סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן

.

ורנר יוסף ויטקובר (1998-1903) היה מהאדריכלים המוערכים ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית. הוא תכנן בתי מלון, מוסדות אקדמים, שכונות ובתי מגורים, מוזיאונים, בנייני משרדים, בתי כנסת, בתי ספר, חדרי אוכל בקיבוצים ועוד. על מגדל המגורים בקיראון שתכנן, פרסמתי ב-Xnet מאמר לאחרונה. בשנות ה-50 הוזמן לתכנן את תכנית האב לקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב. בשנותיו המאוחרות, החל מ-1974, עבד בשותפות עם שני אדריכלים: ישראל שטיין ואריה אדיב. שטיין תכנן את גילמן ואת התאומים של מדעי החיים ואדיב תכנן את אולם הספורט ליד הבריכה.

מהשותפות המשולשת נותר שטיין היחיד בין החיים. לכן ניצלתי את ההזדמנות לשאול אותו כמה שאלות על תכנון הבניינים.

.

.

מיכאל יעקובסון: כיצד ניגשתם לתכנן את הפרויקט?

ישראל שטיין: "כשהתחלנו את התכנון ב-1968 לא היתה פרוגרמה, אלא היו רק שטחים ומסגרת תקציבית. עד אז, שכנו המחלקות מיקרוביולוגיה, ביוכימיה וזואולוגיה במבנים באזור אבו כביר שבדרום העיר ואלה המחלקות שלמענן תוכננו המבנים ומרכיבות את הפקולטה למדעי החיים. הרוח החיה בפרויקט היה פרופ' בר-כוכבא, לא היה לי או למשרד ניסיון בתכנון מעבדות ואני ישבתי עם כל ראש מחלקה כדי ללמוד את הצרכים. היום פרוגרמה לכאלה בניינים תמלא כמה כרכים, אבל בזמנו ישבתי עם ראשי המחלקות וחלקם רשמו לי על דף נייר בזמן הפגישה את הפרוגרמה הרצויה. עם ראש המחלקה לביוכימיה לא ישבתי, כי באותה העת הוא היה בארה"ב, אבל ממנו קבלתי את הפרוגרמה הכי יפה. הוא שלח לי בקשה: 'תוציא לי מקסימום של מעבדות סטנדרטיות, כי היום החוקרים אין להם שיטת עבודה מוגדרת אלא כל חוקר מקבל מעבדה'".

מ"י: מה תכננתם בשלב הראשוני?

י"ש: "התכנון היה ל-4 מבנים, שני זוגות, כשבין המבנים תוכנן לקום 'בית חיות' [לצורכי ניסויים, מ"י] ומעבדה גרעינית. התכנון היה למבנים בני 6 קומות על קומת מרתף ועם אפשרות לתוספת קומות".

מ"י: באילו אתגרים נתקלתם במהלך התכנון?

י"ש: "למדתי הרבה מהעבודה והיה מרתק. לא היה לי ניסיון ונעזרתי הרבה באדריכל יוסף מושלי. נדרשנו למבנים מאד קומפקטיים כי רצו גם אולמות הרצאה, מעבדות הוראה ומעבדות מחקר. באותה תקופה מעבדות מחקר היו ממוקמות לאורך החזיתות וכל ארובות הצנרת, תעלות האוורור והעמודים היו ממוקמים משני צידי הפרוזדור – זה היה נח קונסטרוקטיבית אך לא איפשר ליצור אולמות גדולים. בעיה נוספת ועיקרית שקובעת הרבה בבנייני מעבדות היתה מיקום המנדפים. [מנדף הוא ארון עם מאוורר שמושך מחדר המעבדה את הגזים המצטברים במהלך הניסויים הכימיים ומושך אותם עד לגג שם הוא פולט את הגזים אל האוויר הפתוח, מ"י]. בבניין קומות המנדפים הם מאד בעייתיים, כי יש צורך בקרוב ל-100 מנדפים והתעלות יוצרות מסה גדולה והבעיה היא היכן למקם אותם. בחרתי לתכנן בגישה שלא היתה מקובלת בזמנו. יצרתי מיפתח של 14 מטרים שכולל מעבדות משני צידיו של מסדרון אמצעי והקונסטרוקציה נמצאת בחזיתות החיצוניות. בחזיתות בין החלונות מיקמתי ארובות לתעלות המנדפים, כך שלכל יחידת מעבדה יש בחזית חלון בחצי מהשטח והחצי השני נועד למנדפים. באופן זה הוצאנו את כל הצנרת אל מחוץ למבנה וזה מה שאיפשר למקם בקומת הקרקע אולמות הרצאה גדולים ובקומה הראשונה למקם מעבדות הוראה גדולות".

"היה לנו משרד מהנדסים מצוין 'מילר-שנבל-צחר' [משרד שהוקם ב-1957 והשתתף בין השאר בתכנון משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, התחנה המרכזית החדשה, שיכון רבע קילומטר בבאר שבע, דיזינגוף סנטר,  מבנים בקמפוסי האוניברסיטה העברית, הטכניון, חיפה ות"א וכן את בניין בצלאל בהר הצופים, מ"י] וכדי לפתור קונסטרוקציה של 14 מטרים השתמשנו בקורות בטון טרומיות ומעליהן יצקנו רצפת בטון דקה. שנתיים לא ישנתי טוב, כי חששתי שעלול להתברר שבגלל המפתחים עלולות להיות רעידות שנובעות מתנועת משאיות בסביבת המבנה. תנועות כאלה היו יוצרות בעיות למיקרוסקופים במעבדות. את יחידת המיקרוסקופים שזה הדבר הכי רגיש, מיקמנו במרתף הבניין, על יסודות נפרדים מאלה של הבניין".

מ"י: מה השתנה בסוף מהתכנון המקורי?

י"ש: "מארבעת המבנים שתכננו, נבנו רק שניים. מגדל מדרגות החירום בחזית המערבית נוסף לאחר שבוטלו שני המבנים והיה צורך במדרגות נוספות".

מ"י: מדוע המבנים דומים, הרי בקמפוס לא נהגו להעתיק מבנים?

י"ש: "הפרוגרמות היו זהות ולכן הבניינים דומים. נוסף לזה חיפשנו סטנדרטיזציה במטרה להפחית עלויות. בהמשך שנות ה-70 עברה לבניין המחלקה לביוטכנולוגיה של פרופ' קציר ולכן נוספה קומה לבניין".

מ"י: לכל מבנה יש שתי כניסות, אחת פונה לשדרה המרכזית ושניה פונה לחלק האחורי. מול הכניסה יש גרם מדרגות חצי ספיראלי מאד יפה שמקשר את שתי הקומות הראשונות של המבנה, למה?

י"ש: "היות ובשתי קומות אלה מיקמנו את אולמות ההרצאה ומעבדות ההוראה, ריכוז הסטודנטים בהן גדול יותר ולכן הוספנו את המדרגות. במקור היה צמוד להן בקומה הראשונה גם לובי קטן עם מרפסת שהשקיפה על הכניסה, אך במהלך השנים היא נאטמה".

מ"י: מבין הפרויקטים הרבים שתכננתם, מה היה מיוחד בפרויקט הזה?

י"ש: "שני הבניינים שנבנו, הושלמו כמעט במקביל וזה היה עדיין פרויקט עצום מבחינת הגודל. זה היה אתגר כי בניין מעבדות הוא מאד מסובך וחיפשנו כל הזמן פתרונות כך שיהיה בניין גמיש לשינויים. הבניין גם תוכנן באופן אקלימי, דבר שהקדים את זמנו: בחזיתות הדרומיות והצפוניות יש מרפסת צרה שנועדה למילוט במקרה של תקלה במעבדה ומעבר ישיר לחדר המדרגות. ההצללה היא אמנם לא מלאה, כי קשה ליצור הגנת שמש מלאה, אך זה היה יותר טוב מהעדר. בחזיתות האחרות יש תריסי פריקסט קבועים שנועדו גם הם למנוע חדירת קרני שמש ישירות והן יצרו משחק מעניין בחזית. במקור תוכנן מרכיב הצללה נוסף מעץ בחזיתות הדרומיות שסובלות הכי הרבה מקרני השמש הישירות, אך הוא לא בוצע ולכן בחורף עדיין ישנה חדירת קרני שמש ישירה למעבדות".

מ"י: 40 שנה אחרי שהבניינים הושלמו, מה אתה חושב עליהם היום?

י"ש: "את השאלה הזו צריך להפנות למשתמשים בבניינים".

מ"י: יש משהו שהיום היית מתכנן בפרויקט אחרת?

י"ש: "לא חשבתי על זה, אבל אני מתאר לעצמי שבכל תקופה אדריכל מושפע מדברים שונים ואני אז הושפעתי מאד מהנושא האקלימי. אני מצטער שלא ביצעו את מערכת מיזוג האוויר המרכזית כמו שלא ביצעו בבניין גילמן. הדבר השני שאני מצטער עליו הוא שסגרו את האזורים הציבוריים שמיקמנו בקומה א' לצד מעבדות ההוראה, כדי לקבל עוד שני משרדים קטנים. דברים כאלה הופכים את הבניין לפחות אטרקטיבי".

.

.

בעקבות פרסום הרשימה, חזר אלי ישראל שטיין וביקש להוסיף כמה עובדות ועצות:

(א) "המחלקה הרביעית ששוכנת בבניינים היא המחלקה לבוטניקה".

(ב) "למתאבדים עדיף לעלות לגג, ולנשום משך רבע שעה את הגזים הנפלטים מהמנדפים, במקום לקפוץ".

(ג) "מיקום בלוני גז בכניסה, על גבי הכתובת עם שם הבניין, הנו סימן עצוב לתרבות באוניברסיטה. כנ"ל מיקום אוטומטים של ממתקים מול הכניסה הראשית, בתוך המדרגות המעוגלות".

(ד) "אחת הסיבות לאריכות החיים של הרבה אדריכלים, שהם לא חוזרים לבקר בבניינים אותם תכננו, זה חוסך הרבה כאב לב".

תודה
ישראל
.

מבט פרספקטיבי על בניין בריטניה (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

/

/

תכנית קומה (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

תכנית קומת קרקע (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

חזית מערבית (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

חזית צפונית (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

חתך (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

חזית דרומית של בניין בריטניה

.

חזית מערבית וצפונית של בניין בריטניה

.

הכניסה הראשית לבניין בריטניה

.

בכניסה

.

גגון הבטון מעל הכניסה לבניין שרמן

.

קיר פסיפס עם שם התורם בכניסה לבניין בריטניה

.

הפסיפס

.

המדרגות בכניסה לבניין

.

בניין בריטניה, מבט מכיוון צפון-מערב

.

חזית צפונית של בניין שרמן ובחזית גבעות הדשא שתכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור

.

קטע בחזית הצפונית הכוללת לבד ממערכת הצללה גם מערכת לפליטת גזים

.

הכניסה לבניין שרמן

.

תריסי הבטון בחזית המערבית

.

התריסים מקרוב

.

מדרגות המילוט בחזית בניין שרמן

.

מבט מכיוון המדרגות לכניסה לבניין שרמן

.

בכניסה

.

התריסים

.

בניין בית הספר לרפואה

.

נוף מגג בניין שרמן: הספריה המרכזית וברקע בתי צפון תל אביב, ארובת תחנת הכח רדינג והים

.

בניין בריטניה

.

אחת מארבעת היציאות למרפסת ההיקפית. הדלתות נשארות פתחות כדי להקל על אוורור חדרי השירותים ולאפשר למתאבדים קיצור דרך

.

שני פירי צנרות נמצאים בגרעין הבניין משני צידי המעברים הורטיקלים

.

המרפסת ההיקפית

.

מסדרון בבניין

.

במסדרון

.

במסדרון

.

מעבדת הוראה

.

גם עובר אדם מונח בצנצנת בויטרינה במעבדת ההוראה

.

שילוט

.

כיתה עם סטודנטיות

.

אייל במסדרון

.

בדרך החוצה: קיר פסיפס נוסף

.

וכם כאן יש מדרגות דומות עם אותן מכונות שתיה וחטיפים

.

המדרגות מלמעלה

.

הפקולטה למדעי החיים מציגה: פוחלצים ודגים חיים בקומת הכניסה

.

פוחלץ

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות של האוניברסיטה

*

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Dot  On 04/09/2012 at 10:11

    מה הסיפור של התריסים ובכלל כיוון הכניסה של אור יום מוחזר למבנה..

  • שביט  On 04/09/2012 at 16:25

    עוד שני בניינים מכוערים משנות השבעים
    אוניברסיטת תל אביב מלאה בגועל נפש הזה שנבנה עם המון בטון ורק מעט חשיבה על אסתטיקה וטוב טעם
    ישראל מלאה אנדרטות כאלה שנחשבות בחלק מהמקרים אלבני דרך בארכיטקטורה המקומית

  • tallyco  On 27/12/2012 at 13:37

    כל מה שכתבו לפני מאד נכון, והדוגמא הכי פשוטה: הנוף היפה ביותר קיים ממדרגות החירום (ועדיין לא הבנתי למה מפריעות לו המכונות של הממתקים?)

    • מיכאל יעקובסון  On 27/12/2012 at 13:45

      המכונות אמנם נותנות שירות לסטודנטים שיש להם כסף לקנות ממתקים, אבל הם לוקחים שטח ציבורי ומפריטים אותו. בנוסף, הם פוגעים בחזות הכללית של אולם הכניסה. תתארי לך ידחפו לאמצע הלובי של מלון הילטון שורה של מכונות שתיה. ואין הבדל בין מלון יוקרתי לבניין אוניברסיטאי – בשניהם עוברים מידי יום מאות מבקרים, רק שבהילטון יש הנהלה שנותנת כבוד למקום ולמבקרים ועובדת כמו עסק ולכן המלון המצליח ובאוניברסיטה לא ולא ולא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: