סיבוב בבית הליבה שברחבת הכותל המערבי

המולה והתנגדויות ליוו את הקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים, שאותו תכננו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. לאותם מתנגדים לא התאים הרעיון שעמותה תקים מבנה שכל כולו נועד לחזק את אחיזתה במקום ועוד בשטח הציבורי הפתוח ועל אתר ארכאולוגי. לחלקם גם הפריע שהבניין יסתיר את הרחבה שהיתה חשופה לעיניהם לאורך השנים. כמובן שכל אותן התנגדויות נהדפו והשפעתן על התכנית היתה משנית, כי כך זה כשאתה קם על ארגון שהמחזור השנתי שלו הוא 62,645,000 ש"ח.

מאופק ככל שיהיה ניצב "בית הליבה" או בשם אחר שניתן לו – "בית מורשת הכותל המערבי" פנים אל מול פנים עם הכותל. בהיבט הפרוגרמטי למעט כמה חדרונים עורפיים שנועדו למדריכים שפועלים במסגרת העמותה ושבמקור היו הנימוק המרכזי להקמת המבנה, הוא מכיל בעיקרו אולמות התכנסות בחלקיו העליונים ואתר ארכאולוגי בחלקו התחתון. את החדר במיקום הטוב ביותר – ממש מול הכותל, קיבל כמובן "רב הכותל המערבי".

ועל כך ברשימה זו.

.

2022

.

סיבוב באתר הארכאולוגי שתכנן האדריכל פיטר צומטור בעיר כור שבשווייץ

באזור הזה של שווייץ מפורסם במיוחד אתר המרחצאות שעיצב האדריכל פיטר צומטור, מהאדריכלים המוערכים ביותר שחיים כיום בעולם. באזור זה מרוכזים מירב העבודות שתכנן האדריכל, שבחודש הבא יהיה בן 79 והיקף עבודותיו קטן יחסית לגודל הפרסום לו הוא זכה. אך לא רחוק מאותן מרחצאות ובמרחק של חמש דקות נסיעה ממשרדו מצוי אחד הפרויקטים היפים שתכנן – מבנה ציבורי שהקים על אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית בעיר כור (Chur), ושבנייתו הושלמה ב-1986.

כמו כל שאר עבודותיו, גם כאן מדובר באדריכלות מאופקת, על-זמנית, שעושה באופן הנקי והברור ביותר את כל מה שאדריכלות טובה יודעת ליצור: מקום. כדי לבקר באתר צריך לעצור בתחנת הרכבת שבמרכז העיר ולהשאיל את המפתח בתמורה להותרת פיקדון + 3 פרנק דמי כניסה.

ועל כך ברשימה זו.

.

1986

.

סיבוב בקברים עם כיפות הענק של מיקנה ביוון

הכיפות מעל הקברים המלכותיים במיקנה העתיקה שורדים בכבוד ובשלמות כבר יותר מ-3,250 שנה. מדובר בשלושה מבנים המקורים בכיפות אבן בקוטר של כ-14.5 מטרים ומכוסים אדמה וצמחייה, כך שהם הופכים לחלק מהנוף המקומי. כיפה אחת לא שרדה וקרסה.

מיקנה היא אתר מורשת עולמית, הממוקמת במרחק שעה וחצי נסיעה מדרום-מערב לאתונה. רבים מהתיירים מדלגים עליה ומעדיפים לבלות באיים, אך לדעתי מדובר באתר ששווה לבקר בו, להתרשם ממבני הקברים ומהניהול העלוב של היוונים.

פלא הנדסי מכנים החוקרים את המבנים ששרדו בשלמותם אלפי שנים. הפלא שרד בזכות המהנדסים והבנאים המעולים שתכננו וביצעו את העבודה. עד היום מהווה האתר כר פורה למחקרים בנושאים סטטיים, הוא חוזר ונחקר מחדש וכך נחשפים גילויים חדשים על כישרונם של אלה שבנו את האתר.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכניסה ל"קבר האוצר של אטראוס"

.