סיבוב במתחם סינג סינג באילת

כן יהרסו או לא יהרסו – זו שאלה שכבר הרבה זמן דנים בה באילת, אבל בינתיים מתחם המגורים המכונה סינג סינג (נבנה ב-1961) ניצב על תילו, מתפורר ומסריח את האזור. בזמן שכולם רואים במתחם הזה רק מדרגות שבורות, מזרנים שרופים, אשפה מפוזרת ועכברושים שבורחים מהחתולים, אפשר למצוא כאן יצירה אדריכלית פשוטה ומקורית, שהאיכות שלה היא כנראה גם אחד המרכיבים המרכזיים שדרדר אותה למצבה העגום.

שמוליק תגר עשה לי סיבוב קצר בעיר ואחת מהתחנות היתה סינג סינג. לא התעכבנו יותר מידי והמשכנו בדרכנו. שעה אחרי הביקור הראשון, כבר חזרתי לכאן שוב, הפעם בלי שמוליק שמיהר להדריך קבוצת מטיילים (שבסוף הבריזה לו).

ביקרתי כבר בהרבה שכונות שאמרו לי 'יותר גרוע מזה לא תראה'. היה מתחם "שם הגדולים" ביפו עם משפחות ערביות, ודירות מהגרים אריתראים בשכונת שפירא ובבורסה ברמת גן, והייתי במגורי פועלים סינים בנס ציונה. כל אחד מהמתחמים היה מסריח ומטונף, אבל המקרה של סינג סינג הוא כנראה המצב הכי רע שאליו יכולה להגיע שכונה. אין פלא שהמקום זכה להיקרא בשמו של בית הסוהר הידוע לשמצה שפועל בניו יורק, והתאפיין בעבר בתנאי כליאה ירודים. מבדיקה ברשת של תמונות סינג סינג המקורי, מצאתי שאין דמיון בין השניים. הכלא הרבה יותר נקי ומרווח.

.

10377525_923289434367306_4778623477081127742_n

סינג סינג ישראל

.

(1) הביקור והבניינים:

לא מדובר בשיכון טיפוסי: האדריכל תכנן כאן מקבץ ששוכן על מפגש רחובות (רודד והתמרים), ומורכב מחמישה מבנים טוריים הבנויים משלד בטון וחלקים מתועשים תוצרת אילת. מבנה אחד עומד עצמאי ברחוב רודד והוא הפחות מעניין שבהם. שביל רחב ומקורה חוצה אותו ומקשר לשאר ארבעת המבנים השוכנים במקביל לשדרות התמרים – השדרה המרכזית החוצה את אילת מאז הקמתה. ארבעת המבנים מאורגנים בזוגות כשכל זוג מורכב משני מבנים טוריים המרוחקים זה מזה בכששה מטרים, כשבמרווח יש מדרגות פתוחות המקשרות לשתי דירות בכל קומה. בזוג המבנים הדרומי יש שמונה גרמי מדרגות המקשרות בסך הכל ל-112 דירות, ובזוג הצפוני 56 דירות.

הבדלי הגובה: בכל אחד משני הזוגות המבנה הצמוד לשדרות התמרים נמוך יותר טופוגרפית והמבנה המרוחק מהשדרה גבוה בחצי קומה. בחצר המשותפת הבדלי הגובה באים לידי ביטוי בקיר תמך משופע המחופה בחלוקי נחל גדולים. ריבוי המדרגות הפתוחות מאפשר קשר עין לאורך כל הבניינים, מה שמעודד קשרים והכרות בין הדיירים וגם יוצר תחושת ביטחון.

מערכת התנועה מורכבת ולמעשה היא המחולל העיקרי של המקום. יש כאן תנועה אופקית שנעה על שביל ישר ומרוצף העובר מתחת לבניין הטורי הסמוך לשדרות התמרים, וכולל קומה מפולשת עם חצרות קטנות מקורות. יש כאן גם תנועה אנכית המתבצעת במדרגות. בזמן שבקרתי בסינג סינג, לא היה רגע שהמקום היה ריק מאדם וכל הזמן עלו וירדו, חצו, הלכו ובאו אנשים. אמהות עם ילדים קטנים, קשישים בודדים וגם אשה אחת שדאגה לדיירים הכי חמודים במתחם (החתולים).

האשה החזיקה גיגית מלאה במזון חתולים אותו פיזרה במקבצים. "אפשר קצת?" שאלתי אותה, היא נבהלה וענתה שזה בונזו. "יש פה שכנים שכל הזמן צועקים עלי להפסיק עם החתולים, אבל הם לא מבינים שברגע שהחתולים ילכו אז יהיו פה רק עכברושים". היא הסבירה שמתחת לכל המתחם יש מקלטים שאף אחד לא משתמש בהם ומלאים אשפה ועכברושים. "רק בזכות החתולים העכברושים לא השתלטו על המקום". סמוך אלינו היתה דירה שרופה. שאלתי אותה אם הדייר החליט לשרוף אותה כדי לקבל כספי ביטוח. היא ענתה שלא, "שרף אותה נרקומן שגר שם".

ניסיתי להבין מדוע המתחם הידרדר. האם זה בגלל הכניסה של מהגרי עבודה לדירות? היא ענתה שדווקא לא, המקום היה במצב רע כבר מההתחלה. אמנם לא כמו היום, אך המתחם לא הצליח למשוך דיירים קבועים והרוב כאן שוכרים שלא שומרים על הסביבה. היא ציינה שכבר משנות הששים הוא היה נקרא סינג סינג. היא סיפרה שבעבר גרה פה שכנה מסודן שדאגה לנקות חלק מהמרחב המשותף, ושאר השכנים אפילו עזרו לה. הדיירים הסודנים עזרו יותר מכולם. כשהם ראו שחוץ מהם אף אחד לא כל כך מתאמץ לשמור על המקום, אז הם הפסיקו. הדבר שהכי הטריד אותי בביקור היו המדרגות המפורקות, שילד קטן יכול ליפול דרכן.

נושאים נוספים שאפשר להתייחס אליהם: (א) גודל הדירות כולן דירות שלושה חדרים, גודל אחיד קטן מידי למשפחות שגדלות ועוזבות, מה שהפך את המתחם לתחנת רכבת של דיירים שבאים והולכים. (ב) מרחק בין בניינים המטרים הבודדים המפרידים בין הבניינים יוצרים הצללה ואקלים נעים יותר אבל קצת פוגעים באינטימיות כי כמעט כל רשרוש בדירה אפשר לשמוע בחוץ. (ג) ניכוס שטחים / פלישות כמעט ולא בוצע כאן, למעט בחלק מהדירות שבמפלס הקרקע, וגם אז הפלישה בוצעה רק בחזיתות אחוריות שכמעט ולא רואים. (ד) צמחיה בין הבניינים אין כמעט, ואם הייתה בטח התפגרה מכל הזבל שיש, אבל בחזיתות ובחלקים שונים במתחם העצים צמחו והתפתחו באופן מרשים, דבר שתרם להצללה ולנוחות האקלימית. (ה) טיפול בחזיתות לא נעשה מאז נבנה המתחם, כמו שלא נגעו כאן בכלום מאז עזבו אחרוני הבנאים לפני חמישים שנה, לכן אין פלא שהבניינים נראים ככה. (ו) טכנולוגיה היות ומדובר ברכיבי בנייה מתועשים (כולם ממפעל הרכיבים הטרומיים שהקימה חברת סולל בינוי באילת), וכאלה שנבנו והורכבו באופן מעולה, מצב החזיתות יחסית טוב. מצב המערכות ירוד וחלקן סדוק, יש גם קורוזיה בבטון החשוף שהתפורר. בקיצור המצב רע.

.

D242-082

1964: המבנים החדשים נקראו כבר מההתחלה סינג סינג (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

Copy of D242-082

1964: תקריב על חזיתות המבנים (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

(2) פינוי בינוי

המצב הירוד של מתחם סינג סינג לא פסח על היזמים. מאז 2009 מנסה האדריכל גיורא דותן לקדם תכנית פינוי בינוי למתחם. הבניינים החדשים יוקמו על שטח סינג סינג, על שטח בנייני מגורים נוספים שיפונו וכן על שטח ריק וגדול שנמצא בסמוך. את 196 הדירות הקיימות בכל המתחם המתוכנן, הוא מעוניין להחליף ב-1,250 דירות חדשות + חניון תת-קרקעי לדיירים. העבודה התארכה בגלל שכל הדירות הן בבעלות פרטית וגם בגלל הקושי לקדם את מימוש הפרויקט. "אם העירייה לא תדחוף את זה, אז המצב ימשיך להיות כמו שהוא עכשיו", טוען דותן ומוסיף שמנקודת מבטו המימוש גדול אפילו על העירייה ובמקרה הזה צריך התערבות ממשלתית. "בבניינים האלה יש חשש של שרפות, אין ביוב כי כל המערכת סתומה, יש שב"חים, מלא בסודנים ועוד כל מיני טיפוסים שבאים והולכים. אלה דירות קטנות ויש שם דירות שגרים בהם שמונה אנשים. זו בעיה".

את כמות הדירות הגדולה שהוא מבקש לבנות, הוא מנמק בכדאיות הכלכלית של היזם: "לא מדובר פה בפינוי בינוי בעפולה או בחדרה, כי אילת זה לא מקום שרצים לגור בו". דותן היה מהנדס עיריית הוד השרון במשך עשר שנים וכאדריכל עצמאי תכנן פרויקטי פינוי בינוי ביהוד, אזור וחדרה.

עם הפינוי בינוי לא מצליח, נראה לי שרצוי לפתור את האתגר בדרכים אחרות ויצירתיות יותר. היות ומדובר במבנים עם דירות שמתאימות לאדם בודד עד שלושה, ניתן יהיה לשכן כאן את עובדי המלונות הצעירים. אכן, במקרה כזה צריך לגייס את משרדי הממשלה (משרד התיירות ומשרד הבינוי), כי ההון שיש להשקיע פה לצורך התיאום והחלפת התשתיות הוא משמעותי. השטח הקיים שבין הבניינים יכול ליצור קשרים טובים בין הדיירים וחבל לפספס את זה (לעומת מה שיש פה, במגדלים תמיד יש נתק בין שכנים אפילו כאלה שגרים דירה ליד דירה). בדרך זו תשמר אחת היצירות המקוריות באדריכלות הישראלית בכלל, ושל המורשת הבנויה של אילת בפרט.

.

מבט ציפור ממזרח

הדמיית פרויקט פינוי בינוי. רק הבניניים הנמוכים יחסית בחלק התחתון של התמונה מתוכננים על מתחם סינג סינג (מקור: אדריכל גיורא דותן)

 

.

(3) האדריכל תאודור קיסלוב:

את "הסניף הישראלי של סינג סינג" תכנן מי שהיה בכיר האדריכלים באילת: הברנוביץ' (מבנה השיכון הארוך ביותר בעיר), ארבעת שכונות הפטיו, בתי קופסאות הגפרורים, מלון אילת (המלון הראשון בעיר), מלון נפטון (היום רימונים), התחנה המרכזית, בית ספר עציון גבר ובית ספר אופיר, הלגונה והטיילת – את כל המבנים האלה ועוד הרבה אחרים תכנן האדריכל תיאודור (תדי) קיסלוב.

הוא נולד ב-1914 בבואנוס איירס ובגיל שש הגיע לארץ ישראל עם משפחתו והתגורר בתל אביב. את לימודי האדריכלות התחיל בפריס וסיים בבריסל. עם שובו ארצה השתתף במלחמת העצמאות, עבד באגף התכנון והבנייה הממשלתי וב-1951 פתח משרד אדריכלים ומהנדסים שנקרא היה "תכנון", והיה מיוחד הודות לעובדה שפעל בשיטת קואופרטיב. ב-1954 בנה המשרד את הפרויקט הראשון באילת, ומאז ועד לשנות השבעים היה קיסלוב האדריכל הפעיל והפורה ביותר בעיר.

כמה גלגולים עבר המשרד עד שב-1978 פתח קיסלוב משרד אדריכלים חדש ביפו העתיקה, במשותף עם תאה וליאורה – שתי בנותיו ועם עולש קיי – חותנו. קיסלוב נפטר ב-1979, אך המשרד פועל עד היום והוא אפילו זכה ב-2010 בתחרות לתכנון בניין עיריית אילת, פרויקט שבינתיים לא התממש.

במחלקה לאדריכלות בבצלאל נכתבה ב-2007 עבודה על יצירתו, אותה כתבו ליטל נטע פוקלמן ועליאל קיי (נכדתו והיום שותפה במשרד המשפחתי). למרות שהעבודה לא התייחסה לסינג סינג, הציגו השתיים מאפיין עיקרי ביצירתו של קיסלוב שנכון גם לסינג סינג: "הארכיטקטורה היא מקצוע עתיר אגו. ישנם ארכיטקטים שקנו את עולמם בפרוייקטים יוקרתיים (מוסדות שלטון, מוסדות ההסתדרות ומשרדי ממשלה). תדי הגיע להישגיו הגדולים דווקא בפרויקטים ה"בנליים", העממים. עבודותיו נושאות ערך נוסף לא רק בזכות חוסר הראוותנות שבהם, אלא מעצם היות בנייניו ותכנון הערים שלו מיועדים לשימוש הציבור כולו".

.

kiselov

אדריכל תאודור קיסלוב בחוף הים באילת (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל, באדיבות המשפחה)

.

(4) תודות

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשמוליק תגר (שגילה לי את הבניינים וסייע לי בדרך). תודה לארכיון מוזיאון אילת. תודה לעומר כרמון (עורך המקומון "ערב ערב באילת"), תודה לאדריכל גיורא דותן (על השיחה והאישור להצגת הדמיה של פרויקט הפינוי בינוי שתכנן), תודה לאברהם שכטר (שהיה סגן מנהל מכרות תמנע ופסל את ההשערה שהבניינים נבנו לשיכון עובדי המכרות), תודה לד"ר צבי אלחייני (מארכיון אדריכלות ישראל שבו שמורה העבודה על קיסלוב), תודה לאדריכלים עליאל קיי ובועז קיי (על הרשות לעשות שימוש בתמונה ובטקסט מהעבודה).

.

סרטון קצר שצלמתי וערכתי:

.

.

.

בניית הטרומים בשכונת ערבה 1961

1961: הבנייה (מקור: ארכיון מוזיאון אילת)

.

DSC05000

החזית האחורית היא דווקא החזית הכי נקייה

.

DSC05001

למרות ההזנחה איכות הבנייה עומדת במבחן השנים

.

DSC04943

חזית חלק מהמתחם הפונה לרחוב

.

DSC04952

טכנולוגיית בנייה מתקדמת: המבנים נבנו ממרכיבים טרומיים שיוצרו במפעל והורכבו באתר במהירות וביעילות

.

DSC04948

קירות התמך מחופים כולם באבן גרניט מקומית בעיבוד פראי

.

DSC04950

מעבר בין המבנים 01

.

DSC04953

מעבר בין המבנים 02

.

DSC04951

הבדלי מפלסים דורשים קירות תמך ומדרגות

.

DSC04989

בשניים מהבתים קומת הקרקע היא קומה מפולשת (קומת עמודים פתוחה) הפונה לרחוב הראשי

.

DSC04990

בקומה המפולשת 01

.

DSC04996

בקומה המפולשת 02

.

DSC04986

בקומה המפולשת 03

.

DSC04992

בקומה המפולשת 04

.

DSC04982

בקומה המפולשת 03

.

DSC04961

דואר

.

DSC04997

מדרגות

.

DSC04960

חצי קומה זה הבדל הגובה בין הבניינים

.

DSC04994

בקומת העמודים המפולשת שמתחת לבניינים הצמודים לשדרות התמרים, בולט שלד הבטון שנותר חשוף ונוצק באתר באופן מסורתי

.

DSC04988

מעבר מקורה מתחת לבניינים הצמודים לשדרות התמרים 01

.

DSC04956

מעבר מקורה מתחת לבניינים הצמודים לשדרות התמרים 02

.

DSC04955

מדרגות מדרגות מדרגות – יש 8 כאלה בזוג הזה ובזוג הבא יש עוד 4

.

בניית הסינג סינג בשדרות התמרים 1960

1961: בבנייה (מקור: ארכיון מוזיאון אילת)

.

DSC04962

מימין הבניין הצמוד לשדרות התמרים (נמוך יותר) ומשמאל הבניין הגבוה בחצי קומה

.

DSC04957

יציאת חירום מאחד המרתפים – ממלכת העכברושים

.

DSC04980

זבל

.

DSC04998

כמו כל שאר חלקי הבניין, גם המדרגות מורכבות מרכיבים מתועשים

.

DSC04958

קורה יורדת מבטון חשוף

.

DSC04987

תנועה ערה: המעבר שמתחת לבניין והמדרגות

.

DSC04979

עגלת זבל

.

DSC04968

המדרגות

.

DSC05005

תנועה ערה של דיירים

.

DSC04973

מימין הבניין הצמוד לשדרות התמרים עם הקומה המפולשת ובאמצע קיר תמך משופע מחופה בחלוקי נחל

.

DSC04970

מאז שנכנס המזגן, לא הרבה מהמצננים שהותקנו בשנות החמישים והשישים נותרו באילת

.

DSC04972

המדרגות

.

DSC04978

אפשר לטפס עד לקצה המדרגות

 .

ולסיום שיר:

.

.

רשימות נוספות שכתבתי על מבנים באילת:

(1) בית פיליפ מוריי (אדריכל אבא אלחנני)

(2) הספרייה העירונית (אדריכל צבי תורן)

(3) הבית המדברי (אדריכל אברהם אלואיל)

(4) המצפה התת ימי ובריכת הכרישים (אדריכל בן פלג)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ישראליק  On 16/12/2014 at 10:09

    מקום מזעזע מאז ומעולם
    לפי מעט התמונות הכוללות אנשים אפשר להבין בקלות שהמבנה מאכלס כנראה ברובו אוכלוסיה שעובדת במלונות ומקורה באפריקה שם תרבות הדיור בחלק הרי של המדינות לא כוללת מבנים נקיים מסודרים עם חשמל ומים זורמים והמילה תרבות הדיור לא ממש שגורה אצל מי שמקבל משכורת מינמום אם בכלל וחי על זמן שאול בישראל, מנוצל בקלות על ידי מעבידים מקומיים חזירים

  • תמר  On 16/12/2014 at 14:24

    תודה על עוד כתבה מעניינת. השבחים לאדריכלות המעניינת במקומה, אבל בדומה למבני שיכונים אחרים שבהם נבנו חצאי קומות כלפי מטה (למשל ב"יפה נוף" בירושלים; גם שם מטעמי טופוגרפיה), גם פה הפכו חצאי הקומות והמעברונים האלה לאסון מבחינת ההזנחה (ביפה נוף נהגו לזרוק אשפה מן המעברים למטה); בשיכון ליאון בק בחיפה רק לפני כמה זמן עלתה לכותרות תאונה בגלל הטופוגרפיה הזו. ניתן להניח אכן בצדק שאם לא הייתה הזנחה מצד הרשויות, לא הייתה גם הזנחה מצד הדיירים ויש פה מעגל קסמים – ככל שהרשויות משקיעות מעט מאוד בפרויקט (ועכשיו יש גם אנשים שיש להם אינטרס מכוון להזניחו), כך הוא מושך פחות דיירי קבע וכך הוא מושך פחות דיירים שאכפת להם, וחוזר חלילה.

    ציינת בחצי משפט שהבניינים "בבעלות פרטית". מה זאת אומרת? מי הבעלים? האם יש בעלים מרוכז למתחם או לפחות לבניינים, או שכל דירה לעצמה? מה לגבי נושא של תקני בטיחות (למשל נושא המדרגות) שאמורים לחייב את בעל הבית (או בעלי הדירות אם כל יחידה בבעלות פרטית) לתקן דברים כאלה גם במרחב הציבורי?

    • מיכאל יעקובסון  On 16/12/2014 at 14:30

      כל אחת מהדירות בבעלות נפרדת. תקני בטיחות זה דבר נחמד אם יש מי שאוכף אותם. כאן הדיירים שורדים ואין להם את הכוחות, היכולת והידע לדרוש טיפול בנכס. אבל קודם שיאספו את הזבל ויזרקו אותו לפח.

  • אמיר tlv  On 17/12/2014 at 20:32

    אדריכל מקצועי חייב להבין את המצב החוקי של תחזוקת הנכס שהוא מתכנן, ולתכנן את המבנה תוך התייחסות נכונה להיבטים המשפטיים של ניהול המבנה בעתיד. שיתחיל בלקרוא ולהבין את חוק המקרקעין. אני די בטוח שהסינג סינג הזה הוא סיוט מבחינת הניהול השוטף, ועד-הבית או הנציגות.

    • מרטינה בובר  On 19/12/2014 at 10:07

      הצחקת אותי אמיר TLV, ועד הבית או הנציגות? מדובר על מגורי עובדים זרים, או האוכלוסיה החלשה ביותר בעיר. ועד בית? הם מנסים עדיין לגרד את הכסף לשלם למכולת.
      אבל כמו שמיכאל כתב- שקודם יזרקו את הזבל לפח.

  • בעע  On 16/03/2015 at 18:59

    מזעזע צריך להראות את זה לעולם שעזה ואילת הם ערים תאומות מבחינת דיור לא ידעתי שאילת נמצאת בקטגוריה עולם 3

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: