"אנחנו לא מתכננים את העתיד – אנחנו יוצרים אותו" – את הססמה ההזויה הזו מפרסמת עיריית נהריה בראש הדף שלה. איזה עתיד רואים שם מקבלי ההחלטות שבחרו להעניק אישור לבניית קניון בכניסה לעיר, קניון שמחסל את עתיד מרכז נהריה? אם לנהריה היה רחוב ראשי משעמם, ואם הקניון היה מוקד איכותי אז לא הייתי מופתע, אבל כשהרחוב הראשי הוא שדרות הגעתון והקניון הוא מגה-סתמי נראה שיש כאן פגיעה במבנה המערכתי של העיר.
שדרות הגעתון הוא רחוב מסחרי שמתחיל בשער הכניסה לעיר ומסתיים בים. לאורכו מוקדים תיירותיים וציבוריים כמו כיכר העיר שהיא מהטובות שתוכננו בארץ (עד כדי כך שתצלום שלה תלוי אצלי בסלון), וערוץ נחל הגעתון שנותר מוזנח אבל קיים. עם פתיחת הקניון עולה השאלה האם יש הצדקה לקיום השדרות האלה כרחוב מסחרי? נראה שהנהלת העיר ובעלי הנכסים הרימו ידיים. אם היה אפשר לעשות משהו בעבר, הרי שעכשיו הסיכוי קלוש.
ההחלטה על הקמת קניון, בתכנון אדריכל אבנר שר, שהושקעו בו 300 מיליון שקלים ומאכלס כ-100 עסקים, היתה צעד של יאוש ותקוה לאיזו סוכריה על מקל שתתקע בעין של העיר. נראה כי כרגיל יש כאן ניצול הזדמנות להעניק לחם שעשועים לתושבי הגליל המערבי, כי על איזה פרויקט אזרחי או ממשלתי השקיעו באזור כל כך הרבה כסף?
עכשיו נראה ששדרות הגעתון, הרחוב הראשי בעיר, ימשיך וישקע, יוזנח ויתפורר. בעלי העסקים המקומיים יתקשו עם התחרות שמעמיד להם הקניון החדש והנוצץ. חלקם ימשיכו וידשדשו, חלקם יסגרו את העסקים, יצאו לפנסיה מוקדמת או שילכו לעבוד בשכר מינימום באחת החנויות של פוקס או קסטרו בקניון.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
נהריה היא עדות למציאות ישראלית בה ערי הפריפריה שוקעות ומתפוררות בגלל מדיניות ממשלתית שמפקירה אותן בידיים לא מקצועיות, עם חזון מיושן ולא רלוונטי שלא מצליח להתמודד עם המציאות. לנהריה היה הכל: תיירות, מסחר ופנאי, תעשייה, ואוכלוסייה חזקה שכל עיר אחרת יכלה לקנא בה. העיר היחידה בישראל שאת הרחוב הראשי שלה מלווה נחל. מכל אלה לא נותר כמעט זכר. מישהו סגר את הברז והנחל יבש, שטראוס עברו לפארק תעשייה בר לב, חוף הים מזוהם והמלונות נותרו הרחק מאחור. האוכלוסייה החזקה נמלטה למרכז. נהריה נותרה עיר פריפריה.
המציאות של נהריה לא ייחודית בנוף ערי הפריפריה בישראל, אלא שאם היתה יוזמה אז העירייה והסוחרים היו מחדשים את שדרות הגעתון והופכים אותו לחלופה תחרותית לקניון. בלי מזגן וחנייה חופשית, אבל עם אוויר ותאורה טבעית, עצים, מגוון, ים וקישוריות מצוינת לכל הרחובות העוטפים את המרכז שזה בערך כל העיר. בקניון אין אף אחד מכל אלה.
הקרקע עליה ניצב הקניון נרכשה ב-2007 אך לא פחות משמונה שנים נמשך התהליך עד שהפרויקט נחנך. העיכובים נבעו מעתירה שהגישו 350 תושבים נגד שינויים בהסדרי תנועה, שתוכננו בעקבות השילוב של הבניין הענק הצמוד לצומת מרכזי באזור ולשכונת מגורים ותיקה שתכננו האדריכלים דן ואילנה אלרוד (ועליה כתבתי כאן).
אכלוס הקניון, בשונה מקניונים במרכז, היה הפוך. אם במרכז בעלי הקניונים פושטים את עורם של שוכרי השטחים, הרי שכאן היו צריכים לרדוף אחריהם ולפתות אותם. בכלכליסט פורסם אפילו שהנהלת הקניון שילמה סכום חד פעמי לשוכרים, וכנראה מדובר ברשתות גדולות ולא בבעלי עסקים קטנים ומקומיים מהאזור אותם אף אחד לא סופר.
.
(2) מלון בקניון
באופן ייחודי יש בקניון גם מלון בוטיק בשם "אוליב". ב-tripadvisor הוא כבר קיבל 20 ביקורות, 13 מתוכן מצוינות ומשבחות את המיקום ואת החדרים המרווחים והנקיים. ההפרדה בין המלון ובין הקניון היא כמעט מוחלטת, ובשונה לדוגמה מהמגדלים של דיזנגוף סנטר, שם הם שניהם מקושרים היטב לגוש המסחרי, כאן התקשיתי למצוא את הקשר בין שני האגפים בבניין. רק מהרחוב הצלחתי לגלות את אותן קומות מלון שפונות לרחוב.
.
(3) האדריכל
אדריכל אבנר שר (יליד חיפה, 1951 ובוגר הטכניון 1979) מתמחה בתכנון מרכזים מסחריים גדולים. משרדו השלים שנה שעברה, לבד מקניון ארנה בנהריה, גם את קניון עזריאלי ברמלה. קניונים ידועים נוספים שתכנן הם קניון רננים ברעננה, קריון בקריית ביאליק, מרכז G בכניסה לכרמיאל, וגם את וואן פלאזה בבאר שבע. לאחרונה נחשף כי יתכנן את בניין עיריית קריית מוצקין על הטיילת החדשה ש"תעוצב בסגנון אירופי ותהיה היפה בקריות".
.

>
.
.
.
.
/
.
.
.
.

מעל אולם המבואה נמצא אזור האוכל המהיר
.
.
.

זה המקום היחיד שמאפשר מבט בין הפנים ובין החוץ
.

מבט על הרחבה
.

הרחבה שלמטה ובצד השני של הכביש קצה מסילת הרכבת בתחנת נהרייה
.
.
.

הדרך אל השירותים
.
.

שדרת החנויות במפלס העליון
.

במרכז השדרה יש כיפה
.
.

ALDO
.

MarkO
.

אושר, זוגיות, מוסיקה, עלומים 3
.

צל
.

אם ובנה
.

מתלבט
.

LEMKE
.

rebar
.

FOX
.

חזרה לקומת הקרקע
.
.

צרכנית
.
.
.

כיפה
.

CASTRO/FOX
.

CASTRO
.
.
.

ריצוף
.
.
.
.
.
.
.

הקניון מפנה חלונות אטומים כהים לרחוב העירוני המשיק לו
.

שחור לבן ובעיקר אטום
.
.
.
.
.

ספסל לבן
.
.
.
.
.
★
תגובות
עוד שכפול מיותר. בעיקר עצוב.
יש לי הרושם שהמזל היחיד של בעלי המבנה הזה זו העובדה שיש שם מלון אחרת הוא היה כנראה נופל לרשימה העצובה של הקניונים הכי נטושים בישראל
אנחנו מדינה חמה ,365 ימים בשנה של קיץ, מדינה מהגיהינום של המדינות החמות. אתה מסתובב שעה לחפש חניה ובסוף חונה רחוק,כמעט ליד הבית שלך. אתה גם לא תקנה לדודה שלך מקרית טבעון מתנה שהיא צריכה לנסוע שעה להחליף. אז מי מסתובב וקונה ברחובות? קניון זה one stop shop. לפני חגים אתה קונה במקום אחד מתנות לכולם. זה גם טוב לקשישים. וגם יש מאבטח בכניסה אז לא ידקרו אותך בקניון. יש מזגן. יש חניה. קניונים זה פתרון. צריך רק לדאוג לתחבורה ציבורית טובה כדי שלכולם תהיה גישה.
קניון יפה הארנה הזה. בניין יפה. חנויות יפות. קניון גדול. לא כמו קניון עכו עם הכדור הטיפשי שתקוע לו. לא כמו קניון צים מעלות עם שלוש וחצי חנויות. ולא כמו כל הג'י למיניהם שאתה בא למקום ממוזג ומוצא את עצמך בחוץ. אני אוהבת את הקניונים של ארנה. הם כושלים ואז חצי מהחנויות ריקות ויש במקומם מדבקות. הם ריקים מאנשים שזה גם נחמד.
ראיתי את הקניון הזה בבניה. עם כל השיכונים מסביב. זה קצת כמו לחנות לקסוס במגרש של גרוטאות. אבל מה רע בלחנות לקסוס במגרש גרוטאות? צריך שיהיה בעיר הכול מהכול. גם שיכונים,וגם קניונים,גם ים,גם רחובות עם חנויות.
הבעיה עם הרחובות הראשיים זה שבמקום שישנו את פניהם וייצרו חוויה אחרת. קצת כמו בנגה ,הם מתדרדרים ומתמלאים בקופיקס ובשווארמה. והשיכונים הם נעלמים וקמים כל מיני בנינים משעממים והכול נראה כמו קניון חולון וסביבותיו.
מיינד יו,אבנר שר או איך שקוראים לו עשה גם את קניון יוקנעם. למה לא צרפת תמונה של ככר נהריה שתלויה לך בסלון? זה קצת ביזארי לתלות דבר כזה בסלון,לא? . אם הייתי גנב והייתי פורצת אלייך הביתה ,רואה את התמונה של ככר נהריה ואומרת לעצמי שממקום כזה אני לא גונבת כלום.
אני לא תולה על הקירות שלי את מה שימצא חן בעיני הגנב. התמונה של הכיכר בנהריה מופיעה כאן ברשימה אחרת על נהריה.
רציתי לשאול,עוד כמה תכניות של מעצבים תרבות אני אצטרך לראות עד שתגיע התכנית שאתה תופיע בה?
בשביל מה אני צריך תכניות של מעצבי תרבות כשיש לי כאן את הבלוג ואת הכתיבה באקסנט?
זה לא אותו הדבר ,זה כמו ההבדל בין לקרוא ספר לבין שיחה עם הסופר.
אז פנו אלייך ודחית אותם בנימוס? לפי האדריכלים,מעצבי פנים,יועצי תאורה שהם מביאים לתכנית המצב שלנו עגום,גם בתחום הזה. וגם לימור גולדשטיין הזאת או איך שקוראים לה מנהלת את הדיון כמו טיפול פסיכולוגי. כמו פקידה משועממת בעוד יום במשרד.
דווקא ראיתי תכנית אחת ומאד התרשמתי מהאופן בו היא מצליחה להחזיק ראיון חצי שעה
חלפנו על פניו במהלך השנים מרגע הצבת השלטים ועד לפתיחה, ובכל פעם בכינו את הרס המרקם העירוני. השדרות ואחריהן גם הקניון יהפכו לערי רפאים.
בנסיעה מעכו לכיוון נהריה אפשר לספור כשבעה מרכזי קניות בתמהילים שונים ומשונים , עכשיו נוסף גם זה.
וכמו שנראה לא אתפלא אם בשנים הקרובות יקום אחד נוסף מצפון לנהריה ..