סיבוב בגשר אוסישקין בתל אביב

בדרך לסיבוב בתיכון עירוני ה' עצרתי לרגע בגשר אוסישקין, שתוכנן במשרד קיסלוב קיי אדריכלים. לא זכור לי גשר רכבים שבו ניתן לאדריכלים חופש פעולה ודומיננטיות כפי שניתן למצוא בגשר הזה שהוקם ב-1999, והחליף גשר שהקים הצבא ועמד כאן במשך קרוב ל-35 שנה עד שפורק.

משהו מהגשר ההנדסי הוותיק שפורק, העניק השראה למעצבי הגשר החדש. בהתאם לרוח התקופה הוסיפו אלמנטים עליזים כמו דגלוני מתכת ולוחות עם צורות שונות של כוכבים ולבבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

226054634_4729240257105519_7711873093421995485_n

1999

.

20210725_082258

שביל אופניים חוצה את הגשר מלמטה ולצדו שביל חוצה ישראל

.

20210725_082314

תוספת שביל האופניים חייבה את ביטול המדרגות שקישרו את השביל עם הגשר

.

20210725_082319

לבבות

.

20210725_082321

כוכבים / מגני דוד

.

20210725_082406

דגלונים

.

20210725_082417

אלה!

.

20210725_082430

מלמטה: בגדה השניה המדרגות עדיין קיימות

.

20210725_082506

מתחת  לגשר

.

20210725_082602

בין השיחים

.

WEB-Ussiskin-Bridge_03

1999 (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

.

(1) הגשר

הפרט שריתק אותי בתור ילד כשהיינו חוצים את הגשר שעמד כאן קודם לגשר הנוכחי, היה הקול שעלה מהמפגש של הרכב עם הגשר. היה זה סוג של פום-פום-פום-פום, שהיה לו גם ביטוי של קפיצה קלה של הרכב בקצב דומה, שני אלה ליוו את המעבר ולא פסקו עד שהרכב עזב את הגשר וגלגליו חזרו אל הכביש שעל הקרקע המוצקה.

"חשבנו לשחזר את הרעש שיהיה גם בגשר החדש, אבל זה היה כבר נראה לנו משונה", מגלה האדריכלית תאה קיסלוב כששאלתי אותה על אותו רעש שהיה ונעלם. הסיבה לקיומו של אותו רעש בגשר הקודם, היה מעצם הפתרון ההנדסי שנבחר על ידי הצבא הישראלי כ"גשר ביילי" שנועד לשרת את הצבא. הגשר נרכש בידי העירייה והותקן במקומו ב-1965.

היה זה גשר שניתן לפירוק ולהרכבה מהירים יחסית, גשר שכל כולו פתרון הנדסי. אלא שלפתרון היתה אסתטיקה מובהקת ויוצאת דופן: בשונה מגשרים אחרים, שלד הגשר עטף את העוברים בו – גם מהצדדים ומלמעלה. וכך, לבד מאותו רעש, המעבר בגשר היה מורגש היטב (להבדיל למשל מגשרים רבים  אחרים שבקושי ניתן לדעת שאתה על הגשר כשנוסעים עליו). אדריכלי הגשר החדש ביקשו לשמור על אותה אווירה מיוחדת שליוותה את המעבר בגשר הישן, ולכן יצרו גם כאן דפנות ומעין קירוי שעוטפים את העוברים. על הרעש שהיה הם כאמור ויתרו.

.

section2a

חזית (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

.

גשר אוסישקין קרוי על שמו של הרחוב שאליו הוא מתחבר בגדה הדרומית של הירקון. הוא מקביל לגשר בר-יהודה הרחב יותר שמחבר אל קצה רחוב אבן גבירול. בשונה מגשרי הבטון שמוקמים לרוב ומשמשים בעיקר רכבים, גשר אוסישקין הוא כזה שבו הפלדה שולטת ובולטת. אך יותר מזה, בשונה מגשרי רכב אחרים שבהם שולטים המהנדסים, בגשר שלפנינו תפסו האדריכלים את המושכות והובילו את התכנון (חברת ההנדסה שהשתתפה בפרויקט היא ג.א.ש. הנדסת בניין וגשרים). לכן, העיצוב הוא אלמנט משמעותי בו. בגשרי הולכי רגל מעורבות האדריכל הבולטת היא דבר כמעט שגרתי, אך בגשרי רכבים אני מתקשה להיזכר היכן בארץ ניתן לאדריכל חופש פעולה כפי שמופיע כאן.

זהו הגשר היחידי שתכנן משרד קיסלוב קיי אדריכלים, מהמשרדים הוותיקים הפועלים בישראל. את המשרד ייסד האדריכל תאודור קיסלוב ב-1951. במשך שנים רבות פעל קיסלוב בעיקר בדרום הארץ – באילת ובבאר שבע. כאן בבלוג כתבתי על כמה מהפרויקטים שהוא תכנן כמו סינג סינג באילת והבלוק ב"שכונה לדוגמה" בבאר שבע. ב-1979 ולאחר שהצטרפו למשרדו שתי בנותיו, תאה וליאורה וחותנו עולש קיי, עבר המשרד ממשכנו ברחוב ביאליק לסמטת מזל דגים שביפו העתיקה, מעל לסטודיו של סופיה קיסלוב, רעייתו של תאודור שנפטר באותה שנה. כיום שותפים במשרד הדור הצעיר – בועז קיי, עליאל קיי ואיתי בן חיים. את הפרויקטים הבולטים שלהם תמצאו ביפו, כמו זה שברחוב אלעזר בן-עזריה 10 שבו התעכבתי כאן.

.

.

‏‏section2a - עותק

קטע מהחזית (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

.

"רצינו לעשות גשר שהוא לא רק מעבר, אלא גם מקום שבא לך לעצור בו כהולך רגל", מספרת קיסלוב על התכנון. "הפתרון הגיע מהכבוד ל'גשר ביילי' בפן התלת-ממדי. זה לא רק גשר של משטח עם מעקה, אלא יש לו קירות ותקרה, וכל אותם לבבות וכוכבים ושתי מדרכות שהופכים אותו למקום עם זהות. ובאמת מיד כשהגשר הוקם הוא נעשה למקום מלא בצעירים שבאו אליו. הסתובבנו שם המון וראינו שיש התרחשות, אנשים באים להצטלם בו, לנגן ולשתות בירה".

"את הלבבות והכוכבים עשינו כדי לתת צל ומשחקי אור. את הכל תכננו כמו תחרה ומאד הקפדנו על כל פרט ופרט. בהשראת קני הסוף שהיו שם בגדות הנחל, הוספנו גם אלמנטים שמשולבים בקונסטרוקציה ונראים כמו קני סוף. המדרכות עשויות היו מדק של עץ, גם כדי לתת אווירה אחרת. במקור הדק היה מורכב מעץ איפאה, וכשהוא התבלה אז החליפו אותו בדק במבוק. הדגלונים הם תוספת בקצה של כל חצר גשר, השתעשענו. גם הגשר נראה כמו הגשרים האלה שנפתחים במרכז ומתרוממים, הגשר הזה לא באמת נפתח, אבל הוא נותן הרגשה שהוא יכול".

"בחרנו לצבוע את הגשר באפור כי גשר הוא ישות טכנית ואפור נראה לנו מתאים למשהו שהוא טכני. אפור מתאים גם למים ולשמיים והוא הרבה יותר מתערבב עם הסביבה".

שאלתי את תאה על כך שבשרטוטי הגשר ניתן לראות שהדפנות מעוצבות באופן שונה מהביצוע והם כוללות צורת פתחים המעוצבים בשילוב אלמנט שנראה מזרחי ומורכב משלוש קשתות. "כשאנחנו עובדים על תכנית אז אנחנו מנסים לפשט אותה ומורידים ממנה עומסים. חשבנו שזה יותר מידי. גם היום אנחנו עושים את אותו הדבר כשאנחנו מתכננים ואפילו מפשטים יותר ממה שעשינו בעבר".

.

WEB-Ussiskin-Bridge_14

1999 (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

.

פרט נוסף שהופך את הגשר למקום ייחודי הוא תוספת לא רגילה ולא צפויה: "בקשו מאתנו להוסיף מתחת לגשר צינור שמחורר לאורכו בשורה של חורים קטנים ודרכם מותז מסך של מים, כי רצו להתחיל שם תחרויות שייט. הרעיון הוא שכלי השיט מתארגנים בשורה, מסך המים פועל וברגע שהוא נפסק אז כולם יוצאים, מי שיוצא קודם שהמסך נפסק אז נפסל". המתקן בוצע, אך קיסלוב לא יודעת אם אי-פעם נעשה בו שימוש.

על ביצוע הגשר מספרת קיסלוב כי הוא בוצע ב"מסגריית יהוד". המסגרייה הזו זכתה לתהילה כשיצרה באותו עשור כמה עבודות יוצאות דופן וחוץ מגשר אוסישקין יצרו שם גם את תחנות האוטובוס הגדולות שתכנן האדריכל מוטי בודק בבת-ים שעליהן כתבתי כאן. החיתוכים בלוחות המתכת בוצעו בלייזר, וכל הנגטיב יצא כמו קונפטי, נאסף על ידי האדריכלים ששמרו את חלקם במשרד, בבית וחילקו לחברים. "זה היה אז כל כך חדשני והיינו כולנו נפעמים".

"הגענו להרכבת הגשר בארבע לפנות בוקר, באור ראשון. שכרו את שני המנופים הכי גדולים שהיו אז בארץ. כל מנוף עמד בגדה אחת של הנחל ולצדו היה מונח חצי מהגשר. אנחנו עמדנו על הגשר של אבן-גבירול שנמצא מעט מזרחה ממנו, ובדייקנות הפעילו את המנופים והעלו את שני חלקי הגשר. ברגע שהרימו את הגשר מהקרקע זה עשה קול שדומה לנהמה של חיה, משהו כמו דינוזאור בגלל שהפלדה התחככה, זה היה מדהים. אז הניפו את חלקי הגשר למיקום שלהם והורידו אותם בדיוק על היסודות שהיו כבר יצוקים באתר. ברגע שחיברו את הברגים ביסודות ובמרכז הגשר מעל המים, מלא פועלים טיפסו על הגשר והבריגו בכל מיני מקומות". 

.

WEB-Ussiskin-Bridge_02

1999: הרכבת הגשר (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

שינויים שבוצעו בגשר מאז הקמתו: דק העץ במדרכות הוחלף בבטון. בוטלו מדרגות המתכת שהותקנו בחלק הצפוני של הגשר ונועדו במקור לחבר ישירות בין הגשר ובין שביל ההליכה המלווה את הנחל (המדרגות הזהות שהותקנו בחלק הדרומי נותרו במקומן).

.

WEB-Ussiskin-Bridge_10

1999: אדריכלית תאה קיסילוב בעת הרכבת הגשר (באדיבות קיסלוב קיי אדריכלים)

.

.

(2) הספר

לאחרונה יצא לאור ספרם של האדריכלים ד"ר ירמי הופמן ואלעד הורן, "פומו – ארכיטקטורה של הפרטה", שמאיר כמעט לראשונה בעברית (ככל הידוע לי) את הנושא של אדריכלות פוסט-מודרנית בתל אביב, כזו שנוצרה בשלושת העשורים האחרונים של האלף הקודם. בין דפיו מופיעות כמה תמונות של גשר אוסישקין שעל הירקון וכך נזכרתי ששווה לכתוב עליו. גם אם הוא לא מוזכר בטקסט שבספר וגם בכיתוב שמלווה אותו אין פסקה המסבירה או מפרטת אודותיו, הופעתו של הגשר באה לאחר הופעת תצלומי בניין מכללת קלישר לאמנות (כיום: המרכז לאמנות עכשווית, CCA), פרויקט שהושלם ב-1997 וזיכה בפרס רכטר בשנת 2000 את מתכנניו – קיסלוב קיי.

הספר עורר אצלי מיד את העניין בכמה מהבניינים שהופיעו בו, כמו בית מגורים ששיפץ והרחיב האדריכל שמואל גרובמן ברחוב הצדף 17 ב-1988, וכן המבנים שתכננה האדריכלית סימונה בר-שגיא, שבלטה אולי יותר מכל האדריכלים האחרים בתחום תכנון בתי דירות במרכז תל אביב בתקופה שבה עוסק הספר. סביר להניח שתמצאו אותם כאן בהמשך ולכן אני כמובן ממליץ על הספר, שאותו ניתן להשיג בהנחה באתר "צומת ספרים" ובחנות שב"בית ליבלינג".

.

צילום מסך 2021-08-03 201608

פומו – ארכיטקטורה של הפרטה: פוסט-מודרניזם בתל אביב-יפו, 2003-1977

.

גשרים נוספים שכתבתי עליהם:

גשר הבעל שם טוב ביפו בתכנון צבי הראל (שגם הוא מופיע בספר החדש), גשר הסינמטק בירושלים בתכנון נחמיה גורלי, גשר נופים במודיעין בתכנון אריה גונן, גשר הכרם בעכו בתכנון מייזליץ כסיף רויטמן, גשר בקריית ביאליק בתכנון אב אדריכלות נוף ועפרי גרבר, גשר בשדות רוקח בתל אביב בתכנון יעקב רכטר, גשר הפארק הטכנולוגי בבאר שבע בתכנון בר אוריין אדריכלים וגשר מחלף גולני.

20210725_082610

אורך הגשר 62 מטרים ורוחבו 6.5 מטרים

.

20210725_082517

בהשראת קני הסוף שעל גדות הירקון

.

20210725_082658

"בחרנו לצבוע את הגשר באפור כי גשר הוא יישות טכנית ואפור נראה לנו מתאים למשהו שהוא טכני. אפור גם מתאים גם למים ולשמיים והוא הרבה יותר מתערבב עם הסביבה".

.

20210725_082725

דק העץ שהורכב במדרכות הוחלף בבטון אפור

.

20210725_082729

קירוי

.

20210725_082759

מעקה עץ רחב

.

20210725_082837

גשר בר-יהודה

.

20210725_082844

מבט לירקון

.

20210725_082805

כוכבים

.

20210725_082859

לבבות

.

20210725_082821

משושים

.

20210725_082938

עיגולים

.

20210725_082906

ריבועים

.

20210725_083010

בגדה הדרומית

.

20210725_083043

"הגשר נראה כמו הגשרים האלה שנפתחים במרכז ומתרוממים, הגשר הזה לא באמת נפתח, אבל הוא נותן הרגשה שהוא יכול"

.

20210725_083035

אילליקה

.

תודה לאדריכלים תאה קיסלוב ואיתי בן חיים

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

בית קרסו (אריה כהן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן גוריון 88 (אליהו וולמן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Yair Cohen  ביום 04/08/2021 בשעה 11:21

    הסיפור כתוב יפה אבל ערכים של ממש אין בו. גם אף אחד לא טוען שהגשר יפה.

  • ywelis  ביום 04/08/2021 בשעה 15:41

    מה שיפה בגשר שהוא מודולארי – בנוי מחלקים מוכנים.

    השאלה מדוע אין עוד כמוהו בארץ, באורכים שונים? הרי אין דבר קל יותר מלהקים אחד מחלקים מוכנים, בתוך שבוע ומטה. אפילו לא צריך לרתך – ברגים גדולים יספיקו. רק לתקוע יסודות עמוקים בבטון לפני, והשאר כבר יבנה בתוך כמה לילות. לא צריך לסגור צירים ועוד.

    פטנט כזה אפשר לייצא לחו"ל…

  • ישראל  ביום 04/08/2021 בשעה 23:02

    *משושים

  • יערה ספיר  ביום 05/08/2021 בשעה 6:38

    תמיד הצחיקו אותי הדגלונים שכל אחד מתעופף לכאורה לכיוון אחר. לא ברור לי אם זה נעשה בקריצה או ברצינות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: