סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גבעת חיים מאוחד

דבר אחד היה משותף לכל האדריכלים בקיבוצים וזו האיבה כלפי החלטות של קיבוצים לבחור אדריכלים שאינם מהתנועה. מאפיין מרכזי לאותם מבנים היתה עלות הקמה גבוהה יחסית לעלות המבנים להם היו רגילים בתנועה. בנוסף, מבנים אלה אתגרו בגודלם ובעיצובם והעלו את רמת השאיפות של הקיבוצים האחרים, ובסופו של דבר גם את האדריכלים הקיבוצניקים.

בכירים בתנועה הקיבוצית ובהסתדרות היו חברים בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אך הם בחרו להפקיד את תכנון שני מבני הציבור הגדולים והייצוגיים שלהם בידיהם של אדריכלים עירוניים. את בית התרבות עליו כתבתי כאן לפני כמה ימים תכנן האדריכל יצחק מור. את חדר האוכל תכנן סניף מקומי של חברת הנדסה ותכנון אמריקאית, כשעל המלאכה ניצח האדריכל אהוד שחורי שעבד בחברה.

חדר האוכל שהיה מהגדולים שנבנו בקיבוצים נותר בדיוק כפי שהיה כשנחנך ב-1984. מאז הוא איבד את מעמדו התפקודי בקיבוץ והוא כבר לא פעיל. חדר האוכל נטוע בראש הגבעה עליה הוקם הקיבוץ ועל שמה הוא נקרא. הוא ניצב יחד עם מגדל המים ועץ האורן, שמשלימים את הקומפוזיציה של האתר שבעבר היה מקור החיים של הקיבוץ: הצומח, המים והקהילה האידאולוגית.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיים

.

מפת התמצאות

.

2009: בית התרבות הישן עדיין ניצב לצד חדר האוכל. ביקרתי כאן עם שאול לפני 9 שנים.

.

2018: בית התרבות הישן שופץ ואיבד קצת מזהותו

.

החיים של גבעת חיים מרוכזים בפסגת הגבעה: חדר האוכל, מגדל המים ועץ האורן

.

שלט עם תמונת צריף חדר האוכל הראשון שהוקם כאן ב-1933 וברקע חדר האוכל האחרון שהוקם בראש גבעת חיים

.

עם הקמת חדר האוכל החדש הוצב במדשאה שלמרגלות הבניין פסל אבן שיצר פנחס בוצוביץ, חבר הקיבוץ ומתאר אשה שרועה על הדשא

.

זהו חדר האוכל החמישי

.

אולם האוכל משקיף מראש הגבעה על הקיבוץ

.

המבצר

.

.

(א) חדר האוכל הראשון

חדר האוכל הניצב בראש הגבעה הוא חדר האוכל החמישי שהוקם בגבעת חיים. הראשון היה צריף עץ נייד וסטנדרטי שהוצב כאן ביולי 1932 כשהקיבוץ עלה על הקרקע. בתמונה שצולמה לפני יותר משמונים שנה, נראית קבוצה גדולה של גברים ונשים, כשהם אוחזים בקרשים הנושאים את הצריף, כנראה אל מיקומו הקבוע. הצריף היה קטן ולא התאים לקבוצה של יותר מכמה עשרות בודדות של סועדים. מהתצלום נראה כי לא מדובר ביום העלייה על הקרקע שהתרחש בחודש יולי, אלא ביום חורף, כנראה כמה חודשים לאחר מכן.

.

1934: הצבת צריף חדר האוכל הראשון (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

.

(ב) חדר האוכל השני

צריף העץ היה רעוע וקטן ולקיבוץ גבעת חיים היו שאיפות גדולות יותר. לאחר שנתיים נבנה חדר אוכל קבוע במבנה מאורך עם גג משופע. כמו בכל קיבוץ אחר, גם כאן אירוע בניית חדר האוכל היה מהלך שליכד את החברים שבעצמם השתתפו בבנייתו. תיעוד הקמתו בשלביו השונים מעיד על החשיבות שהוענקה למעמד. אך גם חדר אוכל זה לא ענה על צרכי הקיבוץ, ותוך עשרים שנה סיים גם חדר הוא את תפקידו והחברים עברו לסעוד ולהתלכד בחדר אוכל אחר. כיום משמש המבנה מחסן למרות שהוכרז מבנה מסוכן, כך שסביר להניח שבשלב כזה או אחר הוא יהרס.

.

סוף שנות ה-30: הקמת מבנה חדר האוכל השני (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1945: חדר האוכל השני (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

.

(ג) חדר האוכל השלישי

ב-1961 נחנך חדר אוכל חדש, השלישי במספר. בשונה משני חדרי האוכל הקודמים שנראה כי בתכנונם לא היה מעורב אדריכל, חדר האוכל הזה היה מודרני ותוכנן כנראה על ידי אחד מאדריכלי התנועה. המאפיין המרכזי שלו היה ציור קיר, כנראה פרסקו, שיצרה מיכל אפרת בחזית הכניסה. גם מבנה זה שימש את החברים קצת יותר מעשרים שנה, וב-1981 לאחר שהוחלט לבנות בניין חדש, הוא נהרס ובאתר בו עמד הוקם חדר האוכל החמישי. החלק היחיד ששרד ממנו הוא אגף המטבח, ששולב בבניין החדש והמשיך לפעול לאורך כל תקופת הבנייה ולמעשה הוא פועל בייעודו המקורי עד היום.

.

1970: חדר האוכל השלישי (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1961: חדר האוכל השלישי (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1961: ציור קיר בכניסה לחדר האוכל אותו יצרה מיכל אפרת (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1981: אולם האכילה בחדר האוכל הישן מצולם כאן לקראת הריסתו לטובת בניית חדר האוכל הגדול והחדש (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1981: הגשה עצמית בחדר האוכל הקודם (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

.

(ד) חדר האוכל החמישי

ב-1984 נחנך חדר האוכל החדש והגדול שיכול היה להכיל ביומיום 600 סועדים בו זמנית, ובדוחק אפילו 1,200. היה זה חדר האוכל החמישי והשאפתני מבין כל חדרי האוכל שקדמו לו. חדר האוכל הרביעי הוא זה ששרד הכי פחות ימים והוא נועד להיות ארעי. הוא נבנה כצריף עץ, רגע לפני הריסת חדר האוכל השלישי ונועד לשמש את החברים במהלך השנים בהם נבנה חדר האוכל החדש. עם השלמתו של חדר האוכל החמישי נהרס צריף העץ הארעי ופינה את מקומו. חדר האוכל הנוכחי, החמישי, שרד עשרים שנה בלבד.

כמו בחדר האוכל הקודם בו שולב קיר אמנות בחזית, גם כאן שולבה אמנות כחלק מהאדריכלות. פסל אבן שיצר פנחס בוצוביץ ומתאר אשה ישובה, הוצב במדשאה שבחזית הבניין. באולם המבואה תלוי ציור שמן על בד גדול, שגם אותו יצר בוצוביץ ב-1972. שני קירות אבן הוזמנו מברני פינק – אמן אבן מקיבוץ יזרעאל. קיר אחד הוא יצר בחזית הכניסה לבניין וקיר נוסף בתוך המבואה. פינק גם יצר באותה הזדמנות אתר זיכרון בכניסה לאולם הספורט בקיבוץ. היה שם כבר אתר זיכרון שהורכב מבריכות נוי עם מים ומפלים, אך מערכת המים לא עבדה ופינק הציב סלעים בתוך הבריכות הריקות. עבודת אמנות נוספת, ויטראז', שולבה בחלון המלווה את העולים והיורדים מאולם האכילה שבקומה העליונה. את זכוכית הצבעונית שהותקנה במקום חלון רגיל, עיצבה פאולי פוגל, חברת הקיבוץ ומורה לאמנות.

.

1983: בניית חדר האוכל החמישי שעד שלב מסוים הכיל גם בניין ישן שנבנה בסגנון הבינלאומי ונהרס לטובת הבניין החדש והגדול. המבנה הזה שימש במקור למגורי משפחות ומאוחר יותר שימש כיתות כוללות: למעלה חדרי שינה ולמטה כיתות וחדר אוכל לילדים. חדר האוכל הרביעי היה צריף עץ זמני שהקים הקבלן ושימש את החברים במשך שנות בניית חדר האוכל החדש (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

"הוא עלה כ-6.5 מיליון דולר", נזכר אלדד גיל, חבר הקיבוץ. "הסברה היתה שהוציאו עליו כל כך הרבה כסף כדי שלא יהיה כסף לבצע את הלינה המשפחתית, אבל זה לא עזר כי עשו אותו וממש כשהבנייה הסתיימה, החלה הבנייה של הלינה המשפחתית".

חברי הקיבוץ התלבטו תקופה ארוכה בנושא זהות האדריכל לו תימסר עבודת התכנון. לבסוף, לאחר שביקרו בקיבוץ מעיין צבי הסמוך לזכרון יעקב, והתרשמו מחדר האוכל שתכננה חברת ההנדסה אפשטיין ובניו, הוחלט בגבעת חיים לבחור בהם. חברת אפשטיין היתה חברת תכנון והנדסה שהיתה למעשה שלוחה של חברה אמריקאית שפתחה בישראל שלוחה שפעלה בשנות השבעים והשמונים. האדריכל נחום לחמן הוביל את אגף האדריכלות בחברה, ובידיו של האדריכל אהוד שחורי, יליד קיבוץ אפק שעבד בחברה הופקדה תכנית חדר האוכל של מעיין צבי. הוא גם זה שקיבל לידיו לתכנן את חדר האוכל של גבעת חיים מאוחד. שחורי הופקד גם על תכנון חדרי אוכל נוספים בקיבוצים נאות מרדכי, פלמחים ושדה נחמיה. לאחר שפרש מהחברה, תכנן שחורי כאדריכל עצמאי את חדר האוכל החדש של קיבוץ מזרע.

.

חדרי אוכל נוספים שתכנן האדריכל אהוד שחורי: מזרע, שדה נחמיה, מעיין צבי

.

"לחמן ושחורי היו אנשים אמנותיים", נזכר בן עמי זמיר שליווה את עבודת התכנון והבנייה של חדר האוכל. "ישראל גלר ויצחק בן אהרן היו חברי גבעת חיים והם רצו משהו הפגנתי. כשבחרנו את הריצוף למשל לחדר האוכל, הגענו לקיבוץ שדות ים ושרוליק אמר שיש לבחור את הפלחים של שיש הכי יקרים".

בן עמי דוחה את טענתו של גיל שבניית הבניין הגדול נבעה מהרצון למנוע את הלינה המשפחתית: "בטח שלא קשור. הלינה המשפחתית בכלל לא היתה קשורה וממילא נכנסה בדלת האחורית". גם לגבי עלות ההקמה הוא טוען למחיר אחר: "3 או 4 מיליון לירות שהיה סכום עצום ושיקף את השגשוג הכלכלי של גבעת חיים שהיה קיבוץ מאד מצליח. לקחו גם הלוואות, אבל הבסיס היה הון עצמי".

.

תחילת שנות ה-80: בבנייה (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

הסיבה לדו-קומתיות של המבנה שכתוצאה מכך בקומתו התחתונה קיימת מבואה מפולשת בגודל עצום ומיותר, היא לדברי בן עמי תוצאה של הרצון להותיר את המטבח הישן במקומו באופן שישרת את חדר האוכל החדש. היות והמטבח היה במפלס העליון של הגבעה, נדרש היה להמשיך את אותו המפלס ולהקים בו את אולם האכילה, כך שנוצר מצב שהוא מרחף מעל חלק גדול ממורדות הגבעה, ואת החלל שנפער הפכו למבואה סגורה בחלקה הקטן ופותחה בחלקה הגדול. שחורי מתקן וטוען כי הסיבה היתה הרצון לשמור לא רק על המטבח אלא גם על אולם האכילה, ולשלב אותו בבניין החדש. רגע לפני תחילת עבודות ההקמה, הציע הקבלן להרוס את אולם האכילה, להקים חדר אוכל זמני שישמש את החברים בזמן הבנייה. החברים קיבלו את ההצעה וכך היה, אך התכנון לא השתנה וכך נותר אולם האכילה בקומה העליונה.

כדי ליצור חלוקה לאזורים באולם האכילה הענק, כך שבימים בהם לא כל החברים יאכלו בו זמנית, עוצבה תקרת האולם בגבהים שונים. את הבניין כולו חיפו באבן גרנוליט שהיתה חומר אמיד ואופנתי באותן שנים, בחירה שהוכחה כמוצלחת היות והבניין לא דורש תחזוקה משמעותית הודות לכך. פרט אחד לא התירו החברים לבצע, למרות תכניתו של שחורי: "היה אלמנט שמאד רציתי שיעשו אותו – עליה ברמפה מסביב למגדל המים שמאד קרוב לחדר האוכל. רציתי לחבר את הישן עם החדש בעזרת הרמפה שתסובב את המגדל. הרמפה לא בוצעה אבל חוץ ממנה הביצוע היה בול".

משהו על האופן בו תפסו האדריכלים הקיבוצניקים את חדר האוכל בגבעת חיים מאוחד ניתן ללמוד מהדברים שכתב האדריכל פרדי כהנא, חברי קיבוץ בית העמק, בספרו "לא עיר לא כפר, האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" (יד טבנקין, 2011): "…גבעת חיים מאוחד, קיבוץ גדול בהחלט, פנה גם הוא לאותו אדריכל עם הנחיות לתכנון חדר אוכל ענק ותחתיו שטח למוסדות שונים. גם כאן הוקם בניין מגלומני וכמעט אלים בצורתו".

הזמנים השתנו וכשלהט היצירה החברתית נדם, לא נותר אפילו כוח להתמודד עם הבניין המיותם. "הוא נבנה מאוחר מידי ולכן הוא עומד בשיממונו" טוען בן עמי בצער, "הוא לא מילא את ייעודו".

הפרטת הקיבוץ שהתרחשה ב-2002 הובילה לסתימת הגולל על חדר האוכל. הוא הצליח לשרוד עוד שלוש שנים עד שהפסיק לפעול. כיום, מגישים בו בתשלום ארוחות צהריים לקומץ אנשים, בעיקר לעובדי המפעל בקיבוץ שהארוחות כלולות בהסכם עבודה. באולם מתקיימים ריקודי עם שבועיים, המטבח מושכר לחברת קייטרינג ובעורף הבניין פועל מרכול. באולם המבואה ממשיך לפעול הדואר שמושך את זקני הקיבוץ שעדיין מקבלים מכתבים במעטפות עם בול.

החברים לא הרסו אותו, אלא פשוט נטשו והותירו אותו בראש הגבעה – סמל לחזון והמימוש האוטופי שהחזיק מעמד שבעים שנה, עד שהתרוקן מכל תוכן. מעניין רק מתי תקום פה קבוצה חסרת בושה כמו זו שקמה בקיבוץ מעברות, ויחליטו שרצוי להרוס את הבניין לטובת הקמת כמה וילות.

.

בבנייה (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

גמר בניית השלד (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1985: עבודות פיתוח הוקמת רמפה (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1984: חנוכת חדר האוכל (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1984 (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1984: פינה בחדר האוכל (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

שנות ה-90: ארוחה חגיגית (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1986: מופע של מיקיס תאודורקיס (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1999 (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1984: עם חנוכת הבניין (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

1999 (ארכיון גבעת חיים מאוחד)

.

.

חזית מערבית של אולם האכילה

.

מבואה מפולשת מתחת לרוב שטח אולם האכילה

.

חניית אופניים

.

קיר אבן דקורטיבי, אחד מבין שניים שיצר בבניין אמן האבן ברני פינק מקיבוץ יזרעאל

.

מרחבה מרוצפת במרצפות גרנוליט אל רחבה המרוצפת במרצפות טראצו

.

מבואה נוספת תחומה במסכי זכוכית

.

מבואת הכניסה עם לוח המודעות מימין

.

לוח המודעות מעוצב בשפה דומה לזו של חזית הבניין

.

על לוח המודעות

.

.

תכניות להרחבה בשטחים החקלאיים

.

מםגש להצגת דגמי הבתים

.

דגם אחד משלושה שתכננו יעד אדריכלים לשכונת הרחבה

.

הדואר – אחת הסיבות הבודדות שבזכותן החברים מבקרים עדיין בבניין חדר האוכל

.

תצוגה

.

קיר אבן נוסף שיצר ברני פינק

.

ציור שיצר פנחס בוצוביץ (2015-1922)

.

מיכל אפרת שנפטרה לפני חודשים ספורים עיטרה רבים מחזיתות המבנים בקיבוץ ובמבואת חדר האוכל תלויים כמה מציוריה

.

אחד משני גרמי המדרגות העולים אל אולם האכילה

.

זכוכית צבעונית שיצרה פאולי פוגל חברת הקיבוץ לכבוד חדר האוכל החדש ומלווה את העולים והיורדים מ/אל אולם האכילה

.

מבחר מתקני מים

.

אולם האכילה

.

האולם: בקצה יש קבוצת שולחנות שעדיין סועדים בהם מידי יום בצהרים

.

כסאות על שולחנות, שרוולים של מיזוג אוויר

.

עקומים

.

חוסל

.

תצלום על קיר חדר האוכל הריק שיצר שי גיל לרגל 85 שנה לקיבוץ גבעת חיים

.

עונות

.

האדריכל תכנן תקרות בגבהים משתנים כדי ליצור הפרדות בין חלקי האולם הענק

.

אמנות בחדר האוכל

.

מחדר האוכל המשכתי למקום שבו מגישים אוכל אמיתי: סלט ולחם ב"אגדת לחם" בכפר הרא"ה

תודה לאלדד גיל, בין עמי זמיר, יובל דניאלי ולאדריכל אהוד שחורי

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

רביבים (שלי ניסים)

שלוחות (לאון שרמן)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

כפר דרום

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

נווה איתן

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יצחק זוארץ  ביום 21/02/2018 בשעה 14:56

    צהריים טובים חלון אחורי
    צילמתי במועצה מקומית שלומי מבנה מגודר שרשום על שלט בכניסה מדינת ישראל שמור
    יש לך אולי הסבר מה זה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: