סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה

בית הכנסת עמד ריק מאדם אבל פתוח ואפשר היה לבקר בו. לעומת חזותו מהרשימה, בפנים מצאתי אולם גדול ומוארך, נקי מקישוטים באופן מובהק ואולי קצת באופן מוגזם. לאורך כל הלילה נערך כאן לימוד תודה ובעת הביקור נותרו חלק מהספרים עדיין על השולחנות ורק הלומדים בהם נעדרו. הדממה שאפפה את הבניין הריק היתה גם ברחוב הרצל שעל גדתו הוא שוכן, וכך גם במבנה ששימש בעבר בית ספר אליאנס ומשמש כיום את קופת חולים "מכבי".

כמה חרדים הלכו בזריזות מפה לשם ונראה שאלה התושבים העיקריים באזור. חוץ מהם אפשר היה למצוא גם כמה קשישים שעלו מחבר המדינות שהלכו לעומת אלה הראשונים באיטיות מוגזמת. העליבות הכללית באזור לא מצליחה להסתיר את העושר האדריכלי הממלא עדיין את שכונת הדר, שאחת מפסגותיו היא בית הכנסת המרכזי שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי-וינרויב ואל מנספלד (על בסיס תכנית שתכנן האדריכל מקס לב) בין השנים 1960-1946.

ועל כך ברשימה זו.

.

מסתובב בעיר הישנה

.

העצים אמנם מסתירים את הבניין, אך גודלו העצום יחסית לבתים האחרים ברחוב, מבליטים את נוכחותו. בשונה משאר הבתים, לבית הכנסת יש ארבע חזיתות ראשיות שלכל אחת תפקיד שונה והיא משרתת קהל אחר שבא לבניין שמשמש לא רק כבית כנסת אלא גם כמוסד חינוכי, רבנות ראשית ועוד כל מיני שימושים שלא הצלחתי להבין מה הם.

חזיתות הבניין מחופות באבן ומרשימות הודות לעושר הפתחים שחלקם מקושתים וחלקם צרים וגבוהים. בחזית הפונה לרחוב הרצל יש תבליט אבן שאורכו כ-10 מטרים וגובהו כ-3 מטרים. התבליט הנקרא משמאל לימין, מתאר קבוצת גברים הנושאת את מנורת המקדש כשהיא צועדת מאחורי דמות רוכבת על עגלה הרתומה לזוג סוסים. סמלי שנים עשר שבטי ישראל מוצגת כשני נדבכים של לבנים למרגלות הדמות הרוכבת, וקו המתאר גבעה או הר חוצה את היצירה כולה לאורכה. חתימת האמן ישראל רובינשטיין בראשי תיבות, סוגרת את העבודה בפינה השמאלית התחתונה. רובינשטיין זכה ב-1955 בתחרות פתוחה שערכה עיריית חיפה לעיצוב התבליט. לפי דרישות התחרות התבקש האמן לתאר "בהתחשבות עם דרישות ההלכה, מתמורות חיי האומה בדורנו, דור מלחמת השחרור, תקומת המדינה וקיבוץ גלויות". בין השופטים ניתן היה למצוא את האדריכלים יוחנן רטנר (ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון), ישראל קומט (שעל בית הכנסת במרכז הכרמל וישיבת כנסת יחזקאל ברכסים כבר כתבתי בעבר) וגם צמד אדריכלי הבניין – וגיתאי וינרויב ומנספלד.

חזית הכניסה לבית הכנסת פונה לרחבה מרוצפת המקושרת לרחוב הרצל ולרחוב הרב הרצוג (בעת הביקור ניצבה בה סוכה גדולה). מדרגות רחבות ורשמיות מקשרות את הרחבה לשער כניסה המורכב משלוש קשתות המקשר למבואה פתוחה לרחבה. מעל השער תבליט אבן המתאר שני אריות האוחזים בלוחות הברית. המבואה הפתוחה מובילה לעוד שני אולמות מבואה פנימיים ורק לאחר מכן נכנסים לאולם התפילה הגדול.

פנים הבניין מעט מאכזב. בכלל, קשה למצוא בבניין הזה שמץ מהתחכום התכנוני והעיצובי שקיים במוזיאון ישראל (עליו כתבתי כאן וכאן) או בפרויקטים אחרים שמנספלד תכנן לאחר מכן. האולם הגדול מעוצב באופן נקי וללא קישוטים, אך יש בו תחושה של ריק. המוקד הוא ארון הקודש והקיר שמאחוריו, אך הטיפול בהם סתמי ואם משווים אותו לבית הכנסת במרכז הכרמל עליו כתבתי כאן, ניתן לזהות את הפערים באיכות תכנון הקירוי, העמודים, הפרופורציות, הריצוף, התאורה, פתחי החלונות וארון הקודש והבמה. כאן יש אולם ארוך עם תקרה צבועה בצבע כחול כשארון הקודש ניצב בגומחה מעוגלת המתנשאת לכל גובה האולם. הנברשות המשתלשלות מהתקרה הגבוהה ראו ימים יפים יותר, ואולי אלה אינן הנברשות המקוריות. מדובר בבניין שנבנה בשנות החמישים אך יש בו תחושה ארכאית משהו, שאינו מתיישב עם עבודות אחרות של אותם אדריכלים באותה עת (כמו האנדרטה בקריית חיים או האנדרטה בעמק בית שאן). את העיסוק בעיצוב הפתחים בחזית אפשר למצוא גם בבית הכנסת שתכנן גיתאי וינרויב בקריית ביאליק ב-1937 לאחר שזכה בתחרות.

את יסודות הבניין תכנן האדריכל מקס לב. מסיבה לא ידועה העבודה הועברה לגיתאי וינרויב ומנספלד, שתכננו על בסיס היסודות הקיימים בניין שונה עם אופי מודרני יותר מזה שהציע במקור לב. הפתחים המקושתים נותרו גם בגרסה החדשה אך במינון נמוך יותר. ואת פתחי החלונות החדשים עיצבו האדריכלים כפתחים מלבניים ומודרניים, אך שמרו על הקצב שהכתיב לב במקור. זו אחת הדוגמאות היפות למפגש בין שתי אסכולות אדריכלות שונות, שנדרשו להתקיים תחת קורת גג אחת. זו דוגמה לאופן בו התמודדו צמד האדריכלים המודרני עם התכנית הנאו-קלאסית או האקלקטית שהוכתבה להם בחלקה ובאמצעותה ניסה לנסח כאן אדריכל מוקדם יותר שפה שונה.

שקיעתה של שכונת הדר (ואולי של חיפה כולה) לא פסח על בית הכנסת. כבר שנים ארוכות שהבניין עובר תהפוכות. תחילה הוא נעזב ממתפללים, ולאחר כמה שנים אוכלס מחדש על ידי חסידים שעברו להתגורר באזור. האכלוס המחודש יצר מלחמות יהודים עליהם אפשר לקרוא ברשת ומהמודעות הרבות הפזורות בבניין ניתן ללמוד משהו על אותם אלה שמחזיקים בו כיום.

המשכתי ברחוב ובקרתי בעוד כמה מבנים שעד עכשיו הכרתי רק מספרים.

.

מבט על חזית הבניין הפונה לרחוב הרצל

.

שער משולש מקשר אל משרדי הרבנות הראשית

.

תבליט קיר שיצר האמן ישראל רובינשטיין

.

חזית אחורית לכיוון דרום

.

הבניין כולו נשלט היום בידי קהילה חרדית המפעילה בתחומו מוסדות שונים

.

כמו גם קהילת חסידות ויז'ניץ

.

חזית מערבית לכיוון רחוב הרב הרצוג

.

חזית צפון ובה הכניסה הראשית לבית הכנסת

.

תבליט מגן דוד בסמוך לפינה

.

9 מדרגות מקשרות בין רחבה מרוצפת ובין מבואת הכניסה

.

משני צידי הכניסה המפוארת יש פתחי כניסה צנועים אך מעוצבים בקפידה המקשרים לאגפים נוספים בבניין

.

הכניסה המעוצבת באופן סימטרי מורכבת במרכזה משער הכולל שלושה פתחים מקושתים

.

תבליט במרכז של זוג אריות הנושאים את לוחות הברית מעשה ידי האמן ישראל רובינשטיין

.

בקומה העליונה פתחי חלונות צרים המופיעים בזוגות

.

כותרת אחד מארבעת העמודים הנושאים את הקשתות

.

ברחבה שבחזית הבניין סוכה

.

בסוכה הריקה

.

אולם המבואה לבית הכנסת מורכב משני אולמות המכילים חוץ מכסאות ושולחנות גם ארונות לאחסון טליתות ותפילין ומקום לתלות מודעות

.

זמני התפילות

.

שיעורי תורה

.

פרנסי השבת

.

מכירת עליות

.

פרנס יום

.

דלתות הזכוכית המקשרות לאולם התפילה

.

אולם מוארך שקצהו מעוגל

.

התקרה צבועה בצבע כחול ומשני צידי האולם קומות גלריה של עזרת הנשים

.

ארון הקודש מעוצב כתיבה מודרנית ללא עיטורים

.

מגן דוד מוזהב מעל ארון הקודש

.

תלמוד פתוח אל מול ארון הקודש והבמה

.

מבט על ארון הקודש מכיוון הבמה המכוסה בפרוכת

.

אחת מהנברשות המשתלשלות מתקרת האולם

.

המדרגות העולות לבמת ארון הקודש מורכבות ממשטחי אבן אופקיים הנראים כמרחפים

.

המדרגות מלמעלה

.

ארון הקודש גם הוא מנותק מהקיר והרצפה ונראה כמרחף

.

מגן הדוד מעל הארון

.

נתרם

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון במת ארון הקודש

.

בסביבת בית הכנסת יש עוד הרבה מה לראות. הנה כמה מקומות שעצרתי בהם:

(1) בית הצופה בתכנון השותפים אוראל וזוהר נבנה ב-1939 בקרן הרחובות הרצל וארלוזורוב (כתבתי עליו כאן).

.

בית הצופה

.

עד לפני כמה שנים היו כאן אותיות ברזל

.

מבט על הרחוב הסמוך

.

מודעה

.

(2) בית ספר אליאנס, כיום: בניין מרפאות מכבי. גם אותו תכננו השותפים אוראל וזוהר, ובנייתו הושלמה ב-1936. הבניין עבר שינויים פיסיים וייעודיים אך עדיין השער נשאר שלם ומקורי:

.

ממש מול בית הכנסת ניצבת שורת חנויות ובמרכזה שער בנוי המקשר לבניין קופ"ח מכבי שבמקור שימש כבית הספר אליאנס

.

השער

.

שער ברזל

.

פרט

.

דפנות השער

.

פרט

.

תקרת השער

.

עמודים

.

מבט המשער על בניין בית הספר/מרפאות מכבי

.

חזית הבניין

.

(3) בית התעשייה בהמשך רחוב הרצל הוא אחד מהבניינים הגדולים והמרשימים שתכנן האדריכל משה גרסטל שתכנן בין השאר את בניין שוק תלפיות הניצב לא רחוק מכאן ונמצא גם הוא בשקיעה כבר שנים רבות.

.

חזית בית התעשייה בתכנון האדריכל משה גרסטל

.

חנויות בחזית בית התעשייה

.

למרגלות הבניין

.

שלט

.

מבט על הבניין מחלקו האחורי

.

מדרגות המקשרות בין הרחוב התחתון ובין רחוב הרצל בצמוד לבית התעשייה

★

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

ישיבת שילה (ישעיהו אילן)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

הראשון והיחיד בהר עיבל

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★

שיר לסיום:

.

★