סיבוב בהדריון

בית הספר הענק והנטוש שנמצא במרכז שכונת הדר הוא פצע פתוח באחד האזורים העשירים באדריכלות מעולה, אך כזה שהדרדר למצב עגום שאולי אין שני לו בישראל. אפשר למצוא בשכונה מאות מבנים שתכננו אדריכלים מוכשרים שמרביתם לא ידועים והמבנים שתכננו לא זכו לפרסום. בניין הטכניון הישן הוא פסגת האדריכלות של השכונה, ואולי של חיפה. באירועי "באוהאוס חברתי" שהתקיימו לפני כמה שבועות, פתחו לציבור אחדים מאותם מבנים ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

בחזון של הוגי הטכניון היה להקים מוסד אקדמי ובעורפו בית ספר תיכון מקצועי. בית הספר החל לפעול ב-1928 ורק לאחר כמה שנים שולבו בו לימודים תיכוניים הכפופים לטכניון ומאותה עת הוא נקרא בסמת (ראשי תיבות: בית הספר המקצועי ליד הטכניון).

את המבנים תכננו לאורך עשרות שנים כמה אדריכלים, שאת האחרונים שבהם תכנן בשנות ה-60 האדריכל שלמה גלעד, מבכירי האדריכלים בישראל שפעל בעיקר בחיפה והותיר בה כמה יצירות בולטות וחריגות. כיום מבני בית הספר עזובים ושרופים, והיחיד שעדיין מאוכלס הוא מבנה ה"הדריון" שתוכנן כמבנה זכרון וספרייה בצורת מתומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

פסאודואפדרין

.

 

בניין בטון מסיבי שפונה אל הרחוב ושרוף ברובו

.

נטוש

.

שרוף

.

שרוף גם כאן

.

גם מבנה הכיתות שתכנן האדריכל יוחנן רטנר ניצב נטוש

.

מבנה ההדריון הוא היחיד שמאוכלס כיום. נוספה לו מעלית מכוערת במיוחד

.

המבנה מתנשא מעל לקומה מפולשת שנסגרה במסכי זכוכית

.

הנבחרת וברקע ההדריון

.

מפקד תלמידי בית הספר ביום הזיכרון לחללי צה"ל

.

קשה לתפוס זוית של מראה הבניין השלם מבלי לראות את מגדל המעלית, הגשרים והפתחים שפרצו בחזית

.

במקור היתה הקומה פתוחה אל הרחבה החיצונית אך כעת היא סגורה במסכי זכוכית

.

ברחבה המפולשת נקבע קיר זיכרון לבוגרי בית הספר שנפלו במלחמות

.

כך זה נראה היום: את קיר הגרנוליט כיסו בטיח לבן ואחיד וגם לוחות הזכרון הוחלפו

.

לזכר

.

סמל בית ספר בסמת

.

המדרגות בבניין מקיפות את הגרעין

.

בקומת המרתף יש אודיטוריום שנראה במצב שלד

.

במבואה לאודיטוריום הוצג באירוע מיצב אמנותי שיצרה נעמה הדני ומורכב מאריחים שבתהליך יציקתם שולבו פיסות של שטיח

.

באולם הסמוך מצגים מאה מבנים בחיפה שנבנו בסגנון הבינלאומי ואותם בחרו האדריכלים וליד כרכבי והאדריכלית עדי רויטנברג מאגף השימור בעירייה

.

100

.

שתי הקומות העליונות בבניין מקושרות זו לזו ומקיפות גרעין עגול

.

בקומה הראשונה מוצגים חפצים שונים מתולדות בית הספר

.

כמו תמונות מחזור

.

מגמות בית הספר ב-1963 היו חרושת כלים, מכונות כלים, קרור ושרטוט ותכנון

.

מוצגת כאן גם תערוכת רישומי בתים בחיפה שיצר האדריכל סרג'יו לרמן

.

.

השומר בכניסה להדריון לא היה מעודכן, ושלח אותנו למבנה הטכניון הישן. לכן, להדריון לא הגעתי ישירות דרך השער הפונה לרחוב פבזנר, אלא דרך בניין הטכניון הישן והמבנים שבעורפו. אמנם הלכתי פי כמה ברגל, אבל הודות לכך הצלחתי להכנס למבנים הנטושים והשרופים של בית הספר שכיום מגודרים והגישה אליהם חסומה. אבל לא לגמרי.

בית הספר נפתח ב-1928 כבית ספר מקצועי למלאכה (בסל"מ), שלוש שנים לאחר פתיחתו של הטכניון על חלק ממגרש שרכשו ב-1908 מייסדי הטכניון. ב-1934 החל לפעול לצד בסל"מ גם בית הספר בסמת, שהקנה לתלמידיו השכלה תיכונית. כמה שנים לאחר מכן אוחדו שני בתי הספר למוסד אחד תחת השם בסמת. 

בסוף שנות ה-60 כשהתכנית להקמת ההדריון היתה בעיצומה, היה בית הספר בשיאו ומספר תלמידיו הגיע ל-1,600 שמהן רק 160 תלמידות. תמונות המחזור שהוצגו כעת בתערוכה בבניין, הוכיחו עד כמה מעטות היו התלמידות בו, כשמחזורים שלימים היו נטולי נשים. לשיאו הגיע בסמת בתחילת שנות ה-80 כשלמדו בו כאלפיים תלמידים, מהן רק 480 תלמידות. מאז ירד מעמדו וב-2007 סגר בית הספר את שעריו. בסך הכל למדו ב-79 השנים בהן פעל בית הספר כ-19 אלף תלמידים.

את המבנה הראשון במתחם תכנן כנראה האדריכל יוחנן רטנר ועיקר הבנייה התרחשה כאן בסוף שנות ה-60. אז ביצע האדריכל שלמה גלעד, שמשרדו שכן בעברו השני של רחוב פבזנר, את תכנון הרחבת בניין הכתות הוותיק שתכנן רטנר, את מבנה הסדנאות "בית אהרוני"  (שנקרא על שמו של ד"ר גרשון אהרוני, מנהל המוסד המיתולוגי) שהוא מבנה בטון ענק הפונה לרחוב וכן את מבנה ההדריון, שנקרא כך על שמה של השכונה – הדר הכרמל,  בקיצור הדר, או בחיבה הדריון.

ההדריון מעוצב כמבנה מתומן הצומח מתוך במה שטוחה, כשהוא נשען בעיקרו על גרעין עגול ונראה כמו פטרייה גדולה. השראה לרעיון הפלסטי והעמדתו על במה, סביר להניח שגלעד קיבל מעבודותיו של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר שזמן קצר לפני כן, ואולי אף במקביל לתכנון, שהה בישראל, ב-1964, ועמו עבד גלעד על תכנון קמפוס אוניברסיטת חיפה בפסגת הכרמל והתבסס על רעיון דומה בקנה מידה גדול. את הבחירה בצורת המתומן יש כאלה שטוענים כי גלעד אימץ כמחווה למגדל המים שהוקם בפינת המגרש עוד בשנות ה-20 בתכנונו של אלכסנדר ברוואלד והיה בצורת מתומן ונהרס. אך נראה שגלעד רצה ליצור נקודת ציון שכונתית, כזו שתבלוט היטב למרחקים גם אם היא נמוכה יחסית. לאחרונה ערך האדריכל אמיר פרוינדליך סקר שימור עבור הטכניון במתחם שבשכונת הדר. הוא איתר בין השאר את תכנית ההדריון שהוגשה לעיריית חיפה ב-1965, וגילה שחתום עליה גם האדריכל מיכאל רטנר (בנו של יוחנן רטנר). התקשרתי לרטנר אך הוא טען שהתכנון הוא כולו של גלעד והוא עצמו לא היה מעורב בפרויקט.

.

בבנייה (בתצוגה בפנים מונח ספר עם תצלומים היסטורים של הבניין)

.

.

את המבנה בחר גלעד לחפות באבן נסורה ולא ליצור מבנה מבטון חשוף. יתכן והיתה זו הנחיה מצד התורמים – בוגרי בית ספר ומשפחות שכולות של בוגרים. יתכן שהיתה כאן השראה מבנייני האקדמיה בגבעת רם, לרבות הספרייה הלאומית, שחופו גם הם באותה תקופה באבן נסורה בהירה בעיצוב דומה, ששמרה על חזיתות הבניין ללא צורך בתחזוקה והבליטה אותם בנוף הבנוי.

בקומת המרתף של הבניין יש כמה אולמות וכן אודיטוריום במצב שלד. בקומת הקרקע יש רחבה מפולשת בה נקבע קיר זכרון לבוגרי בית הספר שנפלו במלחמות ישראל. כיום הרחבה הזו סגורה במסכי זכוכית. שתי הקומות העליונות פתוחות זו לזו, אלא שבעוד שהקומה התחתונה מבין השתיים מתפרסת על כל השטח ומוקפת בחלון רציף, הרי שהקומה העליונה מעוצבת כמו קומת גלריה ואטומה אל החוץ. פריצת פתחים בשתי קומות אלה לצורך קישור לגשרים המובילים למגדל מעלית חדש שמאפשר נגישות, יצרו גם פתחים חדשים לחדירת אור טבעי במהלך היום.

בעוד שמבני בית הספר עומדים כיום עזובים, הרי שמבנה ההדריון, שהוא המאוחר מבין מבני בסמת חזר לחיים ומופעל על ידי הטכניון (לא הצלחתי לגלות מתי בדיוק נחנך. עבודתו של גלעד טרם נחקרה ולכן פרטים רבים עדיין חסרים). גם ההדריון היה נטוש כמעט עשר שנים, אך לפני שנתיים הוא שופץ והותאם לתקני הבנייה החדשים. במסגרת זו נערכו בו שינויים ובראשם כאמור הקמת מגדל מעלית עם גשרים המחברים בין המגדל ובין פתחים שנפרצו בחזית. הוא הוסב לשירות הפקולטה לאדריכלות בטכניון והוא משרת אותה מאז. זהו מהלך חלקי אך דומה לזה שביצעו עשרים שנה קודם לכן בבצלאל בירושלים, כשהמחלקה לאדריכלות עזבה את מגדל השן במרומי הר הצופים וירדה אל מרכז העיר. כאן זו רק שלוחה קטנה של הפקולטה.

.

האדריכל שלמה גלעד היה בוגר הטכניון וגם מהאדריכלים הפעילים והבולטים בחיפה. בתחום של חינוך והשכלה גבוהה תכנן גלעד את בית בירם בבית הספר הריאלי, את קמפוס אוניברסיטת חיפה (על בסיס סקיצות שהותיר אחריו האדריכל אוסקר נימאייר). הוא תכנן בקריית הטכניון את בית הסטודנט ומחוצה לה את מעונות הסטודנטים לרפואה. גלעד תכנן בתי ספר תיכוניים נוספים במדרשת שדה בוקר, בית שאן, קרית שמואל וקרית אתא. כאן בבלוג כתבתי על כמה עבודות שהוא תכנן: ספרייה עירונית ברמת גן, חדרי אוכל ובתי תרבות בקיבוצים כברי, יגור, אלונים, כפר המכבי, נען, גלעד וכן את אולם הקימרון בעמק בית שאן.

.

אדריכל שלמה גלעד במשרדו (אוסף אדריכל שלמה גלעד, אאי)

.

.

תכנית אירועי "באוהאוס חברתי" כוללת גם טקסטים מקיפים שכתבה גליה בר אור על הפרויקטים השונים שנפתחו לקהל במסגרת האירוע

.

תכנית המתחם: הטכניון בחזית וההדריון בעורף

.

במרכז התצוגה מונח ספר ישן ובו תצלומים היסטורים של בית הספר

.

1958: אירוע לכבוד 25 שנה לבית הספר ולכבוד עשור למדינת ישראל בחצר בית הספר

.

יש גם חוברת מ-1967  שמציגה את הבינוי המקורי שתכנן האדריכל שלמה גלעד לבית הספר. ההדריון משמאל

.

תכנית מתחם בית הספר

.

מבט מהקומה הראשונה

.

מבט מהקומה העליונה

.

תערוכה העוסקת בעבודתו של האדריכל החיפאי משה גרשטל

.

משה גרשטל צייר את דיוקן בנו – ולדי גרשטל, 1949

.

ועוד

.

היציאה משמאל היא אל הגשר המוביל למעלית

.

יש גם תערוכה זעירה שמוקדשת לגילברט הרברט שהיה מרצה בטכניון ועסק בין השאר במורשת האדריכלות בישראל

.

בתערוכה הזו מציגים חלק מהתיעוד שהוביל הרברט

.

תודה לאדריכלים מיכה רטנר ואמיר פרוינדליך

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קרית אליעזר

(3) בניין הנהלת קופת חולים

(4) בית הכנסת בשכונת עין הים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הזכוכית

(12) בית הקרנות

(13) דרך הים 99

(14) גשר רושמייה

(15) מגדל הנביאים

(16) ארלוזורוב 65-63

(17) בר גיורא 28 ו-34

(18) הכרמלית לפני השריפה

(19) בריכת גלי הדר הנטושה

(20) המאבק על גבעת העיזים

(21) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(27) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

(28) 6 פנינים בחיפה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יעל  ביום 18/12/2019 בשעה 16:15

    לא ברור מדוע הטכניון לא משתמש במבנים של בסמת ומקים שם קמפוס, במקום לבנות בניינים חדשים.

    • יוני  ביום 20/12/2019 בשעה 7:43

      כי תורמים רוצים שהשם שלהם יתנוסס על בניין חדש ונוצץ במרכז הקמפוס ולא על בניין ישן מחוץ לקמפוס הראשי.

  • רון  ביום 18/12/2019 בשעה 17:49

    1. המבנה נבנה כ"הומאז'" למגדל המים ששכן בפינת הרחובות בלפור ומסדה. מכאן מבנהו המתומן.
    2. האודיטוריום היה פעיל בשנות פעילות בית הספר, כל שאני לא בטוח שההגדרה "בנייתו לא הושלמה" נכונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: