סיבוב בכפר הנוער ימין אורד

השרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל ב-2010, שרפה בדרכה חלק גדול מכפר הנוער, אך בית הכנסת אותו תכנן האדריכל יהודה לנדאו, נותר שלם ולא נפגע. מדובר במבנה בעל חזות ייחודית, המורכבת מקליפת בטון שמהווה גם את שלד הבניין, ומעוצבת בצורת משולשים המתקפלים אל תוך עצמם. אפשר לדמות אותו לאוהל גדול, אך בתכלס מדובר במשחק צורני שאפיין את התקופה בה נבנה הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10995887_1043950485634533_7728570960143328277_n

הנברשת המרכזית בבית הכנסת

.

ימין אורד

מפת התמצאות

.

כפר הנוער: 1953 היתה שנה חשובה לכרמל – האדריכל והאמן מרסל ינקו הקים באותה שנה את כפר האמנים עין הוד, לאחר שביקש מהממשלה שלא להרוס את הכפר הערבי שהיה כאן, אלא לשפץ אותו ולשכן בו אמנים. כמה מאות מטרים מעין הוד ובאותה שנה, הוקם מושב ניר עציון. עוד באותה שנה הוקם בצידו השני של הכביש כפר הנוער הדתי שנקרא על שמו של אורד צ'ארלס וינגייט, קצין בצבא הבריטי שסייע לארגון "ההגנה" ונהרג בתאונת מטוס בהודו. המימון הראשוני לכפר הגיע מתורמים יהודים ולא יהודים בבריטניה, ואלמנתו של וינגייט סייעה. וינסנט צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, שלח איגרת שהוקראה בטקס חנוכת הכפר: "אני שמח מאד על שהכסף לבניית הכפר ימין אורד נאסף בממלכה המאוחדת ושקם על הר הכרמל ציון לידידות שצריכה לקשר תמיד את בריטניה ואת ישראל". בכפר גרים כמה מאות חניכים (בעיקר מהארץ, מצרפת וברזיל) והיות ומדובר בכפר נוער דתי, אחד המוקדים המרכזיים בכפר הוא מבנה בית הכנסת.

בית אתיופי: בין בתי הכפר שוכן גם מבנה בודד שנבנה על פי מסורת הבנייה האתיופית ונועד לשרת את התלמידים מבני העדה האתיופית וגם לשאר ציבור התלמידים. את המבנה מקיפים גזעים של עצי דקל שנשרפו בשריפה הגדולה שהיתה כאן.

בית הכנסת: על הר הכרמל נבנו במאה הקודמת גם יצירות אדריכליות מקוריות, חלקן הגדול מרוכז בחיפה, וחלקן ניתן למצוא בקיבוץ בית אורן, בעין הוד וגם בכפר הנוער ימין אורד. בית הכנסת שנבנה כאן ב-1976 הוא מבנה המורכב מגופי בטון משולשים שניבטים היטב לנוסעים על הכביש העולה מכביש החוף אל מרומי הכרמל. למרות שחלפו כבר ארבעים שנה מאז חנוכת בית הכנסת, הוא נותר שלם ולא עבר כמעט שינויים. אפילו עיצוב הפנים שפרטים ממנו עיצבה האמנית נועה אופיר (לא מצאתי עליה מידע) נשמר היטב. תכנית הבניין היא בצורת מקבילית, כשארון הקודש, הבימה ופתח הכניסה מוצבים על הציר הארוך של המקבילית. "בתחילה נשקלה האפשרות להציב זכוכית מתחת לשיפולי המבנה, כדי לאפשר מבט לעבר הטבע הסובב", כתב האדריכל עמירם חרל"פ בספר "בתי כנסת בארץ ישראל (משרד הביטחון ההוצאה לאור והוצאת דביר, 1985). "לבסוף הוחלט להסתיר את הנוף באמצעות מחיצות אטומות, כדי שלא תוסח דעתם של המתפללים".

האדריכל: יהודה לנדאו נולד בפולין בשנת 1928 לשמריהו ושרה לנדאו. בשנות השואה הסתתרה המשפחה הגרעינית – הוריו אחיו, אחותו וידידת משפחה, אצל גויים בדרום-מזרח פולין, שטח שהיום הוא חלק מאוקראינה. לאחר שניסה לעלות לארץ ישראל, הוגלה לקפריסין אך לבסוף הצליח והגיע לארץ. את הכשרתו כאדריכל קיבל במוסד האקדמי היחיד שפעל בזמנו בארץ – בטכניון בחיפה. בגמר לימודיו עבד תקופה במשרדו של האדריכל דב כרמי ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. במהלך שנות עבודתו תכנן כ-20 בתי כנסת ומבני ציבור, כשבית הכנסת האחרון שתכנן נחנך שנה לאחר פטירתו במושב חרב לאת. עבודתו הידועה ביותר היתה שיפוץ והרחבת בניין תיאטרון "הבימה" והקמת מסכי הזכוכית שכיסו לראשונה את המבואה המפולשת שפנתה לשדרות רוטשילד. האדריכל דוד דה-מאיו שעבד עם לנדאו בסוף שנות ה-60 על הבימה מספר: "הוא היה איש טכני ואיש ארגון טוב, זו גם הסיבה שעשיתי אתו את הבימה. זה היה הפרויקט הראשון שלי בארץ אחרי שחזרתי משוודיה. בעבודה אתו הוא היה מאד מאופק ואחרי שעבדנו יחד עשר שנים על הבימה הפרדנו כוחות. אני המשכתי ועשיתי את בית הקפה והוא טיפל באזור החניון, תכנית שהתחלנו לעבוד עליה ביחד וכללה חניון תת קרקעי, מבנה חנויות ומגדל מגורים שיממן את הפרויקט. אבל מהעבודה הזו לא יצא בסוף כלום". נפטר ב-2005.

.

סרטון קצר מבית הכנסת:

.

.

.

DSC05054

בכניסה יש מפה

.

DSC05055

ובה בולט בית הכנסת

.

DSC05237

מבנה בית הספר הישן

.

DSC05233

גגות משופעים

.

DSC05234

חלוקה למסות קטנות

.

DSC05236

מסדרון שמלווה את הטופוגרפיה

.

DSC05238

פינת זיכרון

.

DSC05227

ברוש, רחבה וקיר קרמיקה

.

DSC05228

הקיר

.

DSC05230

אם וילדיה

.

DSC05231

המתים

.

DSC05225

רוב בתי הכפר נשרפו בשרפה הגדולה. הסגל גר בקרוילות

.

DSC05214

על בניין חדר האוכל מפת הכפר מפסיפס

.

DSC05215

את המפה יצרו התלמידים בהדרכת האמן יצחק שריג

.

DSC05222

1987

.

DSC05216

מבנה בית הכנסת 01

.

DSC05220

מבנה בית הכנסת 02

.

DSC05056

ציור קיר שיצרו התלמידים

.

DSC05060

בית שנבנה במסורת בנייה אתיופית

.

DSC05076

ומשמש היום כפינת לימוד

.

DSC05061

העצים נשרפו בשרפה הגדולה

.

DSC05075

קש

.

DSC05074

קנה סוף

.

DSC05066

בפנים

.

DSC05068

התקרה נשענת על עמוד מרכזי

.

DSC05070

תמונה

.

DSC05072

ספסל היקפי

.

DSC05073

כיסא

.

DSC05079

בכפר בונים היום שתי פנימיות חדשות בתכנון משרד מושלי-אלדר אדריכלים

.

DSC05208

חזית בית הכנסת המזרחית

.

IMG_9764

יש דמיון? קולנוע אורות בבאר שבע בתכנון זאב ויעקב רכטר

.

DSC05213

חזית מזרחית

.

DSC05080

חזית צפונית ומזרחית

.

DSC05083

מפגש חזיתות

.

DSC05085

פינה

.

DSC05084

בטון וזכוכית

.

DSC05087

אריק

.

DSC05089

בחזית הדרומית נחשף מפלס תחתון

.

DSC05109

הכניסה הראשית לבניין מכיוון מערב

.

DSC05112

רחבה מרוצפת בגרנוליט עם חלוקה בהשראת עיצוב הבניין

.

DSC05114

הרחבה

.

DSC05115

הכניסה

.

DSC05086

בטון, מתכת וזכוכית

.

DSC05118

באולם המבואה מדרגות רחבות מובילות לדלתות הכניסה לאולם התפילה, כשמשני צידי המדרגות אזורים לנטילת ידיים

.

DSC05124

דלתות הכניסה לאולם המבואה במבט מבפנים

.

DSC05119

דלתות הכניסה לבניין במבט מבפנים מגלה כי בדלתות משולבות שידות לסידורים

.

DSC05122

לוח הקדשה

.

DSC05123

עמדת נטילת ידיים באולם המבואה

.

DSC05177

תכנית בית הכנסת כפי שתלויה על הקיר

.

DSC05134

אולם התפילה: עזרת הנשים מפוצלת משני צידי המעבר הראשי, במקור הוצבו כאן מושבי הסגל

.

DSC05139

תקרת האולם מתכנסת אל נקודת מגוז ממנה משתלשלת נברשת

.

DSC05144

ארון הקודש 01

.

DSC05145

ארון הקודש 02

.

DSC05146

ארון הקודש 03

.

DSC05160

ארון הקודש 04

.

DSC05140

ספסלי הישיבה

.

DSC05136

מחיצה לעזרת הנשים משלבת עבודת עץ ואלומיניום

.

DSC05163

מחיצה

.

DSC05142

תרומה

.

DSC05138

תקרה ותאורה טבעית ומלאכותית

DSC05161

קורות בטון

.

DSC05176

קורות האולם יוצרות בין השאר סמל מגן דוד

.

DSC05167

הנברשת ממוקמת במרכז המבנה מעל הבמה

.

DSC05171

הנברשת

.

DSC05179

שטיחי קיר שיצרו התלמידים בהדרכת אמנים מעטרים את הקירות

.

DSC05180

ויש גם ציורי זכוכית המציגים את סמלי 12 שבטי ישראל

.

DSC05157

שטיח מכסה על כל הרצפה

.

DSC05183

שטיח

.

DSC05148

תיבת כיפות ותפילין

.

DSC05149

שלט על אחד החלונות

.

DSC05152

מראה כללי של אולם התפילה מכיוון ארון הקודש

.

DSC05155

שויתי

.

DSC05159

ספסל

.

DSC05164

מבט מהספסל

.

DSC05173

מבט על דלתות הכניסה לאולם התפילה. עזרת הנשים מפוצלת משני צידי המדרגות ומעליה שטחי הקיר שיצרו התלמידים

.

DSC05127

אולם שיעורים במפלס העליון (מעל אולם המבואה)

.

DSC05126

תקרת אולם השיעורים

.

DSC05128

ספר מונח באולם השיעורים

.

DSC05187

דלתות הכניסה במבט מבפנים

.

DSC05120

ידית דלת הכניסה לבית הכנסת: "ברוך אתה בצאתך"

.

DSC05197

נוף הכרמל נשקף מרחבת הכניסה לבית הכנסת

.

 הטלוויזיה הישראלית צילמה בשנות ה-70 סרט על הכפר שעיקרו מתרחש בבית הכנסת בעת קריאת המגילה אותה קראו במספר נוסחים. בעקבות פרסום הרשימה קבלתי את התגובה הבאה של אביגיל (הפשטיין) וינדר, אחת מבנות הכפר לשעבר:.

"…אני מאלו שזכו לגור ולגדול מינקות, אני מילדי ימין אורד, אלו שהוריהם עבדו בכפר. עזבנו את הכפר (לטובת שליחות חינוכית בחו"ל), כשהייתי רק בת 12, והזכרונות הן של ילדה/נערה. אבי ז"ל הוא ה"בעל קורא" הראשי בקריאת המגילה בסרטון שהעלית. הסרטון על הכפר שהוצג, נעשה כפתיח לקריאת המגילה. בעבר, כשהיה רק ערוץ אחד…היו משדרים בכל שנה מבית כנסת נבחר, בשידור ישיר, את קריאת המגילה בטלויזיה. באותה שנה, לאחר שהושלמה בניית בית הכנסת, שידרו את קריאת המגילה מימין אורד. שמחתי לראות זאת בפוסט שכן לי, כאמור, נגיעה אישית אף יותר (תמיד מרגש מחדש, לראות ולשמוע את קולו של אבי ז"ל). דרך אגב, הפוסט מגיע בעיתוי מדהים – מחר (יום חמישי…) מתקיים בכפר כנס בוגרים, בוגרי השנתונים 1966 – 1982".

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

(36) הרמב"ן ברובע היהודי בתכנון דן טנאי

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים בתכנון ישעיהו אילן

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק

(39) נטוש במושב חדיד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • netanel488  On 30/04/2015 at 19:41

    תודה על הפוסט…
    ממליץ לך לערוך קצת את הפוסטים על בתי הכנסת ולפרסם בחוברת. בגלל שזה קשור גם לדת ולא רק לאדריכלות יימצא לזה המימון, ואם זה יצליח זה יכול להגביר קצת את המודעות הנמוכה לאסתטיקה ולצורה של בתי הכנסת בימינו, שנמצאים לרוב במצב לא מזהיר.
    חוץ מזה ממליץ לך לבקר בבית הכנסת החדש בישוב אלון – לא משהו יוצא דופן באיכותו אבל הושקעה בכל זאת מחשבה, הצורה לא קופסתית משעממת ונעשה שימוש בבטון חשוף.

    נ.ב. שמת לב שאם מתרגמים את השם שלך לאנגלית זה יוצא מייקל ג'קסון?

    • מיכאל יעקובסון  On 30/04/2015 at 19:47

      חוברת אכן דורשת תקציב וחסרון נוסף הוא שהפקתה מגבילה את הכתוב למקום ולזמן. הבלוג לא תלוי לא במקום, לא בזמן וגם לא בשפה. יחד עם זאת, מידי פעם עולה בי הרעיון לקבץ חלק מהרשימות לספר.

  • אמיר tlv  On 11/05/2015 at 23:29

    אני פחות מתחבר למבנים שכופים את עצמם עלי באמצעות פירוטכניקה אדריכלית וסימבוליקה פשטנית, שלא לומר אידיוטית. אבל יכול להבין את המתלהבים.

  • Ruth Riback  On 08/12/2016 at 13:56

    אבי, יצחק ריבק ז"ל הוא שהיה אחראי על בניית בית הכנסת בימין אורד. האם ידוע לך על כך והאם אתה מכיר צילומים מתקופת הבנייה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: