סיבוב רביעי של תמונות אדריכלים

מאחורי כל בניין עומד (או יושב) אדריכל ומאחורי כל פארק עומד אדריכל נוף, או סתם הנדסאי. לאורך השנים כתבתי פה ושם על כל מיני מקומות ובאותה הזדמנות נפגשתי עם חלק מהמתכננים. בחלק מהמקרים צלמתי אותם, כדי לשלב את התמונה בכתבה. 34 מהם מופיעים כאן.

לשלוש רשימות (1, 2, 3) שפרסמתי לאחרונה מצטרפת כעת רשימה רביעית. אדריכלית יוליה שלומנזון פותחת את הרשימה ואדריכל ישראל גודוביץ סוגר.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכלות ישראלית

.

אדריכלית יוליה שלומנזון: המגדל החדש שתכנן האדריכל עדן בר בבני ברק שונה ממגדלי המשרדים האחרים שנבנים היום. בגלל שהוא נמנע מלחפות את הבניין כולו בזכוכית סתמית, אז נוצר לבניין אופי שמצליח להתחרות בכבוד אם שאר המגדלים הסתמיים שצמחו במקביל לו באזור. לסיור בבניין התלוותה שלומנזון אל עדן בר אצלו היא עובדת מאז שסיימה את לימודיה. היא בעיקר צילמה אבל בסוף גם הצטלמה

.

אדריכלית נילי פורטוגלי: הבניין שתכננה פורטוגלי ברחוב דבורה הנביאה בצפון תל אביב הוא האחרון שתכננה וחבל, אבל לפחות היתה לי הזדמנות לצלם אותה שם. בתחום שלנו היא אחת מהבודדות שיש לה תפיסה תכנונית ולכן גישתה כל כך ייחודית ובולטת בנוף המקצועי בארץ. גישתה זכתה וממשיכה לזכות בהערכה, אבל למרות זאת פורטוגלי שקועה כבר כמה שנים בהפקת סרט ולכן זנחה את האדריכלות.

.

אדריכלית נירה רייכמן: משרדה של רייכמן נמצא במבנה עלוב שנראה כמו בניין מלטשות ישן, אבל ברגע שנכנסים למשרד עצמו מרגישים במקום אחר. רייכמן השקיעה בעיצוב באופן משמעותי ויצרה סביבת עבודה נעימה ונאה. פגשתי אותה רק פעם אחת כשכתבתי על היכל התרבות שתכננה ברחובות. היה שם בניין עם חשיבות היסטורית ליישוב והיא הרחיבה אותו. הדמיה שלו מופיעה כאן לצידה.

.

אדריכלית מיכל קימל-אשכולות: בחדר המדרגות שבקומה העליונה מסבירה קימל-אשכולות את מערך התנועה בבניין אוספי הטבע בקצה המזרחי של אוניברסיטת תל אביב. בבניין הזה בקרתי כמה פעמים בזמן הבנייה כי הוא היה נראה מעניין

.

האדריכלית נעמה שבתי-ציזר תכננה בלב שכונת וילות בראשון לציון וילת פאר לדיירים מיוחדים. הביקור איתה בבית היה מרגש. הוא הוכיח כמה כוח יש לאדריכל וכמה טוב שהעבודה כאן הופקדה בידיים של בן אדם קשוב וסובלני. בתמונה היא יושבת לצד יוזם ומפעיל הבית – גל אזולוס. אני ממליץ לקרוא את הכתבה שפרסמתי בזמנו על הבית באתר xnet

.

את אתר המצפה התת-ימי באילת תכנן האדריכל בן פלג, כשב-2014 הוא גם השלים במתחם בריכת כרישים אותה תכנן עם האדריכלית יעל בייטל. כאן הם יושבים במשרדם שברחוב המסגר בראיון לכתבה על הבריכה ועל המצפה בכלל.

.

אדריכל יחיאל קומט: לקומט יש אוסף בולים מדהים שעוסק כולו בבתי כנסת. הוא בעצמו מתמחה בתכנון בתי כנסת וגם אביו, האדריכל ישראל קומט, תכנן בתי כנסת שעל כמה מהם כתבתי כמו בית הכנסת המרכזי בכרמל שבחיפה, בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל ובניין הישיבה ברכסים. לקראת הכתיבה על אחד מהם קפצתי למשרדו שבגבעתיים, וצלמתי אותו לצד ערמה של תכניות בעבודה.

.

אדריכלים רני ניר, אריה קוץ, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה: קמפוס בצלאל כבר נמצא עכשיו בבנייה, וכאן מצולמים האדריכלים המובילים את הפרויקט לצד הדגם של הבניין החדש במרכז העיר. לפי הדגם הבניין כולו מפנה חזיתות זכוכית אל החוץ, אבל בתור תלמיד לשעבר במוסד קשה לי להבין איך בצלאל יצליחו להתמודד עם התחזוקה של כל אותם משטחי זכוכית, והאם בכלל התלמידים הונדליסטים (לרוב עם תירוצים יצירתיים "בשם האמנות") יצליחו להימנע מלהשחית אותם. ימים יגידו.

.

אדריכלית פארה גולדמן: דירתה ומשרדה של גולדמן נמצאים באחד הבתים במתחם מגורי עובדי בתי הזיקוק, שהוקמו בתקופת המנדט הבריטי במרומי הכרמל שבחיפה. את המתחם תכנן האדריכל אלפרד גולדברגר והוא דוגמה מצוינת לאיכות בתכנון מגורים. כאן עומדת גולדמן בחדר המדרגות המשולב עם מבואת הכניסה לבניין

.

איתי כ"ץ: בשבוע העיצוב האחרון שהתקיים בירושלים לפני חודשיים, מדד כ"ץ את אחד ממאה המעילים שעוצבו במיוחד לאירוע במסגרת המיצב היפה שיצרו תמר לוית ויען לוי. בשונה משאר המצולמים ברשימה שלפניכן, כ"ץ הוא לא אדריכל, אבל מאז 2011 הוא דמות מרכזית בזירה התקשורתית בתחום האדריכלות והעיצוב. לכן נראה לי טבעי להציג אותו כאן

.

אדריכלים לאה ושמואל רוזנבאום: אין לי מושג מה תכננו בני הזוג רוזנבאום שסגרו את משרדם המשותף לפני כמה שנים, אבל על עבודתו של אביה של לאה, האדריכל צבי תורן כתבתי רשימה שמאד אהבתי. הוא תכנן את הספרייה העירונית באילת, מבנה ספירלי מלבני סיליקט. כאן הם מתבוננים בתצלומים של בניין הספרייה כשבצד מונחת ערימה של קריקטורות שתורן אייר וכוללת עשרות קריקטורות של האדריכל אריה שרון

.

אדריכל נוף ליאור לוינגר: לקראת העבודה על הספר "נוף-ארץ" עליו עבדתי עם ד"ר טלי חתוקה, כרמל חנני, חן רוזנק ויונתן גת, יצא לנו להפגש עם כמה מאדריכלי הנוף הבולטים: חוץ מברברה אהרונסון שמשרדה בירושלים וליאור וולף שמשרדו בהרצליה, כל השאר פועלים בתל אביב. המשותף להם הוא הבחירה באזורי תעשייה ישנים ומוזנחים או בנייני משרדים עלובים. המשרדים עצמם כמובן נקיים, אבל הפער בין החוץ ובין הפנים גדול, כך היה אצל חיים כהנוביץ, אצל גדעון שריג, וגם אצל לוינגר שמצולם כאן במשרדו בבניין סמוך לרחוב יגאל אלון. המשרד של צבי דקל נמצא אמנם במושב חמוד בחבל מודיעין, אבל המבנה עצמו נראה כמו לול. הספר יצא לאור בעוד חודשיים.

.

אדריכל פסקואל ברויד (אין לי מושג מה שמו הפרטי ומה המשפחה): היחיד שלא כתבתי עליו מאמר או עבדתי אתו אבל בכל זאת צלמתי אותו. הוא עומד כאן צמוד ללוח עליו מופיעה תחנת דלק ייחודית שתכנן בירושלים והוצגה בתערוכה שהוקדשה לתחנות דלק בגלריה בבית האדריכל. אני מקווה בהמשך לכתוב על עבודות של פסקואל ובין השאר גם על התחנה הזו.

.

אדריכל מרדכי בן חורין: בכל אחת מהרשימות יש לפחות תמונה אחת של בן חורין כי פגשתי אותו הרבה וכמעט כל פעם צלמתי אותו בפוזה אחרת. כאן הוא מחייך כשברקע ניצבת הצעתו לפרויקט גבעת אנדרומדה ביפו. הוא הציע סוג של בניין שנראה כמו גבב דירות. מזכיר קצת את פרויקט הביטאט של האדריכל משה ספדיה במונטריאול שנחנך ב-1967, אלא שהצעתו של בן חורין היא מסוף שנות ה-80. ההצעה נדחתה ולבסוף נבחרה אחרת.

.

אדריכל אילן פיבקו: לפני כמה שבועות נפגשתי עם פיבקו במשרדו שביפו אילצתי אותו לחזור ולהיזכר ב"מגדל הגן" שתכנן בקצה רמת גן. בזמנו נשמעה ביקורת על פיבקו בגלל הבניין הזה. חלק מהביקורת היתה על העיצוב. בזמן הלימודים פיבקו הוזמן להרצות על המגדל בפני התלמידים והמרצים. אחת המרצות שלא תכננה כלום בחיים שלה וגם לא חקרה כלום, טענה ש"זה בסך הכל מלחייה", אחרים האשימו אותו במגלומניה היות ושמו התנוסס בגדול על שלט פרסום בחזית המגדל וכל מי שנסע בנתיבי איילון נחשף ל-"החיים על פי פיבקו". 12 שנה לאחר מכן שאלתי אותו מה דעתו על אותו שלט. בא אלי אחד היזמים", נזכר פיבקו, "ואמר שהוא רוצה למתג את המגדל על שמי. הייתה לי הרגשה לא נוחה וזה נראה לי מגלומני, אבל היום לא הייתי חושב אחרת".

.

אדריכל ברוך משולם: לפני כמה שנים פרסם משולם ספר המאגד עשרות רישומים מפורטים שיצר בתל אביב. ביקשתי ממנו שיראה לי איך הוא רושם. יצאנו ממשרדו ששוכן באחד ממרתפי הבתים בשדרות ח"ן, הוא נטל בלוק ועפרון והחל לרשום. צלמתי גם וידאו קצר שהשלים את הכתבה שיצאה חמודה לא פחות.

.

וזה מה שרשם משולם

.

וזה הסרטון:

.

.

אדריכל שבתאי משולם: האח של ברוך משתי התמונות מעל. שבתאי היה שכיר במשרדו המוביל של האדריכל יצחק פרלשטיין, אחר כך היה שותף במשרד שתכנן את המגה-סטרוקטורה הלא גמורה במרכז העיר העתיקה של באר שבע, וגם את בניין מועצה אזורית חוף עזה בנווה דקלים שברצועת עזה שכיום משמש מכללה של החמאס. משולם היה מעורב במהלך יותר מארבעים שנות עבודה בתכנון כמה מהמבנים היותר ידועים וכאלה שגם היו לחלק מההיסטוריה המקומית. היתה לי כונה לאצור לו תערוכה, כזו שתהיה הפוכה לתערוכה על הנדלרים, אבל בעמותה דחו לצערי את הרעיון.

.

אדריכל שאול רינד: אחד המקומות האהובים על שאול בעולם זה שוק העתיקות שפעל בכיכר דיזנגוף. הוא בעיקר הזדרז למצוא גלויות אותן רכש במחיר של שקל או שניים לגלויה, כשבכל אחת מהן הופיע בניין אחר כמו הספרייה הלאומית, חדר אוכל בקיבוץ אילון או בניין עיריית נהריה. אני לא יודע מה הוא עושה עם כל אותן גלויות, אני קניתי בסך הכל שלוש, מסגרתי אותן ותליתי על הקיר בכניסה.

.

אדריכלית שולמית נדלר: ההיכרות שלי עם נדלר החלה לקראת כתבה על בתים ראשונים שתכננו אדריכלים. הכתבה הזו נולדה מבדיחה שלא הבנתי, והכנתי אותה ("לחג הביכורים כתבה על פרויקט ביכורים"). פניתי לאדריכלים כמו דן איתן, מנחם כהן, יעקב יער ומרדכי בן חורין וכל אחד שלף מזכרונו את העבודה הראשונה שיצר כאדריכל עצמאי. איתן תכנן את תחנת האוטובוסים המרכזית בחדרה, יער עיצב עם אשתו את דירת מגוריהם על גג בית ברחוב פרישמן, מנחם כהן הציג את בניין עיריית תל אביב-יפו, בן חורין תכנן בית מגורים פרטי בפתח תקוה (ואפילו שיחזר מהזכרון את תכנית הבית) ושולמית נדלר הציגה את מכללת רופין. באותה הזדמנות שנפגשנו היא הציגה בניין נוסף שזכתה בו בתחילת דרכה המקצועית – "בית העיתונאים ע"ש סוקולוב" ברחוב קפלן אותו תכננה עם בעלה, מיכאל נדלר. כאן היא מצולמת בדירתה שברחוב בר כוכבא בתל אביב (בבניין שתכננה) עם תצלום דגם בית סוקולוב.

.

אדריכל עמוס גולדרייך: בנו של האדריכל והמורה ארטור גולדרייך ושל מעצבת הפנים תמר דה-שליט קפץ לארכיון אדריכלות ישראל כדי להתרשם מהמקום ולראות כיצד האוסף של אביו שמור ומקוטלג. גולדרייך הבן בחר לפרסם ספר מאמרים המוקדש ליצירתם של הוריו, והוא עתיד לצאת לאור בתחילת 2018. במסגרת זו כתבתי מאמר גדול ומפורט העוסק ביצירתם של השניים בקיבוצים. מתברר שהם תכננו ועיצבו שם הרבה מאד מבנים. על בית התרבות בקיבוץ ארז ועל חדר האוכל בקיבוץ מעלה החמישה כתבתי כאן בבלוג.

.

אדריכלית עדה כרמי-מלמד: התמונה אותה צלמתי במשרדה שברחוב קפלן בתל אביב, מייצגת היטב את הניקיון והגוונים שמופיעים בעבודותיה של כרמי-מלמד. גם הבטון החשוף שהיא מרבה להשתמש בו חלק ונקי כמו החולצה שהיא לובשת, ושונה מאד מהבטון החשוף שאחיה הירבה להשתמש בו והיה גולמי וגס. כאן היא יושבת לצד דגם של מפעל טבע בנווה חובב שכולו לבן, סוג של אסקפיזם.

.

אדריכלים יעקב יער וכרם הלברכט: על הגג של הבית ברחוב הירקון שבעים התרחשו כמה אירועים תרבותיים שהיום חסרים לי. אחד מהם הוקדש ליצירתו של האדריכל יעקב יער. האדריכל כרם הלברכט שניהל את הפעילות בבניין (ולמד שנתיים מעלי בבצלאל) פתח את האירוע שארגנתי. יער בן ה-88 ממשיך לעבוד במשרד המשפחתי בו שותפים גם בנו ובתו. הלברכט ממשיך לחדש ולעסוק בתרבות אבל כבר במקום אחר. אגב, לפני 10 שנים זכה יער בפרס ישראל במשותף עם כרמי-מלמד המצולמת בתמונה מעליו.

.

אדריכל רועי סקר בין ד"ר ענת ליבוביץ וברוריה טישלר מנהלת בית הספר פארק המדע בנס ציונה: כנראה בית הספר היקר ביותר שנבנה בארץ בשנים האחרונות, הוא זה שתכנן משרדו של סקר בנס ציונה. מבחוץ נראה הבניין כמו קמפוס של חברה מצליחה, והוא אפילו נראה טוב יותר משאר הבניינים הסמוכים לו ומאכלסים חברות היי-טק ופיננסיות שחלקן מובילות במשק. הבניין מתנשא לגובה של חמש קומות, מחופה חומר דמוי עץ אלגנטי ובקומה השניה שלו יש חצר מפולשת.

.

אדריכל ערן זילברמן ומיכל עזרא מנהלת בית הספר רחל המשוררת בכפר סבא: עיריית כפר סבא החליטה להשקיע בבית ספר ובדור העתיד, ולצורך כך הזמינה את זילברמן שיתכנן בית ספר כזה שטרם נראה כאן. זילברמן עמד במשימה והבניין שהוא תכנן גם אם הוא לא מחדש משהו בעיצוב הישראלי, הוא בהחלט מוכיח שאפשר לנסות כאן בניינים יפים וכאלה שנעים לגדול ולהיות בהם

.

אדריכל ישראל גודוביץ: ערב הבחירות המוניציפליות האחרונות שהתקיימו בתל אביב, התעורר גודוביץ והחליט שצריך להכריז על תחרות תכנון לככר אתרים. הוא אכן יצא בהכרזה וארגן סיור למתמודדים בככר. באמפי הקטן בכניסה לקולוסיאום/פוסיקט (שגם עליו פעם כתבתי באקסנט) הוא פרס בפני מאזיניו, שהיו כולם צעירים ואופטימיים, את תפיסת עולמו בנוגע לככר ובנוגע להתנהלות העירייה. בסיור גודוביץ היה נלהב ונרגש במיוחד ונהניתי לשמוע אותו וגם לראות כיצד הוא מנסה בצעקות ונפנופי ידיים למשוך אחריו את הקהל, שכמוני הלך אחריו מפינה לפינה במתחם הענק. הסוף היה ידוע מראש: הוגשו הצעות לחידוש הככר אך הן לא נחשפו, לא הוכרז זוכה, לא הוענק פרס וכל העניין התמוסס.

.

מחכים לגודו

.

ממתין לתשובה

.

אני יודע

שיר לסיום:

.

תמונות אדריכלים נוספות:

ממשה ספדיה ועד צבי הקר

מסעדיה מנדל ועד דן איתן

משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: