סיבוב ברחוב רופין 51 בתכנון דב כרמי

לכאורה בית דירות ישן, אבל כשמתבוננים במערך הכניסה המרשים ובחלוקה של הפתחים לומדים משהו על תכנון איכותי. כיום מתכננים מבואות גדולות ומפוארות יותר, אבל באף אחת מהן אין את החן וההרמוניה שיצר האדריכל דב כרמי (1962-1905) באותם בתים שתכנן לפני קרוב ל-90 שנה, כמו זה שברחוב רופין 51.

חזיתות הבניין מוסתרות מאחורי עצי פיקוס שאיבדו את הפרופורציות שלהם. ספק אם הבידוד האקוסטי שיוצרים העלוות מכסה על הנזק שגורמים השורשים לריצוף, ליסודות ולתשתיות האחרות של הבית. בגלל שלא ניתן להתרשם מחזיתות הבניין המוסתרות וגם לא מהדירות הפרטיות, אז ההיכרות אתו מצטמצמת לחלקים היותר קרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

מפת התמצאות: רופין 51

.

1941: החזית (באדיבות עדה כרמי-מלמד ומיכאל גורדון)

.

המרפסות השקועות חוזרות ומופיעות ברבים מבתי הדירות שתכנן האדריכל דב כרמי באותן השנים

.

המרפסת מאפשרת פתיחות לרחוב והסתרה מכיוון השכנים

.

החזית מוסתרת ברובה אך ניתן לצפות בפרטים מקוריים של חלון וללמוד משהו על הפרופורציות שיצר האדריכל בפתחי החלונות

.

השיחים מסתירים כיום את הבניין מכיוון הרחוב

.

ריצוף באבן פראית גם הוא מאפיין שחזר בבתי הדירות שתכנן כרמי

.

מבואה חיצונית ומפולשת מקבלת את פני הבאים. מימין פס תיבות דואר מינימאלי (התיבות הבולטות הן תוספות מאוחרות)

.

חזיתה כניסה במקור היתה נקיה וכללה את פס תיבות הדואר ואת דלתות הזכוכית

.

כך נראות תיבות הדואר מבפנים

.

ככיר אתרים נמצאת ממש ליד וגם על מודעה שתלו על ארון החשמל

.

.

המבואה היא החלק האהוב עלי בבניין הזה ובכלל בעבודות של האדריכל דב כרמי. בספר "אבא שלי, דב כרמי" (בבל, 2018) שפרסמה לאחרונה בתו, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, ניתן למצוא אולמות מבואה רבים שתכנן כרמי באותה תקופה במגוון של מבנים: כמו זה בבית הספר הארמני ברחוב יפת 44 ביפו (1937), בבית הדירות ברחוב גורדון 9 (1935), באגף המשרדים באלנבי 111 (1950, נהרס), בבית הוועד הפועל שבארלוזורוב 93 (1955) וכמובן שבהיכל התרבות (1957). המבואה הוא עניין מרכזי ביצירתו, וכאן ברופין 51 ניתן להתרשם ממבואה מרווחת יחסית המשרתת שתי חדרי מדרגות. עדה כרמי-מלמד לא מתייחסת בספרה לאותן מבואות, אבל כשאני מחפש ציטוט מדבריה, אני מוצא שהתיאור שלה ל"פסאז' אלנבי" שתכנן אביה במשותף עם משרדו של האדריכל אריה שרון, דבריה המתארים את אותו מעבר מרווח שקישר בין הרחוב ובין חלקיו הפנימיים של הבניין מתאימים לתיאור המבואה: "מרחב שקט עם חגיגיות מופנמת".

באד"ם הכהן 10 יש מבואה שתכנן כרמי ועליה כתבתי כאן. אלא ששם גם אם היא מטופחת יותר כיום, הרי שהיא צרה יותר וחסרה את שילוב האמנות.

.

1940: תכנית קומת כניסה: מבואה חיצונית ומעליה מופיעה מבואה פנימית כשמשני צדיה חדרי מדרגות. משמאל שני מקומות חניה מקורים (גרז')

.

בקומות העליונות יש שלוש דירות בכל קומה (מקור: תיק בניין, מינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו)

.

.

במרכז הקיר המוארך המקבל את פני הבאים תלויה עבודת קיר שיצר האמן משה ציפר, ששיתף פעולה עם אדריכלים ובמיוחד עם אברהם יסקי ושמעון פובזנר. העבודה הבולטת בירקרקותה על רקע הקיר המטויח בלבן, מתארת שת סמלי 12 השבטים ומרמזת על שמו המקורי של הרחוב באותן השנים – שבטי ישראל.

פרופ' גילה בלס סיפרה לי שבאותה תקופה בה בוצעה העבודה, ציפר עדיין לא עבר לסגנון המופשט שאפיין את עיקר עבודתו בעשורים הבאים והוא נהג לפרנסתו לקבל הזמנות עבודה. היא הוסיפה כי הסקיצות לעבודה זו שמורות בארכיון לתיעוד ולחקר האמנות בישראל ע"ש משה ציפר שבספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. ורד דרורי שמרכזת את הארכיון שלפה לי במהירות תצלום של עבודה דומה שיצר ציפר בהזמנה, ואותה העניקו במתנה עובדי מכון זיו לד"ר חיים ויצמן, ב-1949 ערב השבעתו לנשיא המדינה הראשון. אותה עבודה שמורה עד היום בבית ויצמן ברחובות ואת התצלום תוכלו לראות כאן בהמשך המאמר.

עדה כרמי-מלמד הוסיפה לי שציפר היה חבר משפחה של הוריה. לדבריה סביר להניח שאביה הוא זה שהזמין את העבודה, בכדי לסייע לו כלכלית בתקופה בה היה משבר כלכלי קשה בארץ. "הוא אהב נורא אמנות והסיכוי להכניס אמנות לבניין היה מאד קשה באותן שנים", מציינת כרמי-מלמד. היא מוסיפה שאביה נהג לרכוש עבודות מחבריו האמנים בכדי לסייע להם. כך למשל יצר ציפר פסל ראש של אמה ששמור כיום בביתו של אחיה המנוח, האדריכל רם כרמי.

כמו בספר, גם בשיחה עמה, כרמי-מלמד ממשיכה ומדברת על החזית הכפולה של הבניין ועל פרטי הבניין הקטנים כמו מעקות העץ שניתן למצוא כאן בשני חדרי המדרגות. באותה הזדמנות היא המליצה לי לראות עוד כמה מבנים שתכנן אביה, אלה שברחוב הוברמן 16-4 וזה שבאבן גבירול 52-50. כבר היום אני מתכונן לקפוץ לאחד מהם.

בשנים האחרונות פרסמתי מעת לעת מאמרים ורשימות על מבנים שתכנן האדריכל דב כרמי: בית הסופר, מעון שגריר שווייץ ברמת גן, שני בתים ברחוב אד"ם הכהן, בניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים,וגם הספד מאת מיכאל קון. כמו כן פרסמתי מאמר על הספר "אבא שלי, דב כרמי" שכולל וידאו חמוד.

.

1941: אולם המבואה בעיצובו המקורי – נקי מאופניים, מודעות ובעיקר מואר היטב מן החוץ (באדיבות עדה כרמי-מלמד ומיכאל גורדון)

.

מבואת כניסה מרווחת יש גם בפנים והיא החלק המרשים ביותר בבניין. בין הדיירים שהתגוררו בבניין היה אליעזר מזור שהיה מהיהלומנים הבכירים שפעלו בישראל באמצע המאה שעברה.

.

המבואה סימטרית: במרכז האולם יצירת אמנות, ערוגות קטנות משני צידיה ושני חדרי מדרגות הפתוחים אל המבואה

.

אור טבעי שוטף את המבואה החודר דרך מסכי הזכוכית הפונים לחצר הצפונית

.

עמוד עגול מדגיש את תחילת המדרגות העולות לדירות, וקצהו התחתון מוסתר כיום מאחורי כמה זוגות אופניים

.

צריך למצוא פתרון לאופניים. וגם לקורקינטים כי אלה הפכו לכלי התחבורה היעיל בעיר

.

במרכז האולם תבליט שיצר הפסל משה ציפר ומתאר את סמלי 12 שבטי ישראל שעל שמו נקרא היה הרחוב במקור

.

מתברר שלנשיא המדינה ד"ר חיים ויצמן הוענק לכבוד יום הולדתו תבליט דומה (אם לא זהה) באבן או גבס שהורכב בביתו שברחובות. היצירה הוענקה לויצמן כמתנה לכבוד השבעתו לנשיא ב-1949 מאת עובדי מכון זיו (צילום: ישראל צפריר, באדיבות הארכיון לתיעוד ולחקר האמנות בישראל ע"ש משה ציפר, באדיבות מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

חתימת האמן. באחרית ימיו זכה באות יקיר תל אביב. על שמו ארכיון אמנות השוכן בבניין ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב

.

גור אריה יהודה בין זבולון ליששכר

.

דלתות ומסכי הזכוכית החוצצים בין המבואה החיצונית לזו הפנימית

.

הכוונה היתה לחבר ככל הניתן בין החוץ המגונן והמלבלב ובין הפנים הפרטי והבנוי

.

דלת הכניסה: עץ וזכוכית

.

מבט מהמדרגות אל המבואה והחוץ

.

את המדרגות מלווים מעקות עץ מעוגלים ומקוריים שנשמרו היטב לאורך קרוב ל-90 שנה

.

חדרי המדרגות מוארים היטב הודות חלונות רחבים הפונים לדרום

.

ומעוצבים בפרופורציות וחומרים דומים לאלה שבמבואה: עץ וזכוכית

.

פתח עגול קבוע בחזית שלצד הכניסה

.

כמו ברבים מבתי התקופה אז גם כאן יש מקום אחד לחניית רכב בתוך הבניין

.

לרוב החדרים האלה הוסבו מהר לדירה זעירה, משרד או חנות, אבל כאן נראה שהשימוש המקורי נותר

.

בחזיתה אחורית הפונה לדרום אפשר להתרשם מפתחי החלונות הפונים אל חדרי המדרגות

.

רק שני הפתחים המרובעים נפתחים, ואלה האנכיים קבועים. אבל כאן אולי יותר מכל מקום אחר בבניין אפשר גם היום להתרשם מהפרופורציות שעליהן הקפיד האדריכל

.

על הגג היה חדר כביסה ופרגולה שעליה ניתן לצפות גם מלמטה

.

תודה לאדריכלית עדה כרמי-מלמד, פרופ' גילה בלס, ורד דרורי, מיכאל גורדון, נילי בכר ויאיר טלמור

★

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

בקולוסיאום

★

שיר לסיום:

.

★