סיבוב במתחם של רם כרמי בשכונת גילה

רשימה 381

האדריכל רם כרמי תכנן שני מתחמים בשכונת גילה. את הראשון תכנן בשנות ה-70 ואת המתחם השני והגדול תכנן בשנות ה-90. לפני שבועיים כשבקרתי בגילה, המתחם של כרמי משנות ה-90 קפץ לי לעיניים כי הוא נמצא ממש בכניסה לגילה והיד של כרמי בולטת בו. אך בשונה מעבודות אחרות של כרמי, כאן חסר "הסיפור" שבדרך כלל מאפיין את עבודותיו והתוצאה היא מעט סתמית, אבל גם הסתמיות הזו נעשית בגדול ובאופן מאד מרשים ומעורר מחשבה.

שכונת גילה היתה החצר האחורית של האדריכלים הישראלים. כאן הם הרשו לעצמם לעשות (אולי בפעם האחרונה) מגוון של ניסויים. את מסע הניסויים התחילו האדריכלים בשנות ה-20 בקיבוצים, אחרי הקמת המדינה מימנה המדינה כמה ניסויים שהמפורסמים שבהם התרחשו כמעט במקביל בשכונה ה' בבאר שבע ובשיכון לדוגמה ברמת אביב. אחר כך המשיכו לנצרת עילית, ערד וכרמיאל ולבסוף בשנות ה-70, רגע לפני עליית בגין והליכוד לשלטון והפרטת הבנייה למגורים, הספיקו לתכנן את שכונות הטבעת החיצונית של ירושלים ובהם רמות, תלפיות מזרח, מעלות דפנה, כוכב יעקב, פסגת זאב וגם מעלה אדומים. אך מכולן – גילה היתה גינת השעשועים הבולטת ביותר, הן בהיקף הבינוי והן בתכנים והצורות שיצקו האדריכלים.

בגלל הסתמיות היחסית לא הייתי בטוח שאת המתחם אכן תכנן כרמי אלא אדריכל אחר. פניתי לקרוינקר שלא ידע. פניתי לערן שטען שזה כרמי, ולבסוף פניתי גם לרבקה (האלמנה) שאישרה שאכן מדובר בפרויקט שתכנן בעלה. בקשתי ממנה חומרים על הפרויקט אך יש בעיה עם הארכיון ולכן לא מצאה חומר. חשבתי שאולי בחומרים המקוריים של כרמי מתחבאים רעיונות ורמיזות למרכיבים שלא נבנו בסופו של דבר או שכן נבנו ולא שמתי לב אליהם. הפרטים היחידים שרבקה יכולה היתה לתת: את הפרויקט שנקרא "גילה 04" בנו שתי חברות בנייה – 'רמט' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה מתועשת, ו'חפציבה' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה קונבנציונלית. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_150002

כרמי בגילה

.

יש כאן קשתות בטון, הרבה בטון, חצרות קטנות, מעברים עיליים שיוצרים קשרי מבט, וחתכים שבטח היו נראים מצוין בחתך פרספקטיבי. כמעט כל הפרויקטים שתכנן רם כרמי מלהיבים אותי, אך הרבה פחות את אלה שמשתמשים בהם. האמת, לא שמעתי אף פעם מילה טובה ממישהו שגר, עובד, לומד או סתם חולף באחד המבנים שתכנן. היה שווה פעם לכתוב מאמר על כרמי שיורכב רק מציטוטים של המשתמשים בבנייניו. הנה רק חלק מהמבנים שתכנן: מרכז הנגב, מעונות סטודנטים בבאר שבע, בית המשפט העליון, בית נוער בקיבוץ חולדה, תאטרון הבימה, תיכון ליידי דיוויס בתל אביב, מוזיאון יד לילד בלוחמי הגטאות, התחנה המרכזית בתל אביב, הפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים.

כרמי היה אדריכל שחולם, אדריכל שהיה לו חזון אוטופי מאד ברור. על הנייר החזון נשמע היה נפלא, אבל במציאות פחות. השכונה בגילה היא לא מהפרויקטים המובהקים של כרמי, זה לא כרמי שלמדתי להכיר. אפילו התושבים שדיברתי איתם בשכונה נשמעו מרוצים.

יש כאן מאות יחידות דיור, אבל בביקור בסביבות השעה ארבע וחצי אחר הצהריים, המקום היה נראה נטוש. החצרות שבטח בהדמיות נראו בהן אמהות, אבות וילדים משחקים, רצים עם בלון, משוחחים או צועדים מכאן לשם, הכל היה ריק. הלכתי במתחם ימינה ושמאלה, למטה ולמעלה והיה ריק. פעם אחת ראיתי אשה עם כיסוי ראש לבושה בבגד שנראה כמו חלוק ביתי, חוצה סמטה ונבלעת במהירות באחד הבתים. אחר כך ראיתי אשה שניה, גם היא עם כיסוי ראש וחלוק עמדה בפתח דירתה כשילדים קטנים נראו משחקים בתוך הדירה. היא ראתה שאני מצלם והציעה לי במתנה חצובה שהיא לא צריכה.

.

IMG_0923

ניצול הטופוגרפיה יצר מדרגות שמקשרות בין המפלסים השונים במרחב הציבורי

.

מסיבוב בשכונה ניתן ללמוד על עקרונות התכנון שעל בסיסן תוכנן הפרויקט. חלק מהעקרונות עובדים וחלקם לא:

(1) להפריד את תנועת הולכי רגל מתנועת רכבים.

(2) ליצור רשת שבילי הליכה שתקצר דרכים, ותיצור סדרה של "מקומות" – כמו בעיר העתיקה.

(3)  להקשות על משתמשים להתמצא בשכונה. שילכו לאיבוד. הכל נראה אותו הדבר ואף פעם לא ברור אם בשביל שאתה הולך כבר עברת בו או שמא זה שביל מקביל.

(4) למנוע מנכים לגור בשכונה באמצעות ריבוי מדרגות. למרר את החיים למי שיעז להסתובב עם עגלת תינוק או קניות.

(5) להפריד ייעודים – לכן לא תמצאו בשכונה מכולת, מספרה, חנות ירקות או בית כנסת אלא רק מחוץ לה.

(6) לתכנן לאוכלוסייה ממעמד בינוני ונמוך – לכן אין מעליות ומינימום שטחים משותפים שדורשים תחזוקה.

(7) ליצור חצרות שיתפקדו כמוקדים מרחביים, והם אלה שיחזקו מפגש בין התושבים ויגבשו קהילה מקומית. בתכלס המוקדים האלה עלובים ונראה שהם לא מתפקדים. החצרות האלה הן המקום שבאמצעות התערבות, אפשר לחזק דרכן באופן משמעותי את השכונה. כיצד? לשלב בהן ייעודים ציבוריים שעונים על צרכי הקהילה באופן ברור ולא סתם פתרון כמו: מקום לשחק ולשוחח – שזה מה שהנחה את המתכננים בעיצוב חצרות כאלה.

(8) לנצל ככל הניתן את הטופוגרפיה הקיימת והקשה ולאפשר לכמה שיותר דירות נוף פנורמי החלונות הדירה (נוף שלא ניתן לראות במפלס הרחוב).

(9) לחפות הכל באבן ירושלמית – קירות, רצפה. רק את התקרה אפשר להשאיר ללא חיפוי אבן ורק לצבוע.

(10) לא לתכנן לשכונה קצוות או גבולות ומצד שני לא לחבר ולא לקשר אותה לסביבות המקיפות אותה.

.

סרטון קצר שצלמתי:

.

.

המודל של השכונה הזו הוא לא מודל מיוחד במינו, ובספר "שכונה-מדינה" צללנו לעומק הנושא. לא אחזור על הדברים, ולכן אמליץ לקרוא שוב את הספר עם דגש על הפרק העוסק במודל "השטיח".

יש כאן המון תמונות כי הסתובבתי והסתובבתי וקצת איבדתי את דרכי. לדעתי כדאי להביא כאן את כל אותם מראות בהם נתקלתי בביקורי הקצר במתחם, לכן לא חסכתי והבאתי את רוב התמונות שצילמתי. חלקן נראות זהות למרות שמדובר במקומות אחרים שרק דומים. אני ממליץ לכם לבקר וללכת לאיבוד.

.

IMG_0930

כך נכנסים לשכונה: חומה מאחורי חניון רכבים

.

IMG_0833

המתחם מפנה את הגב לגילה

.

IMG_0929

כשמתקרבים החומה מתרככת והופכת לקולונדה המתנשאת לגובה שתי קומות

.

IMG_0835

הקולונדה: איך אמורים להחליף כאן נורות?

.

IMG_0836

בתוך החומה יש חריצים דרכם חודרים אל תוך השכונה וגם מקבלים מבט קצר לנוף

.

IMG_0925

חזרתי חזרה הוקפתי את השכונה כדי להגיע לכניסה שכנראה תכוננה להיות אחת מהכניסות האמתיות למתחם, אבל בתכלס היא לא עובדת ומכאן לא נכנסים כי היא לא מתקשרת לשומקום

.

IMG_0924

רחוב

.

IMG_0921

בינוי טרומי

.

IMG_0920

חצר בין מספר מבנים (יש כאלה כאן המון)

.

IMG_0919

מדרגות מובילות מהמפלסים העליונים של המתחם אל החצר: מעט עצים והרבה אבן

.

IMG_0884

כניסה נוספת לשכונה מודגשת באמצעות קומה מפולשת מתחת לאחד הבתים המתנשאת לגובה שתי קומות

.

IMG_0886

תחילתו של רחוב

.

IMG_0887

מבט למעלה

.

IMG_0838

רחוב

.

IMG_0839

מעבר בין בתים

.

IMG_0840

רחוב ובמרכז שער המוביל אל מדרגות היורדות לרחוב המקביל במפלס נמוך יותר בהתאם לטופוגרפיה

.

IMG_0841

רחוב

.

IMG_0842

מפגש רחובות: אחד יורד במורד הטופוגרפיה ושני חוצה אותו כרחוב מישורי

.

IMG_0845

מדרגות

.

IMG_0846

רחוב

.

IMG_0847

חצר משותפת בין הבניינים

.

IMG_0849

שער למעבר בין המפלסים

.

IMG_0851

מזכיר קצת את הולילנד?

.

IMG_0854

קשתות ואבן ירושלמית. פיתוח הנוף מכניס כאן קצת דשא המאורגן במשבצות

.

IMG_0855

חזית

.

IMG_0853

חזית

.

IMG_0856

בחזית

.

IMG_0857

שער סגור

.

IMG_0858

חזית

.

IMG_0859

רחוב היורד במורד הטופוגרפיה

.

IMG_0860

ויורד. המעקה ירוק.

.

IMG_0852

שלט

.

IMG_0861

רחוב

.

IMG_0864

רחוב

.

IMG_0866

רחוב

.

IMG_0862

לוח מודעות

.

IMG_0867

עוד רחוב היורד במורד הטופוגרפיה

.

IMG_0865

שלט: הרחובות כאן קרויים על שם פרחים

.

IMG_0869

בדופן הצפונית של המתחם יש שורת בתים דו-קומתיים

.

IMG_0870

בצפון המתחם רחוב עם תנועת רכבים שנועד בעיקר לחנייה

.

IMG_0871

כניסה נוספת מודגשת למתחם

.

IMG_0872

רחוב

.

IMG_0873

מבט למעלה

.

IMG_0876

מדרגות היורדות ממפלס עליון לתחתון

.

IMG_0877

רחוב

.

IMG_0880

כניסה נוספת מודגשת למתחם באמצעות קומה חצי מפולשת המתנשאת לגובה שתי קומות

.

IMG_0881

באזורים מתים במיוחד יש גם כתובות על הקירות

.

IMG_0882

יש גם טלפון

.

IMG_0889

רחוב

.

IMG_0890

חצר משותפת

.

IMG_0891

שלט: התושבים לא רואים כאן רחובות אלא רק מעברים. אולי זה מראה על השימוש באותם שטחים שבעצם לא מדובר ברחובות אלא סתם במעברים

.

IMG_0892

מדרגות היורדות מהרחוב העליון

.

IMG_0893

סימטריה היא ההרמוניה של הטפשים

.

IMG_0894

מדרגות

.

IMG_0878

פתח לדירה

.

IMG_0895

כניסה לבית משותף: מאפיינים מהבית הפרטי זולגים החוצה באמצעות עציצים, תמונות, וילונות

.

IMG_0896

מדרגות מובילות לדירות בבית המשותף

.

IMG_0897

תמונת הרובע היהודי והכותל המערבי במבואה שבבית המשותף

.

IMG_0898

השנים חולפות ונערכים שינויים – כמו סתימת מעברים

.

IMG_0900

חצר משותפת

.

IMG_0903

בתים צמודי קרקע בדופן הצפונית של המתחם

.

IMG_0905

עוד כניסה (מתחיל קצת לעייף)

.

IMG_0907

.

IMG_0908

.

IMG_0910

.

IMG_0911

.

IMG_0909

.

IMG_0913

רחוב

.

IMG_0914

רחוב

.

IMG_0915

חצר משותפת

.

IMG_0916

קצה רחוב: קיר

.

IMG_0918

רחוב במבט מלמעלה

.

IMG_0902

שלט

.

IMG_0826

בית הכנסת נמצא מחוץ לשטח המגורים ונראה שנבנה רק לאחרונה

.

IMG_0830

בית הכנסת כמו כל שאר הבינוי באזור מחופה באבן מסנוורת

.

IMG_0927

בחזית הדרום-מזרחית של המבנה מצויה גומחת ארון הקודש

.

IMG_0832

הבניין טרם הושלם

.

IMG_0827

פרט בחזית בניין בית הכנסת

.

ועוד שני סרטונים קצרים שצלמתי ודרכם ניתן להבין את הסביבה:

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 10/03/2014 at 14:47

    הכיעור המזעזע של כרמי נמצא בכל כך הרבה מקומות . לא ברור לי מהיכן מגיעים כל אלה המעריצים של הסגנון אלים והמשעמם הז. פרס אצלי הוא לא היה מקבל על הבטונדות וקירות האבן = חומות האבן האלה

  • איתמר  On 10/03/2014 at 15:07

    בהמשך לדברי המגיב הקודם, העובדה שכרמי קיבל כל כך הרבה הכרה, הערכה ופרסים מאנשי המקצוע בתחומו היא תעודת עניות לאלה שחילקו לו אותם – כלומר, לגוורדיה האדריכלית בארץ. מעריציו ממשיכים לחיות בינינו ולתכנן בניינים ומתחמים סימבוליסטיים שהדבר היחיד שהם מסמלים כמו שצריך זה את הניתוק בין המתכנן לבין צרכני התכנון – התושבים, האזרחים, האנשים האמיתיים. בושה.

  • עקרדםמ  On 10/03/2014 at 15:18

    ובעצם גדול האדריכלים היהודיים בתקופה זאת היה ריקרדו בופיל לוי ולכרמי התחשק לעשות פרויקט שיהיה מעט ניו קלאסי אלה בופיל, עם קשתות עמודים ועיטורי בטון, אותה תקופה, פלגיאט קטן ומקומי
    http://www.ricardobofill.com/EN/683/PROJECTS/Les-Espaces-d-Abraxas-html

  • 1haam  On 10/03/2014 at 18:11

    מיכאל, האם כרמי שלח ידו גם בתכנון שכונת ארמון הנציב (תלפיות מזרח)? למשל, רחוב אדם, או החלק המכונה (או שהיה מכונה כך בילדותי, כשבנו אותו, ע"ש חברת הבנייה) "מעלות אלרם"? נראה לי מאוד מוכר, הסגנון הטרומי המקושת הזה

    • מיכאל יעקובסון  On 10/03/2014 at 18:43

      את מעלות אלרם תכנן יעקב רכטר. שני המתחמים נבנו על ידי בני אותו דור עם חומרים וטכנולוגיות דומות ומכאן הדמיון. בעתיד אכתוב גם על מעלות אלרם (אך קודם אכתוב על מתחם נוסף בגילה וגם על הר חומה).

      • 1haam  On 21/03/2014 at 18:55

        היי מיכאל, תודה. אגב, אני גדלתי ברח' מרדכי אלקחי, שבאופן די ברור לא תוכנן ע"י החבר'ה האלה. גם בו היה משהו מאוד מעניין – בניינים עם גשרים (איך לא), אבל גם הפרדה מפלסית מוחלטת של חיי הדיירים ממפלס הכביש. היו שבילים ארוכים ומתפתלים, מרוצפים, שסביבם שיחים מטפסים, ומדי פעם רחבה מרוצפת ששברה את השביל. וכילדים זה היה נהדר, חוסר ההכרח הזה לשחק ליד הכביש וכמובן מרחב אינסופי לכאורה לרוץ בו בלי לפחד ממכוניות או בכלל מהצורך לקטוע את המשחק. אני, שגרתי בקצה אחד של הרחוב, יכולתי ללכת מהבית עד למכולת שבקצה השני של הרחוב בלי לחצות אף כביש. הייתי שם לא מזמן, העזובה גמרה אותי. הבניינים עדיין מלאים, אבל בזקנים. כמעט אין ילדים ברחוב יותר. הספסלים שפעם היו יושבות עליהם אמהות ומטפלות, ריקים. אם תרצה תמונות משם, תגיד ואשלח לך.

  • Shaul Rind  On 10/03/2014 at 22:06

    מתחם מדהים…בשונה מהמתחם הסתמי של יסקי. יש תחושה של הוד בשכונה כמו לגור בארמון.כרמי פיסל בחלל מקומות שנעים ללכת בהם , לשהות בהם- הקשת הפשוטה שחוזרת ומברכת את הולך הרגל לפני שהוא נכנס למעבר המקורה- זה צנוע אנושי- הסרט ממחיש כ"כ יפה את הנקיון שבתכנון, את התאטרליות של גרמי המדרגות- להכנס לעולם של כל דייר- לראות הת העצצים והספסל ליד הכניסה לאחד הבתים ולראות איך אנשים מתגברים על שדה האבן ויוצרים עולם חדש על גביו LIKE ש.ר

  • ד"ר בתיה רודד  On 12/03/2014 at 11:38

    היכן בני האדם? מדוע השכונה/מבצרי האבן ריקה מתושבים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: