סיבוב בשכונת עיר ימים בנתניה

כשינאי סיפר לי ביום שני שהוא מתכונן לעבור לגור עם משפחתו בעיר ימים, תקנתי אותו וציינתי שזו נתניה. הוא חזר והדגיש שזו עיר ימים ויש כביש גדול שמפריד בין נתניה ובין עיר ימים. עמדתי על שלי וטענתי שזו עדיין נתניה. הוא עשה פרצוף ושאלתי אותו למה לעבור לשם. הוא ענה בגלל הבניין היפה שתכנן האדריכל אילן פיבקו, בגלל הנוף לים, בגלל המחיר הנמוך יחסית לדירה בתל אביב, ובגלל שהילד יכול לרדת מהבית וללכת ישר לים בלי לחצות כביש.

לא האמנתי לו בקטע של הדרך אל הים. אז ביום שישי ארזתי את שאול ונסענו לראות מה זו "עיר ימים".

ועל כך ברשימה זו.

.

מגדלים

.

סיבוב במתחם עמידר ברמת אביב / תכנון נוף של דן צור וליפא יהלום

לכאורה גינה משותפת של כמה בניינים אך למעשה מדובר בשילוב תכנון מעולה של מבנים ונוף, שיכולים היו להיות בכל מקום בארץ. מפני שאנחנו מופקרים לידיהם של יזמים שמפקירים בעצמם את בתינו לאדריכלים גרועים, את רמת הפיתוח שתמצאו ברשימה זו, כנראה אתם לא מכירים. לא מדובר פה בעלויות גבוהות או רעיונות גאוניים, אלא בכמה הרים וגבעות… לצערי, מה שמכוון היום את בוני בתינו היא מחשבה צרה: לבנות בניין (לא בית) ולקבל את השכר כדי לגמור את החודש ולא מעבר לזה.

מה יש כאן?: קבוצה של 13 בניינים מטיפוס H עם 208 יח"ד, שהוקמו בשנות 1960. טיפוסים אלה ניתן למצוא בכל פינה בארץ: ארבע דירות בקומה, כשכל זוג דירות צמודות מקושר לזוג נוסף באמצעות חדר מדורגות בגרעין הבניין – וכך נוצרת תכנית בצורת האות H. המבנים כאן הם טיפוסיים, אלא שבאמצעות פעולה מאד פשוטה: הזזה ויצירת קיר משותף בין כל שני מבנים כך שייצרו מתחם פתוח/בטוח משותף לכל הדיירים ללא גדר מפרידה בין מבנה לשכנו. לפיתוח השטח המשותף, לא לקחו קצב, מורה או נהג משאית, אלא צמד אדריכלי נוף – ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל), שדאגו לתת למקום את תבנית הנוף הייחודית לו. ועל כך ברשימה זו.

.

דיירים בכניסה לאחד המבנים

.

מבעד למבוך הבטון במרכז המתחם

.