סיבוב בבית כנסת וחדר אוכל במושב בני דרום

נסעתי עם שאול לאשדוד ובדרך החלטנו לעצור במושב בני דרום. לא הייתי שם אף פעם ורציתי לראות אם יש מה לראות, ואכן יש: בית הכנסת במושב בני דרום הסמוך לאשדוד הוא פסגת יצירתו של האדריכל אליהו משאלי, שתכנן כ-40 בתי כנסת וגם בתי ספר. המבנה בולט הודות לצורתו הייחודית המכוונת את המבט אל השמיים ובכך מרמז לתוכנו של המבנה שנועד לכנס מתפללים.

דבר נוסף מיוחד הוא העובדה שבני דרום היה קיבוץ עד 1961, אז החליטו החברים להפוך למושב שיתופי. הודות לכך, אין כאן חלקות חקלאיות בצמוד לכל בית, אלא כמו בקיבוץ יש מרכז עם מבני ציבור, רחבה גדולה, מדשאה וגם חדר אוכל, יש אזור משק ויש אזור מגורים.

ועל כך ברשימה זו.

.

-8-

.

מפת התמצאות

.

כמו בקיבוץ: מדשאה מרכזית

.

בית הכנסת בפסגת הגבעה

.

תחילת שנות ה-80 בבנייה (ארכיון בני דרום)

.

צורת הבניין מעידה על תוכנו: הוא מכוון כלפי מעלה כמו תפילות המתפללים

.

שאול בחזית מערבית: הכניסה הראשית

.

מבואת כניסה אל אולם התפילה

.

על הלוח: סידור מקומות ישיבה באולם התפילה

.

אולם סימטרי בו לתקרה תפקיד מרכזי ברושם שמותיר המקום

.

ארון הקודש במזרח: עץ ואבן

.

תקרה אקוסטית מורכבת מלוחות מלבניים

.

במרכז האולם ומנקודת המפגש בין שיפועי הגג משתלשלת נברשת מודרנית

.

.

(1) בית הכנסת

למרות שבני דרום הוקם כבר ב-1949 (חלק ממייסדיו גרו קודם בכפר דרום שברצועת עזה ואותו נאלצו לנטוש במלחמת העצמאות), רק בתחילת שנות ה-80 הקימו תושביו בית כנסת קבוע. כנראה שההמתנה משתלמת כי בית הכנסת המרשים שנבנה בהשקעה לא מבוטלת, נותר מרשים גם שלושים שנה מאוחר יותר.

במשך יותר מ-30 שנות קיומו של היישוב, התפללו החברים בצריף ששימש חדר אוכל. המבנה היה מתוחזק היטב, הוא אמנם לא פנה לכיוון ירושלים ולא התאים לבית כנסת, אבל המתפללים הסתדרו עם מה שיש עד לבנייתו של בית הכנסת הקבוע והחדש. כמו בכל יישוב דתי, גם כאן מבני הקהילה תוססים והתושבים משתמשים בהם כל יום ואפילו כמה פעמים. גם בעת הביקור, באולם הצמוד לאולם התפילה המרכזי בבניין סיימה בדיוק קבוצת תושבים גדולה תפילת שחרית. הגברים חלצו תפילין בעוד הנשים התארגנו לקראת ברית מילה וסעודת מצווה שנערכה בבניין חדר האוכל השוכן בצידה השני של הרחבה.

.

דגם בית הכנסת (ארכיון בני דרום)

 

.

תכנית וחתך (באדיבות מתן בן משה)

.

לעומת החזית הדרמטית הפונה לבאים מכיוון מזרח או צפון, החזית המערבית הראשית ובה הכניסה הפונה לרחבה המרכזית של המושב צנועה ופשוטה. בחזית שני חומרים עיקריים: בטון חשוף בשלד הבניין המודגש וכן במעקות המרפסת שמתנשאת מעל מבואת הכניסה ואולם בית המדרש, ואבן נסורה. בתוך אולם התפילה חוזרת ומופיעה האבן הנסורה, כשאת הבטון האפור והקר תופסים לוחות חומים המקרים את האולם. גווני החום מופיעים גם בריהוט העץ: בספסלים ובארון הקודש, כשבמקור גם בקיר המזרח שולבו לוחות חומים שהוסרו עם השנים וטוב שכך.

שאול הדליק את האורות והתרשמנו מהתאורה היפה שעוצבה לאולם. פסי אור בקצוות האולם, שני פסים במרכז ונברשת גדולה ועגולה יורדת במפגש שיפועי הגג מעל הבמה. בימים אלה מקדם המושב את הקמתו של בית כנסת נוסף, לעדה הספרדית, שמתוכנן לקום בצמוד למבנה הקיים.

.

שנות ה-80: בית הכנסת בבנייה (ארכיון בני דרום)

.

שנות ה-80: בבנייה (ארכיון בני דרום)

.

שנות ה-80: עם השלמת בניית ביתה כנסת, משמאל צריף חדר האוכל (ארכיון בני דרום)

.

.

האדריכל שתכנן את הבניין הוא אליהו משאלי (84) שנולד בתל אביב ב-1933. הוא סיים את הכשרתו המקצועית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ב-1958, עבד תחילה במשרדי אדריכלים כשכיר ולאחר מכן פתח משרד עצמאי.

עד לסגירת המשרד ב-2008 הוא תכנן כ-40 בתי כנסת, בתי ספר וכן בתי מגורים. הוא תכנן בתי כנסת בפתח תקווה, גבעתיים במושב ניר גלים הסמוך וכן בהתנחלויות רבבה ויקיר – כולם מבני ציבור המתפקדים עד היום. למשאלי היה גם קשר עם ישיבות בני עקיבא ולהן תכנן את המכינה לישיבות בני עקיבא בגבעת שמואל (במקור חטיבת ביניים וכיום ישיבה תיכונית) ואת הישיבה התיכונית נווה הרצוג באשדוד – שבשני בתי המדרש שלהם שילב כיפה שטוחה גדולה. הוא גם תכנן אולפנות לבנות כמו נוה שרה הרצוג בבני ברק. בבית הכנסת בבני דרום היה גאה במיוחד, ותושבים שהעריכו את יצירתו הזמינו אותו לתכנן להם גם את בתיהם הפרטיים במושב.

.

תחילת שנות ה-50 בעת הלימודים בטכניון: אדריכל אליהו משאלי שלישי מימין (באדיבות מתן בן משה)

.

מבנים נוספים שתכנן משאלי: בית המדרש בישיבת אוהל אהרון בבאר שבע (שתי העליונות), בית הכנסת במושב ניר גלים (למטה מימין) ובית המדרש בישיבה התיכונית נוה הרצוג באשדוד (למטה משמאל) (באדיבות מתן בן משה)

.

מבנים נוספים שתכנן משאלי: בית הכנסת אהבת ציון בגבעתיים (למטה משמאל), בית הכנסת בית מאיר (למעלה משמאל), בית אולפנה לבנות תיכון ברבבה (למטה מימין), בית כנסת בצור יגאל (למטה משמאל) (באדיבות מתן בן משה)

.

מתחם נוסף שתכנן האדריכל הוא מתחם המכינה גבעת שמואל: בית המדרש (למעלה) ומבני כיתות (למטה) (באדיבות מתן בן משה)

.

הפרוכת על ארון הקודש

.

מבט מכיוון ארון הקודש אל אחורי האולם ואל עזרת הנשים שבקומה גלריה

.

בעזרת הנשים

.

מחיצה עם עיטור מנורת שבעת קנים

.

שנות ה-80: ברכת כהנים במבט מעזרת הנשים (ארכיון בני דרום)

.

מבט כללי על האולם מעזרת הנשים

.

ספסלים

.

התקרה: שיפועים

.

התקרה: לוחות

.

(2) חדר האוכל

במשך 12 שנים היה בני דרום קיבוץ. לאחר החלטת החברים הפך היישוב למושב, אך עדיין נותרו המבנים של הקיבוץ ובראשם חדר האוכל הניצב בקצה המדשאה הגדולה. זהו חדר האוכל השני. הראשון הוקם בנקודה הראשונה שעליה עלה היישוב על הקרקע במרץ 1949. עם העלייה על הקרקע הוקם "מחנה זמני" שהורכב מקבוצת אוהלים וצריפי פח ועץ.

"מחנה המעבר" הוקם מזרחית לגבעה קטנה שבראשה ניצבה חורבה ששימשה עד אמצע המאה ה-19 כתחנת דרכים, חאן. באותו זמן, הוכשרה הקרקע כמה מאות מטרים מערבית למחנה לצורך הקמת היישוב הקבוע. אחד המבנים הבודדים שהיו ב"מחנה המעבר" והועתק ליישוב הקבע היה צריף חדר האוכל – צריף עץ פשוט. ביישוב הקבע המשיך לשמש כחדר אוכל ומבנה מרכזי לקהילה, וב-1951 הוקם צריף חדר אוכל חדש. הצריף הישן לא נהרס אלא ממשיך לשמש את הקהילה עד היום, ומרכז היישוב עבר לסביבת חדר האוכל החדש כמה עשרות מטרים ממנו.

.

1949: אוהלים וצריפי פח ועץ ב"מחנה הזמני" למרגלות הגבעה המזרחית של היישוב (ארכיון בני דרום)

.

מבנה חדר האוכל הראשון שימש את החברים בנקודה הראשונה ("המחנה הזמני") בה התמקם היישוב במרץ 1949, ולאחר תקופה עבר לנקודה הנוכחית הסמוכה והצריף הועבר עם הנקודה ומשמש עד היום את הקהילה. לאחר מכן הוקם מבנה חדר האוכל השני.

.

1951: החידונאי שמואל רוזן בערב תרבות בחדר האוכל הישן (ארכיון בני דרום)

.

.

כמו בקיבוצים רבים שעלו על הקרקע לאחר הקמת המדינה, גם בבני דרום שהיה אז קיבוץ נבנה צריף עץ שחלקיו הובאו מגרמניה וכאן הורכב. המבנה המקורי כלל אגף אחד בלבד ובו אולם אכילה. עבור המטבח הוקם צריף נוסף שהודבק לצריף הגרמני. האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק שבמהלך השנים התמודד עם מבנים מסוג זה ובמיוחד בקיבוצו, שם הוא הסב אותו בשלב מסוים לאולם מופעים, מספר: "בשנת 1951 הובאו לארץ מגרמניה מספר מבני עץ כחלק מהשילומים. המשלחת שבחרה מבנים אלה ובין חבריה היו גם חברי קיבוץ, חשבה שמבנים אלה יכולים לענות על הצורך הדחוף למבני ציבור, בעיקר חדרי אוכל ומטבחים. הכל נעשה בחיפזון וכ-25 מבני עץ הגיעו לישראל, ארוזים יחד עם דפי הוראות להרכבה בגרמנית וחבילות של כל האבזרים הנחוצים עד למסמר האחרון".

דגם הצריף המקורי היה ברוחב 9 מטרים. אך עם הרכבת הצריף הראשון התברר שהרוחב לא מתאים להכנסת שני שולחנות סועדים. לכן, נדרשה התאמה ונמצא הפתרון באמצעות תוספת אותה כינו "פנס גג". המשמעות היא תוספת של פתחי חלונות להחדרת אור ואוויר טבעי למרכז האולם, אך קודם כל באופן זה הורחב המבנה בשני מטרים נוספים. נכון להיום, לאחר שהוקמה בקצה האולם במה, ניתן להכניס לאולם עד 400 איש, ואם רוצים להושיב את הקהל סביב שולחנות אז נכנסים כ-250 איש.

.

למעלה: הדגם הגרמני המקורי ולמטה לאחר תוספות לצורך התאמה לחדר אוכל עם תוספת "פנס גג" והגבהה על פי הצורך של קירות המבנה (איור: אדריכל פרדי כהנא)

.

הצריפים הורכבו מחומרים מעולים ולכן גם היום, קרוב ל-70 שנה מאז יוצרו – הם עדיין תקינים. הבנייה והחומרים המעולים הביאו לכך שבמרבית הקיבוצים נותרו אותם צריפים על מקומם. בקיבוצים רבים הוסב המבנה לשימושים אחרים כמו אולם תרבות, מועדון, משרדים, מחסן. בחלק קטן הוא נטוש, ובחלק מהקיבוצים בחרו להרוס את המבנה לטובת מבנה קבוע חדש. בבני דרום שלא המשיך במסלול של קיבוץ, החליטו להותיר את המבנה במתכונתו המקורית לטובת הקהילה. רק שיפורים ושכלולים זעירים הוכנסו בו כדי להתאים לצרכים, אך הוא נותר במתכונתו המקורית ומהבודדים מבין אותם חדרי אוכל שהוקמו בצריפים שנותר שלם ובמתכונתו החזותית המקורית.

בעת הסיבוב היה חדר האוכל ערוך לקראת סעודת מצווה שבאה אחרי ברית מילה שנערכה באותה שעה בבית הכנסת שבצידו השני של הרחבה. במטבח עמלו הנשים בהכנת האוכל. עד הקמת בית הכנסת בשנות ה-80 שימש הצריף גם כבית כנסת, אבל לא רק לאכילה או תפילה נעשה כאן שימוש, אלא גם להופעות קהילתיות, חוגים, הרצאות וגם חתונות ושמחות אחרות. כך לדוגמה בתחילת העשור הקודם צולמה כאן הסדרה "בנות בראון", ששודרה בערוץ 2 ב-2002 בכיכובם של אסי דיין, ירדן בר כוכבא, ליאור אשכנזי. הסדרה נפתחת כאן עם מקהלת המושב, ממשיכה לדיונים סוערים כמו שהיו במושבים וקיבוצים רבים אחרים בנוגע לקרקע ולצורת ההתיישבות. הסדרה אמנם התבססה על סטראוטיפים פשטניים המייצגים את החברה הישראלית, כמו שרק עירית לינור יכולה לתפוס וליצור, אבל היא היתה מלאת חמלה, משוחקת ומצולמת היטב.

כבר כמה שנים יש כאלה שמתלוננים שחדר האוכל קטן מהסיבה שאם רוצים לקיים בו אירועים גדולים יותר הדבר בלתי אפשרי, ולכן הם דורשים להרחיב אותו. ללא ספק רצוי שהמושב יערב כאן יועץ שימור במטרה לשמור על אופיו המקורי של הצריף ההיסטורי, ובמקביל לאפשר הרחבה שתענה על הצרכים המשתנים.

.

אוגוסט 1951: הרכבת הצריף הגרמני – עדיין ללא אגף המטבח (ארכיון בני דרום)

.

1951: חברים בחזית חדר האוכל בעת הבנייה (ארכיון בני דרום)

.

1970: חדר האוכל במבט ממגדל הסילו (ארכיון בני דרום)

.

חדר האוכל השני: צריף גרמני שכמוהו הוקמו בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ. מימין אגף המטבח

.

חזית מערבית של חדר האוכל

.

הכניסה

.

אולם האכילה נותר כמו במקור, למעט מזגנים שנוספו לו בשלב מאוחר. בקצה האולם במה להופעות

.

מאז 1960 חדר האוכל הפך לאולם לקהילה: היום תערך בו סעודת ברית מילה

.

שנות ה-50: חתונה בחדר האוכל, באופן מוזר – החלונות בצריפים הגרמנים נפתחו כלפי פנים (ארכיון בני דרום)

.

שנות ה-60: הצגה של חברים בחדר האוכל (ארכיון בני דרום)

.

1974: אירוע לציון 25 שנה לבני דרום (ארכיון בני דרום)

.

שנות ה-70: מראה כללי של האולם לקראת אירוע קהילתי (ארכיון בני דרום)

.

1983: קונצרט של ילדי המושב לכבוד יום העצמאות (ארכיון בני דרום)

.

1990: שולחנות ערוכים לארוחה לכבוד יום העצמאות (ארכיון בני דרום)

.

1990: כמו בימי הקיבוץ – ארוחה חגיגית של תושבי המושב (ארכיון בני דרום)

.

1999: תערוכה לכבוד 50 שנה להקמת בני דרום בחדר האוכל (ארכיון בני דרום)

.

1990: יום העצמאות על הבמה בחדר האוכל (ארכיון בני דרום)

.

2017: אתמול בערב נערך באולם חדר האוכל מופע מוסיקלי בהשתתפות נכדו של נתן אלתרמן ובתו של אבשלום קור (צילום: פנינה ליברמן)

.

שנות ה-50: במטבח (ארכיון בני דרום)

פתחי תאורה ואוורור טבעי בגג הם תוספת ישראלית לדגם הגרמני – במטרה להרחיב את האולם ולאפשר פריסה של שני שולחנות אכילה

.

במה

.

בתחנת האוטובוס ציור של בית הכנסת

.

.

(3) חאן סוכריר

בראש הגבעה המזרחית של המושב, שעל ראשה ניצב מגדל המים וגם כמה מבתי המושב החדשים, יש גם שטח גדול של חורשה שבמרכזה שרידי חאן. השרידים כוללים חלקי חומה, קיר שחלקו תומך בקרקע ואולם מקומר שנראה חפור באדמת הגבעה עם פתח בתקרתו. המבנה כולו מורכב מאבן.

בתחילת העשור כתב ד"ר אבי ששון על חאן סוכריר – החאן הקטן ששרידיו שוכנים בקצה אזור המגורים המזרחי של בני דרום. הגבעה עליה שוכן החאן היא הגבוהה באזור, לכן גם נמצא בצמוד לו מגדל המים של המושב. כמו היום, גם בעבר עברה כאן הדרך העתיקה שקישרה בין חוף הים ואיסדוד (כיום אשדוד) ובין רמלה ובהמשך לירושלים. בגלל בעיות ביטחון לא נהגו להשתמש בדרכים עם רדת החשכה ולכן הצורך במבני החאנים המוגנים היתה הכרח.

החאן היה מבודד יחסית וקטן. הוא כלל, לפי ששון, מחסן, חדר גדול לאירוח וחצר. המכלול כולו היה מוקף גדר אבן עם שער. כיום רק חלקים קטנים ממנו שרדו. האתר מוזנח ואם לא יתוחזק סביר להניח שיקרוס וייהרס.

.

תחילת שנות ה-50: שרידי חאן סוכריר (ארכיון בני דרום)

.

שרידי חאן סוכריר (ארכיון בני דרום)

.

בראש הגבעה שבמזרח היישוב אתר ארכאולוגי ובו שרידי חאן סוכריר שהוקם לצד הדרך העתיקה בין איסדוד (כיום אשדוד) וחוף הים ובין רמלה. תחנת הדרכים הזו פעלה מהמאה ה-13 או ה-14 עד המאה ה-19.

.

פתח מכוסה מעל האולם התת-קרקעי

.

פתח לאולם תת-קרקעי

.

האולם

.

מבט החוצה

.

תודה לציפי שולץ, אדריכל פרדי כהנא, דינה משאלי ולמתן בן משה

שיר לסיום:

.

★★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

נווה איתן

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★★

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: