סיבוב בבניין ראאב באוניברסיטת אריאל ובפרויקט סטודנטים לאדריכלות

בקמפוסים אקדמיים מקפידים ראשי האוניברסיטאות להקים בניינים חדשניים וייחודיים. הם יכולים להיות מבנים המעוצבים באיפוק יחסי והם יכולים להיות בניינים משוגעים לגמרי. באופן הזה הם דואגים לייצג את הקידמה וחופש המחשבה – הבסיס לכל מחקר אקדמי.  בשונה מהקמפוסים של חמשת האוניברסיטאות הפועלות בישראל (תל אביב, ירושלים, רמת גן, חיפה ובאר שבע), ראשי אוניברסיטת אריאל לא הקפידו על מבנים ייחודיים, אלא הסתפקו במבנים טרומיים שנראים כמו קונטיינרים. הם גם דאגו להפקיד את העבודה בידיים של אדריכלים חסרי יצירתיות ולא ידועים.

יש יוצא מן הכלל: בניין ראאב שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין. אלא שהפרויקט אמנם הופקד בידיים של אדריכל ידוע ומצוין, אך משום מה בן חורין המשיך את השפה המקומית ויצר קונטיינר. הוא חושב שהבניין "סולידי" כלשונו, אך לדעתי הוא אחד הבניינים היותר משעממים שהוא תכנן. בתיכון אורט יד לבוביץ בנתניה שתכנן בן חורין, יש בכל בניין במתחם התיכון, כולל אולם הספורט שם, הרבה יותר יצירתיות ומקוריות ממה שיש כאן בבניין ראאב. ביד לבוביץ יש טיפול עשיר בחזיתות, מגוון אזורי שהייה, פתרונות קונסטרוקטיבים מקוריים וחדשניים, טיפול בפרטי בניין שנראים גם היום כחמישים שנה לאחר שנבנו – חדשניים באופן יוצא מן הכלל, וכמובן – שילוב אמנות באדריכלות, כששילב את רות צרפתי-שטרנשוס ביצירת רשת סורגים לאולם הספורט. כאן באריאל אין כמעט זכר לכל אותו עושר. גם אחרי שיחה עם בן חורין, הוא לא הצליח לשכנע אותי.

כתבתי כבר על בניינים רבים באוניברסיטאות בארץ וגם כתבתי על בניינים רבים שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, אבל לא כתבתי אף פעם על בניין שתכנן בן חורין באוניברסיטה. יש רק אחד כזה והוא נמצא באוניברסיטת אריאל. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140615_140148

באריאל

.

(1) ביקור

אריאל היא העיר הישראלית היחידה בשומרון. היא הוקמה ב-1978 וכבר ב-1982 נוסדה בה מכללה, שתפקדה בשני העשורים הראשונים לקיומה כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן. היא הפכה לאוניברסיטה בצעד שנוי במחלוקת, והיא עדיין מנסה למצוא את מקומה האקדמי.

אריאל היא העיר היחידה בישראל שמגודרת כולה עם שערים. חוץ ממנה יש גם את מעלה אדומים – שתיהן מעברו השני של הקו הירוק. לכל העיר יש רק שני שערים פתוחים למעבר. השערים מאוישים בשומרים הבוחנים כל מי שנכנס. הגידור נועד להשרות אווירת ביטחון בקרב התושבים וכן בקרב עובדי ותלמידי האוניברסיטה ואולי גם להגן מפני רבבות הרוצחים המאיימים על החפים משפע החיים במכלאה שבנו לעצמם. נכנסתי דרך השער הסמוך לכביש 5. המשכתי על הכביש הדו-מסלולי שהיה ריק ממכוניות, כשמימיני מטעים של עצי זית ומשמאלי בתי העיר, כשבולט בהם פרויקט המגורים הגדול שתכנן פה משה צור בתחילת שנות ה-80. זה פרויקט שנראה גם היום מוזר ותלוש וראוי לרשימה נפרדת.

אחרי 15 דקות נסיעה (אריאל צרה וארוכה) הגעתי לקמפוס. עצרתי את המכונית בין שני אתרי בנייה. ממזרח אתר בנייה של בניין מדעי הטבע שנמצא בשלב היסודות, וממערב בניין הספרייה המרכזית הנמצא בחלקו בשלב גמר שלד ובחלקו בשלב עבודות גמר. יש כאן תמונות ותוכלו להתרשם בעצמכם ממה שבונים כאן. את בניין הספרייה תכנן משרד ברסלבי אדריכלים, שמתמחה בתכנון אולמות מופעים שעל אחד מהם כתבתי בעבר – היכל התרבות קרית ארבע. הם גם תכננו את היכל התרבות של מעלה אדומים ושל אריאל.

הבניינים הקיימים בקמפוס דומים זה לזה בצורתם ובחומריותם: תיבות מלבניות מחופים באבן נסורה ומסנוורת. הבניינים פונים לכיוון צפון ודרום בהתאם לכיוון השמש. סתם בניינים שנועדו לשמש כיתות או משרדים. את בניין ראאב לא הייתי מסקר אם האדריכל מרדכי בן חורין לא היה מתכנן אותו.

אחרי שבקרתי בבניין ראאב, המשכתי לבניין אדריכלות שם עמדה קבוצה של 26 סטודנטים מול מרצים ואורחים בהגשת פרויקטים. המתנתי עד שהם סיימו, ורק אז ערכתי אתם שני ראיונות לכתבה שפורסמה בתחילת שבוע שעבר. אחר כך חזרתי לתל אביב והלכתי לקנות את שני הספרים החדשים שיצאו בהוצאת זיקית.

.

IMG_6340

בניין ראאב בתכנון בן חורין מופיע ממסוגר מבעד לבניין השער לקמפוס התחתון של האוניברסיטה

.

(2) אדריכל מרדכי בן חורין

אלף בתים פרטיים תכנן האדריכל מרדכי בן חורין ועל כמה מהם כתבתי, אבל הוא גם תכנן כמה מהפרויקטים המיוחדים ביותר שנבנו בארץ הן הודות לפתרונות התכנוניים היצירתיים שהוא המציא והן הודות לאיכות העיצוב המקורי שהוביל. בן חורין החזיק תמיד משרד קטן וידע לעבוד מהר וביעילות, מבלי להיגרר לכל מיני בעיות ותכנונים מסובכים וקשים לביצוע. להכל יש לו פתרון ולכן תמיד מרתק לשמוע את דעתו. הוא עדיין מתכנן ורק לאחרונה סיים לבנות את אחת הווילות הגדולות והמפוארות שנבנו בישראל (אך לצערי בעל הבית לא הסכים לערוך שם כתבה).

כאן וב-Xnet כתבתי עליו כבר מספר פעמים: אחוזת פלאטו שרון בסביוןחדר הזכוכיתבית מגוריו של בן חוריןבן חורין נזכר בעבודה הראשונה שתכנןתיכון אורט נתניהבן חורין מגלה שאמא שלו גדלה כערביה… בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוהבית משפחת שפילמן בהרצליהביתו של בן חורין ברובע היהודי בירושליםבית הכנסת בשכונת בית הכרם.

.

D620-114

בניין ראאב עליון משמאל, 2000 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

DSC00948

סקיצות לחתכים מתהליך העבודה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

DSC00945

הבניין בבנייה משמאל (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

DSC00944

בבנייה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

.

DSC00951

אדריכל מרדכי בן חורין מימין עם מנהל העבודה (מקור: אדריכל מרדכי בן חורין)

 

.

(3) שיחה עם האדריכל מרדכי בן חורין:

מיכאל יעקובסון: כיצד קבלת את העבודה?

מרדכי בן חורין: התורם ששמו אלכס ראאב היה יהודי אמריקאי וקרוב משפחה שלי. הוא תרם כל שנה חמישים אלף דולר לנכי צה"ל והיה ציוני. הוא רצה לתרום לבניית בניין באריאל, אז באופן טבעי הוא הזמין אותי לתכנן את הבניין. הוא גם תרם לבניית מעונות אך אותה כבר לא תכננתי. זה הבניין היחיד שתכננתי באוניברסיטת אריאל וגם היחיד בכלל שתכננתי באוניברסיטה כלשהי.

מ"י: כשניגשת לתכנון מה היה כאן בסביבה?

מב"ח: היו כמה בניינים טרומיים, אך רוב השטח היה שממה, ובתכנון התייחסתי לזה ואספר לך את זה בהמשך כשנדבר על הפרטים של הבניין.

מ"י: מי עבד איתך על הפרויקט?

מב"ח: מי שעשה איתי את הקונסטרוקציה היה אינג' מאיר בהריר שעבד איתי בהמון פרויקטים. הכרתי אותו עוד כשעבד במשרד המהנדסים מילר-שנבל-צחר על מגדל דיזינגוף סנטר, שם הוא היה המהנדס האחראי על הקונסטרוקציה של הבניין. איש ישר בצורה בלתי רגילה.

מ"י: כשניגשת לתכנון האם היתה פרוגרמה?

מב"ח: הבניין היה מיועד לבית ספר להנדסה ולאדריכלות. ראאב תרם בניין כיתות ואני עם התקציב שהוא נתן לי ראיתי שאפשר להוסיף קפטריה וגם אולם הרצאות גדול. בגלל הטופוגרפיה בניתי גשר שנכנס ישר לתוך קומת הביניים, שם יש את הקפטריה ומתחת לרצפה שלה יש את אולם ההרצאות שזה היה רעיון שלי. נכנסת אליו?

מ"י: לא נכנסתי אליו בטעות.

מב"ח: חבל… זה אולם איכותי ביותר. לא עשיר, אך איכותי בפרופורציות שלו, בזויות הראייה ובאקוסטיקה. המכללה אז היתה בהתחלת הדרך ולא היה כלום. עד היום זה הבניין הכי פעיל.

.

D620-113

בניין ראאב, 2000 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

מ"י: איך היה תהליך הבנייה?

מב"ח: בהתחלה העבודה הייתה עבודה ערבית והביצוע היה כושל. לא רציתי כזו עבודה אבל לא היה לי כוח להילחם. אבל אם שמת לב אז הבטונים הם מעולים שבמעולים, העמודים וכל הקונסטרוקציה. איך ולמה: מנהל העבודה היה בחור נחמד מאוד מעזה. בגלל שהביצוע בהתחלה לא היה טוב, אז לקחתי את מנהל העבודה לצד לשיחה ועשיתי לו 'ציונות הפוכה'. אמרתי לו 'תשמע מוחמד, אתה בונה פה אוניברסיטה ואתה מאמין שפעם אחת כל זה יהיה פלסטין והאוניברסיטה הזו תהיה של ערבים, אז תבנה שזו תהיה האוניברסיטה הכי טובה לערבים'. אחרי כמה ימים באתי לשטח וגיליתי שמנהל העבודה הורה להרוס את העמודים שכבר יצקו ועמדו באתר, כי הם לא מצאו חן בעיניו והוא הביא תבניות יקרות מברזל ויצק אותם מחדש. מאותו רגע הוא עשה את כל מאמצים שתהיה עבודה נהדרת. אחר כך היתה אינתיפאדה ולא יכולתי לעבוד אתו, אבל אחרת הייתי לוקח אותו לפרויקטים נוספים.

מ"י: שמתי לב שיש גם אדניות פרחים שהם גם הצללה על חלונות החזית.

מב"ח: כן, בחזיתות עשיתי כאילו פטנט שלי – הקרניזים הם גם עציצים לכל אורך החזית שמגנים על החלונות מקרני השמש. הכל מסביב היה שממה ורציתי שסטודנט שילמד שם ויסתכל החוצה יראה פרחים ולא סתם קרניזים מבטון או שממה.

מ"י: כשנכנסים לבניין אל האולם הגדול שבקומת הביניים יש את הקפטריה ומעליה קירוי של גג קל.

מב"ח: לא כל הגג קל, אלא רק המרכז שלו. ובאמצע הגג הקל יש חריץ ארוך עם גג משולש שמחדיר אור למרכז הבניין, דבר שלא היה כל כך מקובל באותן שנים, אבל היום זה נראה פשוט.

.

IMG_6381

שני דגלי ישראל מדגישים את הכניסה לבניין המתאפיין בחזית סימטרית

.

מ"י: כשאני מסתכל על עבודות אחרות שתכננת ובקרתי בהם כמו בניין אסיה, מגדל המצודה, מגדל דיזינגוף סנטר, וילה פלטו שרון, ביתה כנסת המרכזי בבית הכרם ועוד ועוד, הבניין הזה הזה הוא מאוד פשוט וחסר בו התחכום החומרי והצורני שמצאתי בבניינים אחרים שתכננת. למשל, החזית האטומה והסימטרית שהבניין מפנה לשדרה המרכזית של הקמפוס, או הגשר שסתם נכנס לבניין, בשונה נגיד מהגשר שמכניס אותך לוילה של פלטו שרון, תוך שהוא עובר מעל ברכת מים רדודה לנוי. פה אין את כל זה.

מב"ח: אני שמח לשמוע את דבריך, אבל כאן מדובר בבניין באמת פשוט. לא כל בניין שעשיתי תכננתי אותו באופן מפוסל. היופי בבניין ראאב הוא בסולידיות שלו. ריצית שהוא ישרת עשרות שנים ולכן התכנון שלי מאוד פשוט ויעיל. אני מקפיד שהכיתות יפנו רק לכיוון צפון או לכיוון דרום כך שלא יהיה סנוור ולכן החזית המזרחית אטומה. אני חושב שזו חזית נכונה, סולידית, רצינית. היופי הוא בפשטות שלה והגשר עם העמדה כלפי הטופוגרפיה – יש לו עניין בפני עצמו.

מ"י: בניין ראאב היה המבנה היחיד שתכננת באחת מהאוניברסיטאות בארץ, הלמה לא תכננת עוד?

מב"ח: אף פעם לא קבלתי עבודה כי חייכתי למישהו. פעם שאלתי את רקנאטי שהיה בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב למה לא פונים אלי לתכנן באוניברסיטה, והוא אמר 'אנחנו יודעים שאתה טוב מרבים שבונים, אבל יש לך משרד קטן וכאן אנחנו רוצים משרד גדול'.

מ"י: אלה שטויות.

מב"ח: כן, אבל אולי זה בגלל שאני לא yes man.

מ"י: יש לך אולי עוד משהו לספר על הבניין שלא שאלתי אותך?

מב"ח: כן. בהתחלה, כמקובל, היה שלט פליז בבניין ועליו היה חרוט שם התורם, האדריכל, הקבלן ושנת הבנייה. פתאום גיליתי שהורידו את השלט. אז לפני שנתיים כתבתי למנהל האוניברסיטה שזו חרפה 'אתם לקוחים אנשים, מלמדים אותם אדריכלות ושיש שלט עם שם האדריכל אתם מורידים אותו'. אחרי הרבה חודשים הוא ענה לי שהם יחזירו את השלט, אבל עד היום הם לא טרחו לתקן את זה וזה ככה בכל הבניינים שם. זו אוניברסיטה שמתיימרת להוציא אדריכלים, זו חרפה, ואתה יכול לצטט אותי.

.

פניתי לדובר האוניברסיטה בשאלה מה קרה לשלט. הו ענה שיברר. עבר זמן ושאלתי שוב. הוא ענה שלא קיבל תגובה. בטוחים שזו אוניברסיטה?

.

בן חורין09

אדריכל מרדכי בן חורין במשרדו

.

(4) בעקבות פרסום הרשימה, בן חורין חזר ושלח לי את התגובה הבאה:

למיכאל שלום,

קבלתי וקראתי את כתבתך על המכללה באריאל ועל בניין ראאב.

לדעתך, תכננתי כאן בניין "משעמם", לא "ייחודי", לא "חדשני", לא "משוגע" וזאת בניגוד לבניינים אחרים, גם במוסדות חינוך, בהם תכננתי, כפי שאתה כותב: ב"יותר יצירתיות ומקוריות".

בחיצוניותו, הבניין אכן משעמם ולא ייחודיי אם כי יש בו, לדעתי, מעין "חידוש" דווקא באיפוק והאחריות שלי להתחשב במספר גורמים שהיו ייחודיים אז למקום. אכן, היה לי קשה להתאפק. היום, לנוכח המציאות לאורך השנים, אני קצת מצטער שלא עיצבתי את הבניין ביתר תשומת לב אמנותית…….. יתכן והייתי צריך לעלות את אריאל על המפה כפי שעשה פרנק גרי בבילבאו הנידחת…

מאידך, באיפוקי הדגמתי את הצורך בהבנה, שקדמה היא גם זו שבחרתי בה כאן: צניעות. בשממה שהייתה, יצרתי בניין מופנם המשרה ביטחון על ידי פעילות בחלל פנימי פעיל שהוספתי בו, מיוזמתי, קפטריה ואולם הרצאות שישמש לא רק את התלמידים.

יש לזכור כי בעת התכנון, הכול היה בספק לנוכח חוסר הקונצנזוס הפוליטי לעתיד התנחלות של יהודים בשומרון והעיר אריאל שהייתה עדיין בחיתוליה, האם אריאל תפרח או תדעך ומה יהיה עם הבניין בעתיד הקרוב והרחוק? רציתי סולידיות, פשטות ופונקציונליות שתעמוד לדורות ויהיו המשתמשים, מי שיהיו…

פרוגרמה לא הייתה פרט לכך שהתבקשתי לתכנן תוספת כיתות לבנייני ה-"קונטיינר" שעמדו בודדים בשממה. לא חשבתי שנכון להאפיל עליהם ביצירה בלי התייחסות לקיים ה"קונטיינרי" במבנה שייצג את "הקדמה וחופש המחשבה שהוא הבסיס לכל מחקר".

זו פשטות המאפשרת תמיד גיוון השימוש  בבניין בהתאם לשינויים הצפויים או העלולים לקרות…

מוטי בן חורין

.

IMG_6344

הבניין מפנה חזית כמעט אטומה לשדרה החוצה את הקמפוס

.

IMG_6348

נכנסים לאולם גדול עם גג קל בו יש שתי קפיטריות

.

IMG_6351

הפורום במבט מהקומה העליונה

.

IMG_6356

מתחת לרצפת האולם מצוי אולם הרצאות גדול

.

IMG_6354

בר קפה כשר

.

IMG_6353

סטודנט

.

.

IMG_6350

ממתין על אחד הכיסאות בקומה העליונה

.

IMG_6360

הבניין מנצל את הטופוגרפיה הטבעית ולכן הכניסה אליו היא מהקומה האמצעית. יש קומה עליונה וקומה נוספת תחתונה

.

IMG_6361

כיתה

.

IMG_6357

הנוף מהחלון אחורי בקומה העליונה: מעונות סטודנטים בקרוואנים ובהמשך העיר אריאל

.

IMG_6362

שלט

.

IMG_6366

בקומה התחתונה יש כניסה לאולם הרצאות גדול בו התקיים בעת הביקור כנס למחקי יהודה ושומרון. כמו כן אולי גם בגלל שבוע הספר נערך יריד ספרים

.

IMG_6365

ספרים

.

IMG_6367

מתחת לגשר יש יציאה לגינה ההיקפית. העמידו כאן עכשיו שולחן קבלה לכנס

.

IMG_6368

הספר המלווה את הכנס

.

IMG_6369

מתחת לגשר: מבט אל הכניסה התחתונה לבניין

.

IMG_6370

למעלה הגשר המחבר בין השדרה החוצה את הקמפוס ובין קומת הביניים בניין ראאב

.

IMG_6371

בחזית: עמוד בטון וחיפוי בלוחות אבן נסורה

.

IMG_6372

מערכת ההצללה בחזיתות הבניין הם גם אדניות לפרחים

.

IMG_6373

חזית דרומית

.

IMG_6375

השדרה החוצה את הקמפוס (בנייין ראאב משמאל ומחוץ לתמונה)

.

IMG_6376

בניין ראאב

.

IMG_6380

בניין השער

.

IMG_6337

בקרוב: בניין ספרייה מרכזית

.

IMG_6334

בניין הספרייה בבנייה

.

IMG_6338

אבן ובקרוב גם זכוכית

.

IMG_6394

כניסה לפירמידה (למעשה חלק מבניין הספרייה המרכזית שבבנייה)

. . .

IMG_6339

בקרוב: בניין הפקולטה למדעי הטבע

.

IMG_6388

כבר עומד פה מסוף שנות ה-90: בניין בית הספר לאדריכלות (אדריכל: דוד אהרוני)

.

בבניין אדריכלות:

אם הפרויקט של הסטודנטים נראה לכם מוכר, זה מפני שהוא לא הכי מקורי. לפני חמישים שנה נבנה בחצבה שבצפון הערבה פרויקט עם אותם עקרונות. ישראל גודוביץ היה האדריכל וחברת אשטרום היתה הקבלן המבצע. שבוע הבא אציג כאן את הפרויקט בחצבה שבמקרה ביקרתי בו לפני שבועיים.

במהלך הראיון הודו התלמידים שלא הכירו את העבודה של גודוביץ. במייל שקבלתי מהאדריכל בני לוי המשמש בתפקיד ראש בית הספר לאדריכלות באריאל, הוא טען שהם דווקא כן למדו תקדימים הכוללים את התקדים של גודוביץ… עכשיו למי להאמין? אני חושב שלוי תפס את הפשלה מאוחר מידי וניסה לטייח, אבל מעט מידי ומאוחר מידי.

כשספרתי לגודוביץ על העבודה החדשה, הוא בהתחלה שמח שיש המשך לרעיון שלו, אבל כששמע שהעבודה לא מבוססת על הידע הקיים אלא ניטען שהיא חדשה לגמרי, הוא התרגז. חוץ מתמונה פה ותמונה שם שמופיעות במספר פרסומים שיצאו בשנים האחרונות, לא נכתב כלום על "האוכפים" שיצר גודוביץ בחצבה, מה שלא מונע מבני לוי לבדוק שוב מי מלמד אצלו את המקצוע. בכל מקרה, על האוכפים אכתוב כאן בהמשך.

.

IMG_6402

הגשות

.

IMG_6384

שתי יחידות מגורים לאזורים אחרי אסון – פרויקט של סטודנטים משנים ג+ד (מנחה: מתי אבשלומוב)

.

IMG_6385

יש כזה בחצבה

.

IMG_6398

החיבור בין היחידות

.

IMG_6395

תמיכה

.

IMG_6400

פתח אוורור

.

IMG_6401

חדר

.

IMG_6420

11 מתוך 13 הסטודנטים שיצרו את המבנה

.

IMG_6421

הם משערים שיממה תידרש לבניית יחידה אחת

.

IMG_6423

ביחידה

.

IMG_6428

מחייכים למצלמה

.

 

IMG_6409

הצעה נוספת למגורים בשעת חירום (מנחה: רון נברו)

.

IMG_6413

דור מצלם

.

חזרה בתל אביב:

.

IMG_6432

דוכנים בשבוע הספר בתל אביב

.

IMG_6433

בניין העירייה כתפאורה

.

IMG_6434

שמחליפה צבעים

.

IMG_6442

3 ב-100

רשימות נוספות שפרסמתי על האדריכל מרדכי בן חורין:

.

(1) תמונות ממשרדו של בן חורין הכוללים תצלומי פרויקטים ותולדות משפחתו

(2) אורט יד לבוביץ בנתניה

(3) הבית של בן חורין בסביון

(4) בית הזכוכית

(5) אחוזת פלאטו-שרון

(6) העבודה הראשונה של בן חורין

(7) בית הכנסת במוסד עליה (תיכון אמית)

(8) דירתו בת ה-500 שנה ברובע היהודי בירושלים

(9) בית שפילמן בהרצליה

(10) בית הכנסת בשכונת בית הכרם

(11) בניין ראאב במכללת אריאל

(12) מועדון לחבר בקיבוץ שדה נחמיה

(13) בית מלר בסביון

(14) בית כנסת בכפר הנוער בן שמן

(15) מגדל דיזינגוף סנטר

(16) בית אסיה

וגם: ערך בויקיפדיה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: