סיבוב בבית הליבה שברחבת הכותל המערבי

המולה והתנגדויות ליוו את הקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים, שאותו תכננו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. לאותם מתנגדים לא התאים הרעיון שעמותה תקים מבנה שכל כולו נועד לחזק את אחיזתה במקום ועוד בשטח הציבורי הפתוח ועל אתר ארכאולוגי. לחלקם גם הפריע שהבניין יסתיר את הרחבה שהיתה חשופה לעיניהם לאורך השנים. כמובן שכל אותן התנגדויות נהדפו והשפעתן על התכנית היתה משנית, כי כך זה כשאתה קם על ארגון שהמחזור השנתי שלו הוא 62,645,000 ש"ח.

מאופק ככל שיהיה ניצב "בית הליבה" או בשם אחר שניתן לו – "בית מורשת הכותל המערבי" פנים אל מול פנים עם הכותל. בהיבט הפרוגרמטי למעט כמה חדרונים עורפיים שנועדו למדריכים שפועלים במסגרת העמותה ושבמקור היו הנימוק המרכזי להקמת המבנה, הוא מכיל בעיקרו אולמות התכנסות בחלקיו העליונים ואתר ארכאולוגי בחלקו התחתון. את החדר במיקום הטוב ביותר – ממש מול הכותל, קיבל כמובן "רב הכותל המערבי".

ועל כך ברשימה זו.

.

275724443_5497880420241495_2287127490981661249_n

2022

.

20220223_104026

הבניין מלווה את היורדים לרחבת הכותל, מהווה דופן ומצל על החולפים. החלונות נראים כמו פונים לחדרי שירות ובאמת שם מצויים חדרי השירותים

.

20220223_104116

אטום

.

20220223_105108

חזית ראשית מאופקת וחזרתית פונה אל רחבת הכותל, משמאל בניין ישיבת אש התורה ומימין בניין ישיבת נתיב אריה

.

6_7

2015: הדמייה של הבניין כפי שהופיעה בתכנית שהוגשה לוועדת התכנון ובעקבות התנגדויות צומצמה: כאן אין כבר את הקומה השלישית אך מופיע אגף משמאל שצומצם משמעותית ובמקומו נותרה מרפסת רחבה. ועדיין ניתן להשוות לתצלום למעלה כי הבניין מסתיר את המבנים שבעורפו יותר מאשר ההדמייה מציגה

😱

20220223_105153

לפני שהוקם המבנה היה ספסל בנוי לכל אורך דופן הרחבה. כיום הקהל נדרש לשבת על הרצפה אם הוא התעייף. סולי אליאב בשיחה ברחבת הכותל – מנכ"ל עמותת הקרן למורשת הכותל המערבי

.

(א)

11 שנים ארכה העבודה על תכנון בית הליבה, מספרת האדריכלית עדה כרמי-מלמד במהלך סיור שאותו הובילה עם האדריכל מתן ליפמן, שותף במשרדה. בפרויקט החדש היא גאה במיוחד ולא חוסכת בשבחים, כמו למשל על רמת הביצוע הגבוהה, שאותה היא מגדירה אף כעולה על זו של בית המשפט העליון, שבנייתו הושלמה לפני 30 שנה. בעשור האחרון השלימה כרמי-מלמד בעיקר את בנייתם של פרויקטים עבור משרד הביטחון ולתעשייה, כך שברור מדוע היא שמחה להשלים פרויקט בעל ממד ציבורי-אזרחי – הזירה המועדפת עליה.

קודם להקמתו, היה בשטח קטע מהרחבה הכולל ספסל בנוי. הספסל אפשר לציבור לשבת ולהתבונן על הכותל והמתרחש למרגלותיו. היה זה המקום היחיד שניתן היה לשבת בו ברחבה שמחוץ לאזור התפילה. ניצבה כאן גם תחנת משטרה. כל אלה נהרסו לטובת הבניין. לאזור ישיבה חלופי לא ניתן עד עתה מענה, וכיום ניתן למצוא ציבור לא מבוטל מתיישב ללא ברירה על הרצפה לצד הבניין (ראו גם בתמונות שלמעלה). ליפמן הסביר בהמשך, שגם הוא שם לב לכך. לדבריו, רחבת הכותל עומדת בפני תכנון מחודש על ידי האדריכל איתן קימל והוא צופה כי הנושא יפתר במסגרת זו.

.

20220223_131817

האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. מאחוריהם: מימין קצה הרמפה המובילה אל הכניסה של בית הליבה שנסתרת מאחורי הקיר שבעורף התמונה. החלון הרחב שברקע אמור לאפשר מבט אל הממצאים הארכאולוגים שנחשפו מתחת לבניין

.

.

העיקרון המרכזי במהלך התכנון, מציינת כרמי-מלמד, היה הטיפול החזותי של הבניין החדש. "חזית צנועה ופשוטה שלא תתחרה בכותל, על מנת שהכותל ישאר שחקן ראשי". הפתרון נמצא בצורה של קירות אבן עם חלונות צרים ואנכיים, חלקם חרכים דומים לאלה שניתן למצוא גם בחומת העיר העתיקה, לא שונה מגישתה הכללית בבניינים אחרים שתכננה.

מהו "בית הליבה"? במבנה תמצאו אולמות התכנסות, חדרים אחדים לשירות מדריכי הסיורים ובולטת במיקומה לשכתו של רב הכותל הפונה כמובן אל רחבת הכותל המערבי. בעיקרו "בית הליבה" הוא דריסת רגל נדל"נית נוספת של עמותת "הקרן למורשת הכותל המערבי" ברחבת הכותל הציבורית (המבנה הקודם שהקימה העמותה, "בית שטראוס" שמו, ניצב 15 מטרים מ"בית הליבה" ותוכנן אף הוא בידי כרמי-מלמד).

נתונים כמותיים: המגרש בשטח של כשני דונם. כ-4,300 מ"ר שטח בנוי בשלושה מפלסים כולל מרפסת-גג. עלות הקמתו הגיעה ל-70 מיליון שקלים.

.

(ב)

"זה מגרש שלא מקבלים אף פעם", מתייחסת כרמי-מלמד לייחודו הגאוגרפי של הפרויקט. "בדופן המערבית יש קיר שנראה שהגיע מבראשית, וממזרח יש קיר קדוש. המגרש עצמו הוא ארוך ונמצא בתווך בין שני מצבים שאין ביניהם שום שפה משותפת. כתוצאה מזה, מה שעשינו היה להעמיד בניין שנסוג מהקיר שממערב לו ומרחף מעל לעתיקות. אלה עתיקות שהיו מכוסות בעפר עד לתחילת העבודות במגרש, אבל ידענו כבר אז שמפלס 1- יהיה מפלס מאד חשוב".

בינתיים החלו החפירות במגרש, ובקרקעיתו נחשף רחוב חנויות מתקופת שלטון הרומאים שחצוב בחלקו בסלע. יחד אתו נחשפו שכבות קדומות יותר ובהן התגלו מקוואות ששימשו את האוכלוסייה היהודית בתקופת בית ראשון. החפירות והגילויים הובילו לשינויים בתכנון הבניין וגם לפתרון הטכנולוגי – בניין בטון העטוף באבן, נשען על שלד פלדה ומשני צדיו קירות אבן שעליהם הוא משקיף – המצוק הטבעי ממערב שאותו מכנה כרמי-מלמד "בראשית" והכותל המערבי ממזרח שאותו היא מכנה "קודש".

בשלב הראשון עבדו במשרד על כמה חלופות. חלופה אחת הציגה מוזיאון להיסטוריה של הכותל המערבי. לאחר מכן הוחלט לשנות את ייעודו של הבניין וחלופה חדשה הציעה ספרייה. חלופה שלישית הציגה בניין שמתמקד בחינוך, לכן הכיל אולמות לימוד והרצאות, משרדים לקרן ולשכה לרב הכותל.

לפרויקט התנגדו שכנים, ופעילים חברתיים כמו ארגון "עמק שווה" הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי. התנגדויותיהם לא הצליחו למנוע את הקמתו של בית הליבה, אך הם הובילו למספר שינויים בתכנית. בנוסף, נדרש היה להותיר את גג המבנה נקי ממתקנים טכניים, מהלך שהצריך לטמון את כל המיכון (כמו מיזוג אוויר) בחדרים נסתרים או בגג מבנה סמוך. ליפמן מציין שבעקבות ההתנגדויות "השתנה התכנון מקצה לקצה". כך למשל בוטלה קומה שלישית בבניין וצומצם השטח הבנוי. הרחבה הצמודה למבואת הכניסה אמורה היתה להיות חלק מאגף נוסף (ראו הדמיה למעלה), אלא שבעקבות צמצום שטחי הבנייה בוטל חלק משטח האגף והוסב למרפסת פתוחה של הבניין.

