סיבוב בתחנת קרליבך של הרכבת קלה

לפני שלושה שבועות במסגרת אירועי "בתים מבפנים", הצטרפתי לסיור בתחנת רכבת קרליבך שעומקה מגיע ל-52 מטר מתחת למפלס הרחוב (כמו בניין בגובה 17 קומות) ואורכה כרבע קילומטר. התחנה כעת מצויה במצב של שלד, אין עדיין דרגנועים, מעליות או חיפויים גם לא שולבה בה עדיין גופי התאורה והאוורור. אבל הפסים כבר כאן וגם כל המדרגות שדרכן ירדתי למטה.

התחנה הגדולה ביותר מבין תחנות הרק"ל היא תחנת קרליבך, שלבד מהעובדה שהיא כולה בנויה מתחת לפני הקרקע, היא גם תשרת את נוסעי הקו הירוק שיקשר בין ראשון לציון ובין הרצליה ואת נוסעי הקו האדום שיקשר בין ראשון לציון ובין פתח תקווה. כל מסילה מצויה במפלס נפרד בתחנה. ולמרות שעדיין לא התחילו לחפור את הקו הירוק – לפחות תחנה כבר יש.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022

.

יורדים לתחנה באחת משלוש הכניסות שיקשרו את הרחוב לתחנה התת-קרקעית

.

בינתיים יורדים במדרגות הרחבות, אבל כשתופעל התחנה אז הירידה תבוצע בעיקר בדרגנועים ומעליות

.

מבט החוצה (מחכות לי עוד המון מדרגות בדרך למטה)

.

הקבוצה יורדת

.

התחנה בשלבי בנייה מתקדמים והצוותים עובדים כאן בשלוש משמרות סביב השעון

.

כאן יותקנו דרגנועים (מימין כמה מהעובדים בהפסקת אוכל)

.

הקומה המרווחת ביותר כבר מצויה עמוק מתחת לאדמה, אבל אין כאן עדיין רכבות, אלא רק מעבר אחרי כרטוס כרטיסי הנוסעים

.

פתחים גדולים מאפשרים מבט אל שני המפלסים התחתונים לקומה: אחת לקו הירוק ושנייה לקו האדום. כאן יכנסו בהמשך דרגנועים ומעליות

.

מכאן המדרגות יותר צרות. מעט מאד אנשים ישתמשו בהן בעתיד 

.

יורדים עוד קומה ומגיעים אל קומת רציפי הקו הירוק. החורים בתקרה וברצפה נועדו לדרגנועים והמעליות

.

בינתיים החורים יפים גם כך

.

טרם הוחל בבניית הקו הירוק ולכן כאן אין עדיין מסילות אלא רק את הרציפים

.

כאן תעבור הרכבת

.

.

לפני שש שנים החלו כאן עבודות ההקמה, עם פיצוץ "גשר מעריב" והתחנה שמוקמת כאן מתחת למפלס הרחוב צפויה להפתח לציבור, גם אם באופן חלקי (וגם זה לא לגמרי בטוח) רק בסוף שנת 2022. בשעות הצהריים של יום שישי רק מספר עובדים בודדים שהו בתחנה, וגם אלה היו בהפסקת אוכל.

מי שמצפה לראות תחנה גמורה אז ייאלץ להמתין. בינתיים המצב הוא של שלד, אתר בנייה. כך שמכל עבר ניבטים קירות, רצפות ותקרה והכל אפור. הבטון החשוף שולט, אבל לא להרבה זמן כי כל פיסה תכוסה בחיפוי כזה או אחר. לבד מהבטון ישנם גם אינספור צינורות, קורות ומוטות מתכת שיישאו תעלות ושאר תשתיות.

מההדמיות לא נראה שיש ניסיון ליצור עיצוב מקומי יוצא דופן, אלא פשטות חסרת מחשבה מעמיקה. לפני חמישים שנה שילבו בתחנות הכרמלית התת-קרקעיות יצירות של טובי האמנים ובהם יצחק דנציגר, אהרן כהנא ומרדכי גומפל ובהמשך גם עבודה של יאיר גרבוז. לאחר מכן עיצב את התחנות דן ריזינגר שהעניק להן אופי עדכני בכישרונו הייחודי. בידול התחנות זו מזו, בעיקר אלה התת-קרקעיות שבאופן טבעי דומות מאד, הוא עניין מרכזי בעיצוב היות והבידול מקל על ההתמצאות. לרוב העיצוב בתחנות הוא שונה זו מזו באופן מהותי, אלא שלפי מה שהוסבר בסיור העיצוב בעיקרו שנועד לבדל כל תחנה יתבסס על אפיון צבע שונה. כאן בתחנת קרליבך הוציאו על פי פרסומים כבר מעל לחצי מיליארד שקלים, אולי בכל זאת יש סיכוי שיוציאו כמה שקלים לעיצוב ראוי?

לעומת מנהרת הרכבת בעלת החתך העגול שנחפרה מתחת לקרקע, התחנה עצמה שנחפרה כבור ענק שאותו כיסו (Cut and fill) מתאפיינת בקווים ישרים. לאחרונה החלו להקים שלד מתכת שיישא את החיפוי באולמות, ונראה שהוא יוסיף קווים אלכסוניים. אז על אדריכלות או עיצוב אין הרבה מה לומר בשלב הזה, ועדיין מרשים להיחשף לפרויקט תשתית גדול ויוצא דופן שכל כך הרבה תולים בו תקווה.

מכאן המשכתי אל תחנת האוטובוסים המרכזית באשקלון.

.

וכאן אנחנו בקומה הנמוכה ביותר בתחנה – קומת רציפי הקו האדום

.

הרציפים מצויים בצמוד לשתי דפנות האולם. 

.

המסילות כבר כאן מאחורי הגדרות

.

בקרוב יותקנו כאן מסכי זכוכית עם דלתות אוטומטיות שיפתחו רק כשהרכבת תיעצר

.

מכאן אפשר להגיע ברגל מתחת לאדמה עד לפתח תקווה

.

אז התחלנו ללכת

.

וללכת

.

וללכת

.

המסילה נקייה 

.

נת"ע

.

הצצנו גם למיכל הענק הזה שנועד להשליך אליו חפץ חשוד בעת הצורך ולפוצץ אותו באופן מבוקר. אחרי הפיצוץ נדרש להחליף את המתקן כולו

.

חזרנו למעלה דרך המעברים הנסתרים

.

יש כאן מלא חדרים כאלה ריקים

.

ועוד מעברים

.

ויש גם תכניות

.

אלקטרה

.

חוזרים למעלה

.

מטפסים

.

ממה הם מתרשמים?

.

מהאור בקצה המנהרה

.

עולה

.

חזרה לשמיים הכחולים

.

אילליקה

.

גם בחוץ בונים בכל מקום

.

.

תודה לאביבה לוינסון ולאיילת לוי

★

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

בית קרסו (אריה כהן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן גוריון 88 (אליהו וולמן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

★

★