סיבוב בגשר הסינמטק בירושלים

רשימה מספר 362.

אחד מגשרי הולכי הרגל הכי נוחים בארץ נמצא בקצה ירושלים בדרך חברון ומקשר בין הסינמטק ובין האזור של הכנסיה הסקוטית, גן בלומפילד וגן הפעמון. מדובר בגשר שעובר מעל לכביש סואן ומסוכן, שעד הקמת הגשר גבה את חייהם של מספר לא מבוטל של הולכי רגל, ובעקבות אותן תאונות הושלם הגשר ב-1988 על ידי הקרן לירושלים ובתכנון האדריכל נחמיה גורלי. הוא ידוע כ"גשר הסינמטק", אבל שמו הרשמי הוא "גשר בני ברית" על שם הארגון שסייע בהקמתו.

גשר קצר יחסית (אורכו 32 מטרים בלבד) אבל הוא גם נוח וגם נראה כי הושקעה בו מחשבה עיצובית + פסל של יגאל תומרקין. ועל כך ברשימה זו.

.

1501532_742929062403345_659546816_o

מבט מלמטה

.

(1) הביקור:

הייתי ממילא לא רחוק מהגשר וגם רציתי לראות אותו מקרוב וגם לבקר בעוד שני אתרים לידו (הכנסיה הסקוטית וגן בלומפילד). בעבר כתבתי כאן גם על חדר זבל בערד – מתקן שבדרך כלל לא מייחסים לו חשיבות משמעותית. גבי צחק עלי שאני הבן אדם היחיד שילך לראות גשר הולכי רגל, אבל אני חושב שאם במדינה שלימה שיש בה כל כך הרבה גשרים, קשה למצוא גשר הולכי רגל אחד נוח ונעים – אז אם כבר יש אחד כזה לדעתי הוא ראוי לביקור.

הגשר מנצל את הבדלי הטופוגרפיה, כך שאין צורך לטפס על הגשר ואז לרדת ממנו בצד השני של הכביש, אלא הוא מוביל את הולך הרגל בנוחות מהמדרכה בצד אחד (יש רמפה ויש מדרגות ספירליות), מעל הכביש יש מבט פנורמי על גיא בן הנום, חומת העיר העתיקה והר ציון ולבסוף הגשר מתחבר לגדה השנייה שגבוהה ממפלס הכביש ונתמכת בקיר המורכב מאבני לקט מקומיות. בקטע זה הגשר מתעקל מעט סביב פסל של יגאל תומרקין ונפרד מהולך הרגל שממשיך בדרכו.

המידרך מורכב משביל בטון דק ורציף (ללא עמודים או תמיכות), מחופה גרנוליט. את מקומו של מעקה הבטון אטום הרגילים למצוא בגשרי הולכי רגל, כאן נעשה שימוש במוטות ברזל במרווחים שווים, שנותנים תחושה של מבט ממרפסת ולא של פתרון תחבורתי שמועתק לכל מקום. לאלה שנוסעים במכונית וחולפים מתחיתו יש תחושה של פסל קינטי, היות והמרווחים יוצרים תנועה בגשר. אין כאן זויות חדות, תכנית הגשר מעוצבת בקווים רכים, מה שמשחרר את הולך הרגל ממחשבה על הדרך וממקד אותו אל הנוף.

האדריכל דוד קרוינקר, היסטוריון האדריכלות בירושלים, ממעט לבקר או לשבח עבודות במסגרת ספריו הרבים, במקרה של "גשר בני ברית" קרוינקר חורג ממנהגו ומשבח בקצרה את הגשר: "פתרון רגיש לצורכי התחבורה הגדלים. מאז 1967 חל גידול עצום בתחבורה הממונעת ברחבי העיר, […] בדרך חברון נמצא פתרון בדמות גשר המעוצב בעיצוב אלגנטי ומשתלב בנוף בלי לגרוע ממנו" (מבט על ירושלים, כתר, 1996).

.

סרטון קצר שצלמתי בגשר:

.

.

(2) הפסל:

הגשר נבנה לפני הפסל שיצר יגאל תומרקין והוצב כאן ב-1966. את הפסל יזם פעיל השלום אייבי נתן, שבאותה שנה היה שקוע בעולם האמנות, לאחר שפתח בתל אביב גלריה לאמנות שמכרה עבודות מאוספו הפרטי. בין השאר הוצג בו למכירה מודל שתכנן האדריכל דן איתן לבית ספר יהודי-ערבי  בנצרת (שלא נבנה). גם עבודות של תומרקין הוצגו בגלריה.

