המולה והתנגדויות ליוו את הקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים, שאותו תכננו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. לאותם מתנגדים לא התאים הרעיון שעמותה תקים מבנה שכל כולו נועד לחזק את אחיזתה במקום ועוד בשטח הציבורי הפתוח ועל אתר ארכאולוגי. לחלקם גם הפריע שהבניין יסתיר את הרחבה שהיתה חשופה לעיניהם לאורך השנים. כמובן שכל אותן התנגדויות נהדפו והשפעתן על התכנית היתה משנית, כי כך זה כשאתה קם על ארגון שהמחזור השנתי שלו הוא 62,645,000 ש"ח.
מאופק ככל שיהיה ניצב "בית הליבה" או בשם אחר שניתן לו – "בית מורשת הכותל המערבי" פנים אל מול פנים עם הכותל. בהיבט הפרוגרמטי למעט כמה חדרונים עורפיים שנועדו למדריכים שפועלים במסגרת העמותה ושבמקור היו הנימוק המרכזי להקמת המבנה, הוא מכיל בעיקרו אולמות התכנסות בחלקיו העליונים ואתר ארכאולוגי בחלקו התחתון. את החדר במיקום הטוב ביותר – ממש מול הכותל, קיבל כמובן "רב הכותל המערבי".
ועל כך ברשימה זו.
.
.