סיבוב בשיכונים ברחוב פייר קניג פינת חלץ בירושלים

סמטאות העיר העתיקה היוו את ההשראה לאדריכלית איה זוהר (ולד) בעת שתכננה את זוג השיכונים. את הפרויקט יזם והקים משרד השיכון במפגש הרחובות פייר קניג וחלץ, בגבול שבין השכונות בקעה ומקור חיים בירושלים.

זו עבודת ביכורים מ-1984 של אדריכלית שקודם לכן עבדה במשרדיהם הירושלמיים של האדריכלים משה ספדיה ואולריך פלסנר. באותה עת הוחלט במשרד השיכון למסור עבודות אחדות לאדריכלים צעירים בראשית דרכם, זאת במטרה להכניס דם חדש למערכת וגם כדי לאתגר את דגמי המגורים שחזרו ותוכננו בידי אדריכלים ותיקים, וכך זכתה זוהר בת ה-30 בתכנון הפרויקט.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב בשיכוני בטון בציריך

בהשראתו של פרויקט מגורים שתכנן האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה נבנו בצפון העיר ציריך שבשווייץ שני בנייני מגורים. הם כה דומים למקור הקורבוזייני, עד שקשה לנחש שתכנן אותם אדריכל אחר. בעת התכנון וההקמה היה כבר האדריכל המפורסם מת, אך בניינים שהחל בתכנונם המשיכו להבנות ברחבי העולם, וגם בשווייץ, אך אלה שלפנינו הם יצירה של האדריכל ז'ורז' פייר דובואה (George P. Dubois).

53 שנה לאחר השלמת הבנייה נראים זוג הבניינים, המכונים Unteraffoltern II, מטופחים ומתוחזקים היטב. הסביבה כולה נקייה ובצמוד לכניסה של כל אחד מהם מונחים עשרות זוגות אופניים בצפיפות, לא קשורים כי אין חשש שיגנבו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1970)

.

סיבוב בשכונת השטיח במצפה רמון

עשורים אחדים לאחר קום המדינה קידם משרד השיכון את תכנונן ובנייתם של שכונות ייחודיות שהוקמו בכל רחבי הארץ. היו אלה שכונות שהורכבו מבתים צמודי קרקע אך בצפיפות יחסית גבוהה. המפורסמת מבין אותן שכונות הוקמה בשכונה ה' בבאר שבע, וכאלו הוקמו גם בערים כדוגמת אילת, דימונה, כרמיאל וגם מצפה רמון. שכונת עין-עפרים שבמצפה רמון (אין שם רשמי, והיא נקראת על שם הרחוב הפנימי הראשי שחוצה אותה), היא מהמאוחרות בשכונות אלו. נעשה בה חידוש טכנולוגי כשיחידות הדיור הוקמו מאלמנטים מתועשים שנקראות "אשקוביות" מתוצרת חברת אשטרום.

המשרד שבו היו שותפים האדריכלים אמנון ניב, אמנון שוורץ ודני שורץ הופקד על תכנון השכונה החדשה במצפה רמון. קודם לכן השלימו את תכנית המתאר.

מאז שהושלמה בניית השכונה בסוף שנות ה-70 היא כמעט ולא השתנתה, למעט תוספות בנייה שלא פגעו באופיה המקורי. בשתילת עצים, טיפוח גינון ציבורי או אפילו משותף לא טרחו להשקיע כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1979)

.

סיבוב בבניין פנורמה באילת

בלב אזור המגורים של אילת הושלמה בנייתו ב-1984 של "בניין פנורמה" ברחוב אילות 61 – מתחם חדשני לזמנו שהכיל דירות נופש קטנות בתכנונו של האדריכל דני שורץ, אז שותף במשרד ניב-שורץ-שוורץ אדריכלים. הפרויקט היה חריג בגודלו, בצורתו ובייעודו. בנוסף, שולבה בבניין אמנות שיצר אחיו של האדריכל, האמן בוקי שורץ. בכך חדר משהו מהאופי של אזור המלונאות אל עומק העיר.

אלא שהפרויקט לא עמד במבחן הזמן ועד מהרה הדרדר. האדריכל ניסה למנוע במשהו את שקיעתו של המקום ואת הזנחתו, אך ללא הצלחה, ועם יזם הקים מתחם מושקע יותר של דירות נופש ברחוב נחל שני שבצפון העיר, אליו נדדו רבים מבעלי הדירות.

"זה בניין לא מכובד בעיר", מספר לי שמוליק תגר, פעיל ציבור ומתעד תולדות העיר. תגר לא מצליח להבין מה אני מוצא באותו פרויקט ומשווה אותו לסינג סינג באילת שגם ממנו התלהבתי. אמנם סיבוב בבניין פנורמה מותיר תחושה לא נעימה, אך עדיין מדובר במבנה מגורים שהאדריכל ניסה לצקת בו ערך נוסף ולהימנע ממבנה חזרתי וסתמי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב במתחם המגורים בגבעתיים שתכנן שמואל מסטצ'קין

מתחם המגורים שתוכנן עבור יוצאי הפלמ"ח ב-1963 בגבעתיים לא לחינם מזכיר במשהו אווירה של קיבוץ. ארבעת בנייני המגורים בנויים על במה רחבה, שמנותקת מהרחובות המקיפים אותה. הבניינים הנראים כמו צפים בשטח על גבי עמודים זעירים, טובלים בדשא שבו נטעו מגוון של עצים. שבילים קטנים מתפתלים בגן הרחב בין הבניינים ומתחברים בקצותיהם במדרגות כמעט נסתרות אל הרחובות המקיפים את המתחם.

לאווירה הקיבוצית אחראי האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי של המחלקה טבכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שאת המתחם תכנן במשותף עם האדריכל גבריאל ססובר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1963)

.

סיבוב בשיכוני המורים ברחוב כרמי בחיפה

הרבה לפני שנוצרה פה אדריכלות המגורים הסתמית והחזרתית, היו פה כמה אדריכלים שתכננו מבנים מרהיבים ולא מוגזמים שאת חלקם הגדול תמצאו בחיפה. האדריכל תיאודור מנקס (1973-1906) היה אחד מבכירי אותם אדריכלים. הוא לא דאג לפרסום עבודותיו ולכן הוא נשכח וכמעט ולא זכה לאזכורים בספרים ובמחקרים שנערכו על הבנייה בחיפה או בני דורו. תשומת הלב שהעניק לדירות כמו גם לשטחים המשותפים הבנויים, בהיבט השימושי והעיצובי הפכו את עבודותיו לכאלה שמעוררות השראה, גם עשרות רבות של שנים לאחר שנבנו.

"שיכון המורים" שתכנן ברחוב כרמי בשכונת רוממה שבחיפה הוא מהמבנים המאוחרים והאחרונים שתכנן בחייו. הפרויקט שבנייתו הושלמה ב-1965, מורכב משלושה מבנים דומים הניצבים זה לצד זה על צלע ההר המשופע בחדות. כל מבנה מורכב משלוש זרועות המקיפות חדר מדרגות משושה, המואר היטב הודות לפתח בגג המחדיר אור טבעי מסונן. בכל כניסה שולב גם קיר אמנות ששיפר את ההתמצאות בין המבנים הדומים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1965)

.

סיבוב בבניין המגורים שער העיר בהרצליה

וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות יודעות יפה לטרטר ובעיקר לבזבז את זמנם של אדריכלים ויזמים. זה גם מה שעבר על האדריכל מאיר גיא וקבוצת הרכישה שביקשו לקדם פרויקט מגורים של 70 דירות, במגרש במפגש הרחובות הרב קוק וז'בוטינסקי בהרצליה. תכניות שערך בזו אחר זו קיבלו את החלטת הוועדה המקומית לאשר את הפרויקט, אך בוטלו עד מהרה מסיבות שרק פקידים ופוליטיקאים יודעים להמציא.

למרות מלחמת ההתשה התוצאה הובילה ליצירת מקבץ של שלושה מבנים; שניים הם סטנדרטים אבל אחד חריג בעיצובו בנוף הבנייה למגורים. במדינה שבה אדריכלים ויזמים לא טורחים להשקיע תשומת לב בעיצוב בניינים, כשנתקלתי בבניין הזה בדרכי להרצליה פיתוח לא יכולתי שלא לעצור ולהתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (2020)

.

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1980)

.

סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

1978

.

סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

השמיים הכחולים

.

סיבוב במתחם מגורים חדש בשכונת גילה בירושלים

הבנייה בגילה נמשכת. מדובר ברובע בדרום ירושלים שהוא למעשה התנחלות שהוקמה בשטח שנכבש ב-1967, כשבתכנונו היו ועדיין מעורבים בכירי האדריכלים הישראלים – אברהם יסקי, אריה שרון, רם כרמי ועוד. ב-2015 הושלמה בנייתו של מתחם בקצה המזרחי של גילה שאותו תכנן משרד פייגין אדריכלים. המשרד שמתמחה לרוב בתכנון בתי מלון, בונה גם לא מעט מגורים. המתחם שתכננו בגילה ומכונה "אחוזת יניב" (על שם בנו של היזם שנפטר בגיל צעיר), כולל מקבץ של ששה מבנים הסוגרים על חצר משותפת. את ההמלצה להגיע לכאן קבלתי בוועדה המחוזית של ירושלים והיות ואני אוהב את גילה אז בהזדמנות הראשונה קפצתי לראות במה מדובר.

אלא שהפייגינים נמנעו מפתרון שגרתי וסתמי של עוד בניין מגורים שכמוהו בונים בכל מקום ובכל מצב, אלא הם תכננו את חזיתות המבנים הפונות אל היקף המתחם בשפה שבמסגרתה השאילו פרטים מהאדריכלות הקלאסית. כזו שמעניקה לבניינים את ייחודם ואת הקשר לאווירה הירושלמית שאליה שואפים אדריכלים רבים כבר מאה שנה. החצר שתכנן אדריכל הנוף דן פוקס היא חלק מוצלח לא פחות בפרויקט.

הבנייה העכשווית בירושלים חריגה ואני מוצא שהתוצאות מוכיחות שהאדריכלים משקיעים תשומת לב גדולה יותר בעבודותיהם בעיר. במיוחד במבני מגורים. בשאר הארץ מבני מגורים משותפים הם כל כך סתמיים – גם החזיתות וגם פיתוח הנוף. בגילה אפשר למצוא כמה מתחמי מגורים חדשים שמחזקים את הטענה שלי. לא מדובר בפרויקטי יוקרה ובכל זאת יש להם חן שלא תמצאו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שופר קורא בהר הבית

.

סיבוב עם רם כרמי בביתו

לפני שמונה שנים ביקרתי בביתו-משרדו של האדריכל רם כרמי שבהרצליה פיתוח. המטרה היתה לשוחח אתו על מגורים מנקודת מבטו האישית. זו היתה מהפעמים הבודדות ביותר שהתרגשתי כל כך לקראת מפגש עם אדריכל גדול, כרמי היה אז בן 80. ההתרגשות שלי אולי לא תרמה במיוחד לשיחה, אבל שמחתי לגלות שאת כרמי זה לא מעניין וכשזורקים לו שאלה גם אם היא קצרה, הוא יפתח במונולוג ארוך שאת סופו לא נראה באופק. ובכל זאת הצלחתי להשחיל את כל השאלות שהכנתי מראש. הקלטתי את השיחה ולאחר מכן שקלטתי אותה וכאן היא מופיעה ללא עריכה.

זו היתה הפעם הראשונה שנפגשנו. אם איתי לא היה לוחץ עלי, אז הפגישה לא היתה מתקיימת (מאוחר יותר פרסמתי באקסנט מאמר שהתבסס על הביקור הזה). עד לפטירתו של כרמי, שנתיים מאוחר יותר, נפגשנו עוד כמה פעמים ואפילו יצא לנו להסתובב בבניין תיאטרון הבימה רגע לפני שסיימו בו את הבנייה. אבל המפגש הראשון היה המרגש ביותר. בחודש הבא יחול יום השנה לפטירתו ולכן חשבתי להביא את תמליל השיחה המלא.

החלוקה בבית פשוטה יחסית: בקומת הקרקע נמצא הסלון, המטבח וגם חדר שינה יחיד. בקומה העליונה חדרי השינה ובקומת חצי מרתף נמצא המשרד.

אמנם נראה שהבית ריק בתמונות, אבל למעשה הוא היה שוקק חיים. רבקה כרמי עסקה בהתחלה בהכנות זריזות לקראת אירוח שהתקיים באותו הערב ובהמשך ירדה למשרד ועבדה עם הצוות. הבת חזרה מבית הספר עם קבוצת חברים שהיו בסלון (באותו זמן כבר ירדנו למשרד והמשכנו לשוחח שם). במשרד למטה עבדו שני עובדים. כרמי פיקח על הכנת מצגת לקראת הרצאה ולאחר מכן המשיך לשולחן העבודה שלו ועם עפרון ענק עשה רישומים לפרויקט חדש. "יש בבית הזה אווירה צעירה", אמר לי כרמי לפני שנפרדנו, "ובשביל אדם בגילי זה טוב מאד לגור בו".

ועל כך ברשימה זו.

.

כרמי

.

סיבוב במתחם הקסבה בנצרת עילית

נצרת עילית היתה המעבדה הנועזת ביותר של אדריכלי ישראל, ומתחם המגורים שתכנן האדריכל אברהם ונטורה ומכונה "הקסבה" הוא אחד הבולטים שבהם. את הביקור הראשון במתחם שבנייתו הושלמה בסוף שנות ה-60, ערכתי עם האדריכל אופיר זינטי לפני כמה שנים, אז גם המשכנו וביקרנו באתרים אחרים כמו בית הספר הסמוך שתכנן האדריכל זאב דרוקמן. שבוע שעבר הזדמן לי לבקר שם שוב.

בזמנו, תכנן זינטי לגבש רשימת מבנים בעלי חשיבות אדריכלית בשיתוף העירייה, ולאחר מכן למתג אותם כך שנצרת עילית תהיה מוקד לסיורי אדריכלות ותושביה ילמדו להעריך את הנכסים שלהם. הוא לא הצליח במשימה, אך הודות לו למדתי להכיר היטב את נצרת עילית, וכתבתי כבר כמה מאמרים על אדריכלות בעיר כמו בית הכנסת המרכזי, בית הבראה ע"ש שפרינצק וגם על מרכז המזון שאין ביקור באזור שאני לא עוצר בו. אבל עם כלה ערכתי למבני הציבור והמסחר בעיר, מתחמי המגורים הם החידוש העיקרי שהתקיים בנצרת עילית במהלך שנות ה-60, לכן, לפני הכל ראוי להתעכב על מתחם הקסבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

משיח לא בא

.

סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

אשת מהנדס

.

סיבוב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

קל להתלהב ממתחם מעונות הסטודנטים החדש: הוא נקי, מצטלם יפה ויש זוויות מבט נאות, אבל מה שחסר פה זה הרעיון הבסיסי של אקדמיה. חסר כאן הרעיון שמבדיל אקדמיה מבית חרושת לציונים, והופך אותה למנגנון שמקדם ומפתח את המקום שבו אנו חיים. במצב הנוכחי המעונות הם מתחם מגורים וזהו. המקום מעוצב באופן עדכני, אבל רק העיצוב עדכני, כי כל התוכן הוא הכי בסיסי ומיושן שיכול להיות. חזרו כאן לרעיונות של המודרניזם מתחילת המאה שעברה ושם נתקעו.

המתחם החדש בתכנון משרד האדריכלים קייזר-לקנר ממשיך את האופי של הקמפוס: סגור ומנותק מסביבתו. אין פה אמנם גדר, אבל זו רק אשליה. המסחר נמצא במפלס התחתון שפתוח לכולם, המעונות עצמם נמצאים במפלס העליון וכדי להיכנס אליהם יש גרם מדרגות אחד, עם מחסום ושומר. הייתי מצפה בתחילת המאה ה-21 לחבר בין האוניברסיטה ובין חברות וארגונים שונים, אבל אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להיות מנותקת מכל תעשייה או תעסוקה ומרוחקת מהמציאות. מבחינה תפקודית קבלנו כאן את המבנים והסביבה הכי צפויים וחבל. אולי זו הסיבה שפנו לאדריכלים שתכננו את אחד הנתחים הגדולים בעיר מודיעין – עוד עיר בארץ שאין בה שום דבר עירוני.

הדיון על המעונות ועל הקמפוס לא יכול להסתכם בעיסוק במקומות חנייה, מחירי שכירות או רעש לשכנים – ברור שההיבטים האלה קיימים אך אלה ההיבטים הכי פשטניים שיכול המקום הזה להניב. כבר כתבתי את זה בעקבות הסיבוב בבניין לימודי הסביבה שהושלם עכשיו, אלא שכאן במעונות היכולת לממש את החיבור והפיתוח יכול היה להתקיים באופן רחב יותר. חסרה פה העזה ויצירתיות – בעיקר מצד האוניברסיטה. ועל כך ברשימה זו.

.

החצר המרכזית של הפרויקט עם קומה מסחרית

.