סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

ברוכים הבאים

.

את עבודות החיפוי המרהיבות ביצעו "משקמי שכונות" למיניהם לאורך השנים וללא הצלחה משמעותית

.

"הייתי שם לא מזמן, זה היה מוזנח ונראה נורא", מספר האדריכל דן איתן על חוויית הביקור האחרון שלו בדימונה, "כל הגינות כוסו במרצפות וכל העמודים כוסו באבן מלאכותית". ואכן, הריצוף והאבן המלאכותית הן תוספות מאוחרות, אבל בשביל שכונה בת 50 שמאוכלסת באנשים שרובם לא מבינים שיש להם אחריות על סביבת המגורים שלהם ועליהם לדאוג לתחזוקה, השכונה בסך הכל נראית במצב טוב.

"אני רואה את דימונה כסובלת בחלקה מהעדר טיפול נופי, גנני. חמסו מהשכונה את הגנים שיכלו להיות לה", טוען איתן. הוא מסביר שבשכונה שתכנן קודם לכן בשנות ה-50 בדרום יפו ובשכונה שתכנן מאוחר יותר בשנות ה-80 בגילה, היה אדריכל הנוף דן צור מעורב בתהליך התכנון והביצוע של גנים ששולבו בשכונות. לדבריו, הצמחייה אותה בחר צור לגינות היתה צמחייה מקומית שכמעט ואינה דורשת טיפול. "השכונות האלו מתקיימות עד היום בזכות הגנים. לעומתן, בדימונה היתה אופציה לגינון אך לא שמרו עליה. אם היו באים היום ועוקרים אפילו חלקית את הריצוף ושותלים צמחייה, השכונה היתה אחרת".

"את הכל התחלתי ביפו, שם סובבתי את הבתים כך שבמקום לקבל מבנה טורי נוצרו חללים קטנים ואינטימיים בין הבתים ובנוסף בניתי גם בניין אחד של 12 קומות שבסוף שנות ה-50 היה נחשב למשהו בלתי רגיל. חשבתי שאם יגורו בשכונה שיש בה מגדל גבוה, התושבים יתפסו את השכונה שלהם כשכונה קצת יותר ייחודית וכך היא תקבל את 'השם' שלה, משהו כמו המגדל בבבל. בזמנו נאבקתי עליו לא מעט מול משרד השיכון".

"זו היתה תקופה שהבריטים החלו לפתח ערים חדשות עם מרכז ליניארי צומח, עם צמצום מרחקי הליכה, למנוע שימוש ברכב וגם אנחנו שחקנו עם זה. אחרי ה-Garden City פתאום באה רוח רעננה של חשיבה יותר חופשית ויותר מתקדמת, הופיעו התיאוריות של אליסון ופיטר סמיתסון והן מאד השפיעו עלינו".

"את ההזמנה לתכנן את השכונה בדימונה קבלתי ב-1963. ההזמנה היתה ל-800 יחידות דיור כי היו בטוחים שמגיעה עליה גדולה, אבל היא לא הגיעה, או לא הגיעה לדימונה והתכניות היו מונחות בצד עד סביבות 67'. אז בבת אחת החליטו לבנות את החלק הראשון שלה שנבנה על פי התכנית המקורית וקראתי לו 'שכונת הניצחון 1'. זו שכונה עם חצרות פנימיות ובניינים שמאורגנים בצורת האות P, כשבכל גוש יש כ-120 יחידות דיור. היה גם אמור להיות בשכונה בית ספר שתכננתי ובו שילבתי מרכז קהילתי, אבל בגלל הסכם עם צרפת בנו שם מודל של בית ספר מצרפת".

"החלק השני שקראתי 'שכונת הניצחון 2' של התכנית חיכה עוד שנתיים וב-1969 גם הוא נבנה, אבל לא לפי התכנית המקורית. את השכונה הראשונה תכננתי בזמן השותפות עם יצחק ישר, אבל את השכונה השנייה כבר תכננתי אחרי שיצאתי מהשותפות. בשכונה השנייה אמרו לי שאת הבניינים אני לא מתכנן אלא נתנו לי את הבניינים כנתון. אלה היו בניינים טרומיים מוכנים מראש [שתכנן האדריכל מחל ליאון, מ"י] ונתנו לי רק להעמיד אותם בשטח. הצבתי אותם בטור אלכסוני וכך קבלתי אלכסון שסגרתי בתוך מרובע. אלה מקבצים של כניסה אחת לכמה חדרי מדרגות כך שניתן להתאים את המקבצים לכל צורת מגרש ולבנות היררכיה הדרגתית של מעבר מציבורי לפרטי. זה מה מה שהיה אב טיפוס למבנן שעשיתי מאוחר יותר בשכונת גילה בירושלים".

.

סרטון קצר שצלמתי בשכונה:

.

.

"את הבניינים בשכונה הראשונה בדימונה הרכבתי באופן מורכב יותר לעומת השכונה שתכננתי קודם לכן ביפו. הרעיון של היררכיה מפרטי לציבורי היה מאד משמעותי כאן: אתה נכנס משני מגרשי חניה פתוחים שממוקמים בשני קצות השכונה אל דרך מקורה שדרכה נכנסים לחדרי המדרגות שמובילים לדירות. אם אתה גר בבניין השני בשכונה, אז כדי להגיע אליו מהחניה אתה עובר דרך בניין אחר, חוצה חצר ואז מגיע לחדר המדרגות שלך".

"תכננתי שלושה סוגי חדרי מדרגות – חיצוניים שנראים כמו מגדלים שמנותקים מעט מהבניין עצמו. סוג שני של מדרגות שמשתלב בתוך הבלוק. וסוג שלישי של מדרגות שנמצאות בפינות, בנקודות התפר של הבניינים ותופסות שתי דפנות בניינים, שם יצרתי משהו יותר חווייתי, מקום קצת יותר פתוח ומאוורר מחדר מדרגות רגיל, עם מעברים שניתן להשקיף עליהם על החצר".

"בהתחלה תכננתי את הדירות על בסיס של שני מודלים עיקריים, דירות בשטח 48 מ"ר ודירות בשטח 72 מ"ר. בזמנו היה נהוג לבנות דירות בהן חדרי השינה והשירותים היו צמודים לדופן אחת וסלון, מטבח והמדרגות היו צמודים לדופן השנייה, כך שרוחב הבית היה כ-9 מטרים והעומק היה כ-7 מטרים. בשונה מהמקובל חשבתי שאפשר לשנות את הגיאומטריה המקובלת ואת השירותים לשים במרכז הדירה, מה שדרש פירי אוורור. משרד הבריאות עשה לנו מלחמה על זה כי הם דרשו חלון רגיל, אבל בסוף הסכימו לפיר של 2.4 מטר, אבל רק כך קיבלתי דירות ברוחב 6.2 מ' ובעומק של 11 מ' מה שנתן יתרון עצום מבחינה תכנונית, כי רוחב הדירה היה צר יותר וניתן להכניס מספר דירות גדול יותר בפחות תשתית על יחידת קרקע".

"כדי לגוון עשיתי גם דירות גג בחלק מהבלוקים. באמצע הבנייה כשהבניינים כבר עמדו במצב שלד, באו ממשרד השיכון ואמרו שקרה נס ובגלל שהקימו מפעלים כמו כיתן דימונה, מפעלי ים המלח והכור התחיל לעבוד, אז עלה הביקוש ואנשים רוצים דירות גדולות יותר. שאלו אותי אם למרות שיש כבר שלד אם אני יכול להגדיל את הדירות. היות ותכננתי את הדירות באופן שונה מהמקובל, אפשר היה לחלק ולצרף דירות סמוכות ולקבל גם דירות בשטח 110 מ"ר. בזמנו זה היה סנסציוני לבנות דירות כל כך גדולות. זה היה מין תרגיל בבנייה משתנה תוך כדי תהליך העבודה".

.

1967: מתוך חוברת פרס רוקח שהוענקה לאיתן וישר על תכנון "בניין מקסיקו" באוניברסיטת תל אביב (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

האדריכלים דן איתן ויצחק ישר

"יצחק ואני הכרנו במשרד כרמי [משרדו של האדריכל דב כרמי, לימים חתן פרס ישראל לאדריכלות ואביהם של האדריכלים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד שגם שניהם זכו לימים כל אחד בפרס ישראל, מ"י]. אני התחלתי ב-55' ויצחק היה שם שלוש שנים לפני. כשכרמי פירק את השותפות, ישר יצא לדרך עצמאית ואני נשארתי שנה נוספת. ב-1956 ניגשתי לתחרות תכנון שיכון עובדי בית חולים הדסה עין כרם וזכיתי ורק אז יצאתי גם אני מהמשרד של כרמי ופתחתי משרד עצמאי".

"עד אז, משרד השיכון עבד רק עם שכירים שעבדו בתוך המשרד. עשינו על זה רעש ויסקי [האדריכל אברהם יסקי, מ"י] העז לצאת נגד משרד השיכון וביקש עבודה. אז גליקסון [האדריכל ארתור גליקסון, אדריכל ראשי במשרד השיכון, מ"י] ששמע את הדברים החליט לתת הצעה ואמר שהוא מחפש ארבעה אדריכלים שיבואו, יקבלו צריף מול משרד השיכון, יקבלו עבודה ויתחייבו לעבוד בצריף לפחות יומיים בשבוע. אני, יצחק [ישר, שמעון] פובזנר ו[יעקב] שלגי, שמאד מצא חן בעינינו הרעיון, הסכמנו והתחלנו לעבוד כל אחד על פרויקט אחר. פובזנר ושלגי קבלו פרויקט בשכונת סלמה, יצחק ואני קבלנו פרויקטים בירושלים. עברו עוד שנה או שנתיים עד שהחלטנו שאנחנו יכולים לפתוח משרד משותף. היינו שותפים חמש שנים, מ-1959 ועד 1965".

לאחר פירוק השותפות המשיך כל אחד מהאדריכלים בקריירה עצמאית. יצחק ישר השתתף בין השאר בתכנון דיזנגוף סנטר, מגדלי דוד, בית התפוצות ואת משרדו ממשיך בנו האדריכל אבנר ישר. דן איתן השתתף בין השאר בתכנון מרכז כלל ומגדל משהב שניהם בירושלים, מגדל דניאל פריש בתל אביב ואת הגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב וממשיך לתכנן במסגרת השותפות איתן-ריג אדריכלים. ישר ואיתן זכו פעמיים בפרסים על עבודות שתכננו: בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב ובניין מוזיאון תל אביב.

.

1963: התכנית המקורית לשכונה של 2,000 יח"ד שממנה נבנה על פי התכנית רק המקבץ הימני (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1963: תכנית פיתוח לתכנית המקורית לשכונה (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

אמצע שנות ה-60: תכנית לשכונת הניצחון 1 שנבנתה לפי התכנית רק ללא בית הספר (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

תכנית דירות (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

תכנית דירה טיפוסית: חדר הרחצה במרכז הדירה ולא צמוד לחזית (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

תכנית דירות גג (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

תכנית שכונת הניצחון 2 (מדרום לשכונה הראשונה) שתכנן דן איתן על בסיס מודל מבנה שתכנן אדריכל אחר (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

1963: במקביל תכננו ישר ואיתן תכנית של חטיבה עירונית ל-40 אלף תושבים במערב ראשון לציון. התכנית לא בוצעה מפני שהקרקע נמסרה לשפד"ן שהקים עליה את בריכות החמצון (באדיבות דן איתן, איתן-להב-ריג אדריכלים)

.

1963: תכנית לרובע עירוני מערב ראשון לציון (הנדסה ואדריכלות, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

(1) תנועה

.

מדרגות רחבות מקשרות לשכונה מכיוון אחד

.

עתיד ורוד

.

מערכת התנועה בשכונה מקורה ועוברת דרך הבניינים

.

לצד כל כניסה יש שלט קטן המציין את מספרה (משמאל)

.

המעברים פונים לחצרות הפנימיות

.

הבניין מפנה למעברים את הכניסות לחדרי המדרגות ולחדרי שירות

.

יש כתמי נזילות קשים

.

אם נגמרה האבן אז צבעו באדום

.

מפגש בין שני בלוקים יוצר רחבה מקורה וצומת שבילים

.

במרכז השכונה רצועה ירוקה אליה פונה השביל המקורה

.

מבט על רצועה

.

יש בניין אחד אקסלוסיבי בו חיפו בקרמיקה גם את הקירות במעבר

.

התנועה בשכונה באמצע היום מועטה

.

במרכז השכונה משולבת במעבר שורת חנויות

.

חלב וציפורניים

.

יש אפילו בית כנסת

.

.

שלט לדוגמה

.

יש גם הודעות

.

ותשוקות

.

היו כאן ב-2008

.

בטח…

.

(2) חצרות פנימיות

.

מי תכנן את התוספות האלה? שתיים מהחצרות הם מגרשי חנייה גדולים

.

חניון במקום חצר

.

חצר

.

כל הדירות משקיפות לחצר הפנימית

.

.

בפינות החצרות ניצבים מגדלי מדרגות והשבילים המקורים פתוחים כולם לחצרות

.

העצים שבקושי עושים צל

.

החצרות מרוצפות אקרשטיין שמגבירות את הד הצועדים או המדברים בחצר.

.

פח כתום

.

חיפוי גרנוליט בשילוב בטון חשוף

.

דן איתן: "בחזיתות הבניינים אפשר לראות את שלד הבניין מבטון שנותר חשוף ומילוי של לוחות בטון מחופים בגרנוליט. עשינו את זה גם במגדל המגורים שתכננו בשכונה ביפו וגם בבניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב"

.

שיקום שכונות הביא אבן וצבע שדהה

.

חזית בניין הפונה לחצר פנימית

 

חצרות שמחר משולבות במרכז השכונה בשטח שבין מקבצי המבנים

.

חזית קצה וחזית רחבה של הבניינים

.

כמה מוסדות ציבור ממוקמים בתפר שבין המתחמים

.

לא עדיף עצים?

.

הכוונה ומידע

.

השטח שבין מתחמי המגורים כולל גם רצועה ירוקה

.

עם מתקני משחק שמתאימים לילדים בני 2 בלבד

.

את הבדלי המפלסים בין המתחמים פתורות רמפות רחבות

.

אבנים גדולות וטבעיות בשונה מכל מרצפות האקרשטיין הורודות מחפות את הקירות התומכים ברמפות

.

חזית ושבילים שמקשרים בין החצרות והבתים

.

חצר פנימית היא כמו מדבר

.

רק מרוצף

.

חסר נוספת

.

בחצר

.

מת

.

(3) מגדלי מדרגות

.

חניית רכב וממנה צומח מגדל מדרגות

.

נראה כמו משתנה

.

כאן עדיין הבטון חשוף

.

מבט מלמעלה

.

פירים לאוורור ותאורה צמודים למדרגות

.

תולים כאן גם כביסה לייבוש

.

בטון צבוע בורוד

.

(4) כניסות

.

הכניסות כולם קשורות למעברים המקורים

.

אף דלת לא נעולה

.

מדבקות ופרסומות

.

לפעמים אין אפילו מדבקות

.

במקור לא היו דלתות ושערים

.

אדום וורוד

.

לא תמיד תיבות הדואר שרדו

.

פתוווווווח

.

1093 1092 כניסה א'

.

אין כמו בית

.

תיבות דואר

.

כמו לשולי פתחו לתיבות האלה את הצורה

.

רק חשבונות ופרסומות

.

ומה עם מועדון ספורט דימונה?

.

בפנים

.

תמונה

.

(5) מבואות לדירות

.

יש כאלה שהפכו את המבואה לסלון חיצוני

.

יש כאלה שלו ואפילו חסמו חלק מהשטח

.

ארונית עם מפה פרחונית וכסא פלסטיק

.

גווני לבן

.

سلام

.

פרקט

.

מחסן

.

חצי מחסן

.

יש כאלה שהפכו למרפסת משותפת

.

מבט "מהמרפסת"

.

(6) פנטהאוס:

.

בכמה מהבלוקים בקצות המתחם יש דירות גג ולהן מקשר מעבר פתוח משותף

.

המעבר מרווח ואפשר ערוך בו אפילו אירועים ושמחות

.

הוציאו מיזרון ואפשר לישון בלילה

.

על שאר הגגות יש פחות דודי שמש

.

.

($) התחנה המרכזית של דימונה:

.

מסופי האוטובוסים ריקים

.

בחזית השניה יש מסחר וגם אוטובוסים

.

תא הפקח שמרחף ובולט מהחזית הוא יצירה בפני עצמה

.

וגם קיר אמנות שיצר גרשון קניספל

.

מלחמת הכוכבים פוגשת את ארץ האבות

.

וקינה ודימונה

.

גופן 01

.

גופן 02

.

תבליט

.

לוחות

.

החתימה מוסתרת מאחורי מכונת רב-קו

.

1975

.

KNISPEL

.

($) סיור במדבר:

.

המשכנו לסיור באתר בו נפריח את השממה

.

מדבר

★

על כיכר הרצל בדימונה כתבתי כאן

★

פרויקטים נוספים בתכנון דן איתן:

בניין מקסיקו

מרכז תרבות בירדנה

בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד

★★

★

שיר לסיום:

.

★