סיבוב בבית כנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים

הרובע היהודי שתוכנן להיות סביבה מעורבת של צעירים ומבוגרים, עולים וותיקים, דתיים וחילונים, הפך מזמן לרובע חרדי. בית הכנסת המרכזי שנקבע היה בית כנסת הרמב"ן, העתיק בבתי הכנסת בעיר. מבית כנסת מעורב הפך לכולל בו לומדים עשרות רבות של תלמידים מידי יום, אברכים המגיעים מרחבי העיר בהסעות מאורגנות.

ב-1267 היגר הרמב"ן לירושלים לאחר שהסתבך בוויכוח דתי (עד אז התגורר בקטלוניה שבצפון ספרד ושימש שם כרב ראשי). בירושלים הוא בקושי מצא יישוב יהודי (שני צבעים וזהו) וכפתרון למשיכה והרחבת הקהילה הוא בחר לייסד בית כנסת. אחרי 1967 ניגש האדריכל דן טנאי לחדש את המקום ולעצבו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

בבית כנסת הרמב"ן

.

סמטת שונה הלכות העולה מהכותל המערבי אל בית הכנסת

.

תהלוכת תלמידים בכיכר המרכזית של הרובע היהודי

.

תהלוכה נוספת

.

בצד הכיכר קבוע לוח אבן המציג את אחד מפוסקי ספר ישעיהו: "כי נחם ה' ציון, נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה בגן ה'".

.

בית הכנסת שוכן מתחת לביתה כנסת 'החורבה'

.

על חזית המבנה

.

חמש מדרגות יורדות למפלס בית הכנסת הנמוך ממפלס הרחוב

.

דלת הכניסה הראשית לבית הכנסת בחזית הדרומית. במקור לא הופנו פתחים לחזית הדרומית, אלא הם נוספו במסגרת עבודות החידוש.

.

שרידי עמוד מונח בצד

.

חצר שקועה לצד החזית הדרומית של ביתה כנסת המתפקדת כמקום שהייה ומבואת כניסה. משמאל ברזייה ועמוד עתיק המעוצב כדוגמת העמודים באולם התפילה

.

לחצר יוצאים האברכים להתאוורר

.

על הקיר תלויה איגרת הרמב"ן, שחיבר עוד בהיותה בספרד ונחשבת סגולה לכל מי שקורא אותה

.

אחד משני החלונות הצרים שנפרצו באולם התפילה לאחר 1967

.

לוח קרמיקה שעוצב בתחילת שנות ה-80 והיה חלק ממסלול ביקור ברובע היהודי

.

לוח הסבר

.

תרומה

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

על לוח המודעות 03

.

על לוח המודעות 04

.

על דלת הכניסה

.

בית הכנסת מורכב מאולם מוארך הנחלק באמצעות עמודים לשני חלקים מקבילים

.

(1) תולדות

"רק שני אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל ואליהם ייאספו עד מניין מתפללים בביתם בשבתות", כתב הרמב"ן במכתב ששלח לקרוביו ובו העיד על מצב הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה ה-13. "והנה זירזנו אותם ומצאנו בית חרב, בנוי בעמודי שיש, וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית כנסת […] והתנדבנו לתיקון הבית וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים". ב-1488, כ-220 שנה מאוחר יותר, הגיע רבי עובדיה מברטנורא לירושלים ומספר גם הוא במכתב ששלח לקרוביו על בית הכנסת שמצא בעיר ותיאורו הולם את בית כנסת הרמב"ן שמוכר לנו כיום: "ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו, כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים, ובחצר בית הכנסת, קרוב מאד, יש במה ומוסקיטה לישמעלים". ב-1523 הגיע לכאן ר' משה באסולה, יהודי נוסף שהעיד על בית הכנסת: "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה. אורכו ס"ג פידי ורוחבו כ"ח, ולפנים ההיכל חדר עם ספרי תורה סביב הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית המקדש, ואין לבית הכנסת אורה אלא מן הפתח שהוא במערב [כיום רחוב היהודים, מ"י], וחלון קטן עליו, וגם ביום משתמשים לאור הנרות שמדליקים סביב".

מדברי הרמב"ן ומעיצוב האולם סוברים החוקרים שהרמב"ן לא איתר סתם בית חרב, אלא הוא בחר מבנה שהוקם במקור כבית כנסת ורק שיפץ וחידש אותו. אך עדיין נותרה שאלה האם זהו אכן בית הכנסת של הרמב"ן. מכל מקום, מסכימים החוקרים כי המבנים שתיארו רבי עובדיה מברטנורא ומבקרים אחרים מתייחסים למבנה הזה שהיה במשך שנים ארוכות לבית הכנסת היחיד ששרת את תושבי ירושלים, אשכנזים וספרדים.

.

איור מהמאה ה-16 המתאר את בית כנסת הרמב"ן עם ארבעת עמודיו והבמה במרכז

.

תכנית בית הכנסת לאחר השיקום: שני ארונות הקודש בקצה מימין. את האולם חוצים ארבעת העמודים כשבין שני העמודים האמצעיים רווח כפול ויתכן שמשם הוסר העמוד הניצב בחצר לטובת במה. החצר שמדרום לבית הכנסת כוללת בתכנית כניסה מהקצה המזרחי שלה ולא כפי שקיים כיום שהכניסה לחצר מדרום

.

בית הכנסת מיוחד בכך שהוא כולל שזוג גומחות בקצה האולם הפונות לכיוון מזרח, כיוון התפילה ולכן שימשו כארונות קודש. קיימת טענה כי הכפילות הזו שנמצא כי חזרה בבתי כנסת נוספים, מקורה בגזרה של השלטון המוסלמי שחייב הפקדת ספר קוראן בבית הכנסת. כפתרון, יצרו שני ארונות זהים, בארון אחד הניחו את ספרי התורה ובשני את ספר הקוראן.

אולם בית כנסת מוארך ונחלק לשני חלקים באמצעות שורה של ארבעה עמודים רחבים עליהם נשענת תקרת קמרונות. על תקרה זו קיימת רחבת כניסה לבית הכנסת החורבה. בצמוד לבית הכנסת ניצב גם מסגד קטן עם צריח, שאינו פעיל כיום. על פי המסופר, המסגד נבנה על ידי אם ובנה היהודים, שגרו בבית סמוך לבית כנסת הרמב"ן. השניים התאסלמו ועל ביתם בנו את המסגד. המסגד משך מתפללים ואלה טענו שבית כנסת הרמב"ן מפריע לתפילה ולגישה למסגד. בעקבות פנייתם לשלטונות, הופסקה פעילות בית הכנסת והוא נהרס בחלקו. בתקופת שלטון המנדט הבריטי החלה משפחה מוסלמית להפעיל בו מפעל לייצור גבינה. תחת שלטון ירדן היה כאן מחסן וחדר רחצה למתפללי המסגד. ב-1967 הכל השתנה והמבנה חזר לידיים יהודיות והמסגד הפסיק את פעילותו.

ארבעת העמודים שונים זה מזה, ולכל אחד כותרת בסגנון ועיצוב שונה. אלה עמודים שנלקחו ממבנים עתיקים באזור, נוסרו והונחו ישר על רצפת האולם. כותרות העמודים הביזנטיות שבראש העמודים, נושאים את קמרונות האולם, אך אלו למעשה בסיסי עמודים. כשבאו החוקרים לחשוף ולחדש את בית הכנסת, היו בטוחים כי האולם המקורי עמוק יותר ומתחת לקרקע ימצאו בסיסי עמודים, אך לאחר זמן קצר התברר שזה הגובה המקורי ובוני בית הכנסת הציבו את העמודים ללא בסיסים. בראש אחד העמודים חרוטים שמות שלושת האבות, חריטה עתיקה שהחוקרים לא הצליחו לתארך. המרחק בין כל זוג עמודים זהה, כשבין שני העמודים האמצעיים המרחק כפול. יתכן כי בעבר ניצב גם ביניהם עמוד חמישי, שלטובת הכשרת המבנה כבית כנסת והצבת במה במרכז האולם, הוסר העמוד והוטל בצמוד למבנה. במסגרת עבודות השחזור אותר עמוד חמישי. כדי לשמור על אופיו של המבנה בעל ארבעת העמודים, החליט האדריכל שלא להשיב את העמוד החמישי למקומו המשוער במרכז האולם, אלא להציב אותו בחצר שבכניסה למבנה.

לאולם המקורי לא היו חלונות ובמסגרת עבודות השחזור והשיקום, במטרה לשפר את איכויותיו, נפתחו בו שני פתחי חלונות צרים וכן דלת רחבה. פתחים אלה פונים כולם לחצר המתפקדת לשירות המתפללים וכן כחצר מבואה הצמודה לחזיתו הדרומית. המבנה עצמו לא מרשים ומעיד על המשאבים המוגבלים שעמדו לקהילה המקומית. כך גם, עמד שיקול שלא להקים בית כנסת מרשים ומפואר העלול לעורר את חמתם וקנאתם של השכנים המוסלמים. על עדויות ההתעללות והרצח היומיומי שביצעו השכנים המוסלמים ונציגי השלטון בקהילה היהודית המקומית נכתבו כבר מאות ספרים ומאמרים ואכמ"ל.

באוקטובר 1967 כבר חזרו יהודים והתפללו בבית הכנסת, אך אחרי פחות משנה פונה המבנה לטובת חפירות וחידוש מלא של המבנה. באותה שנה ציינו בישראל את שנת ה-700 לעליית הרמב"ן לארץ ישראל ולכן חידוש בית הכנסת הפך לאירוע לאומי. ב-1969 נחשפה תכניתו של האדריכל לואי קאהן לבניין החדש של בית הכנסת החורבה ששרידיו נמצאו ממש מעל בית הכנסת הרמב"ן. הצעתו הציגה מבנה בטון עצום, שנבנה על כל שטח בית הכנסת החורבה ההיסטורי, על שטח הרחבה שבחזיתו המזרחית, וסביר להניח שבית כנסת הרמב"ן היה הופך למרתף זעיר בכל אותו פרויקט. אלא שקמה התנגדות לתכניתו של קאהן, והחורבה נותרה חורבה עוד כמה עשרות שנים עד שהמבנה שוחזר. הכיפה עליה סיפר הרמב"ן במכתבו לא נחשפה וכנראה היא נהרסה בשלב מסוים והוחלפה בתקרת קמרונות. במימון עבודות השחזור שבוצעו על ידי פועלים ערבים, השתתפו משרד הדתות ו"קרן יד אבי היישוב" מיסודה של קרן רוטשילד. ב-1974 הושלמה עבודת השיקום ובית הכנסת החל לפעול באופן סדיר.

כיום ממשיך בית הכנסת לפעול ולשרת את תושבי הרובע ואורחים, מתקיימות בו תפילות בכמה מניינים מקבילים, ובמהלך שעות היום פועל בו בשנים האחרונות כולל "ברכה מציון". בנשיאות הכולל עומדים רבני העיר העתיקה – הרב אביגדר נבנצל ובנו הרב חזקיהו נבנצל וראש הישיבה הוא הרב נחום נריה. במסלול התיירות של הרובע היהודי, בית הכנסת הרמב"ן לא מצליח להתחרות עם הכותל המערבי, בית כנסת החורבה וארבעת בתי הכנסת, ורוב רובם של התיירים מדלגים עליו.

.

חפירות במבנה בסוף שנות ה-60

.

המבנה בגמר עבודות החפירות ולקראת התקנתו כבית כנסת, קודם לגמר חידושו (מתוך הרובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים)

.

(2) האדריכל

האדריכל דן טנאי (1997-1907) שהופקד על חידוש בית הכנסת, ידוע כמי שהשתתף בהצעה הזוכה לתכנון סביבת כיכר מלכי ישראל, הצעה שעל בסיסה תכננו את הבינוי המקיף את הכיכר. בעשורים האחרונים לחייו עסק בשחזור וחידוש בתי כנסת.

ברובע היהודי בירושלים תכנן את חידוש "ארבעת בתי הכנסת". כמו כן תכנן ברובע בניין ישיבה ברחוב החצוצרות הידוע הודות לסמטה הצרה החוצה אותו ומקשרת בין חניון הרובע ובין כיכר בתי מחסה, ומאפשרת מעבר דרכו יכול רק אדם אחד לעבור. בראש פינה חידש את בית הכנסת של המושבה וברובע היהודי בחברון שיחזר את בית הכנסת "אברהם אבינו" ואת בית הקברות העתיק.

.

את האולם חוצים 4 עמודים רחבים השונים בעיצובם ובמה ניצבת ברווח הכפול שבין העמוד השני והשלישי

.

על אחד מחלקי האולם מסיים בקצהו המזרחי בארון קודש, משמאל עמוד התפילה לחזן ומימין בקצה מציץ מושבו של רב העיר העתיקה – הרב אביגדר נבנצל

.

ותן ברכה

.

כותרת נוספת

.

בכותרת אחד העמודים נחשפה חריטה עתיקה של שמות שלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב

.

בחלקו האחורי של אולם התפילה ממוקמת עזרת נשים ומאחוריה שניים או שלושה חדרי לימוד ותפילה נוספים

.

מעבר צר מקשר לחדרים האחוריים ובקצהו יציאה נוספת (מקורית) מבית הכנסת אל רחוב היהודים

.

מבט מפתח היציאה אל המסדרון הצר, מכאן יש גם מדרגות העולות לקומה עליונה שם יש חדר שירותים

.

תקרת המסדרון מקומרת וקירותיו רחבים במיוחד

.

אחד מחדרי התפילה בעורף בית הכנסת

.

וחדר נוסף

.

דלת הכניסה המקורית לבית הכנסת הממוקמת בקצה המערבי ומקשרת לרחוב היהודים

.

הסימול הירדני נותר מעל הכניסה ברחוב היהודים

.

מודעה שנתלתה בסמוך

.

בסמטה היוצאת מהרובע

★

★

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

★

★

אתרים נוספים ברובע היהודי שכתבתי עליהם באתר xnet:

(1) בית זיבנברג (אורה ויעקב יער)

(2) הקארדו (פטר בוגוד ואסתר ניב קרנדל)

(3) בית בן חורין (מרדכי בן חורין)

(4) כיכר בתי מחסה ואתרים בסביבה (סעדיה מנדל)

(5) בית הליבה (עדה כרמי-מלמד)

(6) הכותל המערבי

(7) בית המקדש

★