.

(ג)

בתכנית הסופית נקבעה כניסה שהיא נסתרת מכיוון רחבת הכותל. הבניין הוא אמנם ציבורי ודרכו ניתן לרדת אל החפירות שמתחת לרחבת הכותל, אך פתח הכניסה נמנע מעיצוב המייצג ציבוריות וחגיגיות שמאפיינים לרוב מבנה התכנסות. החזית הראשית כמו גם זו הצדדית מעוצבת באופן צנוע, ללא הדגשת הבניין בסביבה.

ההסתרה של הכניסה בוצעה באמצעים פשוטים של חציצות המונעות רציפות תנועה ומבט: רמפה צדדית וצרה מובילה אל פתח כניסה, שעליו סוגר קיר רחב שחוצץ בין הכניסה ובין הרחבה, כך שרק יודעי ח"ן יכנסו אל "בית הליבה". כרמי-מלמד מסבירה שהמהלך נבע מתוך רצון להפתיע את המבקר. "הרמפה וההסתרה של הכניסה יוצרים הפתעה שלא ציפית לה", היא מסבירה. "כשאתה נכנס לבניין אתה מותיר מאחוריך את הכותל שמפסיק מאותו הרגע להיות השחקן הראשי, ואתה נמשך כולך אל הסלע שממול".

.

20220223_110007

רמפה צדדית מובילה מהרחבה אל הכניסה לבניין

.

20220223_104225

הכניסה לבניין נסתרת ודלתות הכניסה מסתתרות מאחורי קיר אטום. ואכן, למרות שהרחבה סואנת באינספור מבקרים, אף אחד לא טרח להכנס באופן אקראי לבניין שנראה מתכנס בעצמו

.

20220223_105327

בכניסה נפגשת כרמי-מלמד עם עובד לשעבר במשרדה – האדריכל יובל אמיצי ורעייתו האדריכלית ליחן אמיצי

.

.

לאחר שנכנסים מגלים מבואה מרווחת, עם יציאה אל מרפסת המתנשאת מעל לרחבה ומקושרת אל לשכתו של רב הכותל. שאר האולמות בבניין המתנשא לגובה של שתי קומות מעל לרחבה, הם חדרי התכנסות בממדים שונים, כמה חדרים קטנים למדריכי הסיורים ואולם שצפוי להפוך למרכז מבקרים שיספר את סיפורו של הכותל המערבי. כל אלה מתרכזים מסביב לשני מסדרונות, זה מעל זה, הפתוחים אל אותו מצוק "בראשית" שעליו הוקם הרובע היהודי.

.

20220223_104406

מבט על מבואת הכניסה מבעד לדלתות

.

20220223_104450

דלפק קבלה. השם הרשימי של הבניין הוא "בית מורשת הכותל המערבי"

.

20220223_104536

מימין יציאה למרפסת תצפית

.

20220223_104949

במרפסת: מימין הרחבה ואחריה המסדרון המקשר לכניסה

.

20220223_104925

תצפית לכותל המערבי

.

20220223_105003

לשכת רב הכותל משקיפה על המרפסת והכותל

.

.

אחד מהאולמות, אולי המרכזי שבהם, נשען על כמה עמודים דקיקים המתנשאים מתוך הרחוב הקדום שנחשף בקרקעית המבנה. זהו גם החלק הבולט לאלה הנכנסים לבניין. משהו בהעמדה המוזרה של האולם מעורר תחושה המנוגדת לחזות המאופקת של המבנה. ליפמן מסביר שאכן המהלך הזה נולד מתוך שינויים שהתרחשו במהלך התכנון – האולם אמור היה להבנות במפלס הכניסה, אלא שבעקבות חשיפת הממצאים הארכאולוגים והסלע, נדרש היה להגביה את האולם.

תקרת זכוכית רחבה מחדירה שפע של קרני שמש מסוננות אל עומק הבניין. הבחירה בזכוכית חלבית מאפשרת את פיזור קרני השמש ויוצרת תאורה שווה בכל שטח הפנים. באופן זה ישנה תחושה של חוץ בתוך הבניין, כזו הבאה באמצעות האור אך גם באמצעות הארכאולוגיה שצומחת מהקרקעית, כשבעורפה אותו מצוק סלע המתנשא לגובה. אור היום מאיר את הרחוב המסחרי הקדום שנחשף כאן לעיני המבקר, ומחזיר משהו מאווירת הרחוב לאותו מקום שהיה קבור במשך אלפי שנים מתחת לשכבות של עפר.

כניסות אור מהגג חזרו והופיעו בעבודותיה של כרמי-מלמד, אך לא בתנופה המרשימה כמו זו שמופיעה כאן. בהמשך, היא מסבירה שבמקור הכוונה היתה להותיר את הגג פתוח לשמיים, ללא כל גג זכוכית, אלא שהיה חשש שהחולפים בסמטה העליונה ישליכו מבעד לפתח "כל מיני דברים" ויהפכו את המקום למסוכן ומלוכלך, לכן הוחלט על פתרון הקירוי.

.

20220223_104507

חזרה למבואת הכניסה שבה יש מסדרון שפתוח לחפירות שבמסגרתן נחשף הקארדו וברקע בולט הסלע שאותו מכנה האדריכלית "בראשית"

.

20220223_104522

עמודי פלדה לבנים נושאים את המבנה כולו מעל לעתיקות, וכאן הם חשופים כשהם נושאים אולם התכנסות.

.

20220223_104529

גג רחב המורכב מלוחות זכוכית חלבית מחדיר אור יום אל העתיקות ואל אולם המבואה

.

20220223_104632

כאן נחשף המצוק שעליו נשען הרובע היהודי ולפני כ-2000 שנה נקרא היה "העיר העליונה". למטה הקארדו על החנויות שהוקמו לאורכו וחלקן נחצב בסלע. מעל לכולם אולם התכנסות שנשען על עמודים

.

.

בקצה המסדרון העליון ישנה עלייה לגג המבנה המתפרס על פני 800 מ"ר, שבכמחצית משטחו נקבעה מרפסת תצפית אל רחבת הכותל. מרפסת זו צפויה להיות פתוחה בעתיד לציבור הרחב, גם לאלה הבאים מכיוון הרובע היהודי. כרמי-מלמד מוסיפה שהכוונה ליצור מרפסת תצפית ציבורית על גג המבנה, היתה על הפרק כבר משלב מוקדם של התכנון: "תמיד רצו שתהיה תצפית כדי לאפשר לאנשים לצפות על הכותל ולא לקחת חלק משטח הרחבה".

בקצה של המסדרון התחתון ישנן מדרגות היורדות אל מפלס המרתף. בקצה המדרגות מתגלה אולם עצום שרצפתו מורכבת מהרחוב הקדום שנחשף כאן ונשמר לכל אורך השנים מתחת לשכבות של עפר. רשות העתיקות קבעה את מיקום הכלונסאות והעמודים שישאו את "בית הליבה". "אם לקדוח כלונס לוקח שעתיים, פה לקח שלושה ימים", מוסיף האדריכל מתן ליפמן. וכרמי-מלמד ממשיכה: "המיוחד בבניין הוא שהקונסטרוקציה הוכתבה על ידי מיקום העמודים ואין בה קצב, אלא אי-סדר, עוד לא היה לי בניין כזה שלא היה בו קצב, זו הפעם הראשונה".

האדריכלים עיצבו עמוד המורכב למעשה משלושה עמודי פלדה דקיקים ועגולים בקוטר של 20 ס"מ כל אחד. גוף תאורה נסתר נקבע בין העמודים בחלקם התחתון ומוסיף להם נוכחות. נדרשו במקור עמודים בקוטר של 60 ס"מ, אלא שהאדריכלים סברו שרוחב שכזה לא יתאים לאופי המבנה, ובאמצעות פיצול העמוד לשלושה עמודים צרים יותר הם איפשרו להקליל את נוכחותו של שלד הבניין וגם איפשרו להביט מבעדם. כרמי-מלמד מציינת את וילה מאיראה (Villa Mairea) בדרום פינלנד שבה תכנן האדריכל אלוור אלטו (Alvar Aalto) עמודים דומים. "השפה המודרנית חודרת אל הסלע והשפה לא מתפשרת", היא מתייחסת למהלך. "הקונטרסט גדול מאד אבל הוא עובד".

כאן במרתף הבניין ניתן להחשף לטכנולוגיה של הבניין, ולהווכח שהבניין כולו נשען על שלד פלדה – קורות ומשטחים והעומסים כולם יורדים אל קבוצה של עמודים המאורגנים כמעט באופן אקראי, כשההגיון בסידורם טמון בארכאולוגיה שבקרקעית. לא פחות מ-600 טון פלדה נדרשו לצורך שלד הבניין, שלד שברובו הגדול נסתר ורק קצהו נחשף לעין במרתף. היקף הפלדה הגדול הגדיל את העומס של הבניין שממילא היה גדול גם ככה בגלל מפרסת הגג שצפויה להכיל מאות רבות של מבקרים. לכן, נדרשו האדריכלים לתכנן את פרטי הבניין באופן הקל ביותר. כך למשל הרצפות בקומות השונות תוכננו באופן שיהיו דקות ככל הניתן.

אלא שהחפירות לא הסתיימו מתחת לשטחו של "בית הליבה". הקרן למורשת הכותל המערבי מממשת תכנית גרנדיוזית שחלקה כבר התממש – פיצול רחבת הכותל המערבי לשני מפלסים: המפלס העליון הידוע והוותיק שנועד להתכנסויות, ומתחתיו מפלס תחתון מקורה וחדש שיחשוף את המבקרים לשכבות הקדומות של המקום.

מסתבר שבזמן הסגרים שהונהגו בשיאה של מגפת הקורונה, כשמספר המבקרים ברחבת הכותל הצטמצם, פעלה כאן להסיר חלקים מהרחבה, לקדוח כלנוסאות, לחפור לעומק של שני מטרים ולתלות את הרחבה מחדש על עמודים. לאחר מכן המשיכו החפירות מתחת לרחבה החדשה לעומק של כשבעה מטרים נוספים. בימים אלה ממשיכות העבודות וניתן להתרשם מקידוחים חדשים.

"המבנה הוא שער לכל העתיקות שמתחת לרחבת הכותל והארכיטקטורה של העמודים שתכננו היתה אמורה להמשיך עד לכותל המערבי", מסבירה כרמי-מלמד, "אז היית הולך בשדה של עמודים שמוארים מלמטה ומפעם לפעם אתה נעמד, מסתכל בעמוד ורואה דרכו". אלא שבמפלס התחתון של בית הליבה העמודים שעיצבו האדריכלים הם בתכנונם, בעוד שבשאר חלקי המפלס שמתחת לרחבת הכותל תמצאו עמודי בטון רחבים, מגושמים ומכוערים, אך מייצגים גם אם בגסות את המהלך המתרחש פה.

.

20220223_111833

האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן מציגים את הבניין

.

.

(ד)

עדה כרמי-מלמד (85) סיימה את לימודיה בטכניון ב-1963 והקימה את משרדה באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה, לאחר שחייתה, עבדה ולימדה בארצות הברית במשך שני עשורים. גישתה המובהקת שאותה גיבשה והופיעה כבר בעבודת הביכורים שלה, מפעל אראל אלקטרוניקה ביבנה (נהרס), מבליטה את ייחודה באדריכלות ישראל. הגישה שפיתחה מתייחסת להיבטים השונים של האדריכלות ובכל קנה מידה – החל מההצבה של הבניין ועד לפרטי הריהוט, החל מההתייחסות לסביבה, דרך חוויית המשתמש, ועד ההופעה העיצובית והחומריות.

לבד מבית המשפט העליון שאותו תכננה בירושלים במשותף עם אחיה, האדריכל רם כרמי, תכננה כרמי-מלמד שורה ארוכה של מבנים בייעודים ובשימושים שונים, בהם את בית אבי חי בירושלים, בניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, מרכז המבקרים ברמת הנדיב שבזכרון יעקב, הוספיס לחולים סופניים במרכז רפואי שיבא ברמת גן ו"רובע לב העיר" בתל אביב.

בעשור הקודם פרסמה כרמי-מלמד שורה של ספרים שהעשירו את מדף ספרי האדריכלות, בהם "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917" (עם דן פרייס, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011), "שיחות על הדרך" (עם שרון הררי, הוצאת דניאלה די נור, 2012) ו‫"אבא שלי, דב כרמי" (בבל, 2018).

היא זוכת פרס רכטר לשנת 2005, ובדומה לאביה ולאחיה הוענק גם לה פרס ישראל (2007).

.

20220223_105851

לצד אולם המבואה לבניין יש אולם שבעתיד תוקם בו תערוכה קבועה שתספר את תולדות הכותל המערבי.

.

20220223_111021

ניתן להשקיף ממנו אל הכותל

.

20220223_114222

מדרגות מקשרות בין הקומות ואופייניות לעיצוב של כרמי-מלמד – עבודת העץ, תיאום הגוונים בין החומרים השונים, המפגש בין המדרגה ובין הקיר, הטיפול במאחז היד

.

20220223_114306

מסדרון מקשר לחדרי המדריכים שבעורף ובין אולמות התכנסות שבמרכז ובחזית

.

20220223_114338

אולם התכנסות לדוגמה עם עבודת נגרות בעיצוב האדריכלים

.

20220223_115750

אולם התכנסות אולי המרכזי שבהם ניצב מעל לעתיקות ונראה מבחוץ כמו מרחף. האולם בצורת מניפה ובעורפו קיר סרגלי עץ, שני אלמנטים המזכירים את אודיטוריום וייז בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שאותו עיצב האדריכל דב כרמי, אביה של עדה כרמי-מלמד

.

20220223_114437

עדה כרמי-מלמד באולם

.

20220223_114443

מהחלונות ניתן להשקיף יפה על הארכאולוגיה של שרידי הקארדו

.

20220223_115810

חדר מדריכים

.

20220223_114930

ללשכת רב הכותל המערבי לא נותנים להכנס. אבל ברגע שהוא שמע שבין המשתתפים בסיור ישנם זוג יהודים אמריקאים (הגיעו עם כרמי-מלמד) אז הוא הזדרז לקבל את פניהם

.

20220223_114942

מבט ממסדרון הקומה העליונה המשקיף על אגף האולם המרחף מעל הארכאולוגיה

.

20220223_115021

כרמי-מלמד עם שני אורחיה מארה"ב (משמאל), במרכז אבי וורצמן – מנכ"ל הכפר השיקומי "עלה נגב" שכרמי-מלמד בונה בו בימים אלה בית חולים שיקומי

.

20220223_115033

המרפסת מקשרת אל גג הבניין שבה ממוקמת מרפסת תצפית רחבה שאמורה להפתח לציבור בקרוב

.

20220223_115051

חלק משטח הגג המתפרס על פני 800 מ"ר הוא רצפת זכוכית חלבית המאירה את פנים הבניין

.

20220223_115102

בינתיים המרפסת פתוחה רק לבאים מתוך הבניין

.

20220223_115116

למטה המרפסת התחתונה המקושרת ללשכתו של רב הכותל

.

20220223_115211

המרפסת רחבה ויכולה לאכלס במקביל מאות מבקרים

.

20220223_115239

וגם פה תמצאו את שמותיהם של תורמים עם לב יהודי חם

.

20220223_115554

רחבת הכותל במבט מהגג

.

20220223_104806

חזרה אל הבניין, אל חלקיו התחתונים

.

20220223_120148

יורדים למרתף הבניין

.

20220223_104716

גם את מרתף הבניין המתפרס על פני 2,000 מ"ר עיצבו האדריכלים באמצעות עמודי הפלדה הנושאים את הבניין. המרתף ממשיך ומתחבר אל החפירות שמתחת לרחבת הכותל

.

20220223_104728

הבניין כולו נישא על גבי עמודים שמיקומם נקבע בשיתוף הארכאולוגים שחשפו מתחת לשטח הבניין ורחבת הכותל את הקארדו – רחוב מסחרי קדום

.

20220223_120550_01

האתר עדיין בעבודה

.

20220223_120619

הבניין מרחף מעל למגש פלדה ענק הנישא על קורות ועמודים

.

20220223_104833

שמו של התורם צוקרמן מופיע בבניין בכל מקום

.

20220223_120344

מורשת הכותל

.

20220223_120351

ירושלים של אבן ופלדה

.

20220223_104735

מעט אור טבעי חודר מבעד לפס חלונות צר מכיוון רחבת הכותל

.

20220223_120518

ילדים משקיפים מרחבת הכותל

.

20220223_122417

עמודי הפלדה מופיעים בשלשות כשתאורה נסתרת נקבעה בחלקם התחתון

.

20220223_120656

מנכ"ל הקרן מסביר

.

20220223_122711

החפירות ממשיכות מתחת לרחבת הכותל המערבי, אלא שכאן תמצאו עמודי בטון מכוערים ומגושמים. כאן כבר לא תכננה האדריכלית עדה כרמי-מלמד. מכאן ממשיכים אל החפירות שמתחת לרובע המוסלמי. היום כבר הכל מחובר במפלס שמתחת לקרקע

.

20220223_124151

המשכנו אל החפירות שמתחת לרובע המוסלמי. מימין בנה של עדה כרמי-מלמד שהצטרף לסיור

.

20220223_125304

קטע של הכותל המערבי שנחשף בחפירות

.

הסיור המשיך לאולם שמצוי מתחת למפלס הקרקע ובו הוקם בית כנסת:

.

20220223_125849

יש כאן בית כנסת שתרם יצחק תשובה ועיצבה בתו

.

20220223_125915

ארון הקודש בצורת רימון המורכב מפסוקים והרצפה עשויה מאבן שקופה ומוארת. אווירה של ערסים

.

20220223_130003

נזילות מתקרת האולם הובילו לציפוי פלסטיק יוצא דופן

.

20220223_130451

עדה כרמי-מלמד מתרשמת

.

20220223_122944

יוצאים אל רחבת הכותל מהמבואה של "בית שטראוס" הסמוך, שגם אותו תכננה עדה כרמי-מלמד לפני שנים אחדות. הבניין הוא הכניסה והיציאה מאתר חפירות הכותל

.

20220223_132021

החפירות ממשיכות ברחבת הכותל, כשהמטרה היא ליצור מפלס תחתון שיחשוף את המבקרים לשכבות בנייה קדומות. תחילה יוצקים יסודות (בתמונה), לאחר מכן חופרים לעומק של שני מטרים, בונים את קטע הרחבה מחדש וממשיכים לחפור למטה כשבעה מטרים נוספים

אתרים נוספים בעיר העתיקה שכתבתי עליהם:

.

בית בן חורין (מרדכי בן חורין)

בית הכנסת הרמב"ן (דן טנאי)

בית זיבנברג (אורה ויעקב יער)

בית משה ספדיה (משה ספדיה)

הקארדו (פטר בוגוד ואסתר ניב קרנדל)

כיכר בתי מחסה ואתרים בסביבה (סעדיה מנדל)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

בית הליבה (עדה כרמי-מלמד)

בית מגורים (מתי רוזנשיין)

הכותל המערבי

בית המקדש

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נילי גרייצר  ביום 23/03/2022 בשעה 13:35

    תודה, כתבה מקיפה ומרתקת. כדאי היה לציין כי האדריכלית עדה כרמי-מלמד הייתה מעורבת גם בתכנון ׳׳בעייתי׳׳ לרמפה חדשה שתעלה מרחבת הכותל להר הבית – שלא יצאה לביצוע בשל קשיים פוליטיים, ארכאולוגים וסביבתיים. הרמפה הקיימת מהווה סכנה בטיחותית ופצע אדריכלי ואסתטי במרחב הומה אדם.

  • אשר שטרנברגר  ביום 28/03/2022 בשעה 8:49

    מדהים ומרתק, ממש חבל שכל החשיפה התת קרקעית תחת לרחבה לא מושקעת בעמודי פלדה דקים אלא בעמודי בטון גדולים ומכוערים. וכך גם חבל שכל החלק התחתון לא יהיה מגיש לציבור הרחב אלא באמצעות קניית "סיורים" מהקרן למורשת הכותל, שכפי הנראה לא חסרה אמצעים לתחזק את הסיורים האלו.

  • Amir G  ביום 01/04/2022 בשעה 13:18

    תודה, מדכא.
    רב הכותל יותר חשוב מכולם ומהכל, ממש כמו מעמד הכהן הגדול, שהביא, בין היתר, למרד הגדול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: