סיבוב בבית הכנסת המרכזי בהתנחלות עלי

המציאות הטופוגרפית הביאה את מתכנני היישוב לפרוס את הבינוי על שיפוליה של שרשרת גבעות סמוכות. בשתי פסגות הגבעות שיושבו בשנותיה הראשונות של עלי יש בפסגה אחת אתר ארכאולוגי לא מפותח במיוחד ובפסגה השניה הוקם מתחם המכינה הקדם צבאית "בני דוד". בשני העשורים האחרונים, עם עליית איכות החיים והצורך הפחות במבני ציבור נוספים, השתנתה הגישה והפסגות נתפסו על ידי מגורים.

בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד נופר הוקם באזור הוותיק של ההתנחלות שעלתה על הקרקע ב-1984. הקמתו התממשה רק באמצע העשור הקודם בשלב מאוחר יחסית. בניין בית הכנסת שתכנן נופר הוא גרסה רזה לבניין בית המדרש של ישיבה שתכנן במקביל בטבריה. בעיקרו הוא מתאפיין בחוסר צורה, או יותר מדויק יהיה לתאר אותו ככזה המורכב מאוסף של גופים, שהמאחד אותם הוא חיפוי האבן. פתחי החלונות הם האלמנטים הבולטים בבניין וגם הם מייצגים את העיסוק הצורני שאני מודה שלא כל כך הצלחתי להבין. לכן הרמתי טלפון לנופר כדי לברר כיצד הוא תכנן את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

מפת התמצאות

.

عیلی

.

מראה כללי של ההתנחלות כשבית הכנסת ניצב במרכז לצד הכביש המרכזי

.

חזית בית הכנסת הפונה למעגל התנועה: חסר צורה מכל זוית שמסתכלים. אסוף של גושים זוותיים

.

2004: בבנייה (צילום: דוד נופר)

.

פתחי החלונות העיקריים בשני אולמות התפילה המרכזיים נראו לי כמדמים אוהלים, אך למעשה הם פרשנות למגן דוד

.

2006: עם השלמת הבנייה (צילום: אדריכל דוד נופר)

.

החזית האחורית

.

הפתחים המשושים נועדו להחדיר אור טבעי ומיוחד אל תוך ארונות הקודש הממוקמים בצמוד להם בשני בתי הכנסת

.

פתח מיוחד בחזית לא חשוף בתוך האולם הפנימי אלא נועד להאיר מבפנים את ארון הקודש

 

הפרגולה נועדה ליצור שלביות במעבר בין אולם האירועים ובין החצר

.

בקומת הקרקע אולם אירועים הניתן לפיצול באמצעות מחיצה

.

חיפוי האבן ועיצוב הפתחים מדגיש קווים אופקיים

.

קטע מחזית מערבית: אוסף של צורות וזויות. מספר האדריכל דוד נופר: "בית כנסת הוא בניין אחד מרכזי, כולו סביב ארון הקודש עם שורות שורות של ספסליםץ הוא כל כך פשוט. רציתי משחקי גוון באבן והדגש בהם הוא על הקווים האופקיים".

.

מדרגות רחבות מובילות אל הקומה העליונה שם ממוקמים אולמות התפילה

.

רחבת הכניסה למפלס העליון בו ממוקמים בתי הכנסת

.

אולם מבואה המקשר אל אולמות התפילה + עמדה לנטילת ידיים לקראת התפילה

.

התורם

.

בית הכנסת האשכנזי: קירות וחלק מהתקרה מחופים בסרגלי עץ. בתקרה שקע דומה לחלונות שבמקור היה אמור לביות מורכב מכיפה המדמה מגני דוד. הכיפה בוטלה בגלל תקציב מוגבל וכל מה שנותר ממנה הוא עיצוב התקרה

.

ארון הקודש

.

הפרוכת היא האלמנט הצבעוני היחיד באולם

.

.

"ארכיטקטורה מונומנטלית היא הביטוי האמנותי המוצהר של נלך רוחם הקיבוצי של עם ועדה", כתב האדריכל אהרן קשטן, שתכנן בין השאר את בית הכנסת בטכניון. "בית הכנסת הוא ללא ספק היצירה ארכיטקטונית הסגולית של העם היהודי, ולא ייפלא איפוא כי עם התעוררות התודעה היהודית כיום הן בארץ והן בתפוצות ובייחוד בארה"ב, צמחה שאיפה לזהות עצמית בביטוי הארכיטקטוני בתחום הבנייני המונומנטלי הזה" ("הארכיטקטורה של בתי הכנסת", בתוך: "מקדש מעט – קובץ מאמרים בשאלות עיצוב פנים של בתי כנסת" בעריכת ישעיהו אילן, אברהם שטאל וצבי שטיינר, 1975. עותק שמור בארכיון אדריכלות ישראל).

ל-3,600 מתנחלי עלי בתי כנסת רבים הפזורים בכל שכונה, לרוב במבנה מתועש או יביל. לעומתם בית הכנסת המרכזי מתוכנן לייעודו ומושקע באופן שיהווה את אותו מבנה מונומנטלי אליו התייחס קשטן בפתח הדברים.

האדריכל דוד נופר מתמחה בתכנון מבני ציבור, בעיקר כאלה הקשורים לחינוך, תרבות ודת והודות לכך כנראה קיבל את הזמנת העבודה לתכנון בית הכנסת. על התכניות חתום גם האדריכל הדרום אפריקאי לואיס קרול, שפעל בשותפות עם נופר בסדרה של פרויקטים, שעל אחד מהם – בניין המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן – כתבתי כאן. נוסף עליו, כתבתי כאן בבלוג ובאקסנט על עבודות אחרות שתכנן נופר לאורך השנים: בית המדרש בכפר הרואה, תיכון קוגל בחולון, מוזיאון יעקב אגם ובית הספר למחוננים בראשון לציון.

.

אדריכל דוד נופר (במוזיאון יעקב אגם בראשון לציון)

.

.

דוד נופר על בית הכנסת בעלי:

הזמנת העבודה: "התבקשתי לתכנן בית כנסת אשכנזי ובית כנסת ספרדי, כשבכל אחד מהם כ-350 מושבים, כשבאירועים מסוימים ניתן לחבר את שניהם. העניין הקהילתי היה חשוב להם מאד. בקומה התחתונה תכננתי גם מטבח ואולם אירועים שגם הוא מורכב משני אולמות שניתן לחבר. המגרש שקבלתי היה פנוי ועם טופוגרפיה כזו שניתן היה לתת גישה ישירה למפלסים השונים".

מגן דוד מרחבי: "הביטוי המייצג הוא המגן דוד במובן המרחבי. תכננתי בעבר מספר בתי כנסת, בחלקם חיפשתי את המשמעות המורחבת לסימבולים קשורים, בהם צורת מגן דוד. ברכיב זה בקשתי להעמיק את המימד המקובל השטוח הדו-ממדי, ולהביא אותו למשהו עמוק יותר, רחב יותר, לכדי 'מגן דוד מרחבי'. בניתי אותו מחדש באמצעות שימוש בטטראהדרון – גוף גאומטרי מרחבי בעל פאות משולשות המייצרות בקבוצת גופים אלו מגן דוד במפלסים שונים. בהעמדה פירמידלית של קבוצות טטראהדרונים זו על גבי זו נוצרת מעין כיפה גאומטרית, ובתוכם  מגני דוד הניבטים מתוך חלל בית הכנסת. הרעיון היה לקחת את המגן דוד וליצור ממנו כיפות וחלונות, לא באופן פשוט, אלא לקחת ולפרק למשולשים ולעבד אותו. עשינו את זה בטבריה בקרית חינוך חרדית ובה בית מדרש. לא מדובר כאן בשימוש פשטני ונדוש כצורת מגן דוד, אלא בצורה תלת-ממדית. מתקיים כאן מפגש של צורות המביאות במבטים את הדבר הפלנארי, השטוח במבטים ובתצורות שונות. כך הוא נראה נקי וטהור גאומטרית, מגן דוד הנמתח באופן גאומטרי ומוצג כשהוא מוארך או צר, בדומה ליחס של אליפסה למעגל. הואיל ומתפללי כל בית כנסת לא יושבים במרכז מתחת לכיפה גיאומטרית, מתקבלות צורות שונות אלו. בסופו של הדבר בבית הכנסת בעלי בוטלו הכיפות מסיבות תקציביות".

לערער על הסדר: "לי מפריעה הישיבה הקבועה בבית הכנסת. מי שמכיר יודע – כשאדם מגיע לקונצרט אז בכל פעם הוא מגיע למושב אחר, שומע קונצרט אחר ומקבל מבט שונה, אבל לבית הכנסת אדם מגיע ויושב במקום הקבוע שלו ומתפלל את אותן תפילות. הכל באותו סדר ומסלול, לכן עושים כבר דברים באופן מכני וזה הפריע לי. בחיפושים שלי חיפשתי דרך לעורר את האישיות הפרטנית, לערער על הסדר של אתמול ושלשום, לתת לכל ביקור משמעות משלו. אמרתי לעצמי שבית כנסת הוא מעין התכנסות חופשית ולכן ניסיתי מספר פעמים להימנע מהקיבעון. ניסיתי לפתח מושבים ללא שם, ושאנשים ישבו במושבים לא קבועים. בשינוי סידור המושבים לא הצלחתי, אבל הטיפול בתקרה גורמת לשינוי מכל זווית ישיבה, הכל כדי לעורר".

.

תכנית הקומה העליונה ובה אולמות התפילה (באדיבות אדריכל דוד נופר)

.

תכנית הגג המקורית לפני ביטול הכיפות המורכבות וביטול החלונות התלת-ממדיים (באדיבות אדריכל דוד נופר)

.

.

פתחי החלונות אותם עיצב האדריכל בהשראת מגן דוד. במקור תוכננו החלונות להיות תלת-ממדיים ולבלוט מקו החזית, אך מגבלת תקציב מנעה את מימוש הרעיון ונותרו חלונות שמזכירים בצורתם אוהל יותר מצורת מגן דוד

.

נוף

.

מבט אל אחורי האולם בו ממוקמת עזרת הנשים. בתקרה השריד לרעיון ליצור כיפות המורכבות מצורות משולשים – הד למגן דוד

.

כיסא אליהו הנביא. קירות אולם בית הכנסת מחופים בסרגלי עץ שיוצרים חמימות אך לאדריכל יש מהם כיום הסתייגות: "היום אני מסתכל על זה כעטוף מידי"

.

בית הכנסת הספרדי. גם כאן נותר שריד בתקרה לרעיון של האדריכל ליצור כיפה המורכבת ממשולשים, הד לצורת מגן דוד

.

2006: בבנייה (צילום: אדריכל דוד נופר)

.

נוף לבתים

.

עמוד התפילה

.

ארון הקודש בבית הכנסת של הספרדי, כמו שאר חלקי האולם דומים לאולם התפילה של האשכנזים

.

כאילו ארץ ישראל הישנה והטובה

.

על הקיר

.

באחורי האולם עזרת הנשים

.

הצצה לעזרת הנשים

.

אולם תפילה שלישי הנקרא "בית מדרש" ממוקם בסמוך לכניסה ומעוצב באופן פחות חגיגי ויותר יומיומי

.

כיפה ועליה לוגו בעקבות עיצוב פתחי החלונות דמויי מגן דוד

.

סמוך לבית הכנסת מתחם בנייני מגורים מדורגים. המתחם חדש יחסית ומייצג את גישת הבינוי הנוכחית בהתנחלויות, כזו שדוגלת בציפוף יחסי, אך עדיין שומרת על עקרונות הגישה הוותיקה: מזעור הקשר לרחוב, מינימום פיתוח נוף, עודף שימוש באבן ובקירות תומכים. יש גם גגות רעפים אדומים להשלמת הפנטוז על נורמליזציה מרחבית, בדיוק כמו אלה שמופיעים על הפרוכת של ארון הקודש בבית הכנסת הספרדי:

.

בסמוך לבית הכנסת יש מתחם מגורים מדורג

.

בהתנחלויות כבר לא בונים רק וילות

★

תודה לאריאל על התמונות הנהדרות

★

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★

שיר לסיום:

.

★