סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת. האדריכל ישראל קומט תכנן אותו בשיתוף המהנדס מנחם ראט והאדריכל אבנר קנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

(1) הביקור והבניין:

הירידה בדרך הים היא אמנם לא במהירות של 100 קמ"ש, אבל הדרך מתפתלת, הכביש צר, וקשה להתבונן על הבתים שמשני צידי הדרך. יש כאן הרבה מה לראות, כמו הבית בדרך הים 99 שכתבתי עליו בתחילת השבוע. על בניין בית הכנסת הייתי מדלג, אם לא הייתי מכיר אותו מהספר "בתי הכנסת בארץ ישראל מימי קדם ועד ימינו" (דביר, 1984), ספר שפרסם האדריכל עמירם חרל"פ לפני שלושים שנה ועותק שלו מצאתי ב"נסיך הקטן" (120 ש"ח). היות ובתמונה שבספר הוא נראה מרשים החלטתי להגיע לבניין אחרי שתאמתי את הביקור עם הוועד, כדי לוודא שהוא גם יהיה פתוח. היות והביקור היה בערב שמחת תורה, הגיעו הגבאים לסדר את ספרי התורה לקראת ההקפות שהתקיימו באותו ערב.

טופוגרפיה: הבניין שוכן במקביל לכביש ומנצל את שיפוע ההר החד. ממפלס הרחוב נכנסים לבניין באמצעות שני גשרים. גשר אחד, צר, מוביל לעזרת הנשים שבקומה העליונה ואל בית המדרש שבקומה התחתונה (חדר תפילה קטן בו מתקיימים גם שיעורים בנושאי דת). גשר רחב מוביל לכניסה לאולם התפילה המתנשא לגובה שתי קומות. מתחת למפלס הרחוב יש שלוש קומות בהן שוכנים בין השאר אולם אירועים של בית הכנסת, מקווה וחדרים נוספים לשירות הציבור. בסך הכל יש כאן חמש קומות.

תכנון במידות קבועות: בחזית המבנה המחופה בלוחות אבן מלבניים, ניתן לראות שהבניין תוכנן במודול קבוע. לוחות האבן המלבניים המתאפיינים בקווים וזויות ישרות לא רק מדגישים את הסדר והארגון, אלא גם את הקופסתיות של המבנה. בשונה מהמבנים המטויחים, חלוקת החזית לרשת של קווים שיוצרים הלוחות, הופכים את הבניין הגדול לאוסף של פרטים, דבר שמזכיר בניינים אחרים שנבנו באותה עת (החל מהמרכז בשכונת אפרידר באשקלון בתכנון דב כרמי וחבר אדריכלים ועד לבית האיכרים ברחוב קפלן בתל אביב בתכנון שמואל רוזוב).

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

בנים/בנות: לנשים יש 339 מושבים, המאורגנים בקומת גלריה המקיפה בצורת האות ר' את אולם התפילה. לגברים 500 מקומות ישיבה.

קהל: "עד שנות השמונים היתה פה קהילה מאוד מפוארת", מספר משה נוילנדר, יו"ר וועד בית הכנסת ומתפלל קבוע כאן מאז 1964. "בית הכנסת היה כל כך מלא, עד שבחגים נאלצו לקיים מניין נוסף גם בקומה התחתונה, כי לא היה מספיק מקום באולם המרכזי. באזור היו הרבה יקים שעלו מגרמניה וזה היה המרכז שלהם. אפילו גן ילדים דתי היה להם, ששכן בקומה התחתונה של הבניין. לא היה כאן מקום אחד פנוי וכדי לקבל מקום היה צריך לחכות יד שמישהו ימות. האנשים התבגרו והרבה מהצעירים עברו להתגורר בשטחים ואחריהם הלכו ההורים. ב'אחוזה' היתה אפילו קהילה גדולה יותר, והיום אין שם כבר בכלל אנשים".

אולם התפילה: אולם מלבני גדול, המתנשא לגובה השווה לשלוש קומות. המבט בו מכוון לשלושה כיוונים: מבט עיקרי אל כיוון ארון הקודש הניצב בקיר הפונה לכיוון דרום-מזרח ומבט משני לכיוון הכיפה שמדגישה את הבניין בסביבתו כמוקד וגם בפנים היא מסמנת באופן סמלי את הכיוון של היושב במרומים. מבט שלישי הוא הנוף הניבט היטב מהחלונות הפונים לכיוון צפון.

.

haifa

כפולת העמודים המוקדשת לבניין, בספרו של עמירם חרל"פ "בתי כנסת בארץ ישראל": מבט על הבניין מכיוון נחל לוטם ומבט כללי על אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

הכיפה: על אולם התפילה סוגרת כיפת בטון שטוחה, שהיא פרשנות מודרנית בעלות נמוכה יחסית לכיפה המסורתית שהיתה בצורת חצי ספירה. חלקה הפנימי של הכיפה צבוע בצבע הרקיע ובולט על רקע גווני הלבן והחום השולטים בעיצוב הפנים. הכיפה השטוחה נשענת על ארבע פינות, כשפתחי חלונות מפרידים בין התקרה ובין פאות הכיפה. פינות הכיפה נשענות על ארבעה עמודים היורדים עד לקרקע ומדגישים את עומקו של האולם. סדרה של גופי תאורה מאורגנת במעגל סביב פתח הכיפה בתקרה ואולי הם מסמלים כוכבים.

ארון הקודש: מוגבה מרצפת אולם התפילה במטר, ושוכן בגומחה חצי עגולה מחופה בלוחות עץ. סוג של אפסיס. דלת נסתרת בגומחה מובילה לחדר אחורי, המקיף את גומחת ארון הקודש ונועד לאחסון תשמישי קדושה ולכיור לנטילת ידיים לשירות הכהנים העולים לברכת כהנים בתפילת שחרית.

אמנות: בבית הכנסת כמה יצירות אמנות. בצמוד לארון הקודש ניצבת מנורת ברזל בעיצוב האדריכל ישראל קומט, מתכנן הבניין שעיצב גם את עמוד התפילה ואת ארון הקודש עצמו. המנורה מורכבת מאותיות המשפט "הנרות הללו קודש הן". את הבמה מקיפה סדרה של עבודות מתכת רקועה, שיצר אמן בוגר בצלאל – יעקב בן שלום (יליד ירושלים, 1932, שהיגר מאוחר יותר לארה"ב והמשיך שם כאמן פעיל). לעזרת הנשים מחיצת מתכת שגם היא יצירת אמנות בפני עצמה, שיצר האמן עמנואל סלע (עבודת קיר שלו נמצאת בקולנוע רון ברחוב החלוץ בהדר הכרמל).

תאורה ואוורור: הבניין מפנה חלונות גבוהים לכיוון צפון ודרום ומאפשר לבד מנוף יפה לנחל לוטם גם אוורור מצוין ותאורה טבעית בשעות היום. בשנות השמונים שולבה באופן מתוחכם מערכת מיזוג אוויר בבניין מבלי לפגוע בו: חלק מהמיזוג שולב בתקרה מונמכת מתחת לעזרת הנשים, וחלק שולב בגוף התאורה העגול והגדול שמתחת לכיפה וניצל באמצעות תעלות את המרווח הצר שהיה בין גוף התאורה ובין התקרה. גופי התאורה הם הפרטים היפים בבניין. גופי התאורה הצמודים לקירות עוצבו על ידי האדריכלים ובוצעו במפעל גולדשמידט את שובה – מפעל שהתמחה בגופי תאורה ובין השאר ביצע גם את גופי התאורה המרשימים בתאטרון ירושלים (בתכנון האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון, גיל – שעל גופי תאורה אלה כתבתי כאן). גופים דומים עיצב קומט גם בבניין ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים – בהם התמקדתי ברשימה שכתבתי כאן.

.

IMG_5462

סקיצה מוקדמת שיצר האדריכל ישראל קומט בשנות ה-60 (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

(2) האדריכל:

"הוא למד בוינה אצל אדולף לוס וממנו הוא הביא את האדריכלות הנקייה, הפונקציונאלית ותשומת הלב הגדולה לפרופורציות", מספר האדריכל יחיאל קומט, בנו של ישראל קומט ובעצמו אדריכל שמתמחה בתכנון בתי כנסת. "מאוד חשוב היה לו להימנע מקישוטיות מיותרת, זאת בעקבות המשפט שניסח לוס שה'קישוט הוא פשע'".

את המידע שצברתי על קומט כינסתי בקצרה בערך בויקיפדיה. הוא נולד בווינה ב-1912 וב-1933 עזב אותה ועלה לארץ ישראל בה עבד כאדריכל עד 1985. הוא נפטר בחיפה ב-1987.

יחיאל קומט טוען שבית הכנסת שתכנן קומט האב בקריית שמואל הוא פסגת יצירתו, שם שילב בין מבנה מודרני ובין ארון קודש עתיק שהובא מאיטליה. "לבית הכנסת בקריית שמואל יש עוצמות גדולות יותר, אלא שכאן הקווים המודרניים מודגשים יותר, מבנה עם פרופורציות רגועות, מלבניות וריבועיות, כאלה שמאפיינות את האדריכלות שדוגלת בפרופורציות והתאמה למקום ולנוף".

ניצלתי את העובדה שיחיאל קומט מתמחה בתכנון בתי כנסת, ושאלתי אותו להיכן נעלמו הכיפות מבתי הכנסת החדשים. "הכיפות מתאימות יותר לבתי כנסת גרנדיוזים. הכיפה השטוחה אין לה כבר תפקיד אקוסטי כפי שהיה לכיפה שעוצבה כחצי ספירה, אלא רק התכתבות עם מורשת אדריכלית. נוסף לכך, יש גם את עניין התקציב. הכיפה מייצגת אדריכלות אקלקטית והיום הקווים והגישה שונים, וככה זה גם בכנסיות שבונים היום, שכמעט ולא תמצא בהן כיפות כפי שהיה בעבר. בנוסף, בבתי כנסת מוארכים קשה לעשות כיפות, אבל אני למשל יוצר כיפות בצורה אחרת, כפי שתוכל לראות בבית הכנסת 'ניגוני חיים' בפתח תקוה". (טרם ראיתי את הבית כנסת הזה). בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לוועד בית הכנסת שאיפשר לי לבקר ולצלם וכן לאדריכל יחיאל קומט על החומרים שהעמיד לרשותי.

.

IMG_5458

פרספקטיבה של המבנה (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

IMG_5471

שנות ה-60 (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

1280px-Haifas01

2014

.

DSC05857

הכניסה לבית המדרש

.

DSC05855

התכנון מודולורי (על פי מידות קבועות)

.

DSC05856

הכניסה לבית הכנסת דרך גשר 01

.

DSC05854

הכניסה לבית הכנסת דרך גשר 02

.

DSC05853

בית הכנסת נקרא גם היכל יעקב

.

DSC05844

אולם המבואה כולל מדרגות רחבות במיוחד המובילות אל אולם התפילה

.

DSC05840

בלוח המודעות 01

.

DSC05843

בלוח המודעות 02

.

DSC05841

בלוח המודעות 03

.

DSC05776

אולם המבואה העליון לאולם התפילה (שמימין). הדלת במרכז מובילה לעזרת הנשים העליונה ומעליה פסוק המתייחס להר הכרמל

.

DSC05779

מבט חזרה אל הכניסה לבניין ולרחוב דרך הים

.

DSC05778

ריצוף

.

DSC05780

עגול: החלונות בחדר המדרגות המקשרים לעזרת הנשים הם עגולים

.

DSC05782

עזרת הנשים

.

DSC05786

מחיצת מתכת 01

.

DSC05783

מחיצת מתכת 02

.

DSC05788

מבט מעזרת הנשים על עזרת הגברים

.

DSC05787

מבט כללי על אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

DSC05784

כיפה שטוחה

.

DSC05797

סורג המתכת

.

DSC05795

הנברשות הן תוספת מאוחרת אך בעיצוב מקורי בו עשה קומט שימוש בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים

.

DSC05792

המנורות הצמודות לקיר הן מקוריות, ויוצרו במפעל גופי התאורה גולדשמידט את שובה

.

DSC05838

בעזרת הגברים שטיח אדום מוביל אל ספסלי הישיבה וארון הקודש

.

DSC05800

הכיפה נשענת על ארבעת העמודים (בתמונה מופיע אחד מהם)

.

DSC05803

גוף התאורה העגול מרוחק מהתקרה בכמה ס"מ ובחריץ ההיקפי מוזרם אוויר קר בקיץ וחם בחורף דרך תעלות מיזוג אוויר זעירות

.

DSC05832

אור 01

.

DSC05814

אור 02

.

DSC05817

גומחת ארון הקודש מחופה בלוחות עץ ומוגבהת ממפלס אולם התפילה

.

DSC05833

ארון הקודש נפתח: הגבאים בודקים את ספרי התורה

.

DSC05829

מוציאים ספר תורה

.

DSC05830

מחזירים את ספרי התורה

.

DSC05813

הפרוכת הלבנה והחגיגית נתלתה במיוחד לכבוד סוכות

.

DSC05811

מנורת חנוכה בעיצוב האדריכל ישראל קומט

.

DSC05812

הקדשה

.

DSC05827

מאחורי גומחת ארון הקודש יש חדר נסתר לאחסון…

.

DSC05826

…ולנטילת ידי הכהנים

.

DSC05824

מבט אל אולם התפילה מכיוון ארון הקודש

.

DSC05808

למטה הגברים ולמעלה הנשים

.

DSC05804

הנברשת – תוספת מתחילת שנות ה-80

.

DSC05805

שלוש נברשות בכל צד

.

DSC05821

הבמה מוקפת בלוחות מתכת רקועים

.

DSC05819

אחד הלוחות

.

DSC05820

הקדשה

.

DSC05835

בחלק האחורי של אולם התפילה לוחות זיכרון

.

DSC05851

במפלס שמתחת לאולם התפילה יש אולם נוסף שנועד גם הוא לתפילה (ולכן בקצהו ארון קודש) ולאירועים

.

DSC05845

גם כאן בולטים ארבעת העמודים

.

DSC05847

ארון הקודש באולם התחתון (גם מאחוריו יש חדר)

.

DSC05846

הריצוף מורכב ממרצפות טראצו פשוטות, אך הוא מאורגן כמו שטיח

.

DSC05850

תקרה אקוסטית בשילוב גופי תאורה

.

DSC05815

בית המדרש הקטן שבקצה הבניין משמש את המתפללים בימות החול

.

DSC05823

הנוף מאחד מחלונות בית הכנסת

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בית הכנסת בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) בית הכנסת במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ברק  On 24/10/2014 at 10:06

    הכיפה מאוד מזכירה את הכיפה של בניין צ'רצ'יל בטכניון? ידוע לךהאם זהו גם תכנון שלו?

    • מיכאל יעקובסון  On 24/10/2014 at 12:39

      את בניין צ'רצ'יל תכננו האדריכלים בנימין אידלסון ואריה שרון. כיפה שטוחה קיימת במבנים רבים בארץ.

  • רחל  On 15/06/2017 at 16:50

    אבקש להביא לידיעתכם כי יגאל דוד גרינץ ז"ל היה בנו של אחד ממייסדי ביכ"ס .הוא רקע בנחושת תמונות שתלן על הקירות.ותרם אותם.והשאלה:היכן הם?.אודה לתשןבתכם
    רחל -0544779408.rachelvermus@walla.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: