סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

DSC07031

ברוכים הבאים

.

DSC07032

את עבודות החיפוי המרהיבות ביצעו "משקמי שכונות" למיניהם לאורך השנים וללא הצלחה משמעותית

.

"הייתי שם לא מזמן, זה היה מוזנח ונראה נורא", מספר האדריכל דן איתן על חוויית הביקור האחרון שלו בדימונה, "כל הגינות כוסו במרצפות וכל העמודים כוסו באבן מלאכותית". ואכן, הריצוף והאבן המלאכותית הן תוספות מאוחרות, אבל בשביל שכונה בת 50 שמאוכלסת באנשים שרובם לא מבינים שיש להם אחריות על סביבת המגורים שלהם ועליהם לדאוג לתחזוקה, השכונה בסך הכל נראית במצב טוב.

"אני רואה את דימונה כסובלת בחלקה מהעדר טיפול נופי, גנני. חמסו מהשכונה את הגנים שיכלו להיות לה", טוען איתן. הוא מסביר שבשכונה שתכנן קודם לכן בשנות ה-50 בדרום יפו ובשכונה שתכנן מאוחר יותר בשנות ה-80 בגילה, היה אדריכל הנוף דן צור מעורב בתהליך התכנון והביצוע של גנים ששולבו בשכונות. לדבריו, הצמחייה אותה בחר צור לגינות היתה צמחייה מקומית שכמעט ואינה דורשת טיפול. "השכונות האלו מתקיימות עד היום בזכות הגנים. לעומתן, בדימונה היתה אופציה לגינון אך לא שמרו עליה. אם היו באים היום ועוקרים אפילו חלקית את הריצוף ושותלים צמחייה, השכונה היתה אחרת".

"את הכל התחלתי ביפו, שם סובבתי את הבתים כך שבמקום לקבל מבנה טורי נוצרו חללים קטנים ואינטימיים בין הבתים ובנוסף בניתי גם בניין אחד של 12 קומות שבסוף שנות ה-50 היה נחשב למשהו בלתי רגיל. חשבתי שאם יגורו בשכונה שיש בה מגדל גבוה, התושבים יתפסו את השכונה שלהם כשכונה קצת יותר ייחודית וכך היא תקבל את 'השם' שלה, משהו כמו המגדל בבבל. בזמנו נאבקתי עליו לא מעט מול משרד השיכון".

"זו היתה תקופה שהבריטים החלו לפתח ערים חדשות עם מרכז ליניארי צומח, עם צמצום מרחקי הליכה, למנוע שימוש ברכב וגם אנחנו שחקנו עם זה. אחרי ה-Garden City פתאום באה רוח רעננה של חשיבה יותר חופשית ויותר מתקדמת, הופיעו התיאוריות של אליסון ופיטר סמיתסון והן מאד השפיעו עלינו".

"את ההזמנה לתכנן את השכונה בדימונה קבלתי ב-1963. ההזמנה היתה ל-800 יחידות דיור כי היו בטוחים שמגיעה עליה גדולה, אבל היא לא הגיעה, או לא הגיעה לדימונה והתכניות היו מונחות בצד עד סביבות 67'. אז בבת אחת החליטו לבנות את החלק הראשון שלה שנבנה על פי התכנית המקורית וקראתי לו 'שכונת הניצחון 1'. זו שכונה עם חצרות פנימיות ובניינים שמאורגנים בצורת האות P, כשבכל גוש יש כ-120 יחידות דיור. היה גם אמור להיות בשכונה בית ספר שתכננתי ובו שילבתי מרכז קהילתי, אבל בגלל הסכם עם צרפת בנו שם מודל של בית ספר מצרפת".

"החלק השני שקראתי 'שכונת הניצחון 2' של התכנית חיכה עוד שנתיים וב-1969 גם הוא נבנה, אבל לא לפי התכנית המקורית. את השכונה הראשונה תכננתי בזמן השותפות עם יצחק ישר, אבל את השכונה השנייה כבר תכננתי אחרי שיצאתי מהשותפות. בשכונה השנייה אמרו לי שאת הבניינים אני לא מתכנן אלא נתנו לי את הבניינים כנתון. אלה היו בניינים טרומיים מוכנים מראש [שתכנן האדריכל מחל ליאון, מ"י] ונתנו לי רק להעמיד אותם בשטח. הצבתי אותם בטור אלכסוני וכך קבלתי אלכסון שסגרתי בתוך מרובע. אלה מקבצים של כניסה אחת לכמה חדרי מדרגות כך שניתן להתאים את המקבצים לכל צורת מגרש ולבנות היררכיה הדרגתית של מעבר מציבורי לפרטי. זה מה מה שהיה אב טיפוס למבנן שעשיתי מאוחר יותר בשכונת גילה בירושלים".

.

סרטון קצר שצלמתי בשכונה:

.

.

"את הבניינים בשכונה הראשונה בדימונה הרכבתי באופן מורכב יותר לעומת השכונה שתכננתי קודם לכן ביפו. הרעיון של היררכיה מפרטי לציבורי היה מאד משמעותי כאן: אתה נכנס משני מגרשי חניה פתוחים שממוקמים בשני קצות השכונה אל דרך מקורה שדרכה נכנסים לחדרי המדרגות שמובילים לדירות. אם אתה גר בבניין השני בשכונה, אז כדי להגיע אליו מהחניה אתה עובר דרך בניין אחר, חוצה חצר ואז מגיע לחדר המדרגות שלך".

"תכננתי שלושה סוגי חדרי מדרגות – חיצוניים שנראים כמו מגדלים שמנותקים מעט מהבניין עצמו. סוג שני של מדרגות שמשתלב בתוך הבלוק. וסוג שלישי של מדרגות שנמצאות בפינות, בנקודות התפר של הבניינים ותופסות שתי דפנות בניינים, שם יצרתי משהו יותר חווייתי, מקום קצת יותר פתוח ומאוורר מחדר מדרגות רגיל, עם מעברים שניתן להשקיף עליהם על החצר".

"בהתחלה תכננתי את הדירות על בסיס של שני מודלים עיקריים, דירות בשטח 48 מ"ר ודירות בשטח 72 מ"ר. בזמנו היה נהוג לבנות דירות בהן חדרי השינה והשירותים היו צמודים לדופן אחת וסלון, מטבח והמדרגות היו צמודים לדופן השנייה, כך שרוחב הבית היה כ-9 מטרים והעומק היה כ-7 מטרים. בשונה מהמקובל חשבתי שאפשר לשנות את הגיאומטריה המקובלת ואת השירותים לשים במרכז הדירה, מה שדרש פירי אוורור. משרד הבריאות עשה לנו מלחמה על זה כי הם דרשו חלון רגיל, אבל בסוף הסכימו לפיר של 2.4 מטר, אבל רק כך קיבלתי דירות ברוחב 6.2 מ' ובעומק של 11 מ' מה שנתן יתרון עצום מבחינה תכנונית, כי רוחב הדירה היה צר יותר וניתן להכניס מספר דירות גדול יותר בפחות תשתית על יחידת קרקע".

"כדי לגוון עשיתי גם דירות גג בחלק מהבלוקים. באמצע הבנייה כשהבניינים כבר עמדו במצב שלד, באו ממשרד השיכון ואמרו שקרה נס ובגלל שהקימו מפעלים כמו כיתן דימונה, מפעלי ים המלח והכור התחיל לעבוד, אז עלה הביקוש ואנשים רוצים דירות גדולות יותר. שאלו אותי אם למרות שיש כבר שלד אם אני יכול להגדיל את הדירות. היות ותכננתי את הדירות באופן שונה מהמקובל, אפשר היה לחלק ולצרף דירות סמוכות ולקבל גם דירות בשטח 110 מ"ר. בזמנו זה היה סנסציוני לבנות דירות כל כך גדולות. זה היה מין תרגיל בבנייה משתנה תוך כדי תהליך העבודה".

.

‏‏עותק של 30062009243

1967: מתוך חוברת פרס רוקח שהוענקה לאיתן וישר על תכנון "בניין מקסיקו" באוניברסיטת תל אביב (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

האדריכלים דן איתן ויצחק ישר

"יצחק ואני הכרנו במשרד כרמי [משרדו של האדריכל דב כרמי, לימים חתן פרס ישראל לאדריכלות ואביהם של האדריכלים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד שגם שניהם זכו לימים כל אחד בפרס ישראל, מ"י]. אני התחלתי ב-55' ויצחק היה שם שלוש שנים לפני. כשכרמי פירק את השותפות, ישר יצא לדרך עצמאית ואני נשארתי שנה נוספת. ב-1956 ניגשתי לתחרות תכנון שיכון עובדי בית חולים הדסה עין כרם וזכיתי ורק אז יצאתי גם אני מהמשרד של כרמי ופתחתי משרד עצמאי".

"עד אז, משרד השיכון עבד רק עם שכירים שעבדו בתוך המשרד. עשינו על זה רעש ויסקי [האדריכל אברהם יסקי, מ"י] העז לצאת נגד משרד השיכון וביקש עבודה. אז גליקסון [האדריכל ארתור גליקסון, אדריכל ראשי במשרד השיכון, מ"י] ששמע את הדברים החליט לתת הצעה ואמר שהוא מחפש ארבעה אדריכלים שיבואו, יקבלו צריף מול משרד השיכון, יקבלו עבודה ויתחייבו לעבוד בצריף לפחות יומיים בשבוע. אני, יצחק [ישר, שמעון] פובזנר ו[יעקב] שלגי, שמאד מצא חן בעינינו הרעיון, הסכמנו והתחלנו לעבוד כל אחד על פרויקט אחר. פובזנר ושלגי קבלו פרויקט בשכונת סלמה, יצחק ואני קבלנו פרויקטים בירושלים. עברו עוד שנה או שנתיים עד שהחלטנו שאנחנו יכולים לפתוח משרד משותף. היינו שותפים חמש שנים, מ-1959 ועד 1965".

לאחר פירוק השותפות המשיך כל אחד מהאדריכלים בקריירה עצמאית. יצחק ישר השתתף בין השאר בתכנון דיזנגוף סנטר, מגדלי דוד, בית התפוצות ואת משרדו ממשיך בנו האדריכל אבנר ישר. דן איתן השתתף בין השאר בתכנון מרכז כלל ומגדל משהב שניהם בירושלים, מגדל דניאל פריש בתל אביב ואת הגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב וממשיך לתכנן במסגרת השותפות איתן-ריג אדריכלים. ישר ואיתן זכו פעמיים בפרסים על עבודות שתכננו: בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב ובניין מוזיאון תל אביב.

.

20160419074356518_0001 - Copy

1963: התכנית המקורית לשכונה של 2,000 יח"ד שממנה נבנה על פי התכנית רק המקבץ הימני (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

20160419074356518_0001

1963: תכנית פיתוח לתכנית המקורית לשכונה (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

doc03170620160420161847_001

אמצע שנות ה-60: תכנית לשכונת הניצחון 1 שנבנתה לפי התכנית רק ללא בית הספר (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

doc03170720160420162146_001

תכנית דירות (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

doc03170720160420162146_001 - Copy

תכנית דירה טיפוסית: חדר הרחצה במרכז הדירה ולא צמוד לחזית (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

doc03170720160420162146_001 - Copy (2)

תכנית דירות גג (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

x (1)

תכנית שכונת הניצחון 2 (מדרום לשכונה הראשונה) שתכנן דן איתן על בסיס מודל מבנה שתכנן אדריכל אחר (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

doc03170420160420155621_001

1963: במקביל תכננו ישר ואיתן תכנית של חטיבה עירונית ל-40 אלף תושבים במערב ראשון לציון. התכנית לא בוצעה מפני שהקרקע נמסרה לשפד"ן שהקים עליה את בריכות החמצון (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

20160419074452093_0001

1963: תכנית לרובע עירוני מערב ראשון לציון (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

(1) תנועה

.

DSC07087

מדרגות רחבות מקשרות לשכונה מכיוון אחד

.

DSC07089

עתיד ורוד

.

DSC07034

מערכת התנועה בשכונה מקורה ועוברת דרך הבניינים

.

DSC07037

לצד כל כניסה יש שלט קטן המציין את מספרה (משמאל)

.

DSC07058

המעברים פונים לחצרות הפנימיות

.

DSC07073

הבניין מפנה למעברים את הכניסות לחדרי המדרגות ולחדרי שירות

.

DSC07077

יש כתמי נזילות קשים

.

DSC07174

אם נגמרה האבן אז צבעו באדום

.

DSC07118

מפגש בין שני בלוקים יוצר רחבה מקורה וצומת שבילים

.

DSC07119

במרכז השכונה רצועה ירוקה אליה פונה השביל המקורה

.

DSC07121

מבט על רצועה

.

DSC07179

יש בניין אחד אקסלוסיבי בו חיפו בקרמיקה גם את הקירות במעבר

.

DSC07188

התנועה בשכונה באמצע היום מועטה

.

DSC07109

במרכז השכונה משולבת במעבר שורת חנויות

.

DSC07110

חלב וציפורניים

.

DSC07171

יש אפילו בית כנסת

.

DSC07105

.

DSC07036

שלט לדוגמה

.

DSC07076

יש גם הודעות

.

DSC07175

ותשוקות

.

DSC07106

היו כאן ב-2008

.

DSC07130

בטח…

.

(2) חצרות פנימיות

.

DSC07192

מי תכנן את התוספות האלה? שתיים מהחצרות הם מגרשי חנייה גדולים

.

DSC07150

חניון במקום חצר

.

DSC07163

חצר

.

DSC07169

כל הדירות משקיפות לחצר הפנימית

.

.

DSC07170

בפינות החצרות ניצבים מגדלי מדרגות והשבילים המקורים פתוחים כולם לחצרות

.

DSC07178

העצים שבקושי עושים צל

.

DSC07180

החצרות מרוצפות אקרשטיין שמגבירות את הד הצועדים או המדברים בחצר.

.

DSC07067

פח כתום

.

DSC07068

חיפוי גרנוליט בשילוב בטון חשוף

.

דן איתן: "בחזיתות הבניינים אפשר לראות את שלד הבניין מבטון שנותר חשוף ומילוי של לוחות בטון מחופים בגרנוליט. עשינו את זה גם במגדל המגורים שתכננו בשכונה ביפו וגם בבניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב"

.

DSC07069

שיקום שכונות הביא אבן וצבע שדהה

.

DSC07070

חזית בניין הפונה לחצר פנימית

 

DSC07092

חצרות שמחר משולבות במרכז השכונה בשטח שבין מקבצי המבנים

.

DSC07093

חזית קצה וחזית רחבה של הבניינים

.

DSC07094

כמה מוסדות ציבור ממוקמים בתפר שבין המתחמים

.

DSC07096

לא עדיף עצים?

.

DSC07100

הכוונה ומידע

.

DSC07099

השטח שבין מתחמי המגורים כולל גם רצועה ירוקה

.

DSC07101

עם מתקני משחק שמתאימים לילדים בני 2 בלבד

.

DSC07111

את הבדלי המפלסים בין המתחמים פתורות רמפות רחבות

.

DSC07113

אבנים גדולות וטבעיות בשונה מכל מרצפות האקרשטיין הורודות מחפות את הקירות התומכים ברמפות

.

DSC07116

חזית ושבילים שמקשרים בין החצרות והבתים

.

DSC07056

חצר פנימית היא כמו מדבר

.

DSC07059

רק מרוצף

.

DSC07139

חסר נוספת

.

DSC07140

בחצר

.

DSC07142

מת

.

(3) מגדלי מדרגות

.

DSC07148

חניית רכב וממנה צומח מגדל מדרגות

.

DSC07147

נראה כמו משתנה

.

DSC07055

כאן עדיין הבטון חשוף

.

DSC07166

מבט מלמעלה

.

DSC07051

פירים לאוורור ותאורה צמודים למדרגות

.

DSC07123

תולים כאן גם כביסה לייבוש

.

DSC07125

בטון צבוע בורוד

.

(4) כניסות

.

DSC07053

הכניסות כולם קשורות למעברים המקורים

.

DSC07049

אף דלת לא נעולה

.

DSC07060

מדבקות ופרסומות

.

DSC07071

לפעמים אין אפילו מדבקות

.

DSC07129

במקור לא היו דלתות ושערים

.

DSC07145

אדום וורוד

.

DSC07097

לא תמיד תיבות הדואר שרדו

.

DSC07107

פתוווווווח

.

DSC07181

1093 1092 כניסה א'

.

DSC07190

אין כמו בית

.

DSC07078

תיבות דואר

.

DSC07151

כמו לשולי פתחו לתיבות האלה את הצורה

.

DSC07038

רק חשבונות ופרסומות

.

DSC07063

ומה עם מועדון ספורט דימונה?

.

DSC07064

בפנים

.

DSC07043

תמונה

.

(5) מבואות לדירות

.

DSC07041

יש כאלה שהפכו את המבואה לסלון חיצוני

.

DSC07042

יש כאלה שלו ואפילו חסמו חלק מהשטח

.

DSC07046

ארונית עם מפה פרחונית וכסא פלסטיק

.

DSC07153

גווני לבן

.

DSC07154

سلام

.

DSC07155

פרקט

.

DSC07133

מחסן

.

DSC07135

חצי מחסן

.

DSC07134

יש כאלה שהפכו למרפסת משותפת

.

DSC07131

מבט "מהמרפסת"

.

(6) פנטהאוס:

.

DSC07156

בכמה מהבלוקים בקצות המתחם יש דירות גג ולהן מקשר מעבר פתוח משותף

.

DSC07158

המעבר מרווח ואפשר ערוך בו אפילו אירועים ושמחות

.

DSC07162

הוציאו מיזרון ואפשר לישון בלילה

.

DSC07168

על שאר הגגות יש פחות דודי שמש

.

.

($) התחנה המרכזית של דימונה:

.

DSC07006

מסופי האוטובוסים ריקים

.

DSC07011

בחזית השניה יש מסחר וגם אוטובוסים

.

DSC07029

תא הפקח שמרחף ובולט מהחזית הוא יצירה בפני עצמה

.

DSC07013

וגם קיר אמנות שיצר גרשון קניספל

.

DSC07014

מלחמת הכוכבים פוגשת את ארץ האבות

.

DSC07015

וקינה ודימונה

.

DSC07021

גופן 01

.

DSC07022

גופן 02

.

DSC07017

תבליט

.

DSC07024

לוחות

.

DSC07018

החתימה מוסתרת מאחורי מכונת רב-קו

.

DSC07020

1975

.

DSC07016

KNISPEL

.

($) סיור במדבר:

.

DSC07201

המשכנו לסיור באתר בו נפריח את השממה

.

DSC07199

מדבר

על כיכר הרצל בדימונה כתבתי כאן

פרויקטים נוספים בתכנון דן איתן:

בניין מקסיקו

מרכז תרבות בירדנה

בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד

★★

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילן  On 24/04/2016 at 11:32

    לא תמיד זה אפשרי , אך –
    כתבה בה אתה מראיין את האדריכל – ערכה גדול.
    תודה

  • שלגיה  On 25/04/2016 at 14:33

    חזרתי מחופשה.
    חשבתי שמתחיל פרק של היה היה. סרטון נהדר,אבל לא צילמת דירה מבפנים. אתה מתבייש לבקש?
    אלה בתים טרומיים? אני אוהבת שיכונים ,אבל בתים טרומיים הם מכוערים. גם בת"א יש שיכונים,אבל איכשהו הם נראים יפים. אולי בגלל שהם לא טרומיים, אולי בגלל הצמחייה
    כל הישובים האלה נראים אותו הדבר: שדרות,דימונה,באר שבע. אני לא מבדילה ביניהם והשמות המטופשים האלה: שכונת ניצחון,דרך השלום. צריך להציל את היישובים האלה.

    • מיכאל יעקובסון  On 25/04/2016 at 15:43

      חופשה? ראית משהו מעניין?

      • שלגיה  On 25/04/2016 at 17:50

        עשיתי את הסדר במלון העונות בנתניה.
        אני לא אוהבת מלונות ,בשנים האחרונות הבתים שלנו יפים יותר ,מפוארים יותר, נקיים יותר ומשופצים יותר מכל המלונות האלה. אז אני מעדיפה לישון במיטה שלי.
        עשיתי טובה שבאתי והופתעתי . מלון טוב. ריצוף שיש יפה. נקי. ריהוט לובי וחדרים יפה. חדרים גדולים. ישנתי בסוויטה בקומה גבוהה,צופה לים. נראה לי שכל החדרים צופים לים. כל לילה ישנתי עם דלת המרפסת פתוחה ושמעתי את הים.
        אני לא יודעת אם זה משהו בתכנון הפיזי של המלון, אבל המלון היה מלא ולא הרגשתי את האנשים. מלונות באילת צריכים לבוא ללמוד איך מייצרים חוויה כזאת.
        ממול המלון היינו עושים חופשות בדירה של המשפחה. זה היה כשהייתי ילדה. שחזרתי את המסלול שהייתי עושה לחנויות שבככר העצמאות או איך שקוראים לככר הזאת. הדרך נראתה לי ארוכה ולא הבנתי איך הייתי הולכת את הדרך הזאת לבד,כילדה. (בד"כ זה הפוך שבילדות דברים נראים גדולים יותר).

        • מיכאל יעקובסון  On 25/04/2016 at 18:00

          את מלון העונות בנתניה תכנן האדריכל יעקב נטל (כתבתי על בית כנסת שתכנן בבני ברק וגם ערך בויקיפדיה. את עיצוב הפנים עיצבה במקור דורה גד אבל לא נותר לו זכר). שמעתי פעם מד"ר צבי רון, מומחה למצוקי כורכר, שכל שנה הוא שואל את עצמו אם זו העונה האחרונה של המלון הזה. אין כאן רק בדיחה על שם המלון אלא גם חשש שהמצוק חלש והבניין עלול לקרוס אתו. בינתיים זה לא קרה ואני משער שיש פיקוח על הנושא. למרות שבישראל אי אפשר לדעת.

          • שלגיה  On 25/04/2016 at 21:42

            ואני חשבתי שזה שעשיתי ליל סדר בנתניה זה לחיות על הקצה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: