובא מחדרה. המבנה עבר שינויים – המחיצות בין שניים משלושת החדרים פורקו וכך התקבל אולם בשטח של ארבעה על שמונה מטרים. החדר השלישי שימש למטבח ובו פעלו כיריים על נפט. כיריים אלה פלטו עשן סמיך שתוכנן להיפלט מהמבנה דרך ארובה גבוהה. אלא שביצוע לקוי של הארובה, הוביל לכך שמרבית העשן נותר במבנה והתפזר בחדר האוכל. "קבלנו את הכל באהבה", כתב אחד החברים בזכרונותיו על התנאים הקשים, "לא חשבנו שמשהו לא בסדר, הכל נראה טבעי. הרוח שפעמה בנו היתה רוח חלוצית והמטרה העיקרית היתה הקמת משק חקלאי". היות והצריף הוקם בצמוד למקלחת ולמכבסה מצד אחד ולמזכירות מצד שני – בעת הצורך כשמספר החברים גדל, לא ניתן היה להרחיב את המבנה והחברים פנו לבחון את הקמתו של חדר אוכל חדש.

בתמיכת גאורג לנדואר, פעיל ציוני ומבכירי "הסוכנות היהודית", הוזמנה תכנית לחדר אוכל חדש, ככל הנראה מהאדריכל לאופולד קרקואר. האדריכל הציע לקיבוץ, ככל הנראה בעקבות הצלחת גן-הילדים שתכנן בשיטה זו בדגניה א' ועליו כתבתי כאן, מבנה שקירותיו ברוחב 80 ס"מ העשויים מחומרים פשוטים וזמינים. הוא אף הגיע לקיבוץ והנחה אותם כיצד לייצר את הבלוקים מאדמה, מים ותבן. החברים לא ירדו לסוף דעתו של האדריכל ודחו את התכנית.

ב-1942 הוקם חדר האוכל החמישי, עדיין בצריף, ולצדו הוקם מטבח שהופעל באמצעות קיטור. בדומה לקודמיו, גם חדר אוכל זה הובא לקיבוץ לאחר ששימש לייעוד אחר, וגם הוא הובא מחדרה ממחנה ששימש גרעיני קיבוצים קודם לעלייתם על הקרקע. "הרבה הון ואון הושקע בחדר אוכל זה", נכתב בעלון הקיבוץ לרגל מאורע חנוכתו. "גלגולים שונים עבר עד שקיבל את צורתו הנוכחית ואם כי אינו מהוה את הבנין הקבוע, נראה בו כאילו זהו הבנין בה' הידיעה. נשמור עליו כעל בנין קבוע, באשר לא בנקל עלה לנו להקים גם את הצריף הזה". חדר אוכל זה שימש את החברים עשרים שנה עד שמספר החברים שוב צמח – ילדים גדלו והצטרפו להורים, נקלטו חברים חדשים, שולב גרעין נח"ל והוקם בקיבוץ אולפן.

להקמתו של חדר האוכל השישי, הגדול מכולם, שהאריך ימים, קרוב ל-40 שנה והיה גם חדר האוכל האחרון, הוזמנו תכניות מהמחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים.

תכנון חדר האוכל נמסר ב-1958 ככל הנראה לאדריכל דב גלט, שעבד החל משנות ה-50 במחלקה שמוזגה ב-1968 עם המחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, והמשיך לעבוד עד לסגירת המחלקה ב-1989. בשעתו היו מרבית עובדי המחלקה שפעלה בתל אביב והורכבה מצוות בהיקף מצומם יחסית, תושבי תל אביב או רמת גן כמו גלט עצמו. אלא שממש באותן השנים החלה התנועה לשלב במחלקה אדריכלים חברי קיבוץ – ויטוריו קורינלדי, חבר קיבוץ ברור חיל ופרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק.

חדר האוכל במסדה הוא היחיד שתכנן גלט, שהתמחה בתכנון מגורים ובתי ילדים. בגישה התכנונית בבניין מורגשת היטב גישתו של האדריכל מרדכי זברודסקי, שעבד במחלקה והוביל את תכנון חדרי האוכל בשנות ה-50. נראה כי גלט בחר לקבל השראה מיצירתו של זברודסקי. יתכן גם שזברודסקי הכין את הסקיצה הראשונה וגלט המשיך ופרט אותה לבניין המוגמר. חברים שביקרו בקיבוץ רמת יוחנן, שם הוקם זה מכבר חדר אוכל שתכנן זברודסקי, התרשמו וערכו שינויים חזותיים בתכנית הבניין של גלט, כשהם מאמצים אלמנטים מאותו חדר אוכל.

גישתו האדריכלית של זברודסקי שאותה ניתן לזהות בכלל בחדרי האוכל שהוא תכנן באותן השנים ועליהם כתבתי כאן – דברת, דורות, איילת השחר, הסוללים, חניתה ורמת הכובש, מתאפיינת בתכנון כפרי עם השפעות אירופאיות שמרניות. המבנים שתכנן כוללים לרוב גגות רעפים משופעים, כשהמרכיב שמדגיש אותם כמבני ציבור מרכזיים על פני שאר המבנים בקיבוץ, לבד מגודלם יוצא הדופן, הוא השימוש בסימטריה ובהדגשת אגף אחד על פני שאר חלקי הבניין. לרוב הדגיש זברודסקי את אגף המבואה כמו כאן במסדה (וכמו ברמת הכובש), אך פעמים זה אגף ההסעדה שמקבל מרפסת רחבה הפונה אל הנוף (כמו בדברת, דורות ואיילת השחר).

.

2550452

שיחת קיבוץ בחדר האוכל. על הקירות עבודות מתכת שיצר יוסף (יוסקה) צ'פלין (ארכיון מסדה)

.

.

על תכניות הקונסטרוקציה של חדר האוכל השמורים בארכיון של מסדה חתום אינג' אורי הרמל, אז מהנדס צעיר טרי מהטכניון. אולי מסיבה זאת ניתן למצוא בתכניותיו שתי חתימות נוספות על זו שלו, יתכן כביקורת: אחת של המהנדס רט עליו מספר האדריכל ויטוריו קורינלדי שהיה "מהנדס 'יקה', עולה מברזיל יותר ותיק ממני, איש יסודי שהיה תמיד במחלוקת עם המהנדס הבכיר מנוחין". החתימה השניה היא של נפתלי פלינטנשטיין, "שרטט קונסטרוקציות, חרדי חביב ששרטט את רוב תכניות הקונסטרוקציה דאז", מוסיף קורינלדי. "בהמשך אורי הרמל נהייה עצמאי ומפורסם בתחומו והוא חישב גם כמה בנינים שלי, כמו התכניות הראשונות של בית ספר 'שער הנגב' ושל 'יד חריף' בצרעה".

עבודות הבנייה של חדר האוכל ארכו שנה וחצי בלבד והבנייה הושלמה בדצמבר 1960, במועד סמלי בעיצומו של חג החנוכה. "שנים רבות ייחלנו לבית זה, נזקקנו לו שלוש פעמים ביום ואף על פי כן לא העזנו לבנותו, כל עוד הרגשנו שאין בכוחנו לשאת את המשא בכוחות עצמנו. ראש דאגתנו – היה המשק ופיתוח, ביסוסו וביצורו", נכתב בשם החברים בפתח גיליון העלון "דפי מסדה" שיצא לאור לכבוד אירוע החנוכה.

.

צילום מסך 2022-01-05 191932

1960: כותרת שער עלון קיבוץ מסדה ובה משולב איור חדר האוכל החדש (ארכיון מסדה)

.

צילום מסך 2022-01-05 192004

בעלון "דפי מסדה" שהוקדש לחדר האוכל החדש עם חנוכתו, הוצגה תכנית המבנה ופריסת השולחנות בו. זרוע אחת לא הושלמה אז וזו נחנכה רק לאחר שנה (ארכיון מסדה)

.

.

באירוע זה נחנך רק חלק מהמבנה השלם, והוא כלל את הזרוע המזרחית ואת ראשיתה של הזרוע המערבית, שבנייתה הושלמה בתוך שנה, אז הכיל האולם 300 סועדים בו זמנית ללא דוחק. שינויים במהלך התכנון נערכו בדרישת החברים: במקור תוכנן מבנה קטן יותר שנועד ל-220 סועדים, גם גובה הבניין תוכנן להתנשא ל-3.5 מטרים והשתנה ל-4 מטרים. השינוי החזותי המהותי ביותר הוביל לשינוי עיצוב החזית, וזאת כאמור בעקבות ביקור של כמה מחברי מסדה בקיבוץ רמת יוחנן, בחדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי והיה בעל תכנית דומה לזו שבמסדה. גם מחסני המזון של המטבח עברו שינויים עוד בתהליך הבנייה.

כיום ניתן למצוא שנערכו שינויים נוספים לאחר הבנייה – פתחי החלונות שהיו גבוהים, צומצמו לכדי פסים צרים יחסית בגובה ראשי הסועדים הישובים (שינוי זה נערך עם כניסת המזגנים למבנה בשנות ה-80). אגף הכניסה עבר שינוי – דלתותיו שהיו מלאכת נגרות וזגגות, הוחלפו בדלתות אלומיניום סתמיות, והגג השטוח של האגף הוחלף בגג משופע שנתן תנופה מסוימת למבנה.

טקס חנוכת חדר האוכל שבו השתתפו 600 איש ואשה, נפתח בצריף הישן שבו נערכה תערוכת צילומים שסיפרה את סיפורם של חדרי האוכל השונים של מסדה. נאמרו דברי פרידה מצריף חדר האוכל הישן שסיים את תפקידו, והקהל יצא בשירה מחדר האוכל הישן והצטרף אל מצעד לפידים וריקוד מחוללות שליווה את הכניסה לחדר האוכל החדש. לאחר מכן הודלקו נר אחרון של חנוכה, נערכה מסכת של ילדי הקיבוץ, נישאו נאומים וברכות ולסיום, לאחר ארוחת הערב, עלתה מקהלת מסדה בניצוחו של משה ביק. בשבת שבאה אחרי התארחו חברי קיבוץ שער הגולן הסמוך בחדר האוכל החדש.

צריף חדר האוכל הישן שניצב היה בסמוך וממזרח למבנה החדש לא נהרס במהרה. חברים בקיבוץ ראו בו מייצג של פרק מרכזי בחיי הקיבוץ והתנגדו לפירוקו. המבנה המשיך ועמד עוד כארבע שנים, עד שהתברר שאין בו כל צורך וקולם של אנשי השימור נחלש או נדחה וב-1966 המבנה נהרס. "עם הורדת המבנה הישן נתגלה כל הנוף של חדר האוכל החדש בכל הדרו", כתב אחד מחברי הקיבוץ. "ואף על פי כן יש חברים שצר, הוי כמה צר להם, שעם העלמות חדר האוכל הישן נעלם גם אתר שאצר בתוכו פרק חשוב מדברי ימיה קבוצה".

בשטח שהתפנה נשתל דשא, נחפר מקלט תת-קרקעי ולפני שנים אחדות שתלו בו גם כמה עצי פרי.

.

2550717

שנות ה-60: עבודת מתכת שיצר יוסף (יוסקה) צ'פלין, חבר הקיבוץ, ועיטרה את אחד מקירות חדר האוכל (ארכיון מסדה)

.

.

את קירות אולם האוכל עיטרו עבודות מתכת אמנותיות שעוצבו כולן במיוחד למקום, ושמרו כך על אחידות חזותית. יצר אותן יוסף (יוסקה) צ'פלין, חבר מסדה, צייר ומורה לציור בבית החינוך בדגניה. עבודות אלה תארו אלמנטים קיימים ומדומיינים מהחיים בקיבוץ: שיבולים, מגדל מים, שבעת המינים, יונים וגם את הזוג הזה:

.

2550718

עבד ואדון (ארכיון מסדה)

.

.

"אהבנו מאד את חדר האוכל והיתה בו אווירה טובה", מספרת סיגל לפידות, בת הקיבוץ שסעדה בו בשלושים שנותיו האחרונות. "היה היה מלא תמיד, מלא ילדים, צעירים ומבוגרים, מתנדבים. כשהוא היה פעיל בתקופות הטובות של הקיבוץ זה היה כיף גדול".

בין המנות האהובות שהוגשו בחדר האוכל ולפידות זוכרת, היא מציינת את הגפילטע פיש של אידה זמיר שהוגש בחגים. עוד זכורים "הקציצות של פניה", שנקראו על שמה של פניה דורון שהיתה הבשלנית הראשית שעבדה בחדר האוכל במשך שנים ארוכות. לאה סרוצקי שבישלה במטבח הילדים, אגף במטבח של חדר האוכל שהיה אחראי על התפריט של ילדי מסדה, זכורה בעיקר הודות ל"עוגת השמרים של לאה", שאותה היא הכינה ליום ההולדת של כל אחד מילדי הקיבוץ. עוד זכור מרק העוף ששחה בשמן והוגש עם איטריות, וכן כדורי הגבינה שהוגשו בארוחת הצהריים הצמחונית של יום שישי.

מפולת הבנקים ומשבר המניות שהתרחשו בשנות ה-80 וגררו את הקיבוצים למשבר חמור שלא היה כמותו בתולדותם, הוביל את מסדה להתמוטטות כלכלית ולפשיטת רגל. המשבר הוביל למשבר חברתי עמוק כשרבים מחברי הקיבוץ עזבו, בעיקר "משפחות חזקות ומובילות, ומי שנשאר היו אלה שפחות חשבו שיצליחו להסתדר בחוץ". כדי לנסות ולצמצם הוצאות הופסקו התקצוב הבלתי מוגבל שהועמד לרשות חדר האוכל כפי שהיה נהוג עד אז, ובין השאר נדרשו החברים לשלם על ארוחותיהם.

"העזיבה הגדולה של החברים הובילה למיעוט אנשים שהגיעו לחדר האוכל וגם האווירה הכללית היתה לא טובה. אנשים העדיפו להשאר בבית ולאכול לבד. לא היה שווה עוד להחזיק בניין כל כך גדול, שצורך כל כך הרבה חשמל וגם לא כל כך רצו לעבוד יותר במטבח". בשלב הבא עבר חדר האוכל לידיו של קבלן חיצוני ולבסוף בנובמבר 1998 הופסקה פעילותו.

בשנים הבאות ניסו להשתמש בבניין לצרכים אחרים. החברים ערכו בו שמחות משפחתיות. היה מי שניסה להקים בו מועדון, היתה מחשבה להשכיר אותו למשרדים. כל הרעיונות לא צלחו והבניין נותר עזוב, נטוש ופרוץ.

.

2550061

שנות ה-60: אגף הכניסה לחדר האוכל (ארכיון מסדה)

.

20211210_093421

מדרגות רחבות וחגיגיות מקשרות אל הכניסה

.

20211210_093739

אגף המבואה כולל אולם כניסה שכלל במקור את לוחות המודעות, שירותים וכיורים לשטיפת ידיים

.

20211210_094010

הרצפה מכוסה בשכבה של אבק וגם התקרה האקוסטית שב השולבו גופי התאורה קצת מתפרקת ומתפוררת

.

20211210_093944

חדר האוכל סימטרי ומורכב משתי זרועות ארוכות, כשהמטבח נקבע באגף אנכי הממוקם מול הכניסה הראשית

.

20211210_093902

המבנה כבר אינו בשימוש חצי יובל שנים והוא משמש רק קצת לאחסנה

.

20211210_093934

פיל לבן

.

20211210_093658

החלונות הרחבים נקבעו בגובה ראשי הסועדים ונועדו לא רק להחדיר אור ואוויר אל האולם שבמקור לא היה ממוזג באופן מלאכותי, אלא גם כדי לשמור על קשר עין בין החברים ובין החוץ

.

2554507

שנות ה-60: ארוחה (ארכיון מסדה)

.

2550352

שיחת קיבוץ (ארכיון מסדה)

.

2550353

מחללות (ארכיון מסדה)

.

2550740

ארוחה חגיגית (ארכיון מסדה)

.

2550741

1962: ארוחה לציון חצי יובל שנים למסדה (ארכיון מסדה)

.

2554140

ארוחה חגיגית (ארכיון מסדה)

.

2554456

ארוחה (ארכיון מסדה)

.

2550684

פורים (ארכיון מסדה)

.

20211210_094157

פעם זרמו פה מים וסודה

.

20211210_094051

במטבח: שילוב של פתחים בתקרה לשחרור אוויר חם ותאורה

.

20211210_094106

תקרת המטבח בוצעה משכבה דקה של בטון בדגם אקורדיון שמאפשר גם קביעת פתחים במפגש בין התקרה לדפנות

.

20211210_093611

אגף המטבח משמאל ואגף חדר האוכל מימין

.

2550367

שנות ה-60: חזית עורפית של חדר האוכל: פתחי החלונות גבוהים, גגון האקורדיון מציץ מימין ובקצה הימני הארובה של חדר הקיטור שלא נראה בתמונה (ארכיון מסדה)

.

20211210_094227

תקרת אקורדיון מסובכת יותר בהיבט ההנדסי אך מאפשרת מפתחים גדולים ללא עמודים, חוסכת משאבים ולכן השתמשו בה לא מעט במטבחים וגם בחדרי אוכל בקיבוצים (גם באולמות ספורט)

.

20211210_094440

מגדל המים שוכן בסמוך לחדר האוכל. הוקם לאחר מלחמת העצמאות שבמהלכה המגדל המקורי שעמד פה נפגע מהפגזות וקרס 

.

.

(2) בית ארלוזורוב

בדומה לקיבוצים השכנים שבהם הוקמו בתי תרבות ואולמות מופעים, גם בקיבוץ מסדה הקימו את המיזם המורכב והיקר. ב-1962, כשבמסדה ציינו חצי יובל להיווסדו של הקיבוץ, הוחל בקידום ממשי של הפרויקט. סיוע משמעותי העניקו לנושא שמעון אגין, חבר קיבוץ דגניה ב' וחבר הכנסת אברהם הרצפלד שהצליחו להשיג את התקציבים הדרושים ולחבר את הפרויקט להנצחתו של חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שנרצח בחוף תל אביב ב-1933 בהיותו בן 34.

הקשר בין קיבוץ מסדה ובין ארלוזורוב ראשיתו בקרן שהוקמה להנצחתו מיד לאחר הרצחו. בין השאר הוקם הקיבוץ כאמור על אדמות שנרכשו בסיוע הקרן. הודות לכך, נערכו במסדה כבר מעת ההקמה כיישוב "חומה ומגדל" טקסי זכרון להנצחתו של ארלוזורוב ביום הירצחו.

עבודת תכנון בית התרבות נמסרה לאדריכל אריך ראש, שעבד במחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים והיה בעל ניסיון מוכח בהקמת אולמות כאלה. ב-1959 השלים ראש את הקמתו של "בית קרפ" שניצב בכניסה לקיבוץ הסמוך, אשדות יעקב איחוד, ולא מעט הודות לציור הקיר המרהיב ששילב בחזיתו אריק קורן, קרוב לודאי שזכה להערכה מיוחדת גם אצלי חברי מסדה. ביצוע הפרויקט נמסר לסניף טבריה של חברת "סולל בונה".

.

2554361

שנות ה-60: בבנייה (ארכיון מסדה)

.

2554378

שנות ה-60: האולם בעת הבנייה (ארכיון מסדה)

.

2554868

שנות ה-60: התקנת הגג (ארכיון מסדה)

.

.

ניתן לזהות ב"בית ארלוזורוב" מאפיינים דומים לאלה שב"בית קרפ"; שניהם מפנים לכיוון הכביש הראשי של הקיבוץ ובסמוך לכניסה אליו את גב הבמה – חזית אטומה, רחבה וגבוהה במיוחד ולכן גם חריגה בנוף הבנוי של הקיבוץ. בכך הדגיש האדריכל את חשיבותו ומעמדו של הבניין ובכלל זה של התרבות בקיבוץ. את החזית הוא הקפיד לעצב באמצעות חלוקה של קוים זעירים שהעניקו לקיר העצום קנה מידה אנושי. שאר החזיתות מעוצבות באופן מורכב ואינן אחידות – האדריכל הדגיש בהן את שלד הבניין, הדגיש פתחים ומדרגות. גם את הגג הוא פרק לחלקים, כך שהבניין יראה כמו מורכב ממספר אגפים ובכך ימנע מהופעה של גוש תיבתי חריג יתר על המידה בנוף הכפרי.

רחבה חגיגית שבה הוצב ספסל ארוך בנוי וכן תרנים לדגלים (תרנים נוספים הותקנו בחזית המזרחית) הדגישו את הממד הטקסי שבכניסה, מהלך שהמשיך בעיצוב חזית הבניין הראשית שהוגבהה ממפלס הרחבה ומדרגות רחבות הובילו אליה. החזית הורכבה משתי זרועות של מסכי זכוכית ובמרכז הותקנו דלתות הכניסה הראשיות והרחבות.

מבואת הכניסה עוצבה באופן אלגנטי יחסית עם רצפה בהירה שבה שולבו פסי מרצפות כהות, תקרה אקוסטית נמוכה עם גופי תאורה זעירים. דופן הכניסה לאולם הורכבה בעיקרה ממלאכת נגרות – בחלקה דלתות הכניסה לאולם ובחלקה תריסי עץ. במבואה שולב גם מעין סלון ביתי שהוקדש להנצחתו של חיים ארלוזורוב. הודות לתרומת המשפחה הובאו לכאן רהיטי חדר עבודותו. אלה כללו בין השאר את המכתבה הגדולה, כורסאות, וכוננית ספרים לרבות ספריו האישיים. לצדם הוצגו קטעי עיתונות, תעודות, תמונות וחפצים אישיים.

האולם רחב הידיים הכיל בנוסף קומת יציע שבמרכזה נקבע חדר המקרין. בסך הכל הותקנו באולם 540 מושבים. הבמה הגדולה, העמוקה והגבוהה הותאמה להעלאת הצגות, קונצרטים, הרצאות וטקסים. פעמיים בשבוע התקיימו כאן הקרנות כפולות של סרטים (הצגה ראשונה ושנייה). בשטח שנוצר מתחת לבמה שהיתה מוגבהת, נקבע אולם חוגים למלאכה וקרמיקה שאותם הדריכה חוה ליפשיץ, ילידת אוסטריה ומוותיקות קיבוץ מסדה שעסקה ביצירה מוסיקלית ובמלאכה.

.

2558350

1968: מראה כללי של האולם (ארכיון מסדה)

.

.

אירוע חנוכת "בית ארלוזורוב" התקיים ב-23 בנובמבר 1968, במסגרת קבוצת אירועים שנערכו במלאת 35 להרצחו של ארלוזורוב. את האירוע במסדה כיבדו בנוכחותם בני משפחת ארלוזורוב – אלמנתו שגזרה את הסרט בכניסה לאולם, אחותו, בנו ובתו שהתכבדה בהסרת הלוט מעל שם הבניין שנקבע בחזית.

.

2558616

1968: מקהלת הקיבוץ על מדרגות הכניסה ל"בית ארלוזורוב" בפתח טקס חנוכת הבניין ביום השנה ה-35 להירצחו של חיים ארלוזורוב בחוף ימה של תל אביב (ארכיון מסדה)

.

.

תערוכה ניידת שנערכה במיוחד לרגל אירוע חנוכת הבניין הותקנה במבואה וקבלה את פני הבאים. התערוכה שאותה עיצבה והקימה רבקה בר-יהודה, חברת קיבוץ כברי שהתמחתה בעיצוב תערוכות, תארה את דרכו של ארלוזורוב ובמרכזה נקבע תבליט מתכת שתאר את צדודיתו של המונצח.

בטקס עצמו שהורכב מנאומים ומנגינות, בלטה הרצאתו של אליהו אילת, מקורבו של ארלוזורוב במחלקה המדינית של "הסוכנות היהודית", לימים שגריר ישראל הראשון בארה"ב ונשיא האוניברסיטה העברית. "יהא הבית הזה בית התרבות בישובנו, משכן לרוחו היוצרת של ארלוזורוב אשר תעניק מברכתו לכל הבאים בשעריו", כתב ברוך נעמני, חבר מסדה, בחוברת שהופקה במיוחד לכבוד האירוע.

.

2558615

1968: בתו של חיים ארלוזורוב מתכבדת בהסרת הלוט (ארכיון מסדה)

.

2558684

1968: תערוכה המתארת את פועלו של ארלוזורוב הוקמה במבואה (ארכיון מסדה)

.

2558599

1968: האלמנה והבת לצד תבליט (ארכיון מסדה)

.

.

השנה שבה נחנך הבניין היתה שנה קשה לקיבוץ מסדה בהיבט הבטחוני. מלחמת ההתשה שפרצה לאורך הגבול עם ירדן הובילה להפגזות ולפעולות חבלה שחזרו ופגעו בנפש וברכוש בקיבוצי עמק הירדן. בחלק מימות השנה נאלצו תושבי העמק לנדוד ולהתגורר במקלטים, הבתים הופגזו ונפגעו וגם הוטמנו מוקשים שמהם נהרגו חברים.

באפריל אותה שנה, כך למשל, מוקש שהוטמן בדרך הביא למותם של שלושה מחברי הקיבוץ ומייסדיו בעת שהיו בדרכם לעבודה בשדות. הלווייתם התעכבה לאחר שבאזור התרחשו חילופי ירי בין הצבאות והצבא הישראלי עיכב את האישור לקיים את הלווייה בבית הקברות הסמוך לגבול. לבסוף, כשהמצב נרגע, הוצבו ארונותיהם ברחבת הכניסה של "בית ארלוזורוב" ומשם יצא מסע הלוויה אל בית הקברות.

לבד מטקסי הלוויה והקרנת סרטים, אירחה הבמה של "בית ארלוזורוב" את מיטב הזמרים והלהקות הישראליות בשנות ה-70. שלמה ארצי, חווה אלברשטיין, מתי כספי ולהקות צבאיות. זכורה במיוחד הופעה של להקת חיל השיריון שבאמצע הופעתם, עלה לפתע אחד הקצינים אל הבמה, הפסיק את ההופעה והכריז כי החל ירי מכיוון ירדן ועל כל הקהל והלהקה לרדת למרתף הבניין. הציבור ירד וההופעה המשיכה במרתף.

לא לאורך שנים רבות הצליח הבניין לשמש כמוקד תוסס ומרכזי בחיי הקיבוץ. לא חלפו יותר מעשר שנים והתקבלה החלטה במסדה לרכוש מכשירי טלויזיה לחברים. מספר המבקרים ב"בית ארלוזורוב" הלך והתמעט ועימם הצטמצמה פעילותו עד שנעזב וננטש. המצב הכלכלי והחברתי הקשה שפקד את הקיבוץ בשנות ה-90 לא הותיר מקום לתרבות והפעילות ב"בית ארלוזורוב" הופסקה. בכלל, בעמק הירדן הקים לעצמו כמעט כל אחד מהקיבוצים אולם תרבות גדול, שכיום אין בו כל צורך וגם אין את המשאבים לתחזוקתו. לכן, מרביתם נטושים וכל תכנית לחידוש נגנזת במהירות.

.

20211210_093200

הבניין ניצב בצדו האחד לצד הכביש הראשי המוביל מהכניסה לקיבוץ, ובצדו השני על צומת שבילים

.

20211210_094816

חזית מערבית: הבניין מורכב מחלוקה של מסות

.

20210611_095902

חזית מערבית

.

2558665

1968: חזית מערבית. הבניין כמעט ולא השתנה מאז שנבנה (ארכיון מסדה)

.

20210611_095832

הגנה קבועה על פתח במגדל הבמה

.

20211210_091544

חזית דרום בגב הבמה הפונה אל הכביש המוביל מהכניסה לקיבוץ. הפתחים בסמוך לקרקע נועדו להאיר ולאוורר את האולם החפור ששימש לחוגים

.

20211210_091231

חזית ייצוגית גם עם קצת שמרנית. באשדות יעקב שילב האמן אריק קורן ציור קיר בחזית בית התרבות שגם שם היא אטומה ורחבה במיוחד. כאן היא נותרה גולמית

.

20211210_091812

חזית מזרח

.

2555165

שנות ה-60: חזית מזרח בבנייה (ארכיון מסדה)

.

2554864

שנות ה-60: חזית מזרח בבנייה (ארכיון מסדה)

.

2558644

1968: חזית מזרח (ארכיון מסדה)

.

2558643

1968: המדרגות בחזית מזרח המובילות אל קומת היציע (ארכיון מסדה)

.

20211210_091925

המדרגות כיום חסומות

.

20210611_095533

לבניין ניתן להכנס מכל כיוון 

.

20210611_095622

מדרגות

.

20210611_094452

מערוגת הפרחים שנשתלה לצד הבניין לא נותר זכר אך עץ הדקל נותר במקומו

.

34E1015FA3AE3AD8CB5DB3A478BBD8A41A33A2

גלוית פלפוט (אוסף ארכיון אדריכלות ישראל)

.

2556686

1968: חזית הכניסה רגע לפני פיתוח הנוף והתקנת שם הבניין בחזית (ארכיון מסדה)

.

2558669

1968: לאחר שתילת הפרחים והקנת שם הבניין (ארכיון מסדה)

.

20211210_093139

רחבה מורצפת נקבעה בחזית ובה שולבו ספסל בנוי וכן תרנים להנפת דגלים

.

20211210_093004

אחלה פונט

.

20211210_093018

לבד משני משטחים אטומים שנקבעו בקצות החזית, שאר החזית מורכבת ממסכי זכוכית

.

2558663

1968: מנקות בחזית לקראת אירוע הפתיחה (ארכיון מסדה)

.

20210611_100009

מדרגות רחבות מקשרות בין הרחבה ובין מבואת האולם

.

20211210_092007

המבואה נמתחת לכל רוחב הבניין. משמאל הכניסה לאולם וכן מערכת של תריסים שאפשרה להשקיף אל פנים האולם

.

20210611_094617

רצפת המבואה מורכבת מדוגמה המשלבת מרצפות בגוון בהיר עם פסי מרצפות בגוון כהה

.

20211210_092108

דלתות הכניסה

.

20211210_092123

האולם מכיל 530 מושבים שנראה שכולם נותרו כאן

.

20211210_092151

דפנות הצד של האולם חופו בלוחות עץ שהוסיפו להדר של המקום

.

20211210_092232

נטוש

.

20211210_092235

הבמה

.

20211210_092449

מבט מהבמה אל האולם והיציע

.

20211210_092452

540 מושבים הותקנו כאן באולם וביציע

.

2558369

1968: האולם, היציע וחדר ההקרנה והבקרה. בעורף האולם הותקנה קיר המורכב מתריסי עץ המאפשרים לעומדים במבואה להשקיף אל האולם (אוסף מסדה)

.

2558596

1968: קהל ממלא את האולם גם ביציע באירוע חנוכת הבניין (ארכיון מסדה)

.

2558593

1968: הקהל (ארכיון מסדה)

.

20211210_092358

הבמה מכוסה בצואת יונים בשכבות שהצטברו לאורך עשרות שנים

.

2558607

1968: על הבמה בטקס חנוכת הבניין (ארכיון מסדה)

.

2558595

1968: המקהלה (ארכיון מסדה)

.

2558598

1968: הדוברים (ארכיון מסדה)

.

20211210_092607

מדרגות צרות מויבלות אל חדר ההקרנה

.

20211210_092723

שולחן בקרה וגם כיור

.

20211210_092810

המקרן לא כאן

.

20211210_092658

אבל כן נותר כאן המכשיר להחזרת גליל הסרט

.

20211210_092731

שולחן הבקרה

.

20211210_092747

מבט מחדר ההקרנה אל היציע והאולם

.

.

(3) שכונת הקוטג'ים

המגורים בקיבוצים התפתחו לאורך השנים כביטוי לעלייה ברמת החיים וגם בשינויים באורחות החיים. מהאוהל המשותף, עברו לצריף, ממנו המשיכו לחדר ולבסוף הגיעו לדירה. בתכנון המגורים הושקעה מעט יצירתיות ומקוריות והעיקרון המרכזי בתכנון היה השטח המצומצם והשווה לכולם. בחברה שבה מרבית השירותים ניתנו באופן משותף – הסעדה, מועדון (ששימש כמו סלון), מכבסה, לינת ילדים ובהתחלה גם רחצה ושירותים, נותרו הדירות מזעריות בתכולתן וגם בשטחן.

האדריכל בני שוורץ, חבר קיבוץ אפיקים, ביקש לשנות את הגישה המקובלת. עוד בהיותו סטודנט בטכניון הצליח לתכנן את פרויקט הגמר כעבודה לביצוע. גישתו יצאה נגד מאפייני סביבת המגורים המסורתית בקיבוצים, כזו שמתאפיינת בבינוי מפוזר ואקראי, כפרי שמרני וחסר מיקוד לרבות מערך תנועה מפותל ולא ברור. אך יותר מכל, ביקש שוורץ להעניק לסביבת המגורים ערך חברתי שאותו הוא כינה "היחד השכונתי".

שוורץ הציע מערך של בלוקים דו-קומתיים, שבהם ישולבו מעין רחובות פנימיים, מוצלים בחלקם באמצעות הקומה העליונה הבולטת מעל לקומת הקרקע. רחובות אלה הכילו שתי רצועות של מדרכות מוצלות בקצותיהן, בעוד שבשטח שבין המדרכות נקבעה מדשאה המתמזגת בקצה לכיכר מרוצפת ומשותפת לכל הזרועות הבנויות. להיבט החברתי-קהילתי היה מקום מרכזי ברעיון ורחובות אלה יועדו לשמש מקומות מפגש לילדים ולמבוגרים. קצוות הבניין נותרו אטומות, כך שלמעשה אלה מערכות פתוחות קצה, שאותן ניתן להרחיב ולהוסיף יחידות במידת הצורך מבלי לפגוע בעיצוב ובתפקוד של המבנה הקיים.

.

צילום מסך 2022-01-09 184557

שלושת הזרויות הכפולות במבט מהאוויר (באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

כל דירה תוכננה בשטח של 65 מ"ר ויועדה למשפחה צעירה עם עד שלושה ילדים. הדירה התפרסה על פני שלושה חצאי קומות: חדר מבואה במפלס הקרקע. ממנו מטפסים לחלק הציבורי שבקומת הביניים ופונה לחצר אחורית. חדרי השינה בקומה העליונה. חדר הורים פונה לחצר האחורית בעוד ששני חדרי הילדים פונים לכיוון הרחוב ויוצרים קירוי על המדרכה שעוברת בתחתית הבית. באופן זה ניתן פתרון אקלימי להולכי הרגל וגם מקום למפגש נעים בדרך אל הדירה.

תמי מאור שעבדה כהנדסאית במשרד "אפיקי תכנון" שבראשו עמדו שוורץ והמהנדס יונתן אלרואי, ראתה את תכניותיו של שוורץ שנערכו שם וגם ביקרה באתר הבנייה שבו הוקמו המבנים בקיבוץ אפיקים והחליטה להקים גם חלק מהם בקיבוצה מסדה (בהמשך אפרסם כאן מאמר נפרד על הפרויקט באפיקים). בשעתו, בעלה, דני מאור, הנדסאי בניין אף הוא, שימש בתפקיד מרכז הבניין של מסדה, הקיבוץ קיבל את הצעתה והוחל בהקמת שתי זרועות כפולות של הפרויקט. במהלך ההקמה התחלפו דני ותמי, והיא מונתה לתפקיד מרכזת הבניין של מסדה וליוותה את הפרויקט. שתי הזרועות אוכלוסו ב-1982 ושנים ספורות לאחר מכן הוקמה זרוע שלישית שאוכלסה ב-1986.

.

2604876

1982: בבנייה (ארכיון מסדה)

.

2601487

1982: חנוכת השכונה (ארכיון מסדה)

.

בשונה מתכניתו השלימה של שוורץ, במסדה לא תוכנן הפרויקט כרקמה המתרכזת מסביב לכיכר משותפת, אלא כזרועות פזורות במרחב ללא כל קשר ביניהן. מיקומו של הפרויקט לצד הכניסה לקיבוץ, בקצה המערבי הפתוח לנוף, ובמרחק קצר יחסית מחדר האוכל והמזכירות רק חיזקו את מעמדו.

"הפרויקט לא היה שגרתי בנוף הקיבוץ, אבל מצאתי בו פתרונות לכמה בעיות שהיו לנו בקיבוץ", מסבירה מאור ומפרטת: "חוץ משני מבנים מוקדמים שנבנו בראשית ימי הקיבוץ לגובה של שתי קומות, במסדה הבתים הם בני קומה אחת ובצפיפות יחסית גבוהה. בפתרון הזה של הקוטג'ים מתקבלת צפיפות נמוכה יותר וגם יותר פרטיות. בנוסף, במסדה לא היה לנו מספיק שטח פנוי, והפרויקט איפשר לבנות לגובה מבלי שיהיה לך שכן בקומה מעל".

תמי ומשפחתה נכנסו להתגורר באחת הדירות, כמו עוד משפחות צעירות רבות שנכנסו לשכונה החדשה. ב-1993, בשיאו של המשבר החברתי שפקד את מסדה, עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה להתגורר במושב מצפה הסמוך לטבריה. לדירות שהתרוקנו מדייריהן נכנסו חברים אחרים מהקיבוץ, ואלה שנותרו ריקות הושכרו למשפחות שבחרו לעבור למסדה.

.

2601368

1982: הבאת יריעות דשא לשתילה (ארכיון מסדה)

.

2601366

1982: שתילת הדשא (ארכיון מסדה)

.

2601485

1982: גזירת החוט בטקס חנוכת השכונה (ארכיון מסדה)

.

2601357

1982: השכונה החדשה מתאכלסת (ארכיון מסדה)

.

20210611_100438

קצוות הבניין אטומות כדי שניתן יהיה להרחיב בעת הצורך את הבניין ולהוסיף לו דירות

.

20211210_094933

שני הבולקים יוצרים מעין רחוב בקיבוץ – המדרכות מוצלות ועוברות מתחת לבניין בעוד שבשטח המרכזי מדשאה שיכולה להוות מקום מפגש לילדים ולמבוגרים

.

20210611_100449(0)

במסדה בנו שני זוגות וזה הזוג השני – דומה אבל עבר קצת שינויים

.

20211210_094838

ואכן כך זה עובד

.

20210611_100506

ומטופח כאן גם אחרי קרוב ל-40 שנה

.

20210611_101240

באחת הדירות בשכונת הקוטג'ים מתגורר הצייר והמתמטיקאי שלמה קורזק (נולד ב-1933, בלגיה) שהציג ב-2017 תערוכת יחיד במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב הסמוך

.

20210611_102347

שלמה קורזק לצד הציור שעליו הוא עובד כעת. בציוריו הוא משלב נוסחאות מתמטיות 

תודה לסיגל לפידות, תמי מאור ולאדריכלים פרדי כהנא, ויטוריו קורינלדי ובני שוורץ

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

גלאון (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

משמר דוד (אריך ראש)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Tzvika Graetz  ביום 12/01/2022 בשעה 14:07

    מרתק !!!

    *צביקה גרץ*

    רכז קהילה ובוגרים

    בית מדרש הראל ע׳׳ש בלדה קאופמן לינדנבאום

    052-4092211 • alumni@har-el.orghttp://www.har-el.org

  • שביט  ביום 12/01/2022 בשעה 14:13

    מסקירה לסקירה מתגברת כל הזמן ההבנה, שהבניה של בתי תרבות אולמות מופעים וכדומה בקרב כל הקיבוצים , מצפון לדרום, היתה פשוט מעשה טירוף אגואיסטי חסר כל הגיון כלכלי. מן הסתם חלק ניכר מהכספים נשאבו מכספי המפלגה או הממשלה (או שתיהן, בשיטת השנור המקובלת במיוחד בשנות שלטון מפאי – אבל לא חסרים לזה המשכים גם כיום באמצעות מפעלים אחרים כמו מפעל הפיס ודומיו כשהשנור מתמשך ).
    איזה הגיון להקים בית תרבות/אולם מופעים גרנדיוזי, כשליד קיבוץ קיימים עוד כמה קיבוצים?? הדבר אופייני לכל אזורי המדינה כמעט.
    כך מה שנותר, זו עזובה מעוררת צער רב גם על הכספים שנזרקו , הניצול המועט של המבנים והדור הזה שהולך ונעלם.

  • נעמי רז  ביום 12/01/2022 בשעה 14:54

    אני כל כך שמחה להיות מנויה על בלוגך. העניין שלך והסקרנות שלך מעוררים גם את שלי. השילוב של מידע הסטורי, ארכיונאי, ארכיטקטוני, חברתי מרתק בעיניי. תודה על קיומך וקיומו

  • אסתר  ביום 12/01/2022 בשעה 15:35

    הבניין הטורי מעניין, חושבת שלא נתקלתי בו בקיבוצים והוא מתבקש ביישוב שיתופי ששם דגש על קהילתיות. מצטרפת לדברי שביט, באמת שהאולמות היו מגלומניה, הרי בקיבוץ אין סף כניסה לאולם, אולי במועצה האזורית. לדעתי מקומו הטבעי של אולם המופעים הוא בעיר. בגן שמואל יש אולם מופעים פעיל ומתפקד שמשרת את כל הסביבה הכפרית והעירונית. מיכאל, נראה לי שטרם ביקרת בגן שמואל למרות שהקיבוץ חגג כבר מאה ויש שם סיפורים לרוב.

  • יערה  ביום 12/01/2022 בשעה 17:11

    דפדפתי בין התמונות כי היתה לי הרגשה שאמצא שם את הוריי…
    ואכן אימי מצולמת בתמונות של המקהלה.
    הורי הגיעו למסדה כ"גרעין כנרות" ושם גם נולדתי.. כשהייתי בת שנתיים הם עזבו את הקיבוץ ואין לי בכלל זכרונות ממנו, רק תמונות.
    אז תודה רבה על דרישת שלום מן העבר.

  • carmelgottlieb  ביום 12/01/2022 בשעה 21:32

    פוסט מרתק. תודה רבה על התכנים שאתה מעלה!

  • אהוד בסט  ביום 15/01/2022 בשעה 16:22

    הקיבוץ הנוסף שבו בנה שוורץ שכונה כזו היה בקבוצו אפיקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: