סיבוב בשכונת כרמי גת

שבוע שעבר הקדמתי לפגישה ועצרתי לראות איך נראית שכונת כרמי גת ההולכת ונבנית מצפון לקרית גת. הגשרים והכבישים כבר קיימים ונוחים לנסיעה מהירה. מאות פועלים שוקדים על הקמת הבניינים החדשים המצויים בשלבי בנייה שונים, וחלק לא מבוטל של בתים כבר מאוכלס ומטופח.

את תכנית המתאר לשכונה תכננו האדריכלים עדנה ורפי לרמן. היא שייכת מוניציפלית לקרית גת, אבל מדובר בעולם אחר ונפרד. חוץ מכמה גשרים שמתוכננים ומעוצבים בעיקר לשירות רכבים, אין קשר מהותי בין העבר (קרית גת הוותיקה) ובין ההווה (שכונת כרמי גת). לעת עתה נראה שפרנסי העיר ומתכנניה איבדו את העניין ואת אמונם בעיר הוותיקה, הם בחרו לחצות את הכביש ולבנות עיר חדשה ונפרדת. אין בה מוקד משמעותי, אלא רק פארק רובעי, כמה בתי ספר ומרכז מסחרי שטרם נפתח.

התושבים קיבלו אמנם דירות מהניילונים ורחובות חדשים ואין ספק שיש בזה עונג נהדר. סביר גם להניח שהתושבים מרוצים. הם גרים אמנם באתר בנייה, אבל בדירות עצמן נעים וטוב – למשפרי הדיור יש דירות גדולות ומרווחות יותר ולזוגות הצעירים יש קורת גג והרבה חברים חדשים. התבוננות רחבה יותר חושפת את המגרעות שבמהלך. מחריד לגלות ששכונה חדשה שתוכננה לאחרונה ותכניתה אושרה ב-2013, מתוכננת למעשה על פי גישות שהתגלו כמוטעות כבר לפני עשרות שנים. עיצוב הבניינים בהתאם, נראה שנתקע כבר שלושים שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תכנון ופשע

.

מפת התמצאות

.

מראה השכונה החדשה הצומחת מהאבק במבט מכביש 40

.

שלט בכניסה

.

מגדל סתם

.

גם שאר הבניינים עוצבו באופן סתמי, כמו לפני שלושים שנה וכמו בכל מקום אחר. אין שום ניסיון ליצור משהו חדש, להתקדם, להתפתח. דורכים במקום. אולי אפילו פונים לאחור ולא לצד הנכון

.

כמו בפרברי העוני של פריס בשנות השמונים

.

הגישה לבניין דורשת לחצות מגרש חנייה עילי ושני פסי גינון חסרי משמעות בים האפסלט והמלט

.

מבואת הכניסה לבניין מזכירה לובי של אולם שמחות באזור התעשייה של ראש העין

.

.

בתחילת העשור השתתפתי בסדנת תכנון בינלאומית שנערכה על ידי אוניברסיטת תל אביב ו-MIT. הסדנה התקיימה בקריית גת ואפשרה לי להכיר לעומק את המקום. התרשמנו מהאיכויות הקיימות בעיר, בחלקן הגדול כאלה שאינן ממומשות. ערכנו תכנית אב עקרונית, שבמהלך הכנתה קיבלנו את הגיבוי ושיתוף הפעולה המלא מצד כל הגורמים בעירייה וגם מהנהלת אזור התעשייה. גרעין הרעיון היה לחזק את האזור הבנוי הקיים, לנצל שטחים פנויים או כאלו שאיבדו את מעמדם. רעיון מרכזי משמעותי היה להדק את הקשר בין חלקי העיר השונים, בין העיר ובין סביבתה, ובין החלק המערבי של העיר שהוא בעיקרו למגורים ובין החלק המזרחי שהוא תעשייתי.

ראש העירייה התלהב מהתכנית, השכיל להבין את האלמנטים החדשניים שהיו בה ואפילו הוציא לביצוע חלק ממנה. אבל החלק המרכזי בתכנית, זה שהצביע על חיזוק העיר הקיימת וחיזוק הקשר בין העיר והסביבה – לא בוצע. לאכזבתנו התברר שלא ניתן לעצור את קידום התכנית להקמת שכונת "כרמי גת" – שכונת ענק מצפון לעיר, באזור שמנותק ממנה וכל הקשר בינה ובין העיר הותיקה מסתכם בשניים או שלושה גשרים. חששנו שהשכונה החדשה לא רק תמקד אליה את מירב ההשקעות העירוניות, אלא גם תמשוך אליה אוכלוסייה חזקה ותדלל את העיר הוותיקה ממשפחות צעירות ובעלי אמצעים. ב-2013 תכנית השכונה אושרה, השנה החל אכלוסה והחשש התממש.

.

תכנית השכונה שאושרה ב-2013 (מתוך אתר רמ"י)

.

.

החלק האיכותי בשכונה הוא למעשה החלק שלא קשור לתכנית, אלא הוא נתון קיים: הנגישות. השכונה כמו כל קרית גת מקושרת היטב באמצעות כבישים ארציים נוחים, ובאמצעות תחנת רכבת שממוקמת ממש במרכז קרית גת.

החלק המאכזב בתכנית של השכונה החדשה, הוא כאמור העובדה שהתכנית מבוססת על הנחות תכנון מיושנות, כאלה שאפשר למצוא בתכניות מלפני שלושים שנה. אפרט:

1. חד-גוניות היא המרכיב הבולט בשכונה. המבנים נראים כולם אותו דבר: וילות, דו-משפחתיים, בתי דירות – הכל דומה כאילו יצא מאותו משרד אדריכלים יבשושי. גם מבני הציבור הם חד-גוניים ויותר גרוע הוא שאין בהם שום ייחוד. המונומנטליות גם זו הצנועה ביותר לא קיימת כאן. הפארק המרכזי נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים וגם בו אפשר לראות את חוסר המעוף והיצירתיות (שמה של אדריכלית הנוף שמור במערכת). המאכזב העיקרי בו הוא הקמצנות וההימנעות מלשתול עצים ותיקים. אבל גם עיון בתכנית מגלה שהגינות האחרות ממוקמות בשוליים של השכונה והן לא חלק מהחיים בתוכה.

2. פריסת רחובות סתמית נובעת מחלוקה היררכית בסיסית חסרת כל עומק. מחלוקה בסיסית שכזו לא יכול להיווצר מרקם עירוני, אלא רק "שכונת שינה" סתמית שאין בה מה לעשות חוץ מלנסוע לבית הספר, לסופרמרקט ולישון. כבר היום אפשר לזהות מהתכנית ומהמצב בשטח שהמתכננים תפסו את הרחוב ככביש נטו ולא כמקום – לא מקום ייצוגי, לא מקום שהייה, ובעיקר לא מקום עירוני בו מתקיימת התרחשות לבד מתנועה עוברת. לעומת כרמי גת, אפילו למודיעין ולחריש יש תכניות מרתקות ויצירתיות יותר.

3. חומות הן חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל של המאה ה-21 ודווקא באלמנט השלילי הזה בחרו כאן בשכונה להיות מעודכנים: סוללת עפר ענקית כבר חוצצת בין בתי השכונה ובין נוף השדות שממזרח. רחובות שלמים בתוך השכונה הפכו לאוטוסטרדות, אחרי שהבניינים שמשני הצדדים מפנים אליהם את גבם וחומה גבוהה הוקמה כדי למנוע מעבר או הצצה אל החצרות והבתים.

4. חוסר קישוריות למרחב הסובב הוא רובד נוסף בסביבה הלא נעימה שנוצרה כאן, ושוב מבטא פספוס של אחד היתרונות של מיקום השכונה. כרמי גת מוקפת שדות חקלאיים מוריקים, קרובה לחורשות יערות ואתרי טבע ועתיקות כמו יער פלוגות, יער המלאכים (שחריה), נחל לכיש וכן תל ערני. כולם נמצאים במרחק הליכה, ובאמצעות אופניים ניתן גם להגיע רחוק יותר כמו אל יער לכיש או יער בית גוברין. נותר רק לדמיין מה יכולים התושבים לעשות בתום יום עבודה או בסופי שבוע בלי הרבה מאמץ. הקפתי את השכונה ולא היה זכר למסלול או שילוט המקשר לכל אותם מקומות המצויים במרחק כל כך קצר מהיישוב.

5. חוסר זהות מקומית הופך את השכונה למקום שהוא בשום מקום. איפה קרית גת בשכונת כרמי גת? חוסר הזהות המקומית שאפיין את קרית גת כבר מעת הקמתה בשנות החמישים של המאה שעברה, חוזר ומופיע גם בשכונה החדשה. העדר זהות מקומית מודגש בעיקר בהיבטים הפיסיים, אך הוא ממשיך ומופיע באלמנטים נוספים, כמו למשל בשמות הרחובות: שמות של אבני החושן ונחלים בישראל, נשים בתנ"ך, לוחמות עבריות, משוררות ופזמונאית. אף אחד מהם לא מקריית גת ולא קשור אליה.

6. צפיפות נמוכה שבאה לידי ביטוי בקוטג'ים ווילות בהיקף שמעורר את השאלה אם המדינה עושה בכלל משהו בעניין של מחסור בקרקע פנויה. ביקור בכרמי גת מייצג מציאות  שבה הגישה השולטת היא שאין מחסור בקרקע. נבנו אמנם כמה מגדלים גבוהים, אבל הם מעטים וחריגים בנוף. בשלב זה היקף הבינוי של מבנים צמודי קרקע מגיע בכרמי גת לקרוב ממחצית שטח הבינוי בשכונה. ההיקף הכל כך גדול של בנייה צמודת קרקע מביא לירידה ברמת השירותים, וזה הערך השלילי העיקרי של המהלך. עם צפיפות גבוהה יותר, ניתן היה לגבש כאן מרכז עירוני נוסף בקרית גת, כך שהיא תהיה עיר רב-מוקדית. אך במציאות תכנונית שכזו, כרמי גת תהיה שכונה נוספת בעיר, אך כזו שמנותקת ומרוחקת.

.

תכנית מפורטת לאחד האזורים בשכונה: הגינות ממוקמות ברצועות בשוליים של השכונה והן לא חלק מהחיים בתוכה (מתוך אתר רמ"י)

.

.

גם הבינוי הנמוך מורכב מפתרונות מדף. כל הבניינים דומים וקל ללכת לאיבוד. אדריכל: לארי שטרנשיין

.

גם כאן מגרש החנייה הוא המבואה האמיתית שאותה חייבים לחצות כדי להגיע הביתה. ים של שלטי "להשכרה". המרפסות כבר הפכו למחסנים

.

מבואה קטנה עם אותם עציצים אבל סולידי יותר. המעצב צריך ללכת לראות איך תכננו מבואות לבתים לפני שמונים שנה ברבע תקציב וללמוד

.

יש שבילי הליכה נסתרים וצרים בין חומות הבתים. כאן מקשר השביל לפארק המרכזי

.

הדשא נשתל ממש לאחרונה וכך גם העצים הצעירים. על עצים ותיקים חסכו

.

יש גינת כלבים

.

ראינו כאלה מתקנים מיליון פעם וכנראה שנראה עוד מיליון פעם

.

רגע לפני תליית הנדנדות

.

מגלשות על תלולית מלאכותית

.

פלסטיק כחול

.

ספסל

.

במרכז הפארק מוקם מרכז מבקרים

.

שער הפארק מורכב משלד פלדה

.

ובצמוד לו מתחם של מבני חינוך

.

הפתחים העגולים בגג הם מכה אופנתית שלא עוזבת אותנו כבר עשר שנים. האדריכלים כאן טרם גילו שיש דברים חדשים יותר להעתיק

.

בקצה הפארק נשקפים המגדלים

.

גם האדריכל גידי בר אוריין תכנן כאן שלושה מגדלים של 23 קומות

.

בקרוב

.

מסחר בפינת הרחוב שטרם נפתח לציבור. קומת הגג לא מנוצלת

.

יש כבר שביל אופניים. את המגדלים משמאל תכננה האדריכלית קיקה ברא"ז. השמות שניתנו לרחובות הם נייטרלים ולא מעוררים עניין מיוחד: שמות של אבני החושן ונחלים בישראל, נשים בתנ"ך, לוחמות עבריות משוררות ופזמונאית. אף אחד מהם לא מקריית גת ולא קשור אליה.

.

הוילות "מוגנות" מהרחוב באמצעות חומה בלתי נגמרת

.

חומת ההפרדה

.

דו-משפחתי, חומה ופועל

.

יש גם וילות בבנייה עצמית. את חלקן הגדול תכננו הילה ודן ישראלביץ שדאגו להציב שלט בחזית כל וילה

.

עוד אחד

.

בית

.

גם בריכה בחצר

.

תאומים

.

אפור שולט

.

ועוד אפור

.

או לבן

.

בקרוב: בית ספר חדש בתכנון אליקים אדריכלים

.

פופ

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 30/10/2018 בשעה 10:50

    גללתי מהר מאוד כלפי מטה כדי לא להקיא מצילומי הבנייה החדשה.
    התעכבתי מעט רק על 3 דברים:
    1. "שבוע שעבר". בחיאת ראבאק, מיכאל, יש לך אחריות כאן, ובמדינה בה העברית כה לא תקינה, והשיבושים הולכים ותופסים תאוצה והם כיום הסטנדרט והטרנד הרע, אז אנא הוסף את האות ב'. "בשבוע שעבר". תודה.
    2. הספסל. לא לגמרי הבנתי אותו אבל הוא לפחות חביב.
    3. השיר. איגי המלך.

  • Dov Alon  ביום 30/10/2018 בשעה 11:05

    סקירה מרתקת.מילים בסלע!

  • עידו  ביום 30/10/2018 בשעה 12:06

    דיסטופיה במיטבה
    תעשה ניסוי – תקפוץ שוב בעוד כמה שנים אחרי אכלוס מלא, אני מוכן להתערב שהתמונות יהיו כמעט זהות, מרחבים עצומים חסרי אנשים או זהות

  • אסתר  ביום 30/10/2018 בשעה 15:26

    כנראה שהגיעו הרבה משקיעים והם אלה שתולים את שלטי למכירה/להשכרה. מעניין אם יצליחו לאכלס את השכונה הזאת. מצב עגום.

  • מישי  ביום 30/10/2018 בשעה 16:59

    לא הגיוני לשמור במערכת שמות של אנשי המקצוע.
    הם עשו עבודה, תן להם את הכבוד המפוקפק 'להתגאות'ביצירה הנוראית הזו.
    הפגיעה בקרית גת תהיה אנושה. מכיר את הפרויקט שעשיתם עם mit. התחלה טובה אבל לא היה מישהו שירים את הכפפה. הרכבת יצאה מהתחנה והרבה יוצר קל להקעם שכונה על שטח פתוח מאשר להתעסק עם התחדשות עירונית מעיקה ואיטי..

  • עדי  ביום 31/10/2018 בשעה 5:43

    כשראיתי את הוידאו הזה נזכרתי בתמונה של המגלשות על הגבעה המלאכותית https://twitter.com/i/status/1057345856507207680

  • Dov Alon  ביום 31/10/2018 בשעה 14:28

    הכתבה והצילומים-מרתקים . משרד לרמן הינו משרד ותיק וטוב ,עתיר נסיון. הדבר מעיד יותר מכל על חוסר המקצועיות של ועדות התיכנון,לחצים פוליטיים ומשך הזמן שלוקח לאישור תיכנון,שהופך את התיכנון ללא רלוונטי.

    נמשיך לעקוב תודה דב

    דב אלון, אדריכל רח' הירקון 319 תל אביב 6350451 טל' 03-5440547 נייד 050-5246552 פקס 03-5446782

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: