סיבוב בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי / אוניברסיטת תל אביב

את בניין הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב אני אוהב. מבנה מונומנטלי אדיר וכבד שככל הנראה נחת כאן באמצע שנות ה-60, ולמרות שהוא גלוי לכל, החיזרים שנחתו אתו נעלמו וכנראה שנחטפו על ידי ה-FBI, כי לא יתכן שבני אדם הביאו את הגוש האדיר והמרחף הזה לכאן בעצמם.

מכל מקום, על היצירה הזו חתומים בני הזוג האדריכלים שלומית ומיכאל נדלר ושותפם שמואל ביקסון שתכננו גם כמה ספריות חשובות אחרות ומרכזיות בישראל ובראשן: הספריה הלאומית בגבעת רם (עם חבר אדריכלים) והספריה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון.

היות ואני מסתובב מידי פעם באוניברסיטה נראה לי נחמד, להעלות מידי פעם רשימה על אחד ממבני הקמפוס – ויש כאן מבנים מעניינים שלא פעם נשכחים. הספריה המרכזית, שהוקמה בין השנים 1968-1964 בלב הקמפוס על פי תכנית הבינוי של יוסף ויטקובר, היא ללא ספק הבניין הגדול, הבולט והמושך ביותר בקמפוס האוניברסיטה. ברשימה הזו נחדור אליה יחדיו:

 .

.

לא כולם אוהבים את הבטון החשוף, עקרונית אני מבין אותם, אבל בדומה לאמנות מופשטת – יש כאן צורך ללמוד ולהתעמק בערכי הברוטאליזם, ואז נהנים ממנה הרבה יותר מאשר מסגנונות כדוגמת האקלקטיזם או הסגנון הבין-לאומי שמלהיבים כל שמוק.

בניין הספרייה המרכזית מרשים באופן משמעותי מבחוץ וקשה מאד שלא להתייחס אליו, אבל כבר בכניסה נראה שהיה כאן פספוס גדול והמעטפת האדירה של הבניין לא מצליחה למשוך את החוויה אל החללים הפנימיים. אמנם משחקי המפלסים וקשרי העין בשילוב ציור הקיר הענק משנת 1976 של אברהם אופק (שמוסתר עכשיו בחלקו בזלזול ישראלי אופייני) מראים כי כן הייתה כוונה ליצור חוויה חללית אצל המבקר, אבל בהשוואה לעבודות אחרות של האדריכלים, וביחס לחזית הפומפוזית – זה מאכזב. בנוסף לכך, מניעת הגישה אל המרפסת הפתוחה המשקיפה על הקמפוס, ושבכוחה להעניק חלל קריאה אלטרנטיבי באוויר הפתוח, גם היא לא תרמה להצלחת הבניין.

אבא אלחנני מביא בגיליון תוי 27 (עמ' 19) ציטוט של פרופ' דן פטינקין, אחד מאנשי הסגל באוניברסיטה העברית, המתייחס לתכנון הקמפוסים האקדמים בישראל: "חוששני שמן המוסכמות הוא בין מורי האוניברסיטה, ששיקולים פונקציונאלים לא היו השיקולים העיקריים שהנחו את האדריכלים בתכנון מבני האוניברסיטה; יותר ממה שהאדריכלים חשבו על הסטודנטים ועל המורים שישתמשו בבניינים, הם חשבו על התרשמות הצופים מבחוץ. […] בהרבה מקרים נובעות מגרעות אלה מחיקוי סיטוני, בלתי ביקורתי של האופנה החדשה בחו"ל, מבלי לשאול את עצמם אם סגנונות אלה מתאימים לתנאי הארץ".

יתכן והנדלרים למדו את הלקח מהבניין האטום הזה, כי בהמשך הקריירה שלהם הם שיכללו באופן משמעותי את חתך הבניין. כך לדוגמא בבית הספר שליד האוניברסיטה העיברית ובספריה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון (שתוכננה שלוש שנים לאחר מכן).

ספרית סוראסקי תוכננה בראשיתה כמבנה אחד, ולאחר תקופה נוסף לה בשנת 1984 "האח הקטן" שמצפון לו, המתאפיין בקווים דומים. המבנה עצמו מתואר על ידי מתכנניו כ"בעל הופעה מסיבית ואטומה הרוכב מעל קומת הכניסה הבנויה בשני מפלסים והמתלכדת בחלקה עם מסד הכיכר שלפני הבנין. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתיפעול הפונקציונאלי של הבנין ולהפרדה של שטחי הקריאה השקטים משטחי התנועה של הבאים לבנין.

קומת הכניסה מכילה: כניסה ומלתחה, השאלה וקטלוגים, אדמיניסטרציה ושטחי עבודה אליהם מובילה כניסת שירות. בקומות העליונות נמצאים שטחי הקריאה ושטחי האחסנה הפתוחים לקהל הקוראים. קשר ורטיקאלי מרכזי מקשר את כל שטחי העבודה הן לעובדים והן לספרים. בקומת המרתף נמצאים שטחי אחסנה, חדר מכונות למיזוג אויר ולחשמל" (מתוך הנדסה ואדריכלות, 1965, עמ' 44).

מבחר מבנים נוספים על אלה שהוזכרו ברשימה זו שתוכננו על ידי בני הזוג שולמית ומיכאל נדלר, ושתוכלו להתרשם מהם: בירושלים – "בית אלישבע" ברחוב חזקיהו המלך פינת כובשי קטמון, בית תרבות העמים לנוער ברחוב עמק רפאים, תיאטרון ירושלים,  בבאר שבע תיאטרון קרן (נהרס), עיריית באר שבע, עמק חפר – מדרשת רופין. הרשימה עוד ארוכה – אך אלו הם המבנים הבולטים שתוכננו על ידי השניים.

…….

כעת חופשת הסמסטר בעיצומה והבניין כמעט ריק מקוראים, אבל עדיין פה ושם ניתן למצוא בין הספרים איזו סטודנטית אלמונית. אני הגעתי כדי לחפש חומר על מיס קרי והמקדש שלה בפסגת הר אורה, ושמחתי לגלות שניכתב עליה בגיליון 115 של קתדרה. עדיין חסר לי שם האדריכל שתכנן את המקדש המיוחד ולכן אאלץ להמשיך ולחפש. בסוף גם אני עזבתי את הספרייה. במשק ארגנו משלחת, לא יכלו לשאת את הבושה.

.

והנה סרטון שליווה כתבה שהכנתי על הספריות באוניברסיטה (ואני גם מופיע בו כניצב):

.

.

מודל הספריה ותכניות מתוך "הנדסה ואדריכלות", גיליון 6, 1965
לרשימה על הספריה המרכזית באוניברסיטת בר אילן (+שיר אהבה) לחץ כאן
.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רקאני  On 27/08/2009 at 10:35

    ברצף של גידופים.

  • חוה  On 27/08/2009 at 13:30

    ישנה ספריה יפייפיה באורנים. כל העמק פרוש לה שם..

  • מיכאל  On 27/08/2009 at 13:40

    רקאני: אולי אתה צודק, ולכן הסרתי את הפסקה המדוברת.
    חוה: אלך לבדוק בהזדמנות הראשונה שאהיה בסביבה. תודה רבה.

  • יובל  On 28/08/2009 at 7:38

    עכשיו אני תוהה מה הפסדתי.

    מה רע בביקורת? לא צריך להסיר גידופים אלא לעדן אותם.
    (-:

  • שאול  On 01/09/2009 at 0:36

    המרחב הספרייתי הולך לאיבוד
    בכל הטרררררררם של המבנה

  • אחלה  On 01/09/2009 at 17:18

    וואלה, כתבת שמוק. מיכאל, אתה מורד

  • מיכאל  On 01/09/2009 at 19:21

    יש כאן רמיזה למישהו שפשוט קוראים לו שמוק, אם היית בקי באדריכלות התל אביבית היית מבין. אני לא צריך להסביר כל דבר. נכון?

  • יוסף רובין  On 04/12/2014 at 5:53

    חם, חם, חם,
    בקומת קריאה ב',
    בחורף בעיקר.
    וגם בקיץ.
    איכות אוויר גרועה . ומגרשת.
    כן גרשו אותי מהספרים . מהשולחנות.
    מוניקה מפעילה מאוורר . עוזר ?
    על הכל האדריכלים חשבו.
    אך לא על אוויר לנשימה…

  • יוסף רובין  On 13/12/2014 at 19:11

    ספריה לוהטת ! המתכננים היו באמת חננה!לא דאגו למיזוג בספריה! חם,מעיק, אין אוויר ! איפוא האדריכל שתכננן וקיבל כבוד וכסף. איפוא ? שימו לב בשעות הערב אין כמעט לומדים בספריה . אני נחנק מחום ! מזיע ! ולצערי >> פורש !

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: