סיבוב בשכונה של סלו הרשמן במעלה אדומים

בראיון שערכתי לפני שמונה חודשים עם האדריכל סלו הרשמן לצורך עבודה שכתבתי באוניברסיטה, חזר הרשמן והדגיש את כל אותם הרעיונות של גן מרכזי, כיכר ורחוב. הרשמן הסתובב פעם בפירנצה, ראה את הכיכרות שיצרו אבותינו ברנסאנס וביקש לשוב וליצור אותם בארץ ישראל: בגילה, בלוד, בגבעת שמואל וגם כאן במעלה אדומים: "בפירנצה שנבנתה לפני 600 שנה, אתה הולך ואתה מרגיש את הרחוב ופתאום נפתחת לך כיכר וכן הלאה והלאה. אתה מסוגל לעשות את זה בארכיטקטורה חדשה ולא משנה מה החומרים אבן או זכוכית או ברזל – אבל כאן זה לא נעשה וזה הדרדור שנוצר היום באורבניזציה ברוב הפרויקטים שבונים אותם".

פרויקט המגורים שתכנן הרשמן בשנת 1981, באחת מהשכונות הראשונות בעיר אמנם לא הביא ליצירתו של רחוב וכיכר, אך כן הצליח ליצור חלל ציבורי משותף ומוצלח למדי ההופך את השכונה הקטנה לקיבוץ פרברי על ספר המדבר.

.

חזית חיצונית הפונה אל הרחוב ההיקפי אל מחוץ לשכונה

.

לפני שהגעתי לשכונה, קבלתי הקדמה ממישהו שמכיר את המקום היטב, שמדובר באחת השכונות הקשות במעלה אדומים וכולם שוברים את הראש איך להרים את השכונה. חשבתי שאני הולך לבקר באיזו שכונת עוני מסוכנת ולכן ההפתעה שלי היתה כפולה ומכופלת שלא רק שהשכונה לא מתקרבת למראה של שכונת מצוקה אלא שמדובר באחת משכונות המגורים היפות ביותר שבקרתי בהן עד היום.

בזמן שבקרתי במקום בשעת בוקר מאוחרת, לא היתה פעילות ערה בשכונה – הילדים בגנים ובבתי הספר והמבוגרים בעבודה, למעט אחד מהדיירים שהשתוקק לחזק בי את הדעה כי בכל זאת מדובר בשכונה עם מצוקות חברתיות קשות. הדייר טען, שהבעיות החברתיות נובעות מההבדלים האתנים בין קבוצות האוכלוסיה המתגוררות במקום – דבר שיוצר לא מעט מתחים בין הקבוצות השונות.

היות ואני לא סוציולוג ולא דיקטטור – אין לי את היכולת לתקן בשלב זה את הבעיות האלה (או שכן), ולכן אותי העסיק יותר ההיבט הפיסי של השכונה. אני לא רוצה להתייחס כאן למאפיינים האסתטים בהם עשה הרשמן שימוש (רק להיבט הזה ניתן להקדיש רשימה שלימה), אלא להצבת המבנים והתוצאה של הפעולה הזו. ראשית חשוב לציין שתכנית המתאר לעיר תוכננה במשרד לייטרסדורף-גולדנברג כשהאדריכלית האחראית לפרויקט הייתה רחל ולדן שתכננה באופן מוצלח למדי ישובים נוספים ברחבי ישראל.

על פי תכנית זו, קיימת הייתה הפרדה מוחלטת בין הולכי הרגל לבין התנועה המוטורית, כשבין שכונות המגורים מתפתל לו ציר תנועה שכונה בתכניות המקוריות וגם היום "ציר המטרונית", היות והוא תוכנן לתחבורה ציבורית קלה שתשרת את תושבי העיר. הציר תוכנן כטבעת מעגלית והודות לכך היה צורך בציר תנועה חד סטרי בלבד כזה שאינו תופס מקום מיותר. כך, יצרו המתכננים עיר בה נעים ונח להסתובב ברגל, ללא חשש וללא זיהום אוויר מיותר. המטרונית בסוף לא יצאה אל הפועל, אך הציר הושלם על כל חלקיו (כולל גשרים ומעברים תת-קרקעיים) ואף המתכננים שבאו לאחר השלמת התכנית המקורית ובהוראת העירייה – המשיכו את הרעיון גם לשכונות החדשות. הציר נשמר ומשרת היום את הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. אם בעתיד ימצאו לנכון להשקיע בכיוון – אז לעירייה יתאפשר לשלב את המטרונית תוך כמה שעות מבלי לבצע שינויים משמעותיים (אם בכלל) בעיר.

הרשמן יצר מודל דירה אותה שיכפל במראה, כשבין שתי הדירות הוא קבע את חדר המדרגות לו הוא העניק חזית אטומה הבולטת אל החוץ, ובקומת הקרקע מודגשת באמצעות בליטה המסוככת על הכניסה לבית ויוצרת "מקום". את היחידה הזו של שתי דירות+חדר מדרגות שיכפל הרשמן, וכך יצר מבנים עם שתיים או שלוש זוגות של יחידות דיור – מה שאומר שלפעמים בבניין אחד יש שתי כניסות ולפעמים שלוש כניסות.

את המבנים האלה הוא הציב בשתי קבוצות: קבוצה אחת ניצבת בטור מקביל לציר המטרונית. הקבוצה השניה הוצבה מולה, רק שבמקום בטור ישר, כל שני מבנים הוצבו בצורת האות V וכך נוצרה סדרה של 4 חצרות פנימיות המוגנות על ידי המבנים העוטפים אותם מפני רוחות רעות וכן מדגישות את האינטימיות השכונתית. יחד עם זאת, ה-V אינו שלם ונקודת החיבור בין שני המבנים נותרה מרווחת, כך שיתאפשר מבט מהחצר הפנימית אל הנוף המרהיב שמצפון-מערב למעלה אדומים.

נוסף לכך, הרשמן אוהב כניסות דרמטיות למתחמים שהוא יוצר (כמו לדוגמא בבניין הסינמטק בתל אביב ובשכונת שתכנן בגילה) וגם כאן יצר הרשמן כניסות שאי אפשר להתעלם מהן: במספר נקודות בשכונה יצר הרשמן בין מבני המגורים מעברים להולכי רגל המתחברים לציר המטרונית או למגרשי החניה. החזיתות הפונות למעברים אלה מתנשאות לגובה של 4 קומות והן אטומות. ציפוי האבן המסנוור והגובה הרב יוצרים כניסה דרמטית ומרשימה לשכונה שנראית לי מאד מוצלחת, לא מעט הודות לפיתוח הנוף המושקע והמטופח באופן חריג על ידי העירייה.

בראיון שערכתי עם הרשמן בזמנו על תכנון עירוני, הרשמן חזר והדגיש מספר עקרונות שכיונו אותו בתכנון השכונות שתכנן במהלך השנים: "…הפרויקט המשמעותי של בינוי ערים היה בגילה. הרעיון היה נורא פשוט: אני הלכתי והסתובבתי כי אמרו לנו לקחת אלמנטים של ירושלים. ואז נורא התרשמתי מסמטאות ומחצרות גדולות שיש בשכונות. הרעיון המרכזי היה להפריד בין התחבורה לבין הולכי הרגל, וכך עלה לי הרעיון ליצור משבצות של חצרות גדולות, כשהחניה כלפי חוץ והשערים מכניסים לשכונות. האלמנט הזה עבד והילדים משחקים בתוך זה ולא צריך להשגיח שהילד יחצה את הכביש. זה פרויקט שפורסם הרבה מאד, והוא יסוד לתחום של בינוי ערים בישראל. מאז, עשיתי עוד כמה פרויקטים בבינוי ערים שבהם הקפדתי מאד ליצור את התחושה של הרחוב והכיכר. אני חושב שזה לא קיים יותר בארכיטקטורה הישראלית ואם זה לא קיים – אז אין בינוי ערים. מרקם עירוני מבוסס על סמטאות ורחובות ואלמנטים שנפתחים ואלמנטים שנסגרים, והיום בינוי הערים הישראלי התגלגל תחת ההשפעה של הכלכלה".

מעלה אדומים אמנם הוקמה מעבר לקו הירוק, והדבר כידוע נתון למחלוקת, אבל אם ננתק את הנושא הפוליטי מהתכנון שבוצע כאן, אפשר ללמוד כיצד תכנון פשוט מאד וטיפוח השטחים הציבוריים – יוצרים מקומות שקל מאד להתחבר אליהם ובכוחם לחבר בין אנשים. הבעיה בשכונה כיום היא לא פיסית – כי בהיבט הזה המצב יותר ממצוין, הבעיה היא חברתית ולכך יש פתרונות אחרים, שגם כאן כמובן יש לאדריכל דעה ותפקיד, אבל זה כבר לרשימה אחרת.

.

מיקום השכונה בתכנון אדר' סלו הרשמן במעלה אדומים: הצבת המבנים יוצרת חצרות משותפות הנתחמות על ידי בתי המגורים ויוצרים מדשאה מרכזית כמו בקיבוץ

.סרטון קצר שצלמתי כאן:..

חזית הפונה אל מחוץ לשכונה במבנה טיפוסי  חזית הפונה אל החוץ 01

.

חזית הפונה למגרש החנייה

.

קטע בחזית

.

חזית פנימית (כזו שפונה לחצר המשותפת שבמרכז השכונה) 01

.

המדשאה במרכז המתחם בתכנון אדריכלי הנוף ליפה יהלום ודן צור

.

לשכונה מספר כניסות "רשמיות" בהן יצק האדריכל מנומנטאליות מסוימת. המדובר הוא בכניסה מבעד לשני גושי בניינים כשהחזיתות הפונות לכניסה אטומות וחלקות וממסגרות לעומד בתוך השכונה (בתמונה) את הנוף

.

חזית אטומה 01

.

חזית אטומה 02

חזית אטומה – חלק אחד משני חלקי הכניסה הדרמטית (וישנן כמה כאלה) שיצר הרשמן בכניסה למתחם

.

רועי למרגלות חזית אטומה ולוח מודעות חסר שימוש

.

פרט החיפוי

.

חוות דעת של אחד התושבים על קיר

.

האבן הנסורה הופכת לאלמנט מסנוור ולא כל כך מוצלח מהבחינה הזו, יחד עם זאת היא עמידה מאד ועומדת בפגעי הזמן

.

ירושלים של אבן וברזל

.

החלל המרכזי שבלב השכונה (וישנם מספר כאלה) מוצלח למדי ויוצר אווירה נעימה ואינטימית בקנה מידה אנושי

.

רועי עולה באחת ממאות המדרגות המצויות במתחם

.

אם אתם נכים או עם תינוקות בעגלה, כדאי להתרחק מהמקום, נגישות זה לא הצד החזק כאן

.

הרכבים נעים וחונים מחוץ לשכונה בעוד שבתוכה התנועה היא אך ורק להולכי רגל (מצוין לילדים ובכלל לבני אדם). שביל מרוצף מקשר בין הכניסות למבנים המובלטות בחצי קשת, ובמרכז השכונה מצויה שרשרת של גינות

.

כל כניסה למבנה בשכונה מובלטת בחצי קשת ובחדר מדרגות בולט עם חזית אטומה

.

ארובת חדר המדרגות האטומה

.

חזית הבניין הפונה אל תוך השכונה ובולט בה חדר המדרגות הורטיקאלי

.

כניסה מקורית לבניין: כיום, 30 שנה לאחר חנוכת המתחם, למרבית המבנים אין כבר תיבות דואר בכניסה אלא הן מרוכזות במבנה קטן בכניסה למתחם

.

עוד כתובת על הקיר (במעלה אדומים מתגוררים ירושלמים…)

.

המבנה הוא סימטרי ומשני צידי המדרגות גושי הדירות המתאפיינים בחלון עגול במרכז כל דירה     החלונות מלמטה

.

חלון עגול 01

.

חלון עגול 02  הרבה מחשבה הושקעה בסורגים…  גימור בחזית הבניין: מפגש אבן נסורה עם בטון חשוף    בכניסה לבית: תשלומים לועד-בית

.

בחדר המדרגות: עציץ

.

השמים הם הגבול (…או שלא)

-8-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 06/01/2011 at 9:12

    התיאוריה נשמעת מעניינת, המראות מכוערים. לא מפתה לגור במקום הזה.

    • מיכאל יעקובסון  On 06/01/2011 at 9:16

      הרשימה נועדה רק לתת מבט ראשוני, להבנה טובה יותר של המקום והדברים שנכתבו – יש גם לבקר באופן פיסי בשכונה עצמה.

  • שרון רז  On 06/01/2011 at 10:54

    דפנה הוציאה לי את המילים מהגרון. שיר גדול, קליפ נהדר של סיום, סרט ענק, במאי נפלא, לוקח את זה לפייס. זה היה הרבה יותר מהנה מ-להסתכל בתמונות הפעם. רעיונות ותכנון נכון, זה אני מאמין לך, בטוח שהושקעה הרבה מחשבה ואולי היא מוצלחת. בתכלס, הכל בלתי יפה בעליל. הפתחים העגולים נחמדים, זה כן, אבל תראה את אחד מהצילומים למטה, עם הכביסה, החלון מאחורי העיגול נפתח רק בחציו, כי הוא הזזה ולא כיס או משהו אחר שנפתח כולו פנימה ואז נראה שבעצם זו ש-תולה את הכביסה די סובלת מהמקום הצר שיש לה. נורא.

  • עירד  On 06/01/2011 at 11:42

    כפי שלעיתים מכונה עבודתה של עדה כרמי, זוהי ארכיטקטורה-יודיאקה במלוא עוזה. סימבוליזם של מניירות או-לה דה ירושלים של זהב.
    אין לדעת אם הוא הגרוע באדריכלי ישראל, אבל כל פעם שהוא מתייצב מאחורי אחת היצירות שלו, מיקומו ברשימה משתפר.

  • אסתר  On 06/01/2011 at 15:23

    מכיוון שאינך סוצילוג ארשום קריטריונים בסיסיים לבחינת התפקוד של ם המרחב הפנימי: לראות האם אנשים משתמשים בו? איך? עוברים? נעצרים לפטפט? יושבים לפקנק? משחקים עם הילדים? אילו אינטראקציות קורות בו? בתצלומים הכל שומם ולא מי-יודע-מה מתוחזק.
    יש ספר ישן וטוב שפורסם ע"י משב"ש "חיפושי דרך בבינוי השכונתי" שבוחן מבנן, חצר ורחוב במציאות היום יומית. קלאסי. יעזור לך להתבונן במרחבים השכונתיים.
    באשר לסלו הרשמן – לא נשכח ולא נסלח על מרכז אומנויות הבמה שתכנן בבאר שבע. היה צריך לכסות את העמודים בחלל האולם בגלל התעלולים האופטיים שלו. מומלץ למבקרים להביט קדימה באומץ כדי לא לשקוע בסחרחורת ובנפילות. על האסתטיקה לא נדבר כי קטונתי מלהבין בנושא.
    תמשיך לטייל ולשתף. זה מרתק.

    • מיכאל יעקובסון  On 06/01/2011 at 15:28

      אסתר, אני מודה שאם הרשמן לא היה בונה יצירות שזכו לכל כך הרבה קיטונות ושנאה כמו האולם בבאר שבע, הסינמטק בתל אביב או מרכז התרבות בגבעת שמואל – אז אולי לא הייתי מתייחס אליו, אבל זה מאד מושך לכתוב דווקא על כזה אדריכל תוך שימוש במשקפים ורודים.
      בעת הביקור במעלה אדומים לא היו אנשים במקום, ולכן לא יכלתי לבדוק את כל אותם פרמטרים שציינת. מהשיחה עם הדייר היחידי שהיה במקום ומוכן היה לדבר, עלה כי החצר המשותפת מאד מוצלח אך כל קבוצה בו מתנהלת באופן ניפרד ואין עירוב בין הרוסים / אתיופים / ישראלים ותיקים. היות ולא ראיתי אז לא נכנסתי לזה והסתפקתי במה שראיתי.

  • אפרת_מזרחי  On 22/01/2015 at 23:35

    השכונה שאני גרה בה…
    את המקומות היפים בשכונה כנראה שעוד לא ראית 🙂
    הבניינים עצמם מכוערים בצורה מזעזעת…אבל הדבר היחיד שמציל את השכונה "הישנה" ככה כולם קוראים לה, זה הפארקים הענקיים ויש גם כמה פארקים מיוחדים, הנופים שמשקיפים לירושלים מצד אחד ולירדן מצד שני והאנשים (המגוונים בהחלט!!) המקסימים שגרים כאן כמו
    משפחה אחת גדולה (-:
    נ.ב
    דווקא השכונה הזאת מתאימה בהחלט לנכים—> התמונה עם המדרגות, בדיוק בצד השני יש דרך להולכי רגל (כמו כביש) שמאפשר גם לרכבים להיכנס לממש תוך השכונה עצמה.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: