סיבוב בבניין ראאב באוניברסיטת אריאל ובפרויקט סטודנטים לאדריכלות

בקמפוסים אקדמיים מקפידים ראשי האוניברסיטאות להקים בניינים חדשניים וייחודיים. הם יכולים להיות מבנים המעוצבים באיפוק יחסי והם יכולים להיות בניינים משוגעים לגמרי. באופן הזה הם דואגים לייצג את הקידמה וחופש המחשבה – הבסיס לכל מחקר אקדמי. בשונה מהקמפוסים של חמשת האוניברסיטאות הפועלות בישראל (תל אביב, ירושלים, רמת גן, חיפה ובאר שבע), ראשי אוניברסיטת אריאל לא הקפידו על מבנים ייחודיים, אלא הסתפקו במבנים טרומיים שנראים כמו קונטיינרים. הם גם דאגו להפקיד את העבודה בידיים של אדריכלים חסרי יצירתיות ולא ידועים.

יש יוצא מן הכלל: בניין ראאב שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין. אלא שהפרויקט אמנם הופקד בידיים של אדריכל ידוע ומצוין, אך משום מה בן חורין המשיך את השפה המקומית ויצר קונטיינר. הוא חושב שהבניין "סולידי" כלשונו, אך לדעתי הוא אחד הבניינים היותר משעממים שהוא תכנן. בתיכון אורט יד לבוביץ בנתניה שתכנן בן חורין, יש בכל בניין במתחם התיכון, כולל אולם הספורט שם, הרבה יותר יצירתיות ומקוריות ממה שיש כאן בבניין ראאב. ביד לבוביץ יש טיפול עשיר בחזיתות, מגוון אזורי שהייה, פתרונות קונסטרוקטיבים מקוריים וחדשניים, טיפול בפרטי בניין שנראים גם היום כחמישים שנה לאחר שנבנו – חדשניים באופן יוצא מן הכלל, וכמובן – שילוב אמנות באדריכלות, כששילב את רות צרפתי-שטרנשוס ביצירת רשת סורגים לאולם הספורט. כאן באריאל אין כמעט זכר לכל אותו עושר. גם אחרי שיחה עם בן חורין, הוא לא הצליח לשכנע אותי.

כתבתי כבר על בניינים רבים באוניברסיטאות בארץ וגם על בניינים רבים שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, אבל לא כתבתי אף פעם על בניין שתכנן בן חורין באוניברסיטה. יש רק אחד כזה והוא נמצא באוניברסיטת אריאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

באריאל

.

(1) ביקור

אריאל היא העיר הישראלית היחידה בשומרון. היא הוקמה ב-1978 וכבר ב-1982 נוסדה בה מכללה, שתפקדה בשני העשורים הראשונים לקיומה כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן. היא הפכה לאוניברסיטה בצעד שנוי במחלוקת, והיא עדיין מנסה למצוא את מקומה האקדמי.

אריאל היא העיר היחידה בישראל שמגודרת כולה עם שערים. חוץ ממנה יש גם את מעלה אדומים – שתיהן מעברו השני של הקו הירוק. לכל העיר יש רק שני שערים פתוחים למעבר. השערים מאוישים בשומרים הבוחנים כל מי שנכנס. הגידור נועד להשרות אווירת ביטחון בקרב התושבים וכן בקרב עובדי ותלמידי האוניברסיטה ואולי גם להגן מפני רבבות הרוצחים המאיימים על החפים משפע החיים במכלאה שבנו לעצמם. נכנסתי דרך השער הסמוך לכביש 5. המשכתי על הכביש הדו-מסלולי שהיה ריק ממכוניות, כשמימיני מטעים של עצי זית ומשמאלי בתי העיר, כשבולט בהם פרויקט המגורים הגדול שתכנן פה משה צור בתחילת שנות ה-80. זה פרויקט שנראה גם היום מוזר ותלוש וראוי לרשימה נפרדת.

אחרי 15 דקות נסיעה (אריאל צרה וארוכה) הגעתי לקמפוס. עצרתי את המכונית בין שני אתרי בנייה. ממזרח אתר בנייה של בניין מדעי הטבע שנמצא בשלב היסודות, וממערב בניין הספרייה המרכזית הנמצא בחלקו בשלב גמר שלד ובחלקו בשלב עבודות גמר. יש כאן תמונות ותוכלו להתרשם בעצמכם ממה שבונים כאן. את בניין הספרייה תכנן משרד ברסלבי אדריכלים, שמתמחה בתכנון אולמות מופעים שעל אחד מהם כתבתי בעבר – היכל התרבות קרית ארבע. הם גם תכננו את היכל התרבות של מעלה אדומים ושל אריאל.

הבניינים הקיימים בקמפוס דומים זה לזה בצורתם ובחומריותם: תיבות מלבניות מחופים באבן נסורה ומסנוורת. הבניינים פונים לכיוון צפון ודרום בהתאם לכיוון השמש. סתם בניינים שנועדו לשמש כיתות או משרדים. את בניין ראאב לא הייתי מסקר אם האדריכל מרדכי בן חורין לא היה מתכנן אותו.

אחרי שבקרתי בבניין ראאב, המשכתי לבניין אדריכלות שם עמדה קבוצה של 26 סטודנטים מול מרצים ואורחים בהגשת פרויקטים. המתנתי עד שהם סיימו, ורק אז ערכתי אתם שני ראיונות לכתבה שפורסמה בתחילת שבוע שעבר.

.

בניין ראאב בתכנון בן חורין מופיע ממסוגר מבעד לבניין השער לקמפוס התחתון של האוניברסיטה

.

(2) אדריכל מרדכי בן חורין

אלף בתים פרטיים תכנן האדריכל מרדכי בן חורין ועל כמה מהם כתבתי, אבל הוא גם תכנן כמה מהפרויקטים המיוחדים ביותר שנבנו בארץ הן הודות לפתרונות התכנוניים היצירתיים שהוא המציא והן הודות לאיכות העיצוב המקורי שהוביל. בן חורין החזיק תמיד משרד קטן וידע לעבוד מהר וביעילות, מבלי להיגרר לכל מיני בעיות ותכנונים מסובכים וקשים לביצוע. להכל יש לו פתרון ולכן תמיד מרתק לשמוע את דעתו. הוא עדיין מתכנן ורק לאחרונה סיים לבנות את אחת הווילות הגדולות והמפוארות שנבנו בישראל (אך לצערי בעל הבית לא הסכים לערוך שם כתבה).

כאן וב-Xnet כתבתי עליו כבר מספר פעמים: אחוזת פלאטו שרון בסביון, חדר הזכוכית, בית מגוריו של בן חורין, בן חורין נזכר בעבודה הראשונה שתכנן, תיכון אורט נתניה, בן חורין מגלה שאמא שלו גדלה כערביה… , בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה, בית משפחת שפילמן בהרצליה, ביתו של בן חורין ברובע היהודי בירושלים, בית הכנסת בשכונת בית הכרם.

.

בניין ראאב עליון משמאל, 2000 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

סקיצות לחתכים מתהליך העבודה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

הבניין בבנייה משמאל (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

בבנייה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

אדריכל מרדכי בן חורין מימין עם מנהל העבודה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

 

.

(3) שיחה עם האדריכל מרדכי בן חורין:

מיכאל יעקובסון: כיצד קבלת את העבודה?

מרדכי בן חורין: התורם ששמו אלכס ראאב היה יהודי אמריקאי וקרוב משפחה שלי. הוא תרם כל שנה חמישים אלף דולר לנכי צה"ל והיה ציוני. הוא רצה לתרום לבניית בניין באריאל, אז באופן טבעי הוא הזמין אותי לתכנן את הבניין. הוא גם תרם לבניית מעונות אך אותה כבר לא תכננתי. זה הבניין היחיד שתכננתי באוניברסיטת אריאל וגם היחיד בכלל שתכננתי באוניברסיטה כלשהי.

מ"י: כשניגשת לתכנון מה היה כאן בסביבה?

מב"ח: היו כמה בניינים טרומיים, אך רוב השטח היה שממה, ובתכנון התייחסתי לזה ואספר לך את זה בהמשך כשנדבר על הפרטים של הבניין.

מ"י: מי עבד איתך על הפרויקט?

מב"ח: מי שעשה איתי את הקונסטרוקציה היה אינג' מאיר בהריר שעבד איתי בהמון פרויקטים. הכרתי אותו עוד כשעבד במשרד המהנדסים מילר-שנבל-צחר על מגדל דיזינגוף סנטר, שם הוא היה המהנדס האחראי על הקונסטרוקציה של הבניין. איש ישר בצורה בלתי רגילה.

מ"י: כשניגשת לתכנון האם היתה פרוגרמה?

מב"ח: הבניין היה מיועד לבית ספר להנדסה ולאדריכלות. ראאב תרם בניין כיתות ואני עם התקציב שהוא נתן לי ראיתי שאפשר להוסיף קפטריה וגם אולם הרצאות גדול. בגלל הטופוגרפיה בניתי גשר שנכנס ישר לתוך קומת הביניים, שם יש את הקפטריה ומתחת לרצפה שלה יש את אולם ההרצאות שזה היה רעיון שלי. נכנסת אליו?

מ"י: לא נכנסתי אליו בטעות.

מב"ח: חבל… זה אולם איכותי ביותר. לא עשיר, אך איכותי בפרופורציות שלו, בזויות הראייה ובאקוסטיקה. המכללה אז היתה בהתחלת הדרך ולא היה כלום. עד היום זה הבניין הכי פעיל.

.

בניין ראאב, 2000 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

מ"י: איך היה תהליך הבנייה?

מב"ח: בהתחלה העבודה הייתה עבודה ערבית והביצוע היה כושל. לא רציתי כזו עבודה אבל לא היה לי כוח להילחם. אבל אם שמת לב אז הבטונים הם מעולים שבמעולים, העמודים וכל הקונסטרוקציה. איך ולמה: מנהל העבודה היה בחור נחמד מאוד מעזה. בגלל שהביצוע בהתחלה לא היה טוב, אז לקחתי את מנהל העבודה לצד לשיחה ועשיתי לו 'ציונות הפוכה'. אמרתי לו 'תשמע מוחמד, אתה בונה פה אוניברסיטה ואתה מאמין שפעם אחת כל זה יהיה פלסטין והאוניברסיטה הזו תהיה של ערבים, אז תבנה שזו תהיה האוניברסיטה הכי טובה לערבים'. אחרי כמה ימים באתי לשטח וגיליתי שמנהל העבודה הורה להרוס את העמודים שכבר יצקו ועמדו באתר, כי הם לא מצאו חן בעיניו והוא הביא תבניות יקרות מברזל ויצק אותם מחדש. מאותו רגע הוא עשה את כל מאמצים שתהיה עבודה נהדרת. אחר כך היתה אינתיפאדה ולא יכולתי לעבוד אתו, אבל אחרת הייתי לוקח אותו לפרויקטים נוספים.

מ"י: שמתי לב שיש גם אדניות פרחים שהם גם הצללה על חלונות החזית.

מב"ח: כן, בחזיתות עשיתי כאילו פטנט שלי – הקרניזים הם גם עציצים לכל אורך החזית שמגנים על החלונות מקרני השמש. הכל מסביב היה שממה ורציתי שסטודנט שילמד שם ויסתכל החוצה יראה פרחים ולא סתם קרניזים מבטון או שממה.

מ"י: כשנכנסים לבניין אל האולם הגדול שבקומת הביניים יש את הקפטריה ומעליה קירוי של גג קל.

מב"ח: לא כל הגג קל, אלא רק המרכז שלו. ובאמצע הגג הקל יש חריץ ארוך עם גג משולש שמחדיר אור למרכז הבניין, דבר שלא היה כל כך מקובל באותן שנים, אבל היום זה נראה פשוט.

.

שני דגלי ישראל מדגישים את הכניסה לבניין המתאפיין בחזית סימטרית

.

מ"י: מתוך היכרות והתבוננות עם עבודות אחרות שתכננת כמו בניין אסיה, מצודת זאב, מגדל דיזינגוף סנטר, בית הכנסת המרכזי בבית הכרם ועוד, ולכאורה הבניין הזה הזה הוא מאוד פשוט וחסר בו התחכום החומרי והצורני שמצאתי בבניינים אחרים שתכננת. למשל, החזית האטומה והסימטרית שהבניין מפנה לשדרה המרכזית של הקמפוס, או הגשר שנכנס לבניין, בשונה נגיד מהגשר שמכניס אותך לוילה של פלטו שרון תוך שהוא עובר מעל ברכת מים רדודה לנוי.

מב"ח: אני שמח לשמוע את דבריך, אבל כאן מדובר בבניין באמת פשוט. לא כל בניין שעשיתי תכננתי אותו באופן מפוסל. היופי בבניין ראאב הוא בסולידיות שלו. ריצית שהוא ישרת עשרות שנים ולכן התכנון שלי מאוד פשוט ויעיל. אני מקפיד שהכיתות יפנו רק לכיוון צפון או לכיוון דרום כך שלא יהיה סנוור ולכן החזית המזרחית אטומה. אני חושב שזו חזית נכונה, סולידית, רצינית. היופי הוא בפשטות שלה והגשר עם העמדה כלפי הטופוגרפיה – יש לו עניין בפני עצמו.

מ"י: בניין ראאב היה המבנה היחיד שתכננת באחת מהאוניברסיטאות בארץ, הלמה לא תכננת עוד?

מב"ח: אף פעם לא קבלתי עבודה כי חייכתי למישהו. פעם שאלתי את רקנאטי שהיה בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב למה לא פונים אלי לתכנן באוניברסיטה, והוא אמר 'אנחנו יודעים שאתה טוב מרבים שבונים, אבל יש לך משרד קטן וכאן אנחנו רוצים משרד גדול'.

מ"י: אלה שטויות.

מב"ח: כן, אבל אולי זה בגלל שאני לא yes man.

מ"י: יש לך אולי עוד משהו לספר על הבניין שלא שאלתי אותך?

מב"ח: כן. בהתחלה, כמקובל, היה שלט פליז בבניין ועליו היה חרוט שם התורם, האדריכל, הקבלן ושנת הבנייה. פתאום גיליתי שהורידו את השלט. אז לפני שנתיים כתבתי למנהל האוניברסיטה שזו חרפה 'אתם לקוחים אנשים, מלמדים אותם אדריכלות ושיש שלט עם שם האדריכל אתם מורידים אותו'. אחרי הרבה חודשים הוא ענה לי שהם יחזירו את השלט, אבל עד היום הם לא טרחו לתקן את זה וזה ככה בכל הבניינים שם. זו אוניברסיטה שמתיימרת להוציא אדריכלים, זו חרפה, ואתה יכול לצטט אותי.

.

פניתי לדובר האוניברסיטה בשאלה מה קרה לשלט. הוא ענה שיברר. עבר זמן ושאלתי שוב. הוא ענה שלא קיבל תגובה.

.

אדריכל מרדכי בן חורין במשרדו

.

(4) בעקבות פרסום הרשימה, בן חורין חזר ושלח לי את התגובה הבאה:

למיכאל שלום,

קבלתי וקראתי את כתבתך על המכללה באריאל ועל בניין ראאב.

לדעתך, תכננתי כאן בניין "משעמם", לא "ייחודי", לא "חדשני", לא "משוגע" וזאת בניגוד לבניינים אחרים, גם במוסדות חינוך, בהם תכננתי, כפי שאתה כותב: ב"יותר יצירתיות ומקוריות".

בחיצוניותו, הבניין אכן משעמם ולא ייחודיי אם כי יש בו, לדעתי, מעין "חידוש" דווקא באיפוק והאחריות שלי להתחשב במספר גורמים שהיו ייחודיים אז למקום. אכן, היה לי קשה להתאפק. היום, לנוכח המציאות לאורך השנים, אני קצת מצטער שלא עיצבתי את הבניין ביתר תשומת לב אמנותית…….. יתכן והייתי צריך לעלות את אריאל על המפה כפי שעשה פרנק גרי בבילבאו הנידחת…

מאידך, באיפוקי הדגמתי את הצורך בהבנה, שקדמה היא גם זו שבחרתי בה כאן: צניעות. בשממה שהייתה, יצרתי בניין מופנם המשרה ביטחון על ידי פעילות בחלל פנימי פעיל שהוספתי בו, מיוזמתי, קפטריה ואולם הרצאות שישמש לא רק את התלמידים.

יש לזכור כי בעת התכנון, הכול היה בספק לנוכח חוסר הקונצנזוס הפוליטי לעתיד התנחלות של יהודים בשומרון והעיר אריאל שהייתה עדיין בחיתוליה, האם אריאל תפרח או תדעך ומה יהיה עם הבניין בעתיד הקרוב והרחוק? רציתי סולידיות, פשטות ופונקציונליות שתעמוד לדורות ויהיו המשתמשים, מי שיהיו…

פרוגרמה לא הייתה פרט לכך שהתבקשתי לתכנן תוספת כיתות לבנייני ה-"קונטיינר" שעמדו בודדים בשממה. לא חשבתי שנכון להאפיל עליהם ביצירה בלי התייחסות לקיים ה"קונטיינרי" במבנה שייצג את "הקדמה וחופש המחשבה שהוא הבסיס לכל מחקר".

זו פשטות המאפשרת תמיד גיוון השימוש בבניין בהתאם לשינויים הצפויים או העלולים לקרות…

מוטי בן חורין

.

הבניין מפנה חזית כמעט אטומה לשדרה החוצה את הקמפוס

.

נכנסים לאולם גדול עם גג קל בו יש שתי קפיטריות

.

הפורום במבט מהקומה העליונה

.

מתחת לרצפת האולם מצוי אולם הרצאות גדול

.

בר קפה כשר

.

סטודנט

.

.

ממתין על אחד הכיסאות בקומה העליונה

.

הבניין מנצל את הטופוגרפיה הטבעית ולכן הכניסה אליו היא מהקומה האמצעית. יש קומה עליונה וקומה נוספת תחתונה

.

כיתה

.

הנוף מהחלון אחורי בקומה העליונה: מעונות סטודנטים בקרוואנים ובהמשך העיר אריאל

.

שלט

.

בקומה התחתונה יש כניסה לאולם הרצאות גדול בו התקיים בעת הביקור כנס למחקי יהודה ושומרון. כמו כן אולי גם בגלל שבוע הספר נערך יריד ספרים

.

ספרים

.

מתחת לגשר יש יציאה לגינה ההיקפית. העמידו כאן עכשיו שולחן קבלה לכנס

.

הספר המלווה את הכנס

.

מתחת לגשר: מבט אל הכניסה התחתונה לבניין

.

למעלה הגשר המחבר בין השדרה החוצה את הקמפוס ובין קומת הביניים בניין ראאב

.

בחזית: עמוד בטון וחיפוי בלוחות אבן נסורה

.

מערכת ההצללה בחזיתות הבניין הם גם אדניות לפרחים

.

חזית דרומית

.

השדרה החוצה את הקמפוס (בנייין ראאב משמאל ומחוץ לתמונה)

.

בניין ראאב

.

בניין השער

.

בקרוב: בניין ספרייה מרכזית

.

בניין הספרייה בבנייה

.

אבן ובקרוב גם זכוכית

.

כניסה לפירמידה (למעשה חלק מבניין הספרייה המרכזית שבבנייה)

. . .

בקרוב: בניין הפקולטה למדעי הטבע

.

כבר עומד פה מסוף שנות ה-90: בניין בית הספר לאדריכלות (אדריכל: דוד אהרוני)

.

בבניין אדריכלות:

אם הפרויקט של הסטודנטים נראה לכם מוכר, זה מפני שהוא לא הכי מקורי. לפני חמישים שנה נבנה בחצבה שבצפון הערבה פרויקט עם אותם עקרונות. ישראל גודוביץ היה האדריכל וחברת אשטרום היתה הקבלן המבצע. שבוע הבא אציג כאן את הפרויקט בחצבה שבמקרה ביקרתי בו לפני שבועיים.

במהלך הראיון הודו התלמידים שלא הכירו את העבודה של גודוביץ. במייל שקבלתי מהאדריכל בני לוי המשמש בתפקיד ראש בית הספר לאדריכלות באריאל, הוא טען שהם דווקא כן למדו תקדימים הכוללים את התקדים של גודוביץ… עכשיו למי להאמין? אני חושב שלוי תפס את הפשלה מאוחר מידי וניסה לטייח, אבל מעט מידי ומאוחר מידי.

כשספרתי לגודוביץ על העבודה החדשה, הוא בהתחלה שמח שיש המשך לרעיון שלו, אבל כששמע שהעבודה לא מבוססת על הידע הקיים אלא ניטען שהיא חדשה לגמרי, הוא התרגז. חוץ מתמונה פה ותמונה שם שמופיעות במספר פרסומים שיצאו בשנים האחרונות, לא נכתב כלום על "האוכפים" שיצר גודוביץ בחצבה, מה שלא מונע מבני לוי לבדוק שוב מי מלמד אצלו את המקצוע. בכל מקרה, על האוכפים אכתוב כאן בהמשך.

.

הגשות

.

שתי יחידות מגורים לאזורים אחרי אסון – פרויקט של סטודנטים משנים ג+ד (מנחה: מתי אבשלומוב)

.

יש כזה בחצבה

.

החיבור בין היחידות

.

תמיכה

.

פתח אוורור

.

חדר

.

11 מתוך 13 הסטודנטים שיצרו את המבנה

.

הם משערים שיממה תידרש לבניית יחידה אחת

.

ביחידה

.

מחייכים למצלמה

.

 

הצעה נוספת למגורים בשעת חירום (מנחה: רון נברו)

.

דור מצלם

.

חזרה בתל אביב:

.

דוכנים בשבוע הספר בתל אביב

.

בניין העירייה כתפאורה

.

שמחליפה צבעים

.

3 ב-100

★

★

רשימות נוספות שפרסמתי על האדריכל מרדכי בן חורין:

.

(1) תמונות ממשרדו של בן חורין הכוללים תצלומי פרויקטים ותולדות משפחתו

(2) אורט יד לבוביץ בנתניה

(3) הבית של בן חורין בסביון

(4) בית הזכוכית

(5) אחוזת פלאטו-שרון

(6) העבודה הראשונה של בן חורין

(7) בית הכנסת במוסד עליה (תיכון אמית)

(8) דירתו בת ה-500 שנה ברובע היהודי בירושלים

(9) בית שפילמן בהרצליה

(10) בית הכנסת בשכונת בית הכרם

(11) בניין ראאב במכללת אריאל

(12) מועדון לחבר בקיבוץ שדה נחמיה

(13) בית מלר בסביון

(14) בית כנסת בכפר הנוער בן שמן

(15) מגדל דיזינגוף סנטר

(16) בית אסיה

וגם: ערך בויקיפדיה

★

★