סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

כשנוסעים בנתיבי איילון קשה לפספס את בניין בית הספר ללימודי סביבה שצומח כבר שנתיים בקצה הרכס של רמת אביב. הבניין הגדול בולט הודות לכדור שתקוע לו בחזית הדרומית ונראה כמו ביצת דינוזאור. בישראל מבני מגורים שונים באופן מהותי ממבני ציבור. כאן מבני המגורים הם פשוט עסק לא מעניין. לעומתם, במבני ציבור אפשר עדיין למצוא השקעה בחזות הבניין, בשטחים הפתוחים החיצוניים ובשטחים המשותפים בפנים הבניין, ולכן בניין ציבורי בישראל יותר מפתיע. בית הספר ללימודי סביבה הוא בהחלט בניין מעניין.

הפרויקט התחיל עם תחרות בה זכו אדריכלים אוסטרליים שאפילו ביקרו והציגו את עבודתם בישראל. אלא שברגע שניגשו לתמחר את הפרויקט, גילו כי עלות הקמתו תהיה גבוהה באופן חריג. לכן, הוחלט לצאת לתחרות שנייה, שהיתה תחרות סגורה ובה זכתה הצעתם המשותפת של שלושה משרדי אדריכלים: חן אדריכלים (נילי וניר חן – שבמקרה כתבתי עליהם כתבה השבוע אותה אפשר לקרוא כאן), סטודיו גאוטקטורה (יוסי קורי) ואקסלרוד-גרובמן אדריכלים (אירית אקסלרוד ויאשה גרובמן). על אדריכלות הנוף הופקד משרד ברוידא-מעוז (עליזה ברוידא ורות מעוז) שעיצבו גם את הטיילת המקשרת את הקמפוס עם תחנת הרכבת.

יש ברשת לא מעט טקסטים וקטעי וידאו בהם מתייחסת הנהלת בית הספר והאדריכלים למטרות הבניין ולעקרונות שהנחו אותם בתכנונו. בכולם מציגים בראש את הנושא הסביבתי "שיהיה בניין ירוק", זו היתה המטרה ואליה הם כיוונו. מהביקור נראה שאולי הבניין יעמוד בתקן גבוה במיוחד לבנייה ירוקה, אבל:

(1) יותר ממחצית שטח קומה הוא למעשה שטח פתוח מוקף בחלונות זכוכית שמישהו יהיה צריך לנקות עם הרבה מים. גם אם יש מערכת למחזור מים, מדובר בהרבה מים ובזמן עבודה שמישהו ישלם. גם כל המעקות בבניין מורכבים מזכוכית – וגם אותם מישהו יהיה צריך לנקות. אבל מזל שאנחנו מוקפים באחמד מטול כרם ובאוסקר מאריתראה שינקו בשכר רעב…

(2) בקומת הכניסה אין כלום חוץ מאולם ראוותני. הבניין לא מנצל את שטח מפלס הרחוב וכל הזמן צריך לעבור כאן ממפלס למפלס. העובדים והסטודנטים יעשו כושר. זה טוב, השאלה למי.

(3) גילינו בתכלס שאין פה הרבה כתות או חדרי חוקרים, מה שמעורר את השאלה האם בכלל היה צריך מבנה חדש בנקודה כל כך אסטרטגית במטרופולין. האם לא ניתן היה לשלב את הבית ספר בקמפוס הקיים? למה היה צריך בניין חדש? זה מזכיר את המקרה של בניין מרכז פרס שתפס משבצת קרקע למבני ציבור ביפו על חוף הים, ומשרת קבוצה מאד קטנה של אנשים שמפנים את הגב ליפו. לשאלה הזו כמובן שיש תשובה ברורה: היתה כאן תורמת שהעמידה תנאי עם תג מחיר.

(4) ביצת הדינוזאור היא בהחלט מקום מעניין, אבל ברגע שהמזגן יפסיק לעבוד, אפשר יהיה לטגן בה ביצת עין בלי גז. בעת הביקור המזגן לא עבד והחום הלוהט בתוך הביצה היה מטורף.

(5) בבניין יש מאות מ"ר של מרפסות, לא כולל קומת הגג שעוצבה גם היא כמפרסת הצופה לנוף. יחסית למספר האנשים שיאכלסו את הבניין, האם צריך את כל שטחי המרפסות האלו?

(6) לא מדובר במבנה מהפכני. כדי ליצור מהפיכה אמתית בנושא של בנייה ירוקה צריך ללכת בגדול ואת המהפכה הגדולה באמת בבינוי ביצעה "שיכון ובינוי" כשהאדריכלית אורנה אנג'ל היתה אחראית לנושא בחברה. שיכון ובינוי התחילה לעשות מה שאף אחד בארץ לא הצליח לפניה. היא בחרה כמה פרטים לעשות בהם שימוש בבניינים שביצעה, וכך הצליחה להוריד את מחירי אותם פריטים בשוק המקומי וליצור תחרות. היום תוכלו למצוא בכל כיתה חדשה בבית ספר, גלאי תנועה לכיבוי האור והמזגן – פרט שעלה מאות שקלים ליחידה בעבר ובעקבות הגברת אנג'ל מחירו צנח לסביבות ה-40 שקלים. בבניין פורטר אין באמת בשורה לאדריכלות ולבנייה הישראלית. זה מקרה בודד ומבודד.

.

IMG_2360

בטון ובניין

.

אולי הרשימה נראית יותר מידי שלילית, אבל זה נכון: כשמדובר במשאב קרקע מהיקרים בישראל שמנוצל לשטויות, וכשהכסף מגיע מגברת שברחה עם הזנב בין הרגליים אחרי שתפסו אותה משחקת עם כספי ציבור – העסק הוא בעייתי וראוי לבחון את אותם אדריכלים שנתנו יד לפרויקט. יחד עם זאת, מצאנו בבניין גם שני יתרונות חשובים שראוי להתעכב עליהם:

(1) הבניין מרשים וסביר להניח שייתן כבוד לאלה שיעבדו וילמדו בו וימלא אותם גאווה ורצון לשהות בו.

(2) הבניין מציע מספר גדול של מקומות מפגש אקראיים ומתוכננים. אזורים אלה הם הבסיס להיווצרות שיתופי פעולה מחקריים ולהעברת ידע ומידע. אמנם חלק מסביבות המפגש חוזרים על עצמם, אך באופן כללי הריבוי הוא בעל ערך משמעותי באקדמיה.

זהו.

.

והנה סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

20140321_083613

חומוס אשכרה חרא

.

החומוס:

אני לא מכיר חומוס טוב בסביבת האוניברסיטה ולכן עצרנו בדרך ב"חומוס אשכרה" הוותיק. המוכר הטמבל לא רצה לתת לנו יותר מארבע פיתות. בקשנו פיתה חמישית, רצינו לשלם עבורה אך הוא לא הסכים המניאק. בנוסף, החומוס היה גרוע אבל הייתי כל כך מורעב שאכלתי הכל וזה לא עשה לי טוב. פתחנו את החומוס בפסגת גן קרטר היפה. בגלל הדמיון לפארק צ'רלס קלור, אני חושב שגם את גן קרטר תכנן אדריכל הנוף הלל עומר, אך לא הצלחתי עדיין לגלות.

 .

IMG_2094

חומוס בינוני

.

IMG_2096

למי יועד גן קרטר בשכונת אפקה?

.

IMG_2099

שאול לומד את מפת קמפוס אוניברסיטת תל אביב

.

חוצים את הקמפוס:

נכנסנו לאוניברסיטה ונתקלנו בדרך חסומה כי בדיוק הרסו את חזיתות בנייני הפקולטה למדעי החיים. על ההרס כתבתי כאן. המשכנו לכניסה לבניין בית התפוצות שדומה מאד לכניסה לבניין מוזיאון תל אביב, כי בשניהם השתתף בתכנון האדריכל יצחק ישר. ירדנו למנהרות התת-קרקעיות של הקמפוס והגענו עד לבניין של לואי קאהן, שם יצאנו והמשכנו למעונות הסטודנטים. אחרי שסיימנו במעונות, המשכנו לבניין החדש של בית הספר ללימודי סביבה.

.

IMG_2116

בנייני הפקולטה למדעי החיים

.

IMG_2103

עסוקים בהריסה

.

IMG_2112

תריס בטון נחת מקומה חמישית על השיחים

.

מה יש לשאול לכתוב על בניין בית הספר פורטר?:

"קצת הייטק, פומפידו, עקרונות מודרניים, רגל ברוטליסטית, ביצת ענק מספירלות פלדה ומצללה אקולוגית ארוזים ביחד, ולפניכם מבנה חקר הסביבה מעל כביש איילון. לאחר המגדל של פיבקו בגדה המזרחית הוענק לנו בראש מורם אייקונה בצידו השני – מה שנאמר על ראש שמחתנו. מיכאל ביקש ממני לומר כמה מילים. אודה כבר ממבט ראשון שרואים שהמבנה מושקע . חזיתות המבנה תוכננו בקפידה ומשולבים בהן מספר מרכיבים.

1. שלד המבנה עשוי בטון. העברת העומסים נעשית בצורה לא ורטיקלית וניתן לראות זאת כבר בחזית הראשית – דופן שלמה פורצת כמין כנף עצומה דרך קיר המסך ומונחת על גבי רגל מסיבית בכניסה הראשית.

2. החזית הדרומית נראית כמין רדיאטור עצום עשוי מסבכי פלדה המשמשים כיחידה נפרדת של המבנה.

3. מרפסות חוצות את החזית ומשמשים מעיין חיץ בין מצללות התאים פוטוולטאים ובין קיר הזכוכית של המבנה.

4. ביצת הענק במרכז המבנה המיועדת לחדר ישיבות או משהוא דומה, מושכת את מרבית תשומת הלב במבנה. הביצה נראית כתלויה באוויר, מעין כלוב מתכת. מעין כדור בייסבול עם קווי האורך והרוחב של כדור הארץ. יש כאן מלאכת מחשבת – השלד עשוי מחיתוך לוחות פלדה בקשתות ליצירת האלמנטים האופקיים והניצבים (הטבעות). לפי הבנתי בשלב ראשון יצרו זוג מסבכים ניצבים מהגשר ולאחר מכן הרכיבו את הטבעות הורטיקליות. בשלב הבא שולבו הקשתות האופקיות וחיבורם באמצעות ברגים לטבעות. הביצה כמעט כולה נאטמה על ידי לוחות פח למעט דלתות הכניסה ומספר חלונות. פנים הביצה כוסה בצמר סלעים לבידוד ולגמר בוצע כליפה פנימית על ידי שלד צלעות מניצבים עשויים לוחות סנדביץ' בעובי כ-6 ס"מ. בשלד נוסרו שקעים באופן אחיד, לצורך חיבור מדויק של החיפוי הפנימי האופקי המורכב מלוחות סנדביץ' קשתיים שתוכננו באמצעות תכנת תלת מימד רינו. כל לוח עשוי מלוח סנדביץ' מחופה פורניר ולאורכו בד לבד לסגירה אקוסטית וגמישות במיקום הלוחות החיפוי זה לצד זה. החיבור פשוט על ידי אקדח סיכות.

בקיצור עבודה מעניינת לא רואים כל יום, די סיזיפי, אך התוצאה בסיום ללא ספק יפה ואלגנטית".

.

IMG_2256

חזית דרומית ומערבית של בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

.

בבניין:

צוותי העבודה כולם היו עסוקים כל אחד בתחומו: ברחבת הכניסה עסקו ביציקות ובהכנת התשתית לברכות האקולוגיות. באולם הכניסה הגדול והמרשים עסקו בצביעת הפרופילים ובניקיון הרצפה, ובביצת הדינוזאור הגדולה עבד צוות על חיפוי פנים הביצה בכפיסי עץ.

.

IMG_2355

פועלים: השבוע דיווחו שלבנק הפועלים יש רווח נקי של 2.58 מיליארד שקל

.

IMG_2351

עמוד בחזית הבניין

.

IMG_2258

שאול מתרשם מאחד מחומרי הבנייה

.

IMG_2268

כניסה ראשית: דלת מסתובבת. אנחנו בפנים.

.

IMG_2264

ביצת דינוזאור

.

IMG_2336

החזית הדרומית של הבניין צמודה לאולם המתנשא לכל גובה הבניין

.

IMG_2333

קטע מחזית מערבית

.

IMG_2330

צובע את הקורות בחזית מערבית

.

IMG_2270

הביצה היא האולם היחיד שצמוד לחזית הדרומית

.

IMG_2273

בקצה האולם מרפסת גדולה המשקיפה למזרח על נתיבי איילון והנוף. מהגר אריתראי מטאטא את המרפסת

.

IMG_2261

מבט מהמרפסת על האולם ועל האריתראי שמטאטא

.

IMG_2262

מבט למעלה

.

IMG_2260

הנוף מהמרפסת

.

IMG_2307

המסדרון בקומה העליונה מקשר לכתות שמימין

.

IMG_2300

הביצה

.

IMG_2296

מסדרון הצמוד לחזית הדרומית

.

IMG_2297

שאול ואני

.

IMG_2302

שתי כתות – כמו כל הכתות גם הן צמודות לחזית הצפונית

.

IMG_2288

מערכת מרפסות נוספת יש גם בחלק מהחזית הדרומית

.

IMG_2295

רמת גן מבעד לאחת משכבות החזית הדרומית

.

IMG_2306

גרם המדרגות הראשי בבניין המקשר בין הקומות

.

IMG_2310

לביצה יש שתי כניסות מכל צד

.

IMG_2272

הביצה

.

IMG_2329

מעטפת הביצה גמורה

.

IMG_2325

פנים הביצה בשלבי גמר: כך זה נראה בינתיים

.

IMG_2311

נייר כסף

.

IMG_2316

כשהגענו בדיוק הרכיבו את כפיסי העץ המחפים את פנים החדר שישמש כאולם דיונים

.

IMG_2323

רגע היסטורי: מחפים את החדר

.

IMG_2324

שאול מסביר: כאן יחברו עוד כמה דקות כפיס עץ

.

IMG_2276

הפתעה יפה על הגג

.

IMG_2278

גינה יפה

.

IMG_2277

למטה על הגג

.

IMG_2280

לוחות פוטוולטאים על הגג

.

IMG_2282

שאול מסביר בהתלהבות מסויגת

.

IMG_2286

נתיבי איילון שוכנת תל ברוך

.

IMG_2339

בקומה התחתונה של הבניין (מפלס 1-) יש גם אודיטוריום גדול

.

IMG_2342

שאול בקצה העליון של האודיטוריום

.

IMG_2346

בחזית הדרומית של קומה 1- אין זכוכית אלא טיח

.

IMG_2349

עולים חזרה לקומת הכניסה

.

המשכנו ברחוב כדי לראות את שלד בניין משכן אוספי הטבע:

.

IMG_2368

עוד בניין חדש במרחק 200 מטרים: משכן אוספי הטבע בתכנון משרד האדריכלים קימל אשכולות

.

IMG_2372

כאן בונים

.

IMG_2367

כך זה נראה עכשיו. נחזור לכאן עוד שנה.

.

IMG_2371

יער ברזלים

.

IMG_2378

בטון עץ וברזל

.

IMG_2384

חזית צפונית של הבניין

.

IMG_2382

פועלים

.

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות בקמפוס (16) אודיוטוריום סמולרש

(17) סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות (18) סיבוב מול הריסות חזיתות בנייני מדעי החיים

. . .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • arialkn  On 26/03/2014 at 15:09

    "כך זה נראה עכשיו. מחזור לכאן עוד שנה." נראה לי שהתכוונת ל"נחזור".

  • א"ס - (תומך ב-) איכות סביבה.  On 28/03/2014 at 10:19

    לגבי בנין פורטר. בנוסף לביקורת הצודקת ומוצדקת – לדעתי – הכותב לא נתן דעתו (ועטו) על הפגם ה ח מ ו ר ביותר – והוא – מ ו פ ע ו של הבנין על רכס רמת אביב , בפרט כמתגלה מאזור גני יהושע ונתיבי איילון.
    הבנין מתנוסס , ולא "לתפארת", כמו עצם זר , מנופח במימדיו, וזר לסביבתו. הצבתו באופן כה מכאיב לסביבתו — היא אנטי-תיזה להתיימרותו לשמש 'בנין ירוק' ומשקפת אטימות – הן של המחוזית (שאישרה) והן של שלטונות האוניברסיטה. [אינני בא בטענות לאדריכל – נתנו לו – שלא יקח??!]
    אכן – אם לא בנין זה – היו (בגלל תכנית האב של האוניברסיטה, שקיבלה אישור הרשויות) – היו מקימים שם בנין אחר. אך טיעון זה אינו גורע מחומרת הבנוי הקלוקל!
    א"ס .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: