סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

הסיפור של מתחם הולילנד מתחיל בכלל בשדה קרב לחוף הים התיכון במלחמת העצמאות. בין נהרות הדם ששטפו את שרידי קיבוץ ניצנים, היתה מונחת גופתו של יעקב קרוך בן ה-24. הוא היה הבן הבכור של הנס קרוך, שנמלט מאירופה לארגנטינה כשהוא מותיר מאחוריו את אשתו שחוסלה במחנה השמדה. חמש שנים לאחר המלחמה, עלה קרוך הזקן לישראל והחליט לרכוש שטח אדמה בשוליים של ירושלים ובקרבת הגבול עם ירדן, במטרה להקים פה בית מלון לאורחים ובית מגורים להעביר בו את שארית חייו. המלון הצליח מהרגע שפתח את שעריו. קרוך גם הזמין את הקמתו של מודל ענק שהציג את בית המקדש השני וירושלים, שהפך לאטרקציה תיירותית. קרוך הזקן מת ב-1970 והמתחם עבר ליורשיו.

.

השנים חלפו. ירדן נעלמה מהשטח והמלון נבלע בין קניון מכוער לשכונה מנומנמת. ירושלים התפתחה והתמלאה בכל מיני אולמרטים, שולה זקניות ומשה ספדים. פרויקט "הולילנד 2000" שם לו למטרה למחוק את המלון ובמקומו להקים שכונת מגורים של מגדלים ומבנים מדורגים, שעוצבו ברוח הפשיזם של בניטו מוסיליני, ידידו ובן בריתו של היטלר שחיסל כמה שנים לפני כן את אם המשפחה.

.

האדריכל אורי שיטרית ששימש בתפקיד מהנדס העיר, התנגד נחרצות לפרויקט. אך בשלב מסוים שינה את דעתו והפך לתומך נלהב, ממש כמו ראש העירייה שלו – אהוד אולמרט. במהלך שלבי התכנון בקרתי אצל האדריכל ישראל רוזיו שהתגאה במודל הפרויקט שהיה מונח במשרדו והיה יציר כפיו. הייתי אז סטודנט וככה למדתי בזמן אמת שבמקצוע הזה יש אדריכלים שהפכו לעושי דברם של יזמים ואיבדו את חוש הצדק הסביבתי והחברתי וגם את החוש האסתטי (למרות שלרוזיו יש יכולת רישום מדהימה). אין פלא שהיום אין עוד כל אמון באדריכלים, ככאלה שבאו לשפר את איכות חיינו בעולם.

הפרויקט נבנה יחסית מהר אך עד היום הוא לא הושלם. עדיין נותרו כמה מגרשים שהבנייה בהם הופסקה, באחד מהם אמור היה לקום בית מלון. הדימוי של שורת המגדלים המכוערים הניצבת בראש מצוק ואיננה מתאימה לנוף הירושלמי הקיים הופיעה בכל מקום. אבל איך הפרויקט הזה נראה מבפנים?

.

הכניסה למתחם: קיר אטום בגובה 10 מטרים עם שער ברזל אטום וסגור

.

הסתובבתי מסביב, ראיתי את השערים, את הבורות בהם אולי יקומו בעתיד המגדלים הנותרים. יש שם כמה מערות קבורה נחמדות. נכנסתי למתחם ובמקרה היתה שם מי שאחראית לשיווק כמה דירות אחרונות שנותרו למכירה מהקבלן. פניתי אליה שתראה לי אחת מהן, דירה גדולה במגדל גבוה שתכנן משה צור. היא הסכימה ועלתה איתי למעלה. הדירה ענקית וכשיוצאים למרפסת הנוף הנשקף ממנה יפה: למטה עמק הצבאים ובאופק "גשר המיתרים" עליו אמר אורי לופליאנסקי בגאווה שזה "מגדל אייפל של ירושלים" (אחר כך עצרה המשטרה את לופליאנסקי בחשד לקבלת שוחד על הולילנד ולפני שנה הוגש נגדו גם כתב אישום). הבחורה סיפרה לי שיש בעיה בהולילנד, שכל הזמן דיירים באים ועוזבים ולכן יש חוסר יציבות.

ישבתי שעה קלה בגן היפה שבין המגדלים. בגלל ריבוי הדירות, היתה תנועה ערה מאד של תושבים שיצאה ונכנסה מהבתים וחצתה בדרך את הגן. יש גישה טובה לתחבורה ציבורית ולכן תושבים רבים מותירים את הרכב בחניון. הגן המטופח מתוחזק היטב ונראה שמתכנניו וגם הגננים, בחרו לעשות שימוש בצמחיה מגוונת יותר מזו שרגילים בה בישראל.

התכנית הכללית של המתחם היא טבעת מגדלים, הסוגרת על גן מטופח, שחוץ ממבנה היסטורי שכנראה עתיד לשמש לייעוד ציבורי אין בו משהו מיוחד. שתי כניסות לרכבים, מובילות לחניון תת-קרקעי ושביל הליכה מוביל מן החוץ אל החצר הפנימית המקשרת לכל המגדלים. ממערב שכונת מגורים וממזרח מצוק שמסתיים בכביש בגין ואחריו עמק הצבאים. במרחק של כמה מטרים יש את קריית הספורט עם מגרשי הטניס, הכדורגל והכדורסל, קניון מלחה ואזור תעסוקה. בתוך כל זה, נותר מתחם הולילנד מוקד ויזואלי בולט אך סגור. זה נשמע רע, אבל יש עוד המום שכונות כאלה בארץ, כי זה מה שיודעים אדריכלים כמו לרמן (רחובות ההולנדית היא דוגמה מובהקת לכך), מזור-פירשט (השכונה הירוקה בכפר סבא) או יסקי-מור-סיון (סביוני רמת אביב) לעשות.

אך לעומת כל הפרויקטים האחרים, הודות לפיתוח הנוף של הגן המרכזי, יש אווירה נעימה ומיוחדת בו. בכל מקרה, שווה לבוא ולראות את הפרויקט הזה. למרות שיש שער בכניסה שאולי נועלים אותו בשעות מסוימות, הרי שהכניסה היא (בינתיים) חופשית.

.

הטרסות המפורסמות שפונות אל הנוף, הפעם מבט מהצד

.

שער הברזל שותק כמו רעי

.

ועל יד השער: שלט הוראות. הציבור מתבקש להשקיע רבע שעה מזמנו לקריאה.

.

הולילנד מבט מאחור, מכיוון "הרחוב"

.

הכניסה המרכזית לפרויקט: מימין שרדו כמה עצים ומשמאל אתר בנייה מוקפא ממנו מזדקר המה שמו של משה צור

.

מבט לכיוון דרום-מערב מהכניסה לפרויקט. המגדל האחרון שולח חצי זרוע אל האוויר ולמרגלותיו מגרש ריק

.

מגרש ריק?

.

סמל הפרויקט על שלט בכניסה: "שכונה פרטית לאנשים כמוך"

.

מגדל ארץ הקודש

.

?

.

ככה זה אולי נראה בלילה

.

משפחה מאושרת כפי שמופיעה על אחד משלטי הפירסום בכניסה למתחם

.

כמה מערות קבורה יפות שחלקן לא נהרס מסתתרות עדיין בין המגרשים המיועדים לבנייה:

.

.

המגרש הריק עליו עתידים לבנות הוא לא בדיוק ריק. בתחומו אתר עתיקות

.

עם מערות קבורה

.

וגם מהן רואים את המגדל של משה צור

.

…וגם את של תשבי-רוזיו

.

הפרויקט במגש שמשמאל נעצר, אך השמות של המתכננים מופיעות בגאווה גדולה על הלוח

.

הפרויקט הבנוי הוא כישלון: התחלופה עצומה ובכל פינה שלטים "למכירה" ו"להשכרה"

.

.

ושוב משה צור

.

קשה לתפוס את הזיקפה של משה צור בפריים אחד. אם מעמידים את המצלמה באלכסון אז הרוב נכנס.

.

לובי הכניסה למגדל של משה צור

.

דירה ריקה שמצפה לקונה. יש כאלה עוד 24 דירות.

.

הנוף שווה: עמק הצבאים

.

מעגל תנועה והכביש שמפריד בין המתחם והשכונות הסמוכות

.

גשר המיתרים באופק, עוד אסון ירושלמי שאולמרט השאיר לירושלים.

.

אצטדיון טדי משתפץ ולידו הארנה החדשה ההולכת ונבנית

.

הווילה של מייסדי מלון הולילנד מנותקת היום מהמתחם וגם מהאדמה

.

חלק מהגן של הולילנד שנמצא היום בשטח יחסית פתוח כי במגרשים סביבו לא נבנו עדיין מבנים (אחד מהם עתיד להיות בית מלון)

.

במרכז המתחם מבנה אבן, שריד למתחם ההיסטורי. לפי התכנית הוא עתיד להיות סוג של מבנה ציבור.

.

.

פשיזם ישראלי במיטבו: קבוצת מבנים זקופים השולחים זרועות איש לרעהו

.

הגן יפה ומטופח, למרות שנראה לי שבעיקר הוא נועד להראות יפה ממרפסות וחלונות הדירות שלמעלה

.

שער לשמיים

.

?

.

אדריכלות ישראלית

.

דיירות

.

השכונה מוקפת מצד אחד במצוק ומצד שני בכביש רחב שמנתק אותה מהסביבה הבנויה. אבל אפשר לתקן את זה. אם רק ירצו.

.

בקצה השכונה הסמוכה רצועה ירוקה שבשטחה ניצב על עמודים בית פרטי ומוזר ששימש את בעלי המלון ושוכן היום מחוץ לשטח מתחם הולילנד

.

הבית. היום משמש כמשרד.

.

מבט מלמטה

.

ויחד עם בתי השכונה הסמוכה (רמת שרת)

.

קיר גבוה מפריד בית שכונת רמת שרת והכביש הרחב שאחריו מצוי מתחם הולילנד. מאחורי הקיר מתנשא המגדל שתכנן משה צור.

.

ואסיים בשיר:

.

.