למימון הפסל גייס אייבי נתן את האמנים והמוסיקאים המובילים שיחד הופיעו בהתנדבות באולם "היכל התרבות" בהופעה שנקראה "שלום-3" והחלה בחצות. בין השאר הופיעו אריק איינשטיין, שייקה אופיר, יוסי בנאי, אריק לביא והגשש החיוור.

הפסל לא הוצב סתם כך, והצבתו תואמה עם העירייה. כך לדוגמה התייעץ תומרקין עם האדריכל מיכאל קון שזכה זמן קצר קודם לכן בתחרות לתכנון האזור, וכך נקבע מיקומו. קון אמנם אישר את המיקום, אך הוועדה לתכנון ובנייה לא אישרה ולמעשה הפסל הוצב באופן לא חוקי ונשמעו קולות שדרשו לסלק אותו, מה שכמובן לא בוצע.

.

1966

גם אריק איינשטיין: מודעה לגיוס כספים להקמת הפסל

.

(3) תומרקין על הפסל:

ב-1966 תכנן והקים תומרקין מספר אנדרטאות ופסלי חוצות בארץ: אנדרטת השואה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, המצפור בערד ו"עידן המדע" בדימונה. אבל האנדרטה הזו בירושלים שייכת לסדרת פסלים שיצר יגאל ותומרקין באותה תקופה, פסלים אנטי-מלחמתיים שהורכבו מנשק צבאי מיושן. בראיון שערכה עמו תמר אבידר באותה שנה, סיפר לה תומרקין ש"כבר הרבה זמן אני רוצה לפסל בנשק. פניתי לכל מיני מכרים שלי בצבא וכשהוברר לי הקושי האדמיניסטרטיבי הנעוץ ברכישת חומר הגלם האמנותי שלי, פניתי לסמכות גבוהה ביותר בצה"ל ושם אישרו לי את העניין בלי בעיות. קבלתי במתנה קרוב לטון נשק פגום. נסעתי לבסיס ובחרתי לי תותח 40 מ"מ, 3 תותחים 20 מ"מ, קני מרגמות 2 אינץ', מקלעי בראונינג,רובים צ'כיים, הרבה עוזים, חצובות וסדנים שונים. פרקתי את הכל באטליה שלי בקרית המלאכה בדרום העיר, ונגשתי לעבודה".

באותו ראיון הוא סיפר לאבידר שבעקבות "המתנה" יצר במשך חמישה חודשים 40 פסלים, אותם ביסס על רישומים עליהם עבד קרוב לשנתיים. האם אין סתירה בין פסל אנטי-מלחמתי לשימוש בנשק שעשה תומרקין? "כשאני יוצר פסל מנשק שבור – יש בכך משהו מרתיע. אנחנו טוענים כל הזמן שפנינו לשלום ואנחנו מתרפקים על הפסוק 'וכתתו חרבותם לאיתים', ובכן, זה הקו המנחה אותי. אני מקווה כי העבודות שלי תתקבלנה בחוגי החינוך של צה"ל ויוצבו במחנות ויהיה בכך מעין המשך לפעולות הנפלאות הנעשות אצלנו בצבא: מקנים השכלה לחיילים, מלמדים אותם עברית, משתדלים למזג גלויות – מדוע אפוא מזניחים את החינוך האסתטי?".

את הפסל הצמוד לגשר כינה תומרקין "אנדרטת השלום". לאבידר הוא אמר: "מרבית האנדרטאות בארץ הן סתם זוועה… לו היו נותנים לאמנים של ממש לעשות זאת, אני בטוח שהם היו יוצרים זאת בהתנדבות".

בראיון אחר שנתן באותה שנה לרות בונדי תיאר תומרקין את המטרה שלו בפסלי החוצות שעיצב וזכו לביקורת לא חיובית מצד תושבים: "אני לא אוהב להרגיש אנשים, אבל מוטב להרגיז מאשר להשאיר אותם אדישים". אבל "אנדרטת השלום" הרגיזה בסופו של דבר גם את תומרקין עצמו.

"עשיתי מונומנט רע למשל בירושלים, מונומנט השלום של אייבי נתן", ענה תומרקין לאריה ורדי שראיין אותו ב-1969 ושאל אותו אם יצר פסלים רעים. "אני רואה את המונומנטים הרעים שעשיתי ואני סובל מהם, אם כי אינני רוצה שתהיה מלחמה, ושהטילים יפגעו במקומות האלה. אני יכול להביא להצדקתי רק מה שאמר המשורר דילן תומס, שהשמיץ משוררים רעים, ופעם שאל אותו מישהו: ומה עם השירים הרעים שלך? והוא השיב: זאת הדלת לשירים הטובים. יתכן שזה נכון. אני לומד לקח, אני משתדל".

"קרה לך שעברת ליד משהו ושאלת את עצמך מי האידיוט שעשה את זה?", שאל אותו ורדי. תומרקין ענה: " קרה, לא פעם ולא פעמיים. ליד אנדרטת השלום בירושלים. יש גם קיר שעשיתי במסגרת ליד בניין של חברת גד. ויש פרויקט באשדוד לא רע, אבל קצת קטן בקנה מידה בגלל התקציב. הוא לא מתאים".

.

IMG_7793

תנועה סואנת: מבט על הגשר מדרום. בצד השני משמאל הפסל של יגאל תומרקין

.

(4) האדריכל:

האדריכל נחמיה גורלי הוא יליד ישראל (1942) שעד לאחרונה היה אדריכל פעיל מאד בעיקר בירושלים, שם גר ועבד. בשנות ה-70 תכנן עם האדריכל נחום מלצר את שכונת "בנה ביתך" וכן מבני ציבור ברמות, בשנות ה-90 היה אדריכל פרויקט שדרות בגין שחלקו הדרומי מבוצע בימים אלה. לפני כמה שנים, עזב את ירושלים ופתח את משרדו מחדש בפרק התעשייה תפן שבגליל העליון.

התקשרתי לגורלי לשאול אותו כמה שאלות נוספות על הגשר: "בתכנון הגשר הייתי צריך להתמודד עם שני אילוצים. האילוץ הראשון היה הפסל של תומרקין שהיה שם ולא רציתי לגעת בו. אילוץ שני היה הכביש והתנועה. שני האילוצים האלה הכתיבו את הקו העגול. הפתרון שבחרתי למעקה נבע מהרצון לתת לגשר אופי אוורירי ככל הניתן ושלא יהיה כבד, כי גשר מעוגל הוא נגד הסטטיקה. קו הנדסי טבעי הוא קו ישר וברגע שהוא עגול אז ישנם עומסים נוספים. מהנדס שהיה מתכנן את הגשר הזה היה מתכנן אותו ישר. גילי שני, שמעון קאופמן ודני שפר שהיו מהנדסי הגשר תכננו אותו בהתחלה עם כבלים דרוכים מה שהפך את הגשר למבנה מאד מסובך, אבל אחר כך הקבלן השתמש בהרבה מאד פלדה וזה איפשר לגשר להראות קליל ואוורירי".

גורלי תכנן גשרי הולכי רגל וגשרי רכבים רבים: גשר הולכי רגל מעל הכפר ליפתא (1995, זהו גשר מורכב יותר מגשר הסינמטק, בנוי בצורת מערבולת, ומשלב את פסלה של האמנית אור-נה רן). גשר רופין, גשר המע"ר (גשר קריית הלאום), גשר בבית שמש ובכביש הערבה.

.

IMG_7799

יש גם ניגודים: הגשר שמייצג סדר וארגון (בטון, עמודי הברזל) חודר אל קיר תמך שמורכב מאבני לקט מקומיות בבנייה מסורתית

.

IMG_7798

עמודי הברזל יוצרים תחושה של תנועה

.

IMG_7803

ממתינות מתחת לגשר

.

IMG_7796

המדרגות שמקצרות את העלייה

.

IMG_7795

מבנה המדרגות

.

IMG_7792

גשר בני ברית

.

IMG_7790

בירושלים מקפידים לציין על כל מבנה ציבור: תכנון, ביצוע ושנת הקמה

.

IMG_7788

הרמפה

.

IMG_7785

מבט על הגשה המערבית של הרחוב

.

IMG_7784

מבט על הגדה המזרחית

.

IMG_7783

מוזיאון בגין ומאחוריו הכנסיה והאכסניה הסקוטית

.

IMG_7782

מבט על הר ציון וגיא בן הנום, משמאל ברכת הסולטן, חומת העיר העתיקה ומגדל דוד

.

IMG_7780

מבט על הכביש מבעד לעמודי הברזל המרכיבים את המעקה

.

IMG_7779

גרנוליט

.

IMG_7778

באופק הרי מדבר יהודה

.

IMG_7770

אייבי נתן יזם ויגאל תומרקין יצר: אנדרטת השלום, 1966

.

IMG_7772

תומרקין ב-1969: "עשיתי מונומנט רע בירושלים. אני רואה את המונומנטים הרעים שעשיתי ואני סובל מהם"

.

IMG_7777

גרוטאות מושחרות וחתיכת סלע גיר

.

IMG_7776

"וחתתו חרבותם לאתים…" (ישעיהו ב,ד)

.

ולסיום שיר:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמיתי סנדי  On 18/12/2013 at 12:36

    באמת יפה.
    אני מבין שתומרקין לא אוהב את העבודה שלו, אבל לא הבנתי למה.

    • מיכאל יעקובסון  On 18/12/2013 at 12:40

      גם אני לא, ולכן פניתי במייל לגדעון עפרת. לצערי הוא ענה שהתשובה ארוכה ומפורטת והוא כרגע מסיבה טכנית לא יכול לענות. נשארתי עם סימן שאלה.

  • דינה  On 19/12/2013 at 8:42

    הי מיכאל, זה באמת גשר יחודי ונח, עם נוף שגורם לתיירים לעצור להצטלם.
    אבל מה דעתך על החיבור שלו לרחוב בגדה המערבית (רחוב נכון, היורד מגן הפעמון למרכז בגין) ? בירידה מהגשר צריך לפנות בחדות ימינה דרך עמודוני בטון, לעבור בין מכוניות חונות (למרות שיש שלט שאוסר את החניה), ולמצוא את עצמך באמצע רחוב משולב(?) בו המכוניות חונות על המדרכה, ולא נותר אלא ללכת בכביש.

    • מיכאל יעקובסון  On 19/12/2013 at 8:51

      זו רצועה שיכולה היתה להיות נקודת חיבור המקשרת לצפון לגן בלומפילד, לדרום לכנסיה הסקוטית ומוזיאון בגין ומזרחה לגשר, אבל בינתיים היא לא פותחה. גם זה יגיע בשלב מסוים.

  • בצלאל רינות  On 19/12/2013 at 20:31

    הגשר הזה משך את עיני מזמן.
    יש גשר דומה בצומת הגובלת במתחם תנובה לשעבר-היום פנינת נדלן העונה לשם "תנובת הארץ"-בירושלים כמובן.
    יש גשר נחמד בין הרצליה לכפר שמריהו,מעל כביש 2,שמושך את העין בעיצובו העדין והנקי.
    באמת רוב גשרי הולכי הרגל בארץ לא ידידותיים למשתמש ומגעילים אסתיטית.

    שווה אולי לעשות תערוכה על נושא זה בלבד-וןלו כדי להעלות מודעות לנושא ואולי להעלות את רמת התכנון בתחום.

    בצלאל רינות.

  • אור-נה  On 20/12/2013 at 15:09

    ראשית כמה תיקוני שמות המתכננת שמה גילי שני ולא גידי שליט. הפסלת בליפתא היא אור-נה רן.
    חמי גורלי עדין פעיל מאוד בירושלים וממשיך לבנות את כביש בגין דרומה עד גילה.
    וכמה קוריוזים שחמי סיפר לי: ביציקת בטון הטביעו את חותמת ידם אנשים חשובים. טדי הטביע כל-כך חזק עד שלא יכל לקום.
    התורם של בני ברית אמר שבארה"ב היה בונה גשר הולכי רגל לפני קניונים שלו, הוא היה יוצר אותו מעקה בגשר ובבניין כדי שידעו שהוא בנה את הגשרים. גם במקרה זה ביקש מהאדריכל ליצור אותו הגשר. חמי ענה לו שיעשה את מעקה הבניין כמו הגשר.ולא הפוך.

    • מיכאל יעקובסון  On 20/12/2013 at 15:49

      תודה אור-נה, תקנתי.

      • ניר אורטל  On 05/02/2014 at 9:39

        עוד קוריוז על הטביעות של ידי התורמים:
        לפני כשנתיים-שלוש שופצה העלייה לגשר מרחוב א"ש נכון, והטביעה הימנית (מתוך חמש) הושחתה בעבודות. לאחר כמה חודשים מישהו "שיחזר" אותה, אך עדיין באופן שרואים שאיננה המקורית. טביעתו של טדי באמת נראית הגדולה מכולן, ועכשיו אני מבין למה…
        ניר.

  • אביתר נור  On 20/12/2013 at 15:14

    תאריך הגשר אינו נכון בכלל
    אני מצרף רשומה ממחשבי
    גֶּשֶׁר בְּנֵי בְּרִית – גשר להולכי רגל מעל דרך חברון מממערבו מכתף הינום ורחבת החנייה שלפני בית מורשת בגין, סמוך לאנדרטת השלום של תומרקין אל הסינמטק שממזרחו.
    מכונה גם 'גשר הסינמטק'. שם הגשר הרשמי ע"ש האירגון העולמי של בני ברית (ע"ע) שתרם את הכסף לביצוע הפרוייקט. לאחר 'מלחמת ששת הימים' השתנו פני התחבורה בירושלים ונפחי התנועה בעיר שהייתה קודם עיר קצה גדלו ללא היכר. דרך חברון הפכה לעורק תחבורה ראשי המחבר את הערים הפלסטיניות רמאללה ושכם בצפון לבית לחם וחברון בדרום ואת התחבורה מצפון העיר לדרומה והפוך. הגידול הצריך הפרדה בין נתיב הרכב והולכי הרגל כאשר הוקם הסינמטק ב־1981 הייתה בעייה של מעבר הולכי רגל דרך כביש הומה במקום רגיש באמצע העלייה של כלי הרכב משני עברי הכביש בשעות קבועות שבהם התחילה והסתיימה הקרנת סרטים וקיום מופעים והרצאות במקום. הבאים לסינמטק נכנסים לתוך הכביש בכמות גדולה לפני הסרטים ובסיומם נוהרים ועוברים את הכביש ושוב בכמות גדולה וחוסמים את נתיב התנועה. המפגש בין התנועה וכלי הרכב הביא למצב של תאונה לא פעם אחת. והפתרון היה מבנה של גשר שתוכנן בידי האדריכל נחמיה גורלי ונבנה בשנת 1988. הגשר נבנה כך שלבאים מכיוון מערב, מתחנת הרכבת הישנה יש מעבר ישיר אל הגשר ובצידו המזרחי של הגשר הם יורדים במדרגות לולייניות שסיומן מול המדרגות היורדות לסינמטק, או שהם יורדים בכבש משופע לעבר מרכז הבילוי ומלון הר ציון. הגשר בנוי בצורה אלגנטית כך שהוא משתלב בנוף ואינו גורע ממנו.
    מהגשר יש תצפית לעבר בריכת הסולטאן, הר ציון ולעבר שער יפו. מקצהו המזרחי של הגשר יורדות מדרגות לעבר הסינמטק הירושלמי. סמוך לקצה הגשר גם מתחיל שביל היורד לעבר חלקו התחתון של גיא בן הינום.

  • אביתר נור  On 20/12/2013 at 15:34

    טעיתי בחלק מהתגובה.
    כוונתי הינה, כמו שמשתמע גם מהכתבה, שהגשר והפסל לא נבנו באותה עת

    הייתי ב-66 סטודנט בירושלים והשתתפתי בתהלוכה להסרת לוט הפסל ולא היה אז שום גשר במקום, כמו שמשתמע מהקטע הראשון
    אביתר

    • מיכאל יעקובסון  On 20/12/2013 at 15:39

      יש עניין של הבנת הנקרא בסיסית שנראה שלא הצלחת להתמודד איתה: ציינתי מפורשות שהפסל נבנה בסוף שנות ה-60 והגשר הושלם ב-1988 אז איך אפשר לחשוב שהגשר נבנה במקביל לפסל? בנוסף, גורלי אומר בשיחה שמצוטטת כאן, שלא רצה לגעת בפסל שכבר היה קיים כשבא לתכנן את הגשר.

  • אהוד בסט  On 20/12/2013 at 21:36

    מיכאל שלום
    אני שמעתי ממורי לקונסטרוקציה בבצלאל המהנדס הירושלמי אוסקר סירקוביץ׳ שהוא תכנן את הקונסטרוקציה של הגשר ואף הסביר לנו את העניין שאין אף עמוד בחלק המתעקל דבר שהמהנדסים אחרים לא העזו לעשות (כמו בגשר ליפתא)
    שווה בדיקה
    אהוד בסט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: