הבניין האהוב עלי בשדרות ח"ן הוא זה שיש לו את הכניסה היפה ביותר. שטח מבואת הכניסה גדול במיוחד והאדריכלים יצרו בו משחקי שקיפות והשתקפות. כמו רוב המבנים שתוכננו לאורך הרחוב, גם הוא מעוצב בסגנון הבינלאומי. את הבניין שהושלם בדיוק לפני 80 שנה ב-1939, תכננו השותפים האדריכלים אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים שהתמחו בתכנון בתי דירות ובנו כאלה רבים באזור.
למרות ההזנחה והשינויים שנערכו בחזית, בחצר ובמבואה לאורך השנים, הבניין עדיין מרשים. בריכת דגי הזהב בוטלה והפכה לערוגה עלובה. טרסות קטנות מאבני כורכר שנחצבו בסביבה התפוררו מזמן וניתן להבחין רק בשרידיהן. חלונות הענק שנקבעו במבואת הכניסה נותרו בשלמותם וכך גם נותרו דלת העץ עם הזכוכית והמראות הגדולות בה משתקפים בבואותיהם של החצר והמבואה עצמה.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
(1) המבואה
בשדרות ח"ן אפשר למצוא כמה ממבואות הכניסה המושקעות שנבנו בשנות ה-30. זו שבמספר 15 לא השתנתה כמעט. בין הרחוב ובין המבואה יש חצר מקורה שכוללת ערוגות ובריכת דגי נוי שהוסבה לערוגה. גם הגראג' הפך לחנות שלא נראית פעילה מיוחד. אבל המבואה עצמה נותרה כמו שהיתה. מדובר באולם בצורת האות ר' שבחלקיו הפונים לחצר הוא מורכב מחלונות זכוכית גדולים הנמתחים כמעט לכל גובה ואורך החזית. הקירות מחופים בלוחות אבן בהירה שהובאה ממרחקים. האבן ממשיכה ומופיעה בחדר המדרגות ומגנה על הקירות מפני בלאי. האבן המעולה נשמרה מצוין לאורך השנים ללא תחזוקה.
מבואה נוספת בשדרות ח"ן שיכולה להתחרות עם מבואה זו, מצויה במספר 16, בצדו השני של הרחוב ובמפגש עם רחוב הנביאים. זהו בניין גדול ומורכב יחסית לבתי המגורים האחרים שנבנו בסביבה באותן שנים, והוא כולל שני חדרי מדרגות שביניהם מקשרת המבואה בקומת הקרקע. גם את הבניין הזה תכננו אותם האדריכלים – אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים, ואני משער שאקדיש לו רשימה נפרדת בהמשך.
.
(2) הדירות
שלוש הקומות העליונות בבניין מאכלסות את דירות המגורים. בכל קומה דירה אחת גדולה בת ארבעה חדרים הפונה לשדרות ושתי דירות קטנות בנות שני חדרים כל אחת הפונות לעורף המגרש. בקומת הגג הוקם חדר כביסה משותף לדיירים כפי שנהוג היה בבתים דומים בעיר באותן שנים. ב-1945 הוא הוסב לדירה קטנה בת שני חדרים.
.
.
.
(3) החזית
בחזית הבניין המזרחית, זו שפונה לשדרות ח"ן אפשר למצוא בשלוש קומות המגורים שלושה סוגי פתחים: מרפסות זיז הבולטות מקו החזית בחלק הדרומי, חלונות אופקיים בחלק המרכזי ומרפסות שקועות בקו החזית בחלק הדרומי (חזית דומה יצרו האדריכלים בבניין שתכננו בשדרות תרס"ט 13).
המרפסות השקועות שהדגישו משחקי אור וצל, נסגרו מזמן והפכו לחדרים פנימיים והן נראות כיום כמו חלונות רגילים. בכך איבד הבניין את עיצובו המקורי האיכותי. היות ונראה שהבניין לא עבר שיפוץ מקיף מאז שהושלמה בנייתו לפני 80 שנה, נותר טיח הקרצפוץ המקורי.
.
.
.
(4) האדריכלים
היוזמה להקמת הבניין היתה של האדריכלים אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים. גם את הבניין שנמצא ממול במספר 16 הם יזמו. עם התקדמות הבנייה הם מכרו את הנכס לאריה לייב פריד. זמן קצר לפני כן תכנן עבורו האדריכל זאב רכטר את הבניין הצר והמיוחד ברחוב אחד העם שעליו כתבתי כאן.
ברגר ומנדלבוים היו מהאדריכלים הפעילים ביותר במחצית השנייה של שנות ה-30 בתל אביב. הם התמחו בתכנון בתי מגורים ובתקופת השותפות קצרת הימים הספיקו לבנות עשרות רבות של בתי מגורים, שחלקם, כמו זה בשדרות ח"ן 15 הוכרזו לימים כמבנים לשימור.
ברחוב בלפור 65 הם תכננו בניין שכולל מסך זכוכית אנכי לכל גובה חדר המדרגות וקרמיקה בצבע שחור שמעטרת את החזית. לפני שהספיקו להכריז עליו לשימור נוספה לו קומה שפגעה בו. שני בניינים נוספים עם מסך זכוכית בחדר המדרגות הם תכננו ברחוב המלך ג'ורג' 22 ו-107.
את הבניין שהם תכננו בפינת הרחובות הנביאים 5 ושמשון 1 חידשה האדריכלית ניצה סמוק ב-2011. היות והוא הוכרז לשימור מחמיר, השיבה לו סמוק את מראהו המקורי. בשדרות ג'ורג' אליוט 16 ו-18 הם תכננו שני מבנים דומים בתמונת מראה.
מעט ידוע על שני האדריכלים ועבודתם טרם נחקרה באופן יסודי או אפילו שטחי. בתיק התיעוד שערכה האדריכלית ניצה סמוק לבניין שתכננו ברגר ומנדלבוים ברחוב שמשון 1' היא מתייחסת רק לברגר. לדבריה הוא נולד בברדיצ'ב שבאוקראינה והיגר לארץ ישראל ב-1924. הוא עבד כאן כבנאי, אך עד מהרה חזר לאירופה ולמד הנדסה אזרחית באוניברסיטת קאן. ב-1933 הוא שב לארץ ופתח את המשרד המשותף עם יצחק מנדלבוים שפעל למשך שנים ספורות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הופסקה כמעט כליל הבנייה האזרחית בארץ. כמו אדריכלים רבים אחרים גם ברגר ומנדלבוים נותרו ללא עבודה ונאלצו לסגור את משרדם. ברגר פנה לתעשיית המזון ובשנות ה-60 חזר לענף הבנייה והפעם כקבלן.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
★
בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:
.
בית הדר (קרל רובין)
רופין 40 (אריה קרפץ)
גורדון 79 (סם ברקאי)
אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)
בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)
דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)
פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)
מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ
מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)
סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)
בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)
בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)
המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)
בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)
בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)
אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)
שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)
בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)
דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)
שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)
לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)
מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)
נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)
אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)
הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)
בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)
ראש פינה 26 (אריה כהן)
★
★
★
שיר לסיום:
.
★
תגובות
בנין מדהים
תודה, בעיני גם הבתים במספר 19 על הפינה עם הנביאים ו-38 שדגל קנדי מוקף עליו גם מאוד מרשימים מבחינה אדריכלית אני תוהה כול הזמן היכן הדיירים מחנים את המכונית? אוטותל ודומיו מתאימים רק לנסיעה בתל אביב
בהמשך אכתוב על מבנים נוספים בשדרות ח"ן