סיבוב בבית הכנסת בשדמות מחולה ועוד כמה מקומות

בדרך משם לפה עצרתי בכמה מקומות בבקעת הירדן ששווה להתעכב עליהם:

(1) בית הכנסת בהתנחלות שדמות מחולה שתכנן האדריכל טוביה קץ,

(2) מחנה ירדני נטוש שבצמוד אליו כפר אמנים ו/או ישיבת הסדר,

(3) סופרמרקט ב"מפגש הבקעה",

(4) בניין המתנ"ס בהתנחלות מעלה אפרים שבחזיתו עיצבה האדריכלית עדינה גלרטר עבודת זכוכית גדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ארון קודש

.

מפת התמצאות

.

(1) בית הכנסת בשדמות מחולה

הבניין שנחנך בראש חודש אדר תש"ן (1990), נמצא בנקודה הגבוהה ובמרכזו של המרכז הציבורי בהתנחלות. מבין כל המבנים, הוא הבולט הודות לצורת חזותו המשולשת – צורה בסיסית ופשוטה. לא רק מדובר בצורה פשוטה, אלא ברמיזה לייעודו של הבניין, בו מכוונים המשתמשים את לבם כלפי השמיים. לכן, קודקוד המשולש נמצא בחלקו העליון של מרכז המבנה.

פיתוח הנוף מדגיש אמנם את מרכזיותו של הבניין, אך הוא אינו פורמלי ומוגזם. העצים המגוונים מסתירים מעט את צורתו הפשוטה של הבניין וקשה לקבל מבט נקי ושלם שלו. שיפועי התקרה הם שיוצרים את צורת המשולש. המבנה עצמו סימטרי וכולל ציר מרכזי המקשר בין פתח הכניסה הראשי ובין ארון הקודש, ציר בו נפגשים שני חלקי התקרה המוטים כלפי מטה הן אל קצוות הבניין המרוחקים מהציר והן כלפי הכניסה. התקרה מרושתת בגופי תאורה קטנים היכולים להזכיר את הכוכבים בשמיים. אזכור לאותו ארגון של גופי תאורה ניתן למצוא כבר במבואת הכניסה המפולשת, המהווה אזור ביניים בין חיי היומיום בחוץ ובין העולם העליון אליו מכוונים בפנים הבניין.

ארון הקודש הוא המרכיב הבולט בבניין. היות והגעתי שלא בשעת תפילה בה מדליקים את האורות, יכול הייתי לראות באופן מודגש את כוונת האדריכל. מערך השיפועים של התקרה

176 מושבים לגברים ו-60 לנשים. בימים אלה עורכים ביישוב תכניות למימוש הרחבת בית הכנסת. כבר בתכניות המקוריות, כיוון האדריכל הרחבה עתידית: עזרת הנשים הקיימת תהפוך לחלק מעזרת הגברים, ולנשים יבנו שני אגפים חדשים משני צידי הבניין מבלי לפגוע בחזות הכללית. בגלל מחסור במשאבים כספיים הוחלט בינתיים רק לערוך שינויים זעירים מבלי לבנות יותר מידי, ובעיקר להתאים את המבנה לצרכים המשתנים (כמו שירותים עם נגישות).

.

חזית כניסה ייצוגית המודגשת באמצעות פיתוח הנוף

.

האדריכל טוביה קץ (יליד 1927) היה מדור האדריכלים הקודם שנמנע מיצירתן של קופסאות סתמיות. הוא היה מאחרוני האדריכלים שידעו כיצד להתייחס לתכנון בית תפילה. את ידיעתו בתחום ירש מהאדריכל יוסף שנברגר (1982-1912), מבכירי האדריכלים שתכננו בתי כנסת בישראל בעשורים שבאו אחרי הקמת המדינה, ושעל חלקם כתבתי כאן (חפץ חיים, בארות יצחק, כפר עציון, לביא. כמו כן עיצב את רחבת הכותל המערבי במתכונתה הנוכחית). שנברגר וקץ התמקדו בעיקר בעיצוב המסות שמהן הרכיבו את בתי הכנסת. לאחר שפתרו את נושא המסות, הקפידו על הקשר בין פנים הבניין ובין החוץ (קשרי מבט, תאורה טבעית) וכן במיקום גופי התאורה. למרות ששניהם היו אנשים דתיים, המבנים שעיצבו לא היו שמרניים והתאפיינו בחופש צורני ובהיבטים מסוימים אפילו חתרניים: כמו מיקום עזרת הנשים ועיצוב ארון הקודש. "טוביה קץ הוא תלמיד חכם ויודע לחבר את הדברים כמו שצריך", מספר הרצל כהן שליווה את הקמת בית הכנסת והתגורר בשדמות מחולה בין השנין 1989-1984. "מאוחר יותר הזמנתי אותו לתכנן גם את בית הכנסת במורשת, אבל בשונה משדמות מחולה, במורשת התחלפה ההנהלה, היו חילוקי דעות ואת תכנון הגג כבר ביצעה אדריכלית אחרת. העבודה התארכה 12 שנה ורק לפני שנתיים סיימנו במורשת את הבנייה". על קץ יש לו רק דברים טובים לספר: "אף על פי שטוביה כבר היה מוגבל בריאותית הוא היה מגיע כל פעם שהיה נדרש וגם מעבר לכך. הוא היה מעורב מאד. אני יודע מה זה שיתוף פעולה עם אדריכל ואתו זה היה פנטסטי. הוא גם היה מאד מדוייק: בתכנון בית הכנסת במורשת היתה טענה שהעלה אחד הרבנים, שהבניין לא פונה לכיוון ירושלים. הייתי בטוח שטוביה לא טעה כי הכרתי את אותו כדייקן, אבל התחלתי לבדוק את הטענה. התברר שאנחנו בדיוק פונים עם בית הכנסת דרומה לכיוון העיר העתיקה בקו אורך 222. הוא היה מאד מדויק".

פתרונות אקלימיים: הרצל האיר את עיניי, כי גג הבניין מורכב מתקרה כפולה שבין שני חלקיה מונחות סדרה של קורות בטון. החלל הריק בין הקורות מכיל אוויר כלוא, המבודד את אולם התפילה מהאקלים הקיצוני העוטף את הבניין. כמו כן, החלל הריק מאפשר מעבר מערכות כמו חשמל ומיזוג אוויר באופן פשוט וקל. בתוך בית הכנסת התקרה רציפה ואין רמז לאותו פתרון אקלימי, אך כשיוצאים החוצה ומביטים בחזיתות הצדדיות של הבניין, ניתן לראות כי האדריכל משך את הקורות אל מעבר לחזית, כך שהפתרון ייחשף לעין.

.

בחזית הצד ניתן לראות את הקורות הנושאות את הגג הכפול

.

הפתרון הקונסטרוקטיבי דרש יסודות עמוקים במיוחד בשתי נקודות, וזאת במטרה לשאת את הגג ואת המפתחים הגדולים. לכן, משני צידי הכניסה לבית הכנסת ישנם מעין מגדלים קטנים המהווים את העמודים הנושאים את הבניין. הרצל מספר כי בעת הבנייה, נחפרו הבורות ליסודות בנקודות אלה לעומק של כארבעה מטרים, דבר שייקר את הבנייה אך איפשר את צורת הבניין הייחודית.

תכניות עתידיות: לבקשת התושבים תכנן קץ מראש את פיתוחו העתידי של בית הכנסת. שני מרכיבים משמעותיים הוא תכנן לעתיד – אגף ספרייה שנועד לקום ממש מול הכניסה למבנה, וליצור באמצעותו מבואה בין הספרייה ובית הכנסת. החלק השני שגם טרם נבנה הוא תוספת של שני אגפים לעזרת נשים (זו שעכשיו התושבים התלבטו אם לבנות או לא). קץ הותיר חלונות רחבים בעזרת הנשים, כך שבעתיד ניתן יהיה להוסיף את האגפים מבלי לפגוע במבנה הקיים.

אמנות: האדריכל טוביה קץ היה מהאדריכלים האחרונים שהקפידו לשתף פעולה עם אמנים מוכשרים. בבית הכנסת בשדמות מחולה קץ שיתף פעולה עם האמן דן אליאס (2014-1946), מאמני עין הוד שנפטר שנה שעברה. הרצל כהן מספר כי האדריכל הוא זה שהביא אתו את האמן. תושבי היישוב התלבטו ובחרו את המילים שיופיעו מעל ארון הקודש ואליאס ביצע את העבודה בשיתוף פעולה עם האדריכל. "את התבניות הכין אליאס בפתח תקוה ובבניין עצמו ביצעו את היציקה עם בטון לבן וחצץ, כדי ליצור מראה של סלע. לאחר היציקה האמן סיתת את האותיות ונתן להן את הצורה הסופית. היתה שם טעות שהפסל לא לקח בחשבון את המהירות שבה יתייבש הבטון, הוא סיתת מאוחר מידי והיתה לו עבודה קשה מאד לסתת. היה צריך לדעתי להביא סתת פשוט ולא יותר, ואז העבודה היתה יוצאת טוב יותר".

בעולם נחשבת אדריכלות של מבני דת, כר פורה לאדריכלים והזדמנות לחופש פעולה המאפשרת יצירת מבנים מופשטים וניסיוניים. בארץ ניכר שניתן חופש פעולה לאדריכלים אפילו כשהוזמנו בשנות החמישים (שנות הצנע) ליצור מודלים קבועים לבתי כנסת, אך החל משנות השבעים חלה הידרדרות מהירה והיום קשה למצוא בתי כנסת שהביקור בהם הוא חוויה מיוחדת.

קץ ראה בפסגת יצירתו את בניין ישיבת ההסדר בשדמות מחולה, פרויקט שבנייתו מעולם לא הושלמה. הוא ניגש ב-1996 לתכנון בניין הישיבה על שטח קרקע בתחומי היישוב, המרוחק כמה מאות מטרים משורת הבתים האחרונה בצפון היישוב. בניין גדול הנשקף היטב למי שנוסע בכביש 90. הבניין נותר שלד חשוף ו-120 תלמידי הישיבה ממשיכים לאכלס קבוצת מבנים זמניים הניצבים בסמוך לבניין בית הכנסת. היות והבניין שתכנן קץ נמצא מחוץ לגדר היישוב, אך גם הוא עצמו מגודר בגדר ללא פרצות, לא יכול הייתי לבקר בו ולגלות למה הוא ראה בו את פסגת יצירתו.

.

שדמות מחולה הוקמה בחורף 1984, לאחר שקבוצה של חברים בחרה לצאת מהיישוב מחולה – היישוב הראשון בבקעת הירדן שהתאזרח (ינואר 1968). החברים בחרו להקים יישוב שיתופי ותפסו נקודה 3 ק"מ דרומית ליישוב האם. כמו מרבית ההתנחלויות, ובשונה מהקיבוצים למשל, אין כאן ייצור אלא רק מגורים וחינוך והכל מוקף גדר עם שערים חשמליים.

.

תודה לאליהו דוד, דוד שושני, יעקב בוקע, הרצל כהן ולרחל דיאמונד.

.

הבניין בעל חזות של משולש: צורה בסיסית, פשוטה ובולטת עם רמיזה לכיוון התפילה

.

מבואת כניסה מפולשת ובה אזור נטילת ידיים ולוח מודעות

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

בכניסה לאולם התפילה קירות בשתי הדפנות החוצצים עם עזרת הנשים, וכוללים ארונות שקועים לספרים

.

ירות האולם נוטים לכיוון המוקד המרכזי: ארון הקודש הניצב בקצה המבנה

.

חדירת האור הטבעי מעל ארון הקודש מקבלת הד טקסטואלי באמצעות שלוש מילים הבולטות מעל הארון "באורך נראה אור" (תהלים לו)

.

את הפרוכות עיצבו ביישוב ואת הביצוע ערכו בכפר פינס

.

ארון הקודש מוגבה מרצפת האולם באמצעות שלוש מדרגות המודגשות באמצעות שטיח קיר בגוון כחול בהיר

.

השראה? צילום של חדירת אור טבעי מהגג לקפלה בכנסיית רונשאן בתכנון האדריכל לה קורבוזיה, צרפת

 

.

קירות האולם מטויחים בלבן, התקרה עם טיח שפריץ וארון הקודש מודגש באמצעות שני פסי אבן משני צידיו

.

"כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" (תהלים לו)

.

הפרוכת המעטרת את ארון הקודש בתקופה שבין פסח ושבועות מתייחסת לעומר ולכן היא מעוטרת בשיבולים

.

מבט על האולם מכיוון הקיר הדרומי

.

(2) מחנה ירדני נטוש

הירדנים בנו באיכות גבוהה במיוחד את המחנות הצבאיים שלהם. למרות שהמחנות עומדים נטושים כבר שנים ואף אחד לא מתחזק אותם, המבנים טובים ושיני הזמן בקושי פגעו בהם. יש כמה וכמה מחנות כאלה ואחד מהם (אולי השלם שבהם) שוכן לא רחוק משדמות מחולה. היות ומבנים נטושים זה דבר משעמם, העדפתי להמשיך בדרכי. התעכבתי רק בשער הירדני הגדול עם שני הפתחים הקטנים להולכי רגל משני צידיו.

.

הכניסה למחנה הצבא הירדני הנטוש שסמוך לו נמצא כפר "ברוש הבקעה"

.

(3) סופרמרקט בבקעה

פתיחת סופרמרקט בבקעה לפני שנה היה אירוע מרכזי. לא רק למתנחלים שגרים בסביבה, אלא גם לערבים. איך אני יודע? כי בעת הביקור מרבית הקונים היו ערבים שביצעו קניות רגילות. לתושבי הערים סופרמרקט הוא דבר נגיש ופשוט, אך כאן החוויה של החנות הגדולה היתה חסרה. אני משער שהמכולות באזור נפגעו.

חבל שהיזם הסתפק במבנה שנראה כמו מחסן ולא היה עם השראה קצת יותר גבוהה. על רקע נוף הרי יהודה צומח המחסן הזה, שנראה לי שהרשויות היו צריכות למנוע את בנייתו.

.

סופרמרקט גדול ראשון בבקעת הירדן נפתח לפני שנה ב"מפגש הבקעה"

.

(4) מתנ"ס מעלה אפרים

בהתחלה רציתי להתעכב על המרכז המסחרי של היישוב, אך אחרי מחשבה שנייה בחרתי להציג את בניין המתנ"ס. במחלקת ההנדסה של המועצה המקומית מעלה אפרים לא ידעו לענות לי מי תכנן את הבניין. פניתי לאדריכל לו גלרטר שאשתו לשעבר, האדריכלית עדינה גלרטר, עיצבה את עבודת הזכוכית בחזית הבניין ב-1986. גם הוא לא ידע מי תכנן את הבניין.

.

מעלה אפרים היתה אמורה להיות עיר ולמרות שהיא מועצה מקומית, גרים בה רשמית רק 1,800 תושבים. בתכלס היא נראית כמו עיירת רפאים נטושה. בתמונה: מבנה המתנ"ס הענק

.

בחזית הבניין עבודת זכוכית שיצרה האדריכלית עדינה גלרטנר בשנת 1986. העבודה מתייחסת לברכת יעקב לאפרים

.

קצת נראה כמו בית כנסת, אבל מדובר במתנ"ס

.

בכניסה לבניין יש שלט קטן המציין את שם האמנית

.

מבט מלמטה על הבניין

.

במרכז השלט: לשכת התעסוקה

.

פח זבל עם סמל היישוב וברקע בניין המתנ"ס

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

.