חזית מנורת שבעת הקנים מדגישה את מבנה בית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות, היא מפגן נוכחות, דבר שמשקף אולי את מעמדה של האוכלוסיה הדתית בתל אביב. העיר שבעבר חיה בה אוכלוסיה גדולה של דתיים וחרדים התרקונה מסיבות שונות ונותרה עם עשרות בתי כנסת שבקושי מצליחים לשרוד וחלקם כבר נסגרו מזמן. פתיחת בית הכנסת "שער אשר" לפני שנה וחצי היה אירוע נדיר בעיר.
חזית הבניין הראשית הפונה לרחוב מורכבת ממסך זכוכית כהה ומנורת ענק בעלת שבעה קנים. חזית המנורה מזכירה את חזית מגן הדוד ממנה הורכב בניין ישיבת נווה דקלים בגוש קטיף שנהרס ב-2006 בעקבות ההתנתקות. פעם שוחחתי עם האדריכל גרשון שבח שתכנן את בניין ישיבת נווה דקלים: "הנוצרים בנו כנסיות שרק אם ביקרת בפנים והיית מודע לכך, היית מגלה שהתכנית היא בצורת צלב. בגוש קטיף, מול השכנים הערבים רציתי להציג את הנוכחות בלי להתבייש, אולי אפילו באופן הפגנתי ולכן בחרתי בחתך וחזית בצורת מגן דוד".
לאחרונה החלטתי לבקר עם שאול בבניין ועל כך ברשימה זו.
.
חזית בית הכנסת בדרך קיבוץ גלויות
.
מדוע בתי הכנסת הספרדים הם תמיד יותר מושקעים, מפוארים ומצועצעים מבתי הכנסת האשכנזים? לא חקרתי את הנושא, אבל גם התפילה הספרדית, יותר מלאת חיים, צבעונית ומעוטרת בשירה ודקלום. בית הכנסת "שער אשר" הוא חלק מהתופעה הזו. עד לפני כמה שנים פעל בית הכנסת במרתף קטן בשכונה. כשהורגש שהמרתף צר מלהכיל את כל המתפללים והפעילויות, הוחלט לפעול לבניית בית כנסת חדש, המתפקד למעשה כמרכז קהילתי לציבור התושבים בקריית שלום ובשכונת שפירא.
12.5 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט. חלק מהכסף הגיע מגרעין המתפללים המרכזי (ויש כאלה כ-250 איש ואשה), חלק מכספים שהגיעו בעקבות הריסת בית כנסת בגבעת עמל א' (היכן שהיום עומדים מגדלי אקירוב ברחוב פנקס), ומרבית ההשקעה הגיעה מבני משפחת אשר, שבראשה עומד הרב שמעון יוחאי אשר – יוזם בית הכנסת ורבו. ב-2002 התקבלה הקרקע מעיריית תל אביב, ב-2008 החלה הבנייה ובראש השנה 2013 נחנך הבניין.
עצוב לעבור בשכונת שפירא ולראות את כל בתי הכנסת הריקים והלא פעילים. "הציבור שמגיע לכאן הוא בעיקר חילוני, שנמשך בגלל הפאר", מסביר לי ישראל אשר, בנו של הרב שמעון יוחאי אשר. "בתי הכנסת הישנים לא קורצים להם ולכאן הם באים בשמחה ונהנים".
המבנה עצמו פשוט: קופסה המחולקת באופן עקרוני לשני אגפים – אגף מערבי ובו המעברים ואגף מזרחי ובו אולם התפילה. בבניין 6 קומות: שתי קומות מרתף שהושלמו בחלקן ובהן מתוכננים מקווה טהרה וחדר גמילות חסדים (בו מושאלים כיסאות, שולחנות וכו'). שתי קומות של בית הכנסת ועזרת הנשים. קומה 3 לכולל אברכים וקומה 4 לחדרי שיעורים. היצירתיות במבנה מופיעה בעיקרה בתוספת המנורה על החזית.
מדוע המנורה? ישראל אשר הסביר לי כי הרב נולד ב"תאריך של מנורה", בשבת בה קראו בבית הכנסת את פרשת בהעלותך, היא הפרשה המתארת את המנורה שעמדה במשכן. "מגיל אפס היה לרב חזון של בית כנסת עם חזית מנורה". לדבריו, הרב צייר את המנורה והגיש אותה לאדריכל אורי מרקוזה שמימש את הרעיון. גם בתוך בית הכנסת ניצבת חנוכית כסף גדולה במיוחד המשלימה את הרעיון.
את עיקר אפיקי ההשקעה והיצירתיות הפנו כאן לעיצוב הפנים. ההשקעה מופיעה במרכיבים הבאים (רשימה חלקית): נברשות ענקיות שאחר כך התברר לי שהן גם מצופות בזהב 22 קרט, כיורי נטילת הידיים, דלתות, מזוזות, ספסלים, ריצוף, מחיצות אקוסטיות, מעלית, ארונות ספרים, במה, עיטורים על הקירות הפנימיים בגבס וציורים של מקומות קדושים בארץ ישראל. גולת הכותרת היא ארון הקודש (בעיצוב האמן אברהם פריד) הכולל חלקים מצופים בזהב, וגם כתר כסף שלם ואמיתי הקבוע בראש הארון. בלחיצת כפתור מסתובב הכתר על ציר. כל המרכיבים האלה הופכים את הביקור בבניין לחוויה עמוסה, אבל כזו שמורגש כי תוכננה ובוצעה באהבה ומתוך רצון טוב. לא היה כאן מעצב פנים אלא גרעין של שלושה אנשים: הרב, בנו וגבאי נוסף, שמחה אליאב, שבחרו כל פרט.
.
קבוצת מבני הדת שרצוי היה להכיר, קודם שניגשים לתכנון בית כנסת זו קבוצת הקלסיקות המודרניות שהוקמו במחצית השנייה של המאה העשרים בעולם ובישראל: (א) הקאפלה בקמפוס MIT, בוסטון מסצ'וסטס, שתכנן האדריכל אירו סארינן (Eero Saarinen), (ב) כנסיית רונשאן, צרפת, בתכנון האדריכל לה קורבוזיה, (ג) כנסיית טמפליאוקיו בפינלנד בתכנון האדריכלים טואומו וטימו סואומלאינן. גם בישראל יש בתי כנסת שרצוי להכיר: (ד) בית הכנסת המרכזי בנצרת עילית בתכנון האדריכל נחום זולוטוב (ה) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברג, (ו) בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק, (ז) בית הכנסת בשכונת בית הכרם בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין. המשותף לכל אותם מבנים הוא ההשקעה הרעיונית באדריכלות המבנה, כשעיצוב הריהוט היה משני. רבים ממבנים אלה הפכו לאתרי תיירות בפני עצמם ונכתבו עליהם עשרות מאמרים ויותר מספר אחד.
.
סרטון קצר מסיבוב בבית הכנסת:
.
.
.
שלט בכניסה המעיד על פתרון הלכתי: הריסת בית כנסת מותרת רק עם בכספים שהתקבלו מההריסה יבנו בית כנסת אחר. בית הכנסת שנהרס לטובת מגדלי אקירוב ברחוב פנקס, מצא את פתרונו כאן, בצידה השני של תל אביב
.
נברשת כבויה
.
נברשת מאירה
.
נטילת ידיים
.
"ורחצו אהרון ובניו…"
.
מבט מעזרת הנשים 01
.
מבט מעזרת הנשים 02: המנורה מבפנים
.
מבט מעזרת הנשים 03
.
בעזרת הנשים שמתפקדת גם כחדר לימוד
.
דלת הכניסה הראשית לאולם התפילה. את הריהוט (חוץ מהספסלים) ביצע האמן אברהם פריד
.
אחד תריסר סמלי שבטי ישראל המופיעים על דלת הכניסה לאולם התפילה
.
המזוזה
.
אולם התפילה
.
דוגמת הריצוף במעברים
.
כיצד?
.
מבט מאולם התפילה לכיוון עזרת הנשים העליונה ואיורים על מעקה העזרה
.
קבר רחל (היום הוא כבר ממש לא נראה כך אחרי שנבלע במצודת בטון)
.
האיורים מתארים מקומות קדושים בישראל
.
ספסלים
.
משענת יד
.
הבמה עליה קוראים בספר התורה בימי שלישי ושבת
.
ריקועי מתכת עם פיתוחי עץ על דופן הבמה
.
חזית בית המקדש על דופן הבמה
.
ארון הברית עם הכרובים
.
הבמה
.
הקצה העליון של דופן הבמה
.
סידור על הבמה
.
הנברשת מצופה זהב 22 קרט
.
ארון הקודש המורכב מעץ וציפוי זהב
.
בסיס ארון הקודש
.
כתר זהב מסתובב בראש הארון
.
.
בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:
.
(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי
(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב
(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן
(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל
(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף
(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן
(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין
(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן
(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט
(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר
(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים
(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין
(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט
(16) בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ
(17) בית הכנסת בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר
(18) בית הכנסת במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי
(19) בית הכנסת המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט
(20) מקבץ בתי כנסת בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס
(21) בית הכנסת הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
(22) בית הכנסת לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
.
.
חלון אחורי 
תגובות
תיקון קטן ומשמעותי מאוד – חנוכיה ומנורה אינן אותו הדבר! (פרטים בויקיפדיה)
על חזית הבניין, כבסמל המדינה, מופיעה איקונת המנורה.
קצת דוחה אותי בלשון המעטה
אומנות עממית….בשפה האקדמית קוראים לזה קיץ'….הרבה כוונות טובות…אכן דיסני לנד מקומי
תיקון קטן: 'הבמה עליה קוראים בספר התורה בימי שלישי ושבת'
בספר התורה קוראים בימי שני חמישי ושבת.
בבתי כנסת ספרדיים הבמה משתמשת גם את החזן