השרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל ב-2010, שרפה בדרכה חלק גדול מכפר הנוער, אך בית הכנסת אותו תכנן האדריכל יהודה לנדאו, נותר שלם ולא נפגע. מדובר במבנה בעל חזות ייחודית, המורכבת מקליפת בטון שמהווה גם את שלד הבניין, ומעוצבת בצורת משולשים המתקפלים אל תוך עצמם. אפשר לדמות אותו לאוהל גדול, אך בתכלס מדובר במשחק צורני שאפיין את התקופה בה נבנה הבניין.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
כפר הנוער: 1953 היתה שנה חשובה לכרמל – האדריכל והאמן מרסל ינקו הקים באותה שנה את כפר האמנים עין הוד, לאחר שביקש מהממשלה שלא להרוס את הכפר הערבי שהיה כאן, אלא לשפץ אותו ולשכן בו אמנים. כמה מאות מטרים מעין הוד ובאותה שנה, הוקם מושב ניר עציון. עוד באותה שנה הוקם בצידו השני של הכביש כפר הנוער הדתי שנקרא על שמו של אורד צ'ארלס וינגייט, קצין בצבא הבריטי שסייע לארגון "ההגנה" ונהרג בתאונת מטוס בהודו. המימון הראשוני לכפר הגיע מתורמים יהודים ולא יהודים בבריטניה, ואלמנתו של וינגייט סייעה. וינסנט צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, שלח איגרת שהוקראה בטקס חנוכת הכפר: "אני שמח מאד על שהכסף לבניית הכפר ימין אורד נאסף בממלכה המאוחדת ושקם על הר הכרמל ציון לידידות שצריכה לקשר תמיד את בריטניה ואת ישראל". בכפר גרים כמה מאות חניכים (בעיקר מהארץ, מצרפת וברזיל) והיות ומדובר בכפר נוער דתי, אחד המוקדים המרכזיים בכפר הוא מבנה בית הכנסת.
בית אתיופי: בין בתי הכפר שוכן גם מבנה בודד שנבנה על פי מסורת הבנייה האתיופית ונועד לשרת את התלמידים מבני העדה האתיופית וגם לשאר ציבור התלמידים. את המבנה מקיפים גזעים של עצי דקל שנשרפו בשריפה הגדולה שהיתה כאן.
בית הכנסת: על הר הכרמל נבנו במאה הקודמת גם יצירות אדריכליות מקוריות, חלקן הגדול מרוכז בחיפה, וחלקן ניתן למצוא בקיבוץ בית אורן, בעין הוד וגם בכפר הנוער ימין אורד. בית הכנסת שנבנה כאן ב-1976 הוא מבנה המורכב מגופי בטון משולשים שניבטים היטב לנוסעים על הכביש העולה מכביש החוף אל מרומי הכרמל. למרות שחלפו כבר ארבעים שנה מאז חנוכת בית הכנסת, הוא נותר שלם ולא עבר כמעט שינויים. אפילו עיצוב הפנים שפרטים ממנו עיצבה האמנית נועה אופיר (לא מצאתי עליה מידע) נשמר היטב. תכנית הבניין היא בצורת מקבילית, כשארון הקודש, הבימה ופתח הכניסה מוצבים על הציר הארוך של המקבילית. "בתחילה נשקלה האפשרות להציב זכוכית מתחת לשיפולי המבנה, כדי לאפשר מבט לעבר הטבע הסובב", כתב האדריכל עמירם חרל"פ בספר "בתי כנסת בארץ ישראל (משרד הביטחון ההוצאה לאור והוצאת דביר, 1985). "לבסוף הוחלט להסתיר את הנוף באמצעות מחיצות אטומות, כדי שלא תוסח דעתם של המתפללים".
האדריכל: יהודה לנדאו נולד בפולין בשנת 1928 לשמריהו ושרה לנדאו. בשנות השואה הסתתרה המשפחה הגרעינית – הוריו אחיו, אחותו וידידת משפחה, אצל גויים בדרום-מזרח פולין, שטח שהיום הוא חלק מאוקראינה. לאחר שניסה לעלות לארץ ישראל, הוגלה לקפריסין אך לבסוף הצליח והגיע לארץ. את הכשרתו כאדריכל קיבל במוסד האקדמי היחיד שפעל בזמנו בארץ – בטכניון בחיפה. בגמר לימודיו עבד תקופה במשרדו של האדריכל דב כרמי ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. במהלך שנות עבודתו תכנן כ-20 בתי כנסת ומבני ציבור, כשבית הכנסת האחרון שתכנן נחנך שנה לאחר פטירתו במושב חרב לאת. עבודתו הידועה ביותר היתה שיפוץ והרחבת בניין תיאטרון "הבימה" והקמת מסכי הזכוכית שכיסו לראשונה את המבואה המפולשת שפנתה לשדרות רוטשילד. האדריכל דוד דה-מאיו שעבד עם לנדאו בסוף שנות ה-60 על הבימה מספר: "הוא היה איש טכני ואיש ארגון טוב, זו גם הסיבה שעשיתי אתו את הבימה. זה היה הפרויקט הראשון שלי בארץ אחרי שחזרתי משוודיה. בעבודה אתו הוא היה מאד מאופק ואחרי שעבדנו יחד עשר שנים על הבימה הפרדנו כוחות. אני המשכתי ועשיתי את בית הקפה והוא טיפל באזור החניון, תכנית שהתחלנו לעבוד עליה ביחד וכללה חניון תת קרקעי, מבנה חנויות ומגדל מגורים שיממן את הפרויקט. אבל מהעבודה הזו לא יצא בסוף כלום". נפטר ב-2005.
.
סרטון קצר מבית הכנסת:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הטלוויזיה הישראלית צילמה בשנות ה-70 סרט על הכפר שעיקרו מתרחש בבית הכנסת בעת קריאת המגילה אותה קראו במספר נוסחים. בעקבות פרסום הרשימה קבלתי את התגובה הבאה של אביגיל (הפשטיין) וינדר, אחת מבנות הכפר לשעבר:.
"…אני מאלו שזכו לגור ולגדול מינקות, אני מילדי ימין אורד, אלו שהוריהם עבדו בכפר. עזבנו את הכפר (לטובת שליחות חינוכית בחו"ל), כשהייתי רק בת 12, והזכרונות הן של ילדה/נערה. אבי ז"ל הוא ה"בעל קורא" הראשי בקריאת המגילה בסרטון שהעלית. הסרטון על הכפר שהוצג, נעשה כפתיח לקריאת המגילה. בעבר, כשהיה רק ערוץ אחד…היו משדרים בכל שנה מבית כנסת נבחר, בשידור ישיר, את קריאת המגילה בטלויזיה. באותה שנה, לאחר שהושלמה בניית בית הכנסת, שידרו את קריאת המגילה מימין אורד. שמחתי לראות זאת בפוסט שכן לי, כאמור, נגיעה אישית אף יותר (תמיד מרגש מחדש, לראות ולשמוע את קולו של אבי ז"ל). דרך אגב, הפוסט מגיע בעיתוי מדהים – מחר (יום חמישי…) מתקיים בכפר כנס בוגרים, בוגרי השנתונים 1966 – 1982".
.
.
★
בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:
.
(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי
(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב
(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן
(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף
(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן
(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין
(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן
(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט
(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר
(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים
(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין
(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט
(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ
(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר
(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי
(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט
(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ
(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו
(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו
(27) בקיבוץ טירת צבי
(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין
(29) בלפוריה
(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב
(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך
(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין
(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין
(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו
(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי
(36) הרמב"ן ברובע היהודי בתכנון דן טנאי
(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים בתכנון ישעיהו אילן
(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק
(39) נטוש במושב חדיד
★
תגובות
תודה על הפוסט…
ממליץ לך לערוך קצת את הפוסטים על בתי הכנסת ולפרסם בחוברת. בגלל שזה קשור גם לדת ולא רק לאדריכלות יימצא לזה המימון, ואם זה יצליח זה יכול להגביר קצת את המודעות הנמוכה לאסתטיקה ולצורה של בתי הכנסת בימינו, שנמצאים לרוב במצב לא מזהיר.
חוץ מזה ממליץ לך לבקר בבית הכנסת החדש בישוב אלון – לא משהו יוצא דופן באיכותו אבל הושקעה בכל זאת מחשבה, הצורה לא קופסתית משעממת ונעשה שימוש בבטון חשוף.
נ.ב. שמת לב שאם מתרגמים את השם שלך לאנגלית זה יוצא מייקל ג'קסון?
חוברת אכן דורשת תקציב וחסרון נוסף הוא שהפקתה מגבילה את הכתוב למקום ולזמן. הבלוג לא תלוי לא במקום, לא בזמן וגם לא בשפה. יחד עם זאת, מידי פעם עולה בי הרעיון לקבץ חלק מהרשימות לספר.
אני פחות מתחבר למבנים שכופים את עצמם עלי באמצעות פירוטכניקה אדריכלית וסימבוליקה פשטנית, שלא לומר אידיוטית. אבל יכול להבין את המתלהבים.
תודה על הפתיחות וההבנה
אבי, יצחק ריבק ז"ל הוא שהיה אחראי על בניית בית הכנסת בימין אורד. האם ידוע לך על כך והאם אתה מכיר צילומים מתקופת הבנייה?
מי שהעלה את הרעיון . ופעל רבות לבניית בית הכנסת בימין אורד . היה מנהל הכפר יצחק מאיר ז׳ל .
מי שהעלה את הרעיון . ופעל רבות לבניית בית הכנסת בימין אורד . היה מנהל הכפר יצחק מאיר ז׳ל .