סיבוב במגדל יובנק בשדרות רוטשילד

מגדל בנק כללי לישראל (כיום יובנק) בשדרות רוטשילד תל אביב הוא אחד משני מגדלי המשרדים שתכנן בתל אביב האדריכל אריה פרייברגר. המגדל שנחנך ב-1986 היה הראשון שהוקם בשדרה ההיסטורית והייחודית, והיה החלוץ בתקופת התחייה של הסביבה שעד אז היתה מדורדרת ומוזנחת. הבנק שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד, היה גם המהלך הראשון של המשפחה בשדרה שנקראה על שמה.

מאז, נבנו לאורך שדרות רוטשילד מגדלים רבים נוספים. ביחס למגדלים אלה, מתגמד מגדל בנק כללי. ועדיין, במפלס הרחוב הוא מהמרשימים שבהם. לאחרונה עשיתי בו סיבוב עם פרייברגר ורעייתו ועם האדריכל ד"ר צבי אלחייני שבמשותף אנו כותבים מונוגרפיה על עבודתו שתצא לאור בסוף השנה הבאה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

בנק כללי החל לפעול בשנות ה-30 בשדרות רוטשילד, נדד לרחוב נחלת בנימין וב-1986 חזר לשדרות למגדל שתכנן האדריכל אריה פרייברגר

.

היה זה המגדל הראשון בשדרות המפורסמות הקרויות על שם סביו של בעל הבנק

.

המגדל בן 10 קומות ומגיע ל-44 מטרים מעל למפלס הרחוב. הוא מתאפיין בחזיתות המורכבות מפסים אנכיים של זכוכית כהה ואבן בהירה

.

.

(1) מגדל בשדרה

גם אם בשנות ה-70 פעלו רבים מהנהלות הבנקים וחברות הביטוח בסביבת החלק המערבי של שדרות רוטשילד בתל אביב, היה מצבה העגום של השדרה בכי רע. בתי המידות הפרטיים של ראשוני תל אביב היו כבר בני למעלה מחמישים, מוזנחים ורק בקושי החצינו את תפארת העבר ששרתה על השדרות, אלה היוו עם הקמתה של תל אביב את שאיפותיהם של מייסדיה להקים עיר גנים משוכללת, נעימה ומרווחת.

בשנים שקדמו לפריחה המחודשת שממנה נהנתה תל אביב החל משנות ה-90 עם התחדשות האזור, היתה הכוונה להקים את מגדל משרדי הנהלת "בנק כללי לישראל" ליוזמה חלוצית. הביטוי ליוזמה חרג מההיבט האדריכלי והיתה לה חשיבות עירונית משמעותית שהקדימה במידה מסוימת את זמנה.

.

(2) הבנק

לאחר עשור של שגשוג כלכלי וצמיחה מהירה, עם צמצום פעילות המשק הישראלי וראשיתו של המיתון הכלכלי ב-1965, נמכר "בנק כללי לישראל" לידי הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד (1997-1926), נכדו של הברון "הנדיב הידוע", שהשקיע בשעתו בישראל בתחומים רבים. הבנק שנוסד בתל אביב עוד בשנות ה-30, יועד עתה בדומה לבנק שהחזיק רוטשילד בשווייץ, לכזה המתמחה בבנקאות פרטית ופונה ללקוחות נבחרים בעלי יכולות כספיות גבוהות.

עם המכירה שינה הבנק גם את מיקומו ועבר ממשכנו מאז הייוסדו ב"בית לוין" שבשדרות רוטשילד 46, לבניין האקלקטי המפואר הסמוך של ״מלון פלטין״ לשעבר, בפינת הרחובות אחד העם ונחלת בנימין. התרחבות פעילות הבנק והתבססותו תחת הבעלות החדשה, הובילה גם להחלטה על הקמתו של בניין ייעודי, כזה שירכז תחתיו את משרדי ההנהלה ואת הסניף המרכזי. לצורך כך רכשה הנהלת הבנק מבנה מגורים דו-קומתי היסטורי בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין ששכן על מגרש פינתי לא גדול (1,130 מ"ר) במפגש הרחובות רוטשילד 38 ויבנה 36, מתוך מטרה להרוס אותו ולהקים תחתיו בניין חדש לבנק.

.

1986: בקומת הקרקע של הבניין שכן סניף הבנק המרכזי. סניפים נוספים פעלו בירושלים ובחיפה (אוסף אריה פרייברגר, ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

(3) הבניין

ידידותם של דוד שוהם, אז מנכ״ל בנק כללי, ושל ברוך (ברוס) רפפורט, תורם בניין הפקולטה לרפואה החדשני בטכניון שאותו תכנן האדריכל אריה פרייברגר בשנות ה-70, הובילה לקבלת ההזמנה לתכנן את בניין הבנק. בהמשך תכנן פרייברגר גם את ביתו הפרטי של שוהם בהרצליה פיתוח. מצד המזמין, נתבקש פרייברגר לשתף בתהליך התכנון את האדריכל גיאורג קויגן שהתמחה בתכנון סניפי בנקים ועבד עם הבנק. היחסים בין שני האדריכלים שאחזו בתפיסות עולם שונות היו מתוחים לעתים, אך לאחר פטירתו של קויגן ב-1976, כבר בשלבי העבודה המוקדמים, נפתרה הבעייה ומעתה הוביל פרייברגר לבדו את הפרויקט.

בשונה מהבינוי הטיפוסי לשדרות רוטשילד בשעתו, כזה שהתאפיין בבנייה נמוכה ומיושנת ברובה, הרי שהבניין שתכנן פרייברגר היה מחלוצי הבנייה לגובה בתל אביב בכלל ובשדרות רוטשילד בפרט. עד להקמתו של בניין בנק כללי, הבניין הגבוה באזור הקרוב היה בית חברת הביטוח "הסנה" שהתנשא לגובה של 16 קומות במפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, בתכנונם של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (1968) והיה לאחד מהמובהקים שבבנייני הברוטליזם שנבנו בתל אביב. מעט רחוק יותר, ועדיין סמוך לשדרות רוטשילד ובקצה רחוב הרצל היה מגדל שלום מאיר, חלוץ גורדי השחקים בישראל, בתכנונם של יצחק פרלשטיין וגדעון זיו ובשיתוף מאיר לוי (1965) שהתנשא לגובה של 35 קומות.

הבניין שתכנן פרייברגר והתנשא לגובה של עשר קומות מעל הקרקע (44 מ' גובהו), התאפיין בזניחה של השימוש בבטון הגלוי ששלט ברבי-הקומות שתכנן קודם לכן – "בית אגד" ובניין הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בחיפה. כן ויתר האדריכל על חזית הזכוכית החלוצית שכמוה שלטה ב"בית תדיראן" בגבעת שמואל ותוכננה במשרדו כמעט במקביל. כעת, הציג פרייברגר חזית המורכבת מפסי זכוכית ואבן לסירוגין, שבעיצובם ניתן למצוא השראה מעיצוב חזיתות מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי (World Trade Center), שאותם תכננו במנהטן האדריכל מינורי ימאסאקי (Minoru Yamasaki) בשיתוף משרד האדריכלים אמארי רות' ובניו (Emery Roth & Sons) ונחנכו זמן קצר לפני תחילת עבודת התכנון על המגדל בשדרות רוטשילד.

.

דגם הבניין שיצר יעקב דלווה. השוני בין העיצוב שמופיע בדגם לזה שבוצע במציאות בא לידי ביטוי בטיפול בפינות הבניין בקומת הקרקע (באדיבות מיכל דלווה, אוסף יעקב דלווה ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

בקומות המשרדים העליונות בבניין נקבעו פסים צרים של מסכי זכוכית כהה ורציפה ממסוגרים במסגרות אלומניום צבועים בשחור, שכיסו על פתחי החלונות והסתירו את ההפרדה בין הקומות. כפתרון קונסטרוקטיבי המשרת את הפונקציונליות של הבניין, בחיבור בין הקומה השנייה והשלישית התנקזו כל שלושה עמודים לעמוד אחד בודד. באופן זה התאפשרו פתחים רחבים וגבוהים בשתי הקומות התחתונות של הבניין, בהן פעל במקור סניף הבנק הראשי.

עמודי הבניין בצורת משושים בחלקם התחתון ובצורת מרובעים בחלקם העיקרי והעליון נקבעו במעטפת הבניין ונוכחותם בולטת בחזיתות. עמודים אלה חוצצים בין פסי הזכוכית ומחופים באבן חברונית בהירה. בכך הודגשו הקווים האנכיים של הבניין, ונוצר משחק אלגנטי של חומריות – בהיר וכהה, שקוף ואטום. בנוסף לכל אלה, פיצול העמוד הבודד בקומות התחתונות למספר עמודים הממשיכים ומתנשאים אל-על הדגיש בבניין את הקוים האנכיים ודימה צמיחה.

הפלסטיות שהעניק פרייברגר לעמודים הבולטים בחזיתות הבניין היתה תוצר של מחשבה ותשומת לב לעיצוב החזותי. הוא אף נועץ במהלך העבודה לא אחת עם דני קרוון, ידיד נעוריו, התיעצות פיסולית אסתטית ולא קונסטרוקטיבית. קרוון סייע לפרייברגר לפתור באותם עמודים את נקודות הפיצול המרשימות של העמודים.

לחולפים על פני הבניין בשדרות רוטשילד מפנה הבניין מדרגות רחבות במיוחד הנמתחות לכל אורך גוש הבניין המרכזי ולהן הקשר למודרניזם הקלאסיציסטי. מדרגות אלה מקשרות בין מפלס המדרכה הנמוך ובין הבמה שעליה בנוי הבניין ונועדה להדגיש את מעמדו של המגדל, אך בעיקר כדי לנצל הפרשי גבהים (בין רחוב יבנה ושדרות רוטשילד) ולחסוך בעלויות חפירת המרתפים.

.

1978: חזיתות הבניין הפונות לרחובות (מתוך היתר הבנייה)

.

שנות ה-70: חזית הבניין הפונה לשדרות רוטשילד וברקע מימין בניין "הסנה" שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ברחוב אלנבי הסמוך (אוסף אריה פרייברגר, ארכיון אדריכלות ישראל)

.

הפלסטיות שהוענקה לעמודים הבולטים בחזיתות הבניין היתה תוצר של מחשבה ותשומת לב שהעניק פרייברגר לעיצוב החזותי והעסיקה אותו לאורך תהליך התכנון. הוא אף נועץ במהלך העבודה לא אחת עם דני קרוון, ידיד נעוריו

.

כיום יובנק הנו זרוע של הבנק הבינלאומי. בקומתה קרקע כבר לא פועל סניף של הבנק

.

עמודי הבניין בצורת משושים בחלקם התחתון ובצורת מרובעים בחלקם העיקרי והעליון נקבעו במעטפת הבניין וחצצו בין פסי הזכוכית. העמידם חופו באבן חברונית בהירה וכך הודגשו הקווים האנכיים ונוצר משחק אלגנטי של חומריות – בהיר וכהה, שקוף ואטום.

.

.

בעוד שקומות המשרדים משוחררות מעמודים וגמישות לשינויים, הרי ששתי הקומות התחתונות שיועדו לסניף הבנק תוכננו באופן בו מרבית השטח עוצב כקומה בגובה כפול הפונה בשתי דפנותיה אל הרחובות הסמוכים. בדופן הדרומית של אולם קבלת הקהל נקבעה קומת גלריה המעוצבת כמרפסות שבהן משולבות אדניות לצמחייה, אלמנט שהופיע בשתי עבודות אחרות שתכנן אז במקביל – בניין הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ובנין המטה של חברת תדיראן בגבעת שמואל.

בשלב מתקדם בתהליך התכנון, הוצע להקים בראש המגדל לשכה ודירת שרד לשירות הברון רוטשילד, במטרה שזו תשרת אותו בעת שהותו בישראל. נערכו תכניות בשיתוף מעצב פנים צרפתי, אך אלה לא בשלו לביצוע ונגנזו.

מעיצוב הפנים המקורי שהוענק לבניין, למבואת הכניסה, לסניף הבנק ולמשרדים, ובוצע בשיתוף אדריכל פנים שהוזמן במיוחד מצרפת (ככל הידוע לנו) לא נותר שריד. לא רק זאת, אלא שעד עתה לא הצלחנו למצוא תצלומים המתעדים את אותו עיצוב. במידה וברשותכם חומר שניתן דרכו ללמוד על עיצוב הפנים של הבניין אז אשמח לקבל.

.

1976: תכנית קומה טיפוסית – גמישות מירבית לשינויים הודות למיקום העמודים במעטפת הבניין (מתוך היתר הבנייה)

.

2022: האדריכל אריה פרייברגר רושם את חזית הבניין (צילום: צבי אלחייני)

.

2022 (צילום: צבי אלחייני)

.

.

(4) השוד הגדול

חודשים ספורים לאחר איכלוסו של הבניין ארע בו אחד ממעשי השוד הנועזים. שני שודדים חשופי פנים חדרו אליו בצהרי יום עבודה באין מפריע. לבנק הגיעו השודדים מצוידים במפתחות הנדרשים לפתיחתן של הדלתות המשוריינות, שדרכן הם עברו באין מפריע אל חדר הכספות שבקומת המרתף. בכספות אוכסנו בין השאר מטילי זהב טהור שהבנק ייבא משוויץ לצורך שיווק ומכירה ליצרני תכשיטים, מטבעות ומדליות. השודדים נטלו 136 מטילי זהב שאותם הם הכניסו לתוך חליפות מיוחדות שלבשו, ונעלמו מהמקום מבלי שאיש ניסה לעצור אותם. תעלומת זהות השודדים לא נפתרה מעולם.

.

(5) מאז ועד היום

לאורך השנים שמר הבניין על חזותו המקורית, גם אם השילוט השתנה. אך עיצוב הפנים השתנה כמה פעמים ומהמקור כמעט ולא נותר זכר, למעט מעקות בחדרי המדרגות כמו גם חיפוי חזית קיר המעליות.

ב-1987 הוחל בתהליך ייעול שבמסגרתו צומצם כוח האדם בבנק כללי, שהחזיק בנוסף לבניין ההנהלה והסניף שפעל בשדרות רוטשילד, שני סניפים נוספים בירושלים ובחיפה. שטחי הבנק צומצמו והקומות העליונות, מקומה שלישית ועד שמינית, הושכרו לגורמי חוץ. ב-1997 נמכרה השליטה לקבוצת אינווסטק (Investec) הדרום-אפריקנית והבנק שינה את שמו לבנק אינווסטק-כללי. לאחר שנמכר ב-2004 לקבוצת הבנק הבינלאומי שוב השתנה שמו ומאז הוא קרוי יובנק. כיום משמש הבניין כולו את יובנק, גלגלולו הנוכחי של הבנק שמהווה חטיבה במסגרת קבוצת הבנק הבינלאומי שמשרדי הנהלתו מצויים במגרש הסמוך (שדרות רוטשילד 42-40).

אם עד לפני חצי יובל שנים היה בנק כללי הבניין הגבוה בשדרות רוטשילד, הרי שכיום הוא מתגמד ביחס לבניינים שנבנו אחריו; החל מ"מגדל ציון" השוכן בצדו השני של הרחוב ובנייתו הושלמה ב-1994 (בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון) ועד למגדלים האחרונים שהגבוה שבהם נבנה כמגדל מגורים במגרש הצמוד בתכנונו של האדריכל ריצ'רד מאייר (2014) ומתנשא לגובה של 42 קומות. בנוסף, כיום מתייחד המגדל בחיפוי האבן, החורג מהשימוש העודף במסכי זכוכית המאפיין את המגדלים שנבנו מאז.

את הפערים האלה זיהו בעלי הבניין, שהזמינו מפרייברגר הצעה להרחבתו באמצעות תוספת קומות משמעותית, כזו שתשלש את גובהו ותשווה אותו לשכניו. בשיתוף בתו, האדריכלית מיכל (נוקו) פרייברגר והאדריכל דניאל ערב הגיש הצעות ששמרו על חזותו המקורית של המגדל המקורי. אלא שהודות לשטח הקומה המצומצם הניתן לבנייה במגרש הקטן ממילא, הרחבת גרעין המעברים האנכיים והמערכות הוצורך בפתרון קונסטרוקטיבי מסובך, נמצא שהפרויקט לא כדאי כלכלית במתכונת זו והפרויקט נגנז.

.

הצעה שערך אריה פרייברגר במשותף עם בתו מיכל (נוקו) פרייברגר במטרה לשלש את גובה הבניין. התכנית לא בוצעה (אוסף אריה פרייברגר, ארכיון אדריכלות ישראל)

.

עם אריה פרייברגר בחזית הבניין

.

.

(6) האדריכל

כאמור, בחודשים אלה אני עובד עם ד״ר צבי אלחייני על מונוגרפיה מקיפה שמתמקדת בעבודתו של פרייברגר בן ה-91, ומסתמנת כשונה מהספרים שהוצאנו עד כה הודות לעיסוק בקשרים של הון ואדריכלות והשפעות של אדריכלות תאגידית אמריקאית על האדריכלות הישאלית משנות השבעים ואילך.

פרייברגר נולד ב-1931 בלבוב, כיום במערב אוקראינה ובשעתו בתחום פולין. בהיותו בן ארבע עלה עם הוריו לארץ. תחילה התיישבה המשפחה בתל אביב, ולאחר זמן קצר עברה להתגורר בשכונת גבעת רמב"ם בגבעתיים. בנערותו למד ציור אצל הצייר אהרן אבני ב"סטודיה" (כיום "מכון אבני") וכן למד לנגן בצ'לו. במקביל פעל במסגרת ארגון "ההגנה" בתליית כרוזי "החומה". לאחר שירותו הצבאי פנה ללימודי אדריכלות בטכניון בחיפה, אותם סיים בהצטיינות יתרה. יחד עמו במחזור למדו גם אדריכלים כמו אלדר שרון, גרשון צפור, סעדיה מנדל, ישעיהו אילן ואילנה אלרוד.

את ראשית דרכו המקצועית כאדריכל החל פרייברגר במשרדו של האדריכל נחום זולוטוב. הוא המשיך ועבד בראשית שנות ה-60 במשרדם המשותף של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. לאורך למעלה משישה עשורי פעילות תכנן מאות בתי מידות ללקוחות פרטיים אמידים ובמקביל תכנן גם בנייני משרדים, תעשייה ואקדמיה, שלרבים מהם שמור מקום מרכזי בהתפתחות האדריכלות והבנייה לגובה בישראל במחצית השנייה של המאה שעברה, ואחדים מהם אף היו לנקודות ציון בערים הגדולות. בין המבנים הבולטים שתכנן: "בית אגד" ותחנת האוטובוסים המרכזית של חיפה ותחנת הרכבת חיפה – בת-גלים, "בית תדיראן" בגבעת שמואל, "מגדל רובינשטיין" בתל אביב, בניין הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בחיפה ו"מגדל הצוק" בהרצליה פיתוח. בשנת 2022 הופקד ארכיונו המקצועי בארכיון אדריכלות ישראל.

בהמשך להקמת מגדל בנק כללי, היה פרייברגר מעורב בהצעות לפרויקטים נוספים בשדרות רוטשילד; במגרש הסמוך לבניין "בנק כללי" תכנן בסוף שנות ה-80 עבור קונצרן "כלל" מגדל משרדים (כיום "מגדל הבינלאומי" בתכנון משרד האדריכלים הניו-יורקי Pei Cobb Freed & Partners בשיתוף ניר-קוץ אדריכלים). בראשית שנות ה-90 הגיש הצעה שלא מומשה לתכנון מגדל משרדים בעורפו של "בית לוין" בשדרות רוטשילד 46, שאותו הציע לעצב כמנסרת זכוכית (כיום "בית אקירוב" בתכנון משרד יסקי-סיון). עשור מאוחר יותר הוזמן להגיש הצעה, שגם היא נגנזה, למגדל מגורים בשדרות רוטשילד 1 (כיום "מגדל רוטשילד 1" בתכנון "ישר אדריכלים").

.

מדרגות רחבות חוצצות בין מפלס שדרות רוטשילד ובין הבמה שעליה הוקם הבניין. מקום לשבת בו בעת המתנה לאוטובוס בתחנה

.

הכניסה הראשית היא מעט צדדית ונסוגה מקו החזית וכיום היא מכוסה בשלטים ומדבקות. פתח כניסת האור האופקי שקבע האדריכל מעל הכניסה היה אלמנט שחזר והופיע ברבים מהבניינים שתכנן

.

צופה לעבר

.

כיום המגדל שמתנשא לגובה של 10 קומות מתגמד ביחס לשכניו

.

כשמטפסים למרומי מגדל מאייר הסמוך כך נראה השכן הוותיק

.

מבואת הכניסה קטנה וצנועה. עיצוב הפנים של הבניין השתנה לחלוטין ולא נותר כמעט זכר לעיצוב המקורי שאותו ערך אדריכל פנים צרפתי שהוזמן במיוחד לפרויקט על ידי מזמין העבודה ובעל הבנק – הברון רוטשילד

.

בקומת הקרקע של המגדל שכן הסניף המרכזי של בנק כללי וכיום הוא משמש את פקידי הבנק ללא קבלת קהל (שוב – העיצוב כיום אינו זה המקורי)

.

פתחים רחבים פונים אל הרחוב ושולבו בהם דלתות, אך כיום אין עוד כניסה ויציאה דרכם אלא רק דרך המבואה הראשית

.

קומתה קרקע היא כפולה בגבוהה ומקומת הגלריה פונות אל האולם מרפסות שבן משולבות אדניות עם צמחייה 

.

מדרגות מעוצבות מקשרות בין הקומות התחתונות של הבניין וכן של הקומות התחתונות ששרתו במקור בין השאר את קהל הלקוחות

.

המדרגות עוצבו בקוים רכים ושולב בהם מאחז יד מוזהב

.

מבט למעלה

.

מבט למטה

.

גם המדרגות הצדדיות שמתנשאות לכל גובה הבניין זכו לעיצוב

.

מטייל בסצנת הפתיחה

.

מבט למטה

.

חדר המדרגות השלישי במגדל מצוי בסמוך לפינה הדרום-מערבית. אלה מדרגות חירום וכאן שרד שילוט מקורי כמו זה שמימין שציין את מספר הקומה

.

הקומות בבניין משוחררות מעמודים (אלה נקבעו במעטפת ובולטים בחזיתות) ולכן הן גמישות לשינויים. העיצוב המקורי התשנה כבר כמה פעמים ולא נותר ממנו שריד

.

הנוף: מימין מגדל הבנק הבינלאומי ומשמאל מגדל ציון

.

הנוף: שדרות רוטשילד

★

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

גן הסלעים (גדעון שריג)

אהרונוביץ' 4 (רוברט הוף)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 59-51 נוה (אהרון דורון)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת אלנבי התת-קרקעית של הרכבת הקלה

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

ביתן הלנה רובינשטיין מתחדש (רכטר אדריכלים)

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

הסטודיו לבניית דגמים של יעקב דלווה בארלוזורוב 61 (אריה שרון)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית העיר שוב מתחדש

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

★

שיר לסיום:

.

★