סיבוב בספרייה במוזיאון ישראל

הרבה זמן לא בקרתי במוזיאון ישראל בירושלים. הייתי בעיר אז חשבתי לנצל את ההזדמנות ולראות עם איתי את תערוכת הורדוס. תערוכה מאכזבת. גדול הבנאים באזור ומחדש בית המקדש השני היה ראוי להרבה יותר הן בהיבט הפיסי והן התכני, במקרה הזה רק יחסי הציבור היו גדולים באמת. התערוכה על הורדוס מיועדת בעיקר לתיירים. כדי לכסות על האכזבה רציתי לבקר בחלק במוזיאון בו לא ביקרתי אף פעם, כך שלפחות אלמד משהו חדש מהביקור ואצא עם סיפוק.

כבר כתבתי על הווילה שמתחבאת בתוך מוזיאון ישראל ועכשיו אכתוב על הספרייה שגם נמצאת אי-שם אבל לא הרבה מכירים. היא שוכנת מאז חנוכתה ב-1969, בשתי קומות באחד במבנה הגבוה במתחם. נוסף לגובהו הוא גם מודגש הודות לחלון ענק שפעור בחזיתו, מה שמבדל אותו משאר המבנים במתחם המוזיאון שדומים כולם.

במהלך השנים עבר המתחם שינויים שלא על פי התכנית המקורית ושלא היטיבו אתו. השיפוץ שהושלם בשנת 2010 עשה סדר במערך האגפים והמבנים השונים. בשיפוץ הכל השתנה חוץ מהספרייה. הרשימה כוללת בסופה גם דברים שכתבה שולי מנספלד (כלתו של אל מנספלד) ושיחה עם ויקי ליידרמן – מנהלת הספרייה.

קריאה נעימה!

(-;

.

IMG_20130610_190502

קטע מהשלט בכניסה

.

את מתחם המוזיאון תכננו צמד האדריכלים אל מנספלד ודורה גד. עד אותה עת היה מנספלד ידוע כשותפו של האדריכל מוניו גיתאי וינראוב. גד היתה מוכרת כבכירת אדריכליות הפנים בישראל (מלון הילטון תל אביב, מלון השרון, ספינות נוסעים של חברת צים, חנויות המשביר לצרכן והספרייה הלאומית). תכנון ועיצוב המוזיאון זיכה אותם בפרס ישראל שהוענק לשניהם ב-1966, שנה לאחר פתיחת המוזיאון.

על הפרויקט עבדו מנספלד וגד יחד 15 שנה, ולאחר מכן המשיך מנספלד 15 שנה נוספות ללא גד. ב-1959 הוכנה התכנית הרעיונית למוזיאון שהציגה מערכת מבנים הניתנת לשינוי והרחבה עתידית. ההשראה העיצובית באה מטיפוגרפיה של כפר ערבי: מבנים קופסתיים נקיים ופשוטים, מעט צפופים, המלווים את הטופוגרפיה. הפרויקט המקורי תוכנן על בסיס של מודול קבוע שהתחיל בהצבת המבנים והסתיים בנקודות החשמל שנקבעו גם הם על פי אותו מודול קבוע. ויקי ליידרמן כתבה הסבר על הפרויקט באתר ספריית המוזיאון שלא אחזור עליו, וניתן לקרוא אותו כאן.

ב-1960 החלו לתכנן את שלב א' שכלל את ביתן הכניסה ואת אגפי ארכאולוגיה, בצלאל, יודאיקה וילדים. שלב ב' שנבנה כבר בשנות ה-70, כלל את אגף העיצוב, אגף רוטשילד, מחסן פסלים, קפטריה, ואת הספרייה והאודיטוריום. לאחר מכן הוקמה וילה "בית ברגמן", והאגפים בהם שוכנים אוספי הכתובות העתיקות, אגף הנוער, החדר האנגלי והאיטלקי, הזכוכית, וכו' וכו'. בתחילת שנות ה-90 תכנן משרדו של מנספלד את האגף האחרון שאכלס את אגף אמנות המאה ה-20. אז התחיל הבלגן סביב תכנון ביתן הכניסה, פרויקט שהוקצבו לו סכומי עתק ותכנונו ניתן בהתחלה לאדריכל זר. קהילת האדריכלים המקומית זעקה. "מוזיאון ישראל הסתבך בפרשיה פילנתרופית המאיימת לבזותו במתנת הנדל"ן הזולה המוצגת כאן", פתח צבי אפרת את גיליון כתב העת לאמנות "סטודיו" שיצא במרץ 1998 וחשף את מודל ביתן הכניסה שתוכנן להחליף את המבנה הזמני שהוקם. בעקבות ההתקפה נגנזה התכנית והפרויקט עבר לידיו של צבי אפרת.

2013: המראה הכללי של מתחם המוזיאון נותר כמו שהיה (ראו תמונה בסוף הרשימה). לשם השוואה ניתן לצפות בסקיצה של מנספלד שמופיעה בהגדלה על קיר הקפטריה הקרויה כעת של שמו בכניסה למוזיאון. המבנים במתחם דומים: קוביות מחופות באבן נסורה כשלהם גג המנותק מגוף הבניין באמצעות חלונות סרט כהים. הגגות נישאים בפנים הבניין על עמודי בטון בולטים המאכלסים בתוכם מערכות מיזוג אוויר ומרזבים. העמודים מסוגננים הודות לכותרות העליונות שלהן, המתייחסות למסורת של בניית עמודים באדריכלות הקלאסית ומעניקים להם פרשנות מודרנית. התקרה כולה מורכבת ממשטחי בטון חשוף בשיפועים שונים (בהתאם לכיוון ניקוז מי גשמים), עליהם נותרו עקבות לוחות תבניות העץ עימם יצקו את התקרה וכך נוצרה טקסטורה שמאפיינת את האדריכלות הברוטליסטית בעיקר זו משנות ה-60 וה-70.

זו באמת ספרייה עם מראה קלאסי שבא לידי ביטוי במידות האולם וחלוקתו הן הפנימית והן בטיפול בפתחים, בצורתו הכללית, בעיצוב התאורה ובעיצוב העמודים והתקרה. אבל עומס הספרים פוגע בספרייה באופן שקשה לראות אותה מאחורי כל אותן ערימות. כשהייתי למשל בספריית MIT לפני שנה, מצאתי ששם כל ספר שלא נוגעים בו תקופה מסוימת, יורד ישר למחסן. זה אולי פוגע בחווית המקריות המצליחה לחשוף ספרים נשכחים בפני מעיינים, אך היא מאפשרת לספרייה לתפקד כראוי (השאלה היא מה זה "כראוי" לספרייה).

בניין הספרייה כולל חמישה מפלסים: שתי קומות עליונות של הספרייה, מתחתיה קומה בה שוכנים אולם אירועים קטן, חדר קריאה, מחסן ומרכז מידע לאמנות ישראלית. מתחת קומת האודיטוריום ולבסוף למטה שוכן מחסן הספרייה.

.

IMG_20130610_144659

הסקיצה של המוזיאון על קיר קפטריית מנספלד

.

אל הספרייה עולים מתוך חלל אפל וצר, כך שהכניסה לספרייה היא לא רק מעבר פיסי מקומה לקומה, אלא מעבר משמעותי יותר המוביל את המבקר מהחושך אל האור. ברגע שמתרגלים לאולם הגדול והמואר. כדורי מראות תלויים מהתקרה יוצרים השתקפות של האולם כולו. תקרת הבטון זרועה בנקודות תאורה שנראים כמו כוכבים, בעיקר כשעולים מתוך חלל המדרגות החשוך. בארבעת פינות האולם ניצבים עמודי בטון רחבים המאכלסים גם את מערכת האוורור והחשמל. הדבר הבולט כאן הוא ריבוי הספרים שנמצאים בכל פינה ומאיימים לבלוע ולכסות כל פיסת חלל פנויה.

אוסף הספרים כולל למעלה מ-170,000 כותרים ולכן היא נחשבת לספרייה הגדולה בארץ בתחומה. הבסיס לאוסף היתה הספרייה של "בית הנכות בצלאל" – מוזיאון ששכן באחד משני המבנים ששרתו את בצלאל במרכז העיר והוסב בשלב מסוים למוזיאון (כיום שוכן בו "בית האמנים"). האוסף התרחב גם הודות לתרומות והודות לרכישה עקבית לאורך השנים.

בתמונות של הספרייה מ-1969 ניתן לראות את השינוי שעבר על הספרייה שכיום היא עמוסה בספרים ובמקור האווירה בה היתה הרבה יותר קלילה ומאווררת. אך חוץ מתוספת ספרים וקטלוגים לא השתנה כאן כלום, אפילו הכיסאות, השולחנות וגופי התאורה נותרו במקומם ללא שינוי.

במפלס התחתון והראשי בספרייה שוכנים הנושאים "הכבדים" (כלשון מנהלת הספרייה): תולדות האמנות, ציור, אדריכלות, עיצוב, פיסול, רישום, טקסטילים, אמנות המאה ה-20 וה-21, אמנים ישראלים, גרפיקה, לקסיקונים ואנציקלופדיות רלוונטיות וכן תצוגת כתבי עת וספרים חדשים. במרכז המפלס שולחנות לעיון. המפלס העליון פתוח במרכזו אל המפלס התחתון וגם כולל חלון רחב המשקיף על הנוף העירוני של ירושלים. כאן שוכנים ספרי ארכאולוגיה, תרבויות עתיקות, צילום, איקונוגרפיה, אוספי מוזיאונים כללים, ביאנלות, כתבי עת ונושאים קטנים כמו צורפות, קרמיקה, זכוכית, ברונזה. המחסנים שוכנים מחוץ לספרייה. שתי מעליות מקשרות למחסן, אך אחת מהן איננה פעילה עוד והפכה לחדר נוסף המשרת את הספרייה (ראו תמונות בהמשך).

.

Copy of DOC586

תכנית מפלס הכניסה הראשי (באדיבות מיקי מנספלד, זכויות יוצרים מיקי מנספלד)

.

Copy of DOC589

תכנית מפלס הגלריה העליון (באדיבות מיקי מנספלד, זכויות יוצרים מיקי מנספלד)

.

בהגדרתה הספרייה היא ספרייה אוצרותית, שנועדה לשרת את אוצרי המוזיאון. היא פתוחה גם לקהל הרחב שיכול לבקר בה ולעיין בכותרים השונים, אך אין השאלת ספרים. יש Wi-Fi ולרשות המבקרים עומדים מחשבים דרכם ניתן להגיע למאגרים וכתבי עת אלקטרוניים עליהם מנוי המוזיאון.

הספרייה פתוחה מידי יום והכניסה אליה כלולה במחיר הכניסה למוזיאון. במידה ותרצו לשוב לספרייה לאחר ביקור ראשון, הספרנית תנפיק לכם אישור מיוחד להיכנס למוזיאון פעמיים נוספות לחודש מיום הביקור הראשון. יש נגישות מלאה לבעלי כיסאות גלגלים (לעמותת האדריכלים למשל אין בכלל נגישות, אפילו לא לקומה שבמפלס הרחוב).

.

IMG_0841

בניין הספרייה והאודיטורים

.

IMG_0836

חזית הבניין

.

ואיך באמת עובד הבניין? מסיור קצרצר קשה לדעת. הספרייה נראית נעימה ומזמינה, אולי רק עמוסה מידי בספרים. היא שונה מההמולה של המוזיאון אך דומה במראה הכללי. היות וסקרן אותי לדעת ממישהו שמכיר היטב את המקום איך זה לעבוד בה, פניתי לשוחח עם ויקי ליידרמן שעובדת כאן מאז שנת 2,000 ומשמשת בתפקיד מנהלת הספרייה ב-7 השנים האחרונות. היא שוחחה איתי בשקט בשקט כמנהגן של ספרניות.

מיכאל יעקובסון: מה השתנה בספרייה מאז חנוכתה ב-1969?

ויקי ליידרמן: כמעט ולא השתנה כלום. בשיפוצים שעברו על המוזיאון בכוונה לא נגעו בספרייה. זו הייתה החלטה משמעותית שלא לשנות. כשהגיעו האדריכלים לראות את הספרייה לקראת השיפוץ, הם ראו את ארבעת "הפטריות" והבינו שזה המקום שהרעיון המרכזי של מנספלד וגד השתמר הכי טוב במוזיאון. הוא השתמר כי הצוות שעבד פה שמר ודאג לא רק לספרים אלא גם למקום עצמו. בנוסף, כמות המבקרים בספרייה קטנה מכמות המבקרים בשאר חלקי המוזיאון. לא היה צורך להחליף את הריהוט, והמקום נשאר יפה.

מ"י: אחרי 40 שנה לא היה צורך להחליף את הכיסאות או המדפים?

ו"ל: לא. הניגוד בין קר וחם שבא לידי ביטוי בריהוט מעץ ובבנייה מבטון האפור נשמר. כל העיצוב יוצר מסגרת לספרים שהם צבעוניים. לפני 20 שנה למדתי תולדות האמנות ובתור סטודנטית אני זוכרת את המקום נוח ונעים לקרוא בו ספר או סתם להרהר בו, כי יש פה גם חלונות גדולים שמשקיפים על כל האזור. לכן לא היה צורך בשינוי. השינוי המשמעותי היחיד הוא תוספת ארונות ספרים, כי הספרייה שהתחילה עם אוסף של 50 אלף מגיעה היום ל-200 אלף. הגענו לאפס מקום פנוי והיום אנחנו משחקים עם המקום הקיים כי אין לנו יותר מקום, אבל חוץ מזה נשארו כאן אותם כיסאות, אותם שולחנות ואותם גופי תאורה שדורה גד עיצבה. כמו כן, נוספו מחשבים שהשתלבו בעיצוב הקיים, יש Wi-Fi ונקודות חשמל בעמדות הקריאה כך שהמבקרים יכולים להביא את המחשב שלהם. במשך כל השנים הספרייה היתה מאד מעודכנת בהתאם לצרכי המשתמשים.

מ"י: האם יש משהו שהיית משנה בספרייה אם היית יכולה?

ו"ל: לא. היא כמעט מושלמת. יכול להיות שההתרשמות שלי לא אובייקטיבית כי אני אוהבת את המקום, אך כן הייתי רוצה להוסיף עוד מקום לספרים. בקומה העליונה אין אפשרות להגביה את הארונות בגלל החלונות היפים וגם בגלל הגבלת העומס שניתן להעמיס על הקומה. ההיגיון של הספרייה, האור שנכנס והחלל הגבוה הוא פשוט מאד יפה ולא הייתי משנה כלום. הספרייה גם עונה על כל החושים. זה נשמע סנטימנטלי אך כשנכנסים אליה מרגישים אותה גם בריח של הספרים הישנים. הצורה הריבועית שואפת לשלמות והמדרגות הן בהשראת מדרגות קלאסיות בספריות – שני גרמי מדרגות שמתאחדים לגרם אחד רחב. המקום מאד יפה לכשעצמו וכספרייה לאמנות מתקיים בה מפגש בין התוכן ובין הצורה. משתמש שמגיע לפה חווה גם את החוויה האינטלקטואלית וגם את חווית העיצוב של המקום.

.

IMG_0831

דלפק הספרנית

.

תודה לויקי ליידרמן מנהלת הספרייה ולג'אנה בלוך ספרנית בספרייה על העזרה. תודה לרחל שכטר ולדינה שר מדוברות המוזיאון. תודה לשולי מנספלד על התמונות ההיסטוריות (ושבעלה מחזיק בזכויות עליהן) שדאגה לשלוח. בנוסף, היא בקשה לציין את הפסקה הבאה שאני מביא אותה כפי שקבלתי ללא שינויים:

"עקרוני עבורנו שתמצא מקום לציין שאל מנספלד תכנן פיתח ובנה את מוזיאון ישראל משך 33 שנים ברציפות, החל מהזכייה שלו ושל דורה גד בתחרות לתכנון המוזיאון הלאומי ועד סיום הקמת אגף אמנות המאה ועשרים ב-1992 . כלומר, מנספלד תכנן את כל המוזיאון כפי שכולנו הכרנו עד 2010. הוא אף היה זה שהציע את מיקומו של היכל הספר מימין ולא בחזית המוזיאון מול העלייה הטקסית, כדי שההיכל יהיה על רקע שמיים ולא על רקע בניין, דבר שעובד עד היום לטובת כל חלקי המוזיאון. הוא גם עבד כתף אל כתף עם מתכנן גן הפסלים איסמו נגוצ'י שישב אצלו במשרד בחיפה, וגם עם יורגן בו על ביתן וייסבורד (שהוסר במהלך שיפוץ המוזיאון בשנים 2006-2010). דורה גד עבדה במוזיאון עם מנספלד עד 1975. המוזיאון המשיך והתפתח במשרד של אל מנספלד ברציפות עד 1992, אז נפרד מפרויקט חייו. במוזיאון ישראל מפרסמים את מנספלד כאחד מהאדריכלים שעבדו במוזיאון ועושים הכל כדי שקוראים תמימים יבינו שמנספלד עבד במוזיאון רק עד 1965 (כנס לאתר שלהם ותראה ובעוד פרסומים מהשנים האחרונות). כנראה עדיין כועסים שם על מנספלד שטרפד להם, בעזרת סיוע ציבורי רחב, את מימוש התוכנית ההזויה של אדר' ג'יימס פריד מארה"ב ל"ביתן כניסה" מפלצתי וכנעני למראה בחזית המוזיאון ("תוכנית המזבח"), שאמור היה לקום בימיו של אהוד אולמרט כראש העיר ואורי שיטרית כמהנדס העיר (המאבק היה בשנים 1998-99). ביטול תוכנית איומה זו הביא לביטול התרומה השמנה שהיתה צמודה אליו. היסטוריוגרפיה משוכתבת הנשענת על כוח כזה או אחר היא אבי אבות החוסר תרבות. מוזיאון ישראל גם לא רשאי מבחינה חוקית למסור או לפרסם חומרים של אל מנספלד מכל סוג ומין בלי אישור מוקדם שלנו. כולל תמונות שצולמו על ידי קרן אור".

אגב, "מנספלד" מוזכר ברשימה 24 פעמים.

.

IMG_0806

מראה כללי של האולם. בסמוך לעמודים כדורי מראה תלויים מהתקרה. אחרי האפלה שממנה עולה המבקר, נדמת התקרה כמו שמיים זרועי כוכבים וכדורי המראה כמו כוכבים

.

105-353 (1)

הספרייה ב-1969 (צילום: קרן אור, באדיבות מיקי מנספלד, זכויות יוצרים מיקי מנספלד)

.

IMG_0802

הרבה ספרים, מעט קוראים

.

IMG_0800

אמני המאה ה-20

.

IMG_0801

בין המדפים

.

IMG_0794

אחד מארבעת העמודים שלא רק נושאים את התקרה וקמת הגלריה, אלא גם מתפקדים כמרזב, מיזוג אוויר וחשמל.

.

IMG_0796

כותרת עמוד ולידו כדור מראה

.

IMG_0808

הקומה העליונה: חלון סרט כהה מפריד בין הקיר ובין התקרה

.

IMG_0809

מבט על האולם מקצה המדרגות בקומה העליונה

.

IMG_0810

חלון סרט גבוה ועמוד הבטון

.

IMG_0816

כותרת העמוד קרובה מתמיד

.

IMG_0811

מראה כללי של קומת הגלריה

.

IMG_0812

המעלית שלא מתפקדת עוד כמעלית…

.

IMG_0813

…אלא כתוספת למדפי ספרים

.

IMG_0814

עמדת עיון

.

IMG_0819

מעקה קומת הגלריה מעוצב כמדף שימושי

.

IMG_0820

הספרייה לא סגורה, פשוט לא באים

.

IMG_0826

738

.

IMG_0829

למטה ספרים למעלה כוכבים

.

DOC592

הספרייה עם חנוכתה (צילום: קרן אור, באדיבות מיקי מנספלד, זכויות יוצרים מיקי מנספלד)

.

IMG_0815

בקומת הגלריה חלונות גבוהים מאפשרים מבט פנורמי על העיר

.

IMG_0818

שני הקרואים היחידים שנתקלתי בהם בספרייה

.

IMG_0828

איתי משקיף על הנוף. על מה הוא חושב?

.

סרטון קצר שצלמתי בין המדפים:

.

.

IMG_0832

התקרה

.

IMG_0830

הספרים

.

IMG_0797

אחד הספרים: "בירושלים הבנויה" מאת בוריס שץ, יוזם ומקים בצלאל שכתב ב-1918 אוטופיה בה בית המקדש השלישי הוא למעשה בצלאל

.

IMG_0834

ב-4 נסגרת הספרייה

.

IMG_0792

המשכנו לתערוכת צילום

.

IMG_0793

ואחר כך לתערוכה של יהודית סספורט

.

IMG_0845

מראה כללי של המוזיאון מכיוון הדרך הממשיכה לעיר. בניין הספרייה בולט הודות לגובהו ולחלון הגדול

.

IMG_20130610_181946

המשכנו לשוק

.

IMG_20130610_182915

לראות קצת ירקות

.

IMG_20130610_180255

ולאכול

.

גם מכסחי השדים ביקרו בספרייה. אחת הסצנות האהובות עלי היא סצנת הספרייה שמציגה את המפגש הראשון של מכסחי השדים עם שד אמיתי. קצת איטי יחסית להיום אבל עדיין משעשע. הסצנה אגב צולמה בספרייה הציבורית של ניו יורק בשדרה החמישית:

.

.

וקטע נחמד נוסף, קצת יותר מציאותי:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 20/07/2013 at 10:53

    מזכיר לי את אחד האולמות של הספרייה הלאומית. רוצה לראות ספרייה מאווררת? סע למכללת כינרת. צבע לבן, אור, אוויר, נוף. מומלץ!

  • ניצה  On 20/07/2013 at 12:03

    מצב הספריה והעדרות הקוראים הפוטנציאליים נובעים, לדעתי, ממיקום הספרייה. היה ראוי, שהנהלת המוזיאון תאפשר גישה חופשית לספרייה בתמורה לפיקדון שנתי (בדומה לספרייה הלאומית, או כל ספרייה עירונית מצוייה) ולא תתנה את הביקור בספרייה בביקור ובתשלום דמי כניסה למוזיאון, שהם יקרים.
    אגב, האם אין להנהלת בצלאל מה לומר בנידון? במיוחד בהתחשב בעובדה שחלק מהספרים ובסיס הספרייה ראשיתו בספריית בית האמנים, כנאמר בכתבה.
    כמו כן, ראוי לפרסם את דבר קיומה של הספריה בציבור ואולי אף לקיים בה ערבי תרבות שיממנו את פיתוחה?

  • גיל גרטי  On 22/07/2013 at 20:29

    לדחוף ספרים למעלית ולהשבית אותה? אלו האילתורים שאני שונא! דברים דומים לזה סילקתי מספריית הגיאוגרפיה בת"א שניהלתי כמה שנים. אי אפשר לרכוש חומרים בצורה אלקטרונית ולרווח?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: