סיבוב בתי ספר 21: תיכון קוגל בחולון

האדריכל דוד נופר יכול לעשות בית ספר להרבה אדריכלים. ככל הנראה חוץ מגידי פובזנר אין בארץ אדריכל שתכנן כל כך הרבה בתי ספר וספק אם יהיה. בשונה מתחומים אחרים, תכנון בתי ספר כבול בתקציבים מאד נמוכים (החינוך לא נמצא בראש וגם לא באמצע סדרי העדיפויות של משרד האוצר הישראלי) ובלוחות זמנים לוחצים (שנת הלימודים בפתח), זאת בנוסף לתקנים שהולכים ומתרבים משנה לשנה ומוסיפים מצידם מגבלה או אתגר שאתו האדריכל נדרש להתמודד ואינם משפרים את התפקוד והעיצוב של הבניין.

נופר הוא טיפוס צבעוני ובכל בניין שהוא מתכנן הוא מנסה, במגבלות המצוינות, ליצור אלמנט שייחד את הבניין משאר המבנים, מדגיש את מעמדו הציבורי ויעניק למשתמשיו תחושת הזדהות. הוא נמנע מלשכפל את הרעיונות בהם כבר עשה שימוש, מהלך נדיר בתחום תכנון בתי הספר, ולכן כל מוסד שהוא מתכנן יוצא שונה. המאמר פורסם במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009.

ועל כך ברשימה זו.

.

קוגל

.

חזית דרומית מוצלת הודות להכפלת קיר החזית (צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

הכניסה לבניין מודגשת בקיר מסף זכוכית (צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

בערב (צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

הבינוי ההיקפי בשכונה הוא לגמרי סתמי

.

.

(1) ביקור

"במקום לקבל 'בלוק קרח' כמו מבני המגורים העוטפים את המגרש, הכוונה הייתה ליצור בית ספר עם שפה של מבנה ציבור הנמצא בלב השכונה", מסביר האדריכל דוד נופר את צורתו הייחודית של הבניין שנחנך בתחילת שנת הלימודים. לא מדובר בבניין מלבני טיפוסי אלא כזה שעוצב בצורת שליש עיגול, צבעוני ועליז. צבעונית זו נעדרת מהבינוי בשכונה המתאפיינת, כפי שזיהה זאת נופר, בחד-גוניות משעממת וחסרת מעוף. הבניין החדש אוכלס בתחילת שנת הלימודים ומשמש כ-600 תלמידי כיתות י' עד י"ב בתיכון קוגל, התיכון הראשון שנפתח בחולון. העיר התפתחה באופן משמעותי בעשור האחרון, וכך גם עלה הצורך במבני חינוך חדישים ובמיקום שונה, כזה הקרוב יותר לבתי המשפחות בשכונות החדשות, ובמסגרת זו נבנתה קריית החינוך. זהו החלק האחרון בקרית החינוך המורכבת בחלקה מבניינים שנבנו לפני כ-15 שנה אשר גם אותם תכנן נופר, אם כי בגישה שונה לחלוטין.

בבניין החדש הושקעו משאבים גדולים יותר מהממוצע. "עירייה רגילה לא יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה", מציין נופר. ואכן עלותו הבסיסית של בית ספר דומה הינה 33 מיליון שקלים, בעוד הפרויקט הנוכחי עלה 44 מיליון שקלים (כולל פיתוח החצר). הבניין מתנשא לגובה ארבע קומות מעל קומת מרתף, והודות לכך מצטרף לדור בתי הספר החדשים והגבוהים שהולך ונבנה במרכזי ערים בישראל. בבניין יש אמנם מעלית תקינה, אך היא נעולה והתלמידים או המורים לא עושים בה שימוש. לצורך כך, ממוקמים בבניין מספר חדרי מדרגות ויש גם מעברים המקושרים לבנייני בית הספר הוותיקים המצויים בסמוך.

בעת הסיור עם נופר בבית הספר, ניגשה מורה והחמיאה מעומק ליבה על הבניין ועל תחושת הרווחה והנעימות שהוא מקנה. התלמידים גם הם יודעים להעריך את המרחבים שעיצב עבורם האדריכל ורק נחמד היה אם היו מפנימים את החשיבות שבהשלכת אשפה לפח ולא לרצפה או לברזייה.

.

מודל תלת-ממד מוקדם של הבניין (באדיבות דוד נופר)

.

.

(2) החזית

במקום להשתמש בגופי הצללות על הפתחים, נבנה קיר נוסף ועצמאי הניצב במרחק קצר מחזית הבניין עצמה. הקיר תוכנן בשיתוף יועץ המתמחה ב"בנייה ירוקה" ושולבו בו פתחים בגדלים שונים. מחד הקיר אינו מאפשר לאורך כל השנה חדירת קרני שמש ישירות ומסנוורות אל הבניין, ומאידך הוא מאפשר לכיתות ליהנות מתאורה טבעית ונעימה שמורידה את צריכת החשמל.

החזית הכפולה מאפשרת את יצירתו של מקום מיוחד בחצר, אזור ביניים, מוצל ונפרד, מקום שמעניק אינטימיות להתבודדות או משחק. מסגרות הפתחים עוצבו כך שהם מתפקדות גם כספסלי ישיבה, כשלעומת הקיר הלבן נצבעו המשקופים בצבעים שונים.

 

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

.

(3) הכניסה

הכניסה לבניין מודגשת באמצעות פתח רחב וגבוה הנפער בקיר שמאחוריו מסך זכוכית. בשונה מהחזית המסתירה את הנעשה בתוך הבניין, מסך הזכוכית מאפשר לשוהים בחצר לצפות בנעשה בתוך הבניין ולהיחשף לתנועה הערה המתחוללת בו.

"רצינו דרמה בכניסה, סוג של קבלת פנים שראויה למבנה ציבור שמלא בכל כך הרבה תלמידים", מסביר האדריכל. אולם המבואה המקושר בקומת הקרקע לספרייה, לאגף המנהלה ולמדרגות הראשיות המקשרות בין הקומות השונות, מתנשא לכל גובה הבניין. מסך זכוכית חוצץ בין המבואה ובין החצר, ולעומתו פונות גלריות המשקיפות מהקומות העליונות למטה אל אולם המבואה או ישר אל המתרחש בחצר, והלאה אל בתי המגורים בשכונה. הצבעוניות העשירה המופיעה בחזית הבניין, ממשיכה ומופיעה גם בפנים, אלא שכאן לכל קומה סדרת צבעים האופיינית לה. בקומת הכניסה ובקומה הראשונה לדוגמה מופיעים גווני ירוק וכחול ובשתי הקומות העליונות ובקומה התת-קרקעית (שם ממוקם האודיטוריום) נעשה שימוש בצבעי אדום וכתום.

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

.

(4) המדרגות

הצבעוניות העזה שהתאפיינה בחזית הבניין חוזרת ומופיעה גם בחדרי המדרגות. כמו בחזית גם בפנים הבניין חופו הקירות בלוחות HPL המורכבים מחומר דחוס במיוחד היוצר עמידות גבוהה. לוחות אלה מלווים גם את המסדרון הרחב והארוך המקשר בין הבניין החדש ובין הבניין הוותיק בקריה. במעקות המדרגות כמו גם באזורים אחרים בבניין שולבו לוחות זכוכית. לכאורה הזכוכית נתפסת כחומר שביר או כזה שמתלכלך וקשה לניקוי, אך בשנים האחרונות הופכת הזכוכית המתאפיינת בשקיפות נעימה למוצר נגיש, עמיד ופשוט לניקוי.

.

המדרגות

.

מעקה זכוכית ונירוסטה

.

המדרגות מוארות וצבעוניות

.

במדרגות

.

במסדרון

.

.

(5) אזורי הביניים

כמו בכל בתי הספר האחרים של האדריכל, גם כאן הוקדשה תשומת לב לאזורי הביניים, אותם אזורים המצויים בין הכיתה ובין החצר. אלה אזורים רב-תכליתיים בהם מתאפשר לתלמידים וגם למורים מפגש בלתי פורמאלי. זהו מרכז העניינים האמיתי של בית הספר: כאן יכולים לשבת ולגלוש לבד בנייד, לשבת עם חברה, או להתכנס בקבוצה סביב שולחן עגול.

גם הלוקרים ממוקמים באזור שבין הכיתה לחצר. הלוקרים מתאפיינים גם הם בצבעוניות תואמת, כשכל דלת ארונית צבועה בצבע אחר מאותה משפחת צבעים חמים (אדום, כתום, צהוב) או קרים (כחול, ירוק, סגול). תקרה אקוסטית המעוצבת בצורת עיגולים, מקרה את האולם המשקיף למטה אל אולם המבואה ומונעת פיזור קול מרעיש.

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

זה המקום הכי מוצלח בבית הספר ובהפסקות הוא תמיד מלא

.

מבט מבעד לקיר מסך הזכוכית אל חצר בית הספר (עדיין בפיתוח) ובתי השכונה

.

הלוקרים צבעוניים בהתאם לצבעוניות של הקומה: הקומה הכתומה

.

משני צידי הלוקרים כניסה לשירותים

.

בקומה הכחולה

.

.

(6) שירותים

הושקעה אמנם מחשבה בחדרי השירותים על משפחת הצבעים המאפיינת את החדר (גוונים של אדום, שחור, אפור ואוקר), אך החלון הצר אינו מספיק. האוורור והתאורה הטבעיים מוגבלים והתחושה דחוסה. הברזייה שבכניסה פועלת בקושי שלושה חודשים אך כבר מצאה לה ייעוד חדש של פח.

.

השירותים

.

הברזייה שהפכה לפח

.

.

(7) האודיטוריום התת-קרקעי

350 מושבים יש באודיטוריום התת-קרקעי שגם הוא מתאפיין בצבעוניות. האולם הגדול והמרווח לא ממוקם מתחת לבניין, אלא מתחת לחצר בית הספר שנחפרה, כשקומת המרתף של הבניין עצמו משמשת מבואה לאולם.

.

(צילום: ליאור אביטן, באדיבות דוד נופר)

.

.

(8) האדריכל

האדריכל דוד נופר הוא מבכירי מתכנני בתי הספר ומבני הציבור בארץ ויש לו דעה מאד מגובשת על איך צריך לתכנן בית ספר ומה הם השינויים הנערכים היום בתחום: "אם לדבר על שינוי, אז בית הספר המקיף עובר היום גלגולי חדשנות בהקשרים פדגוגיים ובחידושים טכנולוגיים. השטחים מוגדלים, חדרי הספח הרבים ניתנים לשינוי בהתאם לצורך וכל זה בנוסף לשטחי הביניים המורחבים המשמשים לפעילויות חופשיות כמו 'חוות מחשבים', מרחבי למידה אפורמלית ועוד".

לאחרונה השלים נופר את בנייתן של קריות חינוך לאמנויות במיתר ובאשקלון, ובית ספר יסודי לאמנויות ביבנה הכולל גם קונסרבטוריון. בראשון לציון נחנך לאחרונה מוזיאון יעקב אגם אותו תכנן שמתאפיין גם הוא כמו תיכון קוגל, בדגש על צורניות ייחודית וצבעוניות עשירה.

.

אדריכל דוד נופר

.

המאמר פורסם במקור בהד החינוך (עריכה: ישראל שורק, עיצוב: נעם תמרי)

רשימות נוספות על בתי ספר:
(4) אורט יד לבוביץ' נתניה (מרדכי בן חורין)
(10) חצרות מתחדשות (יעל בר מאור)
(12) בית הספר בשכונת אגמים (לרמן אדריכלים)
(13) שני בתי ספר חדשים ביפיע וכפר כנא (אדריכל איאד אבו-גאנם)
(16) בית ספר יסודי רקפות בקריית ביאליק (קנפו-כלימור אדריכלים + אב אדריכלות נוף)
(17) אולמות ספורט בצרפת, דנמרק וישראל (Alexandre Dreyssé, BIG, חן אדריכלים)
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  On 15/04/2017 at 20:40

    אכן נראה בניין חביב מאוד, בטח ביחס למבצר הכלא שלמדתי בו בחטיבת הביניים.

  • שלגיה  On 15/04/2017 at 20:41

    איזה יופי. אני בכלל לא אוהבת צבעים, אבל עשה את הבית ספר צבעוני בלי לעשות כאב ראש.
    זה נראה לי מתאים יותר כבית ספר יסודי, פחות כתיכון. כתיכון היו צריכים ליצור עניין , ע"י חומרים ומרקמים . זה ילדים בתיכון ואי אפשר להתייחס אליהם כמו אל ילדים בגן. ומאיפה יביאו כסף לחיפויים מיוחדים? נראה לי תרומות

  • itamsh  On 15/04/2017 at 21:15

    לא מת על הצבעוניות המתיילדת, אבל כן מעריך את המוטיבציה לצאת מהריבוע. ונראה שסה"כ יצא מבנה איכותי – יש לקוות שהתחזוקה תצליח לשמר את האיכויות.

  • שביט  On 17/04/2017 at 19:59

    וף סוף משהו שלא נראה כמו בית ספר ישראלי טיפוסי מדכא ומשעמם . כל הכבוד ורק שיתחזקו כראוי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: