סיבוב בבניין ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בתכנון חיוטין

האם נכון לתכנן בניין זכוכית במדבר? היכן רצוי למקם את אזורי המפגש בבניין אקדמי? כיצד מעצבים בניין פינתי ובולט באוניברסיטה הפונה לעיר? האם אוניברסיטת בן גוריון משתחררת מהבטון האפור שמלווה אותה כבר 45 שנה? בכל אותן שאלות עוסק בניין מעבדות ביוטכנולוגיה החדש שתכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מדובר בבניין מרשים במיוחד, לא רק ביחס לבנייה המקיפה אותו בקמפוס הדרומי, אלא גם ביחס לכלל הבניינים שבונים כיום בישראל. הבניין אוכלס ממש לאחרונה וטרם נחנך באופן רשמי.

על האדריכלות המאופקת מקפידים בקמפוס האוניברסיטה בחומרה אולי קצת מוגזמת, כך שאין לצפות לבניין צעקני. אך לתשומת לב מיוחדת הוא זוכה הודות לכמה יתרונות המדגישים אותו על שאר המבנים המקיפים אותו: עיצוב נקי ואלגנטי, צורה תיבתית פשוטה וכך גם מערך התנועה, חומריות יוצאת דופן שיוצרת אשליית שקיפות שמגנטה אותי הישר אליו ברגע שירדתי מתחנת הרכבת הסמוכה (במקור רציתי לראות את הבניין שתכנן דני לזר שזכה עליו לאחרונה בפרס רכטר). ומעל הכל: הוא מיד הזכיר לי בניין אחר בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

10360957_1077294942300087_8990225234955211346_n

דברים במדבר

.

‏‏עותק של אוניברסיטתבןגוריון

מפת התמצאות במזרח הקמפוס עם שמות מבנים ואדריכלים: סימון כחול מציג את מסלול ההליכה שלי

.

(1) ביקור

בדרך לפגישה בקריית הממשלה המחוזית, החלטתי להקדים ולרדת בתחנת באר שבע צפון (תחנת האוניברסיטה) ולראות מה חדש בקמפוס הכי לוהט. בחזית המזרחית שצמחה בעשור האחרון, וממשיכה לצמוח, תפס את תשומת ליבי מבנה הזכוכית יוצא דופן בין חזיתות הבטון האופייניות לבניינים באוניברסיטת בן גוריון. הניקיון הצורני והחומרי מייצגים כאן היטב את דפוס תוצרי העבודה של בני הזוג חיוטין, כך שהעיצוב הסגיר את זהות מתכנניו בלי צורך לבדוק בגוגל.

.

11393018_1075768952452686_6030591957039855157_n

קטע חזית

.

(2) תשובות

האם נכון לתכנן בניין זכוכית במדבר? בניין זכוכית מייצג בזבוז אנרגיה ולא רק של מיזוג אוויר שצריך להשקיע בבניין שמתחמם כמו פיתה בשמש המדברית, אלא בגלל כל שטיפת משטחי הזכוכית הבלתי נגמרים שיש כאן. מי ינקה? כמה חומרי ניקוי יש להשקיע בניקיון ומאיזה מקור יגיעו כל המים לשטיפה? בינתיים הבניין מצוחצח ומתוחזק באופן מופתי, כך שאפילו טביעת אצבע לא רואים על הזכוכיות. קיים חשש שברגע שינסו לחסוך, הרוח המדברית תכסה את הזכוכית בשכבה עבה של אבק, בדיוק כפי שכסתה מזמן את תחנת הרכבת שכוללת גג זכוכית. לבניין יש שתי שכבות חזית זכוכית, מה שיוצר הצללה ושמירה יחסית על הטמפרטורה הפנימית של הבניין. התורם לא סובל בטון וזו היתה אחת הסיבות שלא נעשה שימוש בבטון למעט קטע ממעטפת קומת הקרקע. אבל עדיין, בעיקר מדובר כאן בהמון זכוכית.

היכן רצוי למקם את אזורי המפגש בבניין אקדמי? המרכיב המשמעותי ביותר בבניין אקדמי, אחרי כיתות הלימוד והמעבדות, הוא זירת המפגש בין החוקרים. המקומות האלה יכולים להימצא בין הבניינים, בקפטריות או בתוך הבניינים עצמם. כאן דאגו האדריכלים לייצר סביבות מפגש שונות בכל אחד מהמפלסים וגם קישור נוח ונעים לבניין הסמוך. בקומת הקרקע יש שטח פתוח ומקורה בחלקו, המצוי מחוץ לשטח הבניין וגם מתחתיו. פיתוח הנוף לא כולל הצבת ספסלים, אבל אולי הם יתווספו בעתיד. באולם המבואה המוקף ברובו בזכוכית פוזרו מערכות ישיבה מעוצבות, וצריך רק לקוות שברגע שיהיה בלאי ויגיע הזמן להחליף את הריהוט, לא יחסכו אלא יחזרו וישקיעו בריהוט נוח ומעוצב כפי שקבעו האדריכלים. בכל אחת מהקומות העליונות, לבד מחדרי ישיבות ומטבחונים רחבים, יש אולם משותף הנמצא בצומת המסדרונות של הקומה ושל המעברים בין הקומות (בקומה 1 צמודה לו אפילו מרפסת רחבה הפונה לחצר הפנימית).

כיצד מעצבים בניין פינתי ובולט באוניברסיטה הפונה לעיר? המחווה היחידה שמעניק הבניין לצומת העירונית מצוי בקומת הקרקע המוקפת זכוכית בחלק הפונה למפגש הרחובות. כל שאר שלוש הקומות העליונות מעוצבות כמו אקווריום של זכוכית אטומה. למרות כל השקיפות שמקיפה לכאורה את הבניין, עיצוב החזית הכפולה מייצר סטטיות ואטימות. הצמחייה שעתידה לכסות את גדר הקמפוס תסתיר את קומת הקרקע, החלק שבאמת שקוף כאן. חוצמזה, הבניין מעוצב כך שיכול היה להיות ממוקם בלבו של הקמפוס, בשכונה ד', בפתח תקוה או בלוס אנג'לס.

האם אוניברסיטת בן גוריון משתחררת מהבטון האפור שמלווה אותה כבר 45 שנה? אולי.

.

DSC08910

ברכה ומיכאל חיוטין במשרדם

.

(3) השוואה

קומת המסד הממוקמת בנסיגה מקו חזית הבניין, הצורניות המלבנית הפשוטה והמובהקת, ההפרדה החומרית בין קומת המסד ושאר קומות הבניין, היחס במידות בין קומת המסד ובין שאר הקומות, החצר הפנימית – כל אלה מזכירים בניין אחר בבאר שבע שהותיר את חותמו בתודעה של האדריכלים. בניין עיריית באר שבע, השוכן כ-1,200 מטרים מכאן כולל את כל המאפיינים שהזכרתי כאן.

את בניין העירייה תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון בעקבות זכייה בתחרות שהתקיימה ב-1961. קשיי מימון הביאו לעיכובים והבניין נחנך רק ב-1972. מבנה מלבני מוארך, הנשען על קומת מסד בנסיגה מקו חזית. וילון בטון עוטף את הקומות העליונות, לעומת חיפוי קומת המסד באבנים גדולות שנאספו מנחל באר שבע. לבניין שלוש חצרות מרווחות אליהם פונים חדרי הפקידים, כך נוצר מרחב פתוח המוגן מסופות חול (שכיום כבר לא מגיעות לבניין) ומקרני אור ישירות.

לקראת הכנת הקטלוג לתערוכה "עבודת צוות" שעסקה ביצירתם של האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון, גיל, שוחחתי עם מיכאל חיוטין ושאלתי מה דעתו על בניין העירייה. עכשיו כשמתייחסים לדברים שחיוטין ציין בזמנו, קשה שלא לראות כאן בבניין הביוטכנולוגיה השראה או מחווה לבניין העירייה עליו אמר חיוטין כי הוא "שייך לתקופה בה האדריכלים שבנו בבאר שבע ניסו להתייחס למקום". חיוטין חילק את היחס למקום בתכנון בניין העירייה לשתי רמות: "ברמה הראשונה בחומרים, מה שבולט מאד בקומת המסד המורכבת מאבן מקומית שמייצגת את המקומיות ועליה בלוק בטון מחורץ שמייצג את הברוטליזם הבינלאומי. כך הם ניסו לקשור בין השניים. אתה רואה את זה גם בעבודות של אדריכלים אחרים כמו נחום זולוטוב, רם כרמי, אברהם יסקי ודוד ברוצקוס. ברמה השניה המקומיות באה לידי ביטוי בהתייחסות לאקלים, באמצעות חצרות פנימיות יפות. הבניין עצמו חשוך, אך החצרות מוארות ויוצרות מיקרו-אקלים. המעטפת אטומה, אך כוללת קיפולים המשלבים בתוכם חלונות מאד מוצללים ומוגנים מקרני שמש ורוחות".

חיוטין התייחס להיבטים נוספים בבניין העירייה, שניתן לומר אותם גם על בניין ביוטכנולוגיה: "הבניין עצמו פשוט מאד מבחינת הסכימה והגושניות שלו ואין כאן עודף של פרטים. אלה בסך הכל שתי פריזמות, אחת של אבן ושניה של בטון, להן הצמידו מגדל אנכי שמשלים את אופקיותו של הבניין, מה שמאד מאפיין את קבוצת האדריכלים הפיוריסטים מבין האדריכלים הברוטליסטים". בני הזוג פרסמו כבר כמה ספרים העוסקים בהיבטים היסטוריים של האדריכלות המקומית (ספר נוסף ומקיף נמצא בעריכה), כך שההקשר ההיסטורי מלווה את עבודתם לכל אורכה ומוצא את ביטויו בתוצרים.

.

Presentation2

ההשראה: בניין עיריית באר שבע בתכנון האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון, גיל

.

(4) אדריכלים

בית המשפט בחיפה, בניין תאטרון גבעתיים, הגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, בניין הסנאט באוניברסיטת בן גוריון ולאחרונה גם בניין האקדמיה למדעים בירושלים – הם כולם עבודות בהם ניתן למצוא את העיסוק המרכזי של בני הזוג: חדירת האור הטבעי והטיפול בחזית (וגם בנוף) המותירה רושם אצל המבקר או החולף על פניה. הם מקפידים לא לשכפל מבנים או פרטים, אך עדיין ניתן לזהות את הבניינים שהם מתכננים בקלות יחסית. כאן המקום להבדיל בין בניין זכוכית אחר עליו כתבתי שבוע שעבר: מגדל אטריום ברמת גן, שחסר את היקף הכישרון והידע העיצובי שהחיוטינים מקדישים לפרויקטים שהם מתכננים.

מאז 2004 משרדם מופקד על ליווי הקמפוס (קדמו להם אברהם יסקי ועדה כרמי-מלמד) ובמסגרת זו הם ליוו את כל ההתפתחות המשמעותית שהתרחשה באוניברסיטת בן גוריון בעשור האחרון. פיתוח מערכת התנועה, מבנים חדשים ושטחים פתוחים היו הנושאים העיקריים שהעסיקו את המתכננים. את המבנים בקמפוס תכננו אדריכלים אחרים, על פי הנחיות תכנית האב שנהגתה במשרד והוסיפה רובד על תכניות האב הקודמות. בפינה הדרום-מזרחית "שלטה" עד לפני כמה שנים עדה כרמי-מלמד עם שני בנייני ביוטכנולוגיה ובניין רפואה בצידו השני של הכביש. סמוך להם נתנו תחילה לחיוטינים לתכנן בניין גדול ומוארך שימשיך את המכון הלאומי לביוטכנולוגיה שנדרש להתרחב. בספר שפרסם המשרד ב-2012 הוצגו הדמיות של הבניין, אך אין כל דמיון למה שנבנה בפועל. עברו השנים ובמגרש המיועד הוחלט לבנות בסופו של דבר שני בניינים ולא אחד: את חלקו הצפוני של המגרש קיבל לתכנן משרד מושלי-אלדר (בבנייה) ואת חלקו הדרומי בנו החיוטינים הודות לתרומה שהתקבלה ממשפחת פיצ'וטו.

זה הפרויקט השלישי שביצע המשרד בקמפוס. קדמו לו המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט וכן כיכר דייכמן. פרויקט נוסף שתכנן המשרד וטרם הושלם הוא בניין הגלריה האוניברסיטאית לאמנות המתוכנן לקום בשער המערבי לקמפוס ואין לי ספק ששווה לצפות ולראות מה יתכנן המשרד בהמשך.

.

DSC00072

ברכבת לבאר שבע

.

DSC09752

מהתחנה לקמפוס במעבר המקורה שתכנן האדריכל דני לזר

.

DSC09753

המכון למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי בתכנון משרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים

.

DSC09756

החזית המזרחית

.

DSC09757

קטע חזית

.

DSC09754

בניין המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בתכנון חיוטין אדריכלים: חזית צפונית ומזרחית

.

DSC09758

בדרך: בין הבניין של חיוטין ובין הבניין של הקולקרים נבנה בניין חדש

.

DSC09759

בתכנון משרד מושלי אלדר אדריכלים

.

DSC09761

לצד כל אלה ניצב בניין המחלקה למדעי החיים ובניין מעבדות הוראה בתכנון האדריכלית עדה כרמי-מלמד

.

DSC09799

חלקו האחר של הבניין שתכננה כרמי-מלמד

.

DSC09795

חזיתות דרום ומערב / משמאל מעבר מקורה לבניין המעבדות שתכננה עדה כרמי-מלמד

.

DSC09796

שלוש הקומות העליונות נשענות על קומה שקופה, אולי כמו בניין עיריית באר שבע שתכננו שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון

.

DSC09798

בטון, פלדה וזכוכית (קטע מחזית דרום)

.

‏‏עותק של DSC09798

מי אמור לקרוא את האותיות הקטנות האלה?

.

DSC09811

בטון

.

DSC09808

זכוכית

.

DSC09812

הפינה הדרום-מערבית והמעבר המקורה לבניין הסמוך

.

DSC09814

המעבר המקורה

.

DSC09815

במעבר

.

DSC09818

קומת העמודים בחלקו הצפון-מערבי של הבניין

.

DSC09800

קטע מחזית דרום

.

DSC09801

מפגש חזיתות דרום ומזרח הפונות למפגש הרחובות

.

DSC09804

מלמטה

.

DSC09803

קומת קרקע שקופה

.

DSC09806

נקי

.

DSC09810

חזית זכוכית למזרח

.

DSC09763

מפגש חזיתות מערב וצפון וקומת עמודים מפולשת בקומת הקרקע

.

DSC09770

זכוכית

.

DSC09769

מפולש

.

DSC09766

מפולש

.

DSC09771

חצר מלבנית במרכז הבניין מאירה את קומת הקרקע

.

DSC09772

קצה הקומה המפולשת מסתיים בחצר פנימית פתוחה לשמיים ובכניסה לבניין המוקפת זכוכית

.

DSC09773

בחצר

.

DSC09774

בחצר

.

DSC09775

הכניסה לבניין

.

DSC09777

בכניסה (ברקע מפגש הרחובות ומאחוריהם מעונות הסטודנטים)

.

DSC09778

אולם המבואה בצורת האות ר'

.

DSC09783

פסי תאורה דקים וישרים

.

DSC09780

קיר עץ חוצץ בין אולם המבואה ובין האודיטוריום

.

DSC09782

פונט

.

DSC09781

קיר מחופה עץ מוביל לקומות העליונות

.

DSC09784

ריצוף

.

DSC09793

לוח

.

DSC09785

קומה 1: אולם משותף המשקיף על החצר הפנימית עם מרפסת

.

DSC09787

המרפסת

.

DSC09789

גם בצד השני של הקומה חלון רחב משקיף על החצר הפנימית

.

DSC09790

החצר

.

DSC09786

מסדרון המקשר לחדרי חוקרים ומעבדות

.

DSC09788

מעבדה

.

DSC09791

מטבחון וחדר ישיבות בשעת הצורך בפינת הקומה

.

.

ולסיום נוי והדר בשיר על ים (שאין עדיין בבאר שבע):

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 18/06/2015 at 9:33

    הבטון מבטא יפה את האטימות של אב"ג ואת ההתנכרות שלה לערכים שהיא מלמדת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: