סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

12898352_1252849268077986_3789384030870820276_o

אשת מהנדס

.

 

DSC05735

מבט על שני מבני הפרויקט מכיוון תחנת הרכבת הקלה Blakwall

.

DSC05739

חזית הבניין המזרחי עם שלושת הרחובות הפנימיים החוצים אותו לכל אורכו

.

DSC05570

מבט מהרחוב

.

הסמיתסונים נחשבים לא לחינם האדריכלים החדשניים והשנויים ביותר במחלוקת במאה ה-20. זה לא שהם התפרעו יותר מידי, הם היו צמד בריטי מנומס ששמר על הכללים וההגינות, אלא שהם דאגו כל פעם למתוח את המקובל יותר ויותר. מה שנראה היום כשיכון אפרורי ומאיים היה בזמנו פורץ דרך בממדיו ובמורכבותו. הם תכננו בכל תחום: מוסדות חינוך, משרדים, מגורים, והם ייצגו את הרצון ליצור מציאות חדשה ומשופרת לאחר מלחמת העולם השנייה. תערוכה מוקדמת שהם אצרו ובמסגרתה הוצג "בית העתיד", רחוקה אמנם מהתוצר שמוצג כאן במזרח לונדון, אך החזון זהה.

במקרה של רובין הוד, המשיכו הסמיתסונים את העיסוק שלהם בטיפול בחזית, במערך התנועה בבניין ובחלוקת המפלסים הם כבר מימשו בפרויקטים קודמים. הצעתם (שלא נבנתה) לאוניברסיטת שפילד ב-1953 בבניין מערכת העיתון אקונומיסט בלונדון שהושלם ב-1964. וכאן הם בחרו לשכלל מודל מגורים שפרץ לתודעה ב-1952 במרסיי – יחידת המגורים שתכנן לה קורבוזיה (ועל הגרסה הברלינאית שלו כתבתי כאן). כמו שם, גם כאן תכננו השניים בלוק ארוך וגבוה המכיל בסך הכל 215 דירות טוריות. אלא שבשונה מהמודל של לה קורבוזיה שהכיל בלוק אחד קופסתי, יצרו כאן השניים שני בלוקים, אחד מתנשא לגובה 7 קומות ואחד לגובה 12 קומות. מרכיב חדשני נוסף היה גן שנקבע בין שני הבלוקים וכך יצרו האדריכלים סביבה שלימה. בנוסף, במקום בלוק קופסתי, הם הכניסו זווית או שניים במבנה המוארך, וכך מנעו את ההמשכיות החד-גונית. לה קורבוזיה נמנע מחזות חד גונית באמצעות צבעוניות ששילב בחזית, אך הסמיתסונים העדיפו את הבטון החשוף מבלי להותיר אחריהם טיפת צבע.

.

53a5e8cfc07a80a393000086_what-can-be-learnt-from-the-smithsons-new-brutalism-in-2014-_aps-at-priory-walk-e1297701703123

אליסון ופיטר סמיתסון במשרדם, שנות ה-50 (מקור: אוסף סמיתסון)

.

כל דירה בבניינים מתפרסת על שתי קומות, כשהנגישות לכל דירה היא דרך מסדרון המופיע כל שלוש קומות. בחלקו החיצוני המסדרון פתוח אל הנוף ובחלקו הפנימי מקשר בין כל הדירות בקומה. למסדרונות ניתנו שמות פואטיים כמו "רחוב פנימי" או "רחוב בשמיים". מערך המגורים שהציגו כאן הסמיתסונים (ולמעשה העתיקו אותו מלה קורבוזיה) היה שונה מהמודל הנהוג אצלנו, כשבכל קומה יש 4 דירות חד-מפלסיות וסתמיות בנות 4, 5 או 6 חדרים. אך הדירות הטיפוסיות בישראל מותאמות לצורת חיים מסוימת שעובדת טוב. בדירות ברובין הוד חלק מהדיירים מתקשים להתנהל בדירות הדו-מפלסיות.

בין שני הבלוקים הגדולים שתכננו כאן, עיצבו השניים גן גדול המתפרס על שטח של 15 דונם, שטח עצום שמקנה לפרויקט את האיכות המשמעותית ביותר שלו. הגן מורכב מכמה גבעות דשא מלאכותיות ומפתיעות, היות והן מאפשרות מצד אחד אינטימיות והסתרה ומצד שני חשיפה. אחת מהן מתנשאת לגובה יחסית רב, עד כדי כך שניתן דרכה להציץ לחלק נכבד מהדירות. החזון היה שתיווצר כאן קהילה חמה ותומכת, אך בפועל המקום הדרדר והפך לאחד מריכוזי הפשיעה והאבטלה הגבוהים בלונדון, דוגמה שהשחירה את החזון השאפתני של הסמיתסונים ולהחלשת מעמדם של אדריכלים שמבקשים לאתגר, לחדש ולשכלל תפיסות קיימות.

הדיון על שאלת המשך קיומו של המתחם הוא ארוך שנים. אמנם לטובת הקמת הפרויקט, הרסו הסמיתסונים שכונת מגורים מהמאה ה-19 שכללה בתי מגורים ומבני ציבור (ובכלל זה תאטרון), וכעת כשחוזרים ובאים לחזור ולבצע פעולת הריסה נתקלים היזמים והרשויות בהתנגדות. מהתרשמות אישית, המתחם מתוחזק ומטופח הרבה יותר מהנהוג בישראל. התושבים והרשויות דואגים לנכס, מה שאין כן נהוג בישראל בו המרחב המשותף והציבורי נתפס ברוב המקרים כשטח הפקר, בו אם אין הרשות מטפלת הוא נותר מדבר שאליו אפשר להשליך אשפה, להדביק פרסומות ולהשתין בכל פינה.

הדיון מתחזק לאור העובדה שתכניות פרויקט הבינוי החדש המתוכנן לאתר, מציגות מתחם מגורים טיפוסי לימינו: מבנים המתכנסים פנימה ומפנים את הגב לסביבה, סוג של אי תנועה. פיתוח נוף מזערי ושטחי שמזכיר בדיוק את מה שעשו עכשיו בחולון עם פרויקט "מגדלים בשדרה", אבל אפשר למצוא את הטיפשות הזו בכל מקום אחר בארץ. מצדדי השימור טוענים כי הזנחת הפרויקט לארוך יותר מארבעים שנה הביאה להחלשתו, אך שיפוץ (שלא ברור מה יהיה מקור מימונו) יחזיר לפרויקט את זוהרו וידגיש באור חיובי את ייחודו ואיכויותיו.

ב-2009 נדחתה הפנייה לכלול את הפרויקט ברשימת המבנים לשימור. במקביל, נערכה ב-RIBA תערוכת עבודות שיצרו סטודנטים לאדריכלות והציעו פתרונות לחידוש המתחם. ג'ונתן גלנסי שביקר בתערוכה וכן בדירות שונות במתחם וצילם על כך כתבה. הוא לא השתכנע שצריך לשמור על הפרויקט במתכונתו הנוכחית, אך הציע כי בבניינים יגורו כל אותם סטודנטים ואדריכלים שכל כך אוהבים ומעריכים אותם:

.

1310693727-rhgarden-planta-contexto

תכנית המתחם (מקור: אוסף סמיתסון)

.

tumblr_ns41xvEgJa1scptfio7_1280

אקסונומטריה (מקור: אוסף סמיתסון)

ב-1970 הפיק ה-BBC סרט קצר המציג את הפרויקט בעת שלבי הבנייה המתקדמים, כולל ראיון עם האדריכלים:

.

 

DSC05717

מבט מהרחוב

.

DSC05574

חלק מהפרויקט מוקף במה שנתן אולי השראה לעיצוב חומת ההפרדה

.

DSC05576

חזיתות הבניין מעוצבות כרשת של פתחי חלונות כמו בבניין משרדים

.

DSC05734

שלט

.

DSC05730

קירות לבני זכוכית מדגישים את מבואות הכניסה המוארים באור טבעי

.

 

DSC05721

מבחוץ מוקף הפרויקט בגדר רשת נמוכה

.

DSC05728

אפור

.

DSC05726

בטון חשוף, זכוכית ודשא

.

DSC05723

כל דירה מתפרסת על שתי קומות, פעם למעלה ופעם למטה טלכן הרחובות הפנימיים המקשרים לדירות מצויים כל 3 קומות

.

DSC05725

קטע מחזית

.

DSC05729

הגריעה מהמסה מדגישה את אזור המעליות והמדרגות

.

DSC05718

כניסה למתחם

.

DSC05625

כתובת

.

 

DSC05731

הבניין טובל במדשאות שבחלקם משולבים שבילים ומתקני משחק מבונים מבטון חשוף

.

DSC05573

מבט מהכניסה לחניון התת-קרקעי

.

DSC05626

הכניסה לחניון התת-קרקעי

.

DSC05575

לקראת מימוש פרויקט פינוי-בינוי הוקמה "חנות" בתחומי הפרויקט שנועדה לקדם את הנושא מול התושבים

..

DSC05577

שלט

.

DSC05623

מבט משביל הגישה בפרויקט

.

DSC05622

חזית הבניין הפונה לחצר המשותפת ומפנה אליה בין השאר מרפסות פרטיות (בשונה מהרחובות הפנימיים שבחזית הנגדית)

.

סדרת דגמי קרטון שיצרו קבוצת מעצבים פולנים ללונדון (וגם לורשה) כוללת דגם של אחד משני מבני הפרויקט:

.

cce97322044971.568d88b80817d

דמי הקרטון של מבנים ברוטליסטים בלונדון (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

robinhood-gardens-brutal-london-zupagrafika

יש גם מחברות עם חזית הפרויקט

.

10cc8e22044971.563216393572b

הדגם של רובין הוד גרדנס (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

842f6622044971.5630bb5ae9a62

דגם מול מציאות (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

DSC05578

קומת הקרקע הפונה לגינה משותפת

.

DSC05583

מרפסת

.

DSC05584

מבט מלמטה 01

.

DSC05614

מבט מלמטה 02

.

DSC05581

הגינה המשותפת מתאפיינת בטופוגרפיה ובגווני הירוק המנוגדים לאפרוריות הבניינים המקיפים

.

DSC05582

הבניינים לא גבוהים מידי ולא סוגרים או מאיימים על הגינה הפתוחה

.

DSC05615

בגינה

.

DSC05616

מבט מהגינה על חזית הבניין המזרחי

.

DSC05617

הבניין המערבי

.

DSC05619

שלט עם הוראות על גדר המקיפה את מגרש המשחקים

.

DSC05620

בגינת המשחקים

.

DSC05621

מתקנים צבעוניים

.

DSC05586

במבואת הכניסה (יש כאלה 3 בכל אחד משני הבניינים ובכל כניסה 2 מעליות)

.

DSC05590

בגלל שכל דירה מפוצלת לשתי קומות המעליות מקשרות רק לארבע קומות מתוך 12 הקומות

.

DSC05589

קיר לבני זכוכית מאיר היטב את מבואת הכניסה

.

DSC05613

במעלית

.

DSC05593

בכל קומה יש חדר המתנה למעלית פתוח ועם ספסל שיכול לשמש גם סתם לשיחה או ישיבה אחרי שהאשה בורחת מהדירה כי הבעל הכניס לה מכות רצח ואין לאן לברוח חוץ מלספסל. אחרי חצי שעה היא תחזור לדירה

.

DSC05594

8

.

DSC05595

ציונות

.

DSC05603

חדר המעלית הפתוח. מרצפות חומות קטנות

.

DSC05610

המעליות

.

DSC05596

מבט מקצה הרחוב העליון

.

DSC05599

החלונות המשולשים מרמזים על המדרגות הפנימיות הניצבות מאחוריהן בכל דירה: בדירה השמאלית המדרגות יורדות ובדירה הימנית המדרגות עולות

.

DSC05606

כניסה לדירה עם עציץ

.

DSC05608

מגדל בלפרון (Balfron Tower) נשקף מהרחוב

.

DSC05611

כיפת המילניום מציצה

.

DSC05598

פיר אשפה

.

DSC05597

הוראות גם בהינדית

חזרה למטה:

.

DSC05711

בשני קצות המתחם היו ויש עדיין מבני מגורים תלת-קומתיים מלבנים אדומות: החלק הצפוני של המתחם כבר נהרס וכעת החלק הדרומי מפונה מתושביו, הפתחים נאטמים בלוחות פלדה ובקרוב ייהרס

.

DSC05708

חלק מהפתחים נאטמו בלוחות פלדה שחורים כדי למנוע פולשים

.

DSC05627

כך נראים מבני המגורים החדשים שנבנים כאן בצידו השני של הרחוב

.

DSC05738

מהמתחם אפשר להשקיף על ארובות האוורור שנבנו ב-1967 במסגרת פרויקט הרחבת Blackwall tunnel החוצה את נהר התמזה. את הארובות תכנן בגיל 25 האדריכל Terry Farrell שהפך לאחד מבכירי האדריכלים בבריטניה ותכנן מבנים רבים שהתפרסמו כמו הבניין של MI6 ש"התפוצץ" בסרט האחרון של ג'ימס בונד

★★

מוסיקה לסיום:

.

★★

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ענת  On 06/04/2016 at 8:04

    אני מבינה את הצורך לשמר סגנונות ארכיטקטונים אופייניים לתקופה כמעין זיכרון הסטורי שלדעתי גם יוצר רבגוניות בעיר ומוסיף לעניין ולהנאה הוויזואלית. אם זאת גושי הבטון והזכוכית הללו לא בדיוק מעלים רצון לשימור.. הם מדכאים ממש כמו הבניינים של התקופה הסובייטית או ה'שתיכונים' הישראליים. בנוגע לגינה פנימית- הרעיון טוב ויפה וכנראה הקדים את זמנו (כי גם היום תמיד מתכננים גינה פנימית בין גושי בניינים כדי לתת מרחב אינטימי משהו. בערד למשל היה תכנון יפה של גינה פנימית בין גושי בנייני שיכון ולצערי כמו שכתבת אם העיריה לא מתחזקת התושבים לא מתחזקים את הגינה והיא נהרסת והופכת לאזור לא שימושי. בעיקר בגלל חתך סוציו-אקונומי של תושבים שחיים בבניינים אלו שהשקעה בגינה וטיפוחה לא במקום ראשון בהוצאות שלהם.
    עם זאת דווקא התלהבתי מהרעיון של דירות דו-מפלסיות , להבדיל מהדירות השטוחות בארץ, אני חושבת שאולי יישום כזה בשיכונים הישראליים יכול להפוך את הבלוקים הללו לאטרקטיביים יותר ולמשוך ציבור שונה להתגורר בהם וכך להציל אותם ואת השכונות

    • מודי למדן  On 06/04/2016 at 9:18

      בקשר לדירה הדו מפלסית – היא חזון נפרץ באנגליה, אני רק שואל את עצמי – עד איזה גיל ?

  • שלגיה  On 06/04/2016 at 9:30

    איזה יופי של קומפלקס מגורים. נראה כמו עיריית תל אביב אבל בגלל הצורה של נחש, הוא בניין יפה. גם אור נכנס מכל כך הרבה מקומות. בסרטון הראשון מראים את הדירות מבפנים. חלק מלהבין בניין,זה לראות את הדירות מבפנים. החיצוניות זה לא הכול.
    יש בסרטון את האישה הזאת שמתלוננת בין היתר שצפוף להם להיות חמישה בדירת שני חדרים. זה כמו בת דודה שלי שגרה בצפון והזמינה אותי ביום שישי בשעה שש ליום הולדת שלה בשעה שמונה. החנויות סגורות. אז קניתי לה בבאליגם שובר למסעדה שתלך עם אחותה. בסוף הם הלכו חמישה ואז התקשרו אליי להתלונן שהיו צריכים להוסיף כסף. מה ציפיתם?

  • Shaul Rind  On 06/04/2016 at 14:20

    כמו לגור ברכבת תחתית…………..RRRRR

    • שלגיה  On 06/04/2016 at 14:36

      לך תאכל חומוס בקופסה מהסופר !

    • Mosheshy  On 08/04/2016 at 23:36

      Shaul Rind

      מסכים איתך.

      איזה דיכאון.אפור,שחור,גשום,קר.

      לפחות ברחוב השוק יש הרבה אור.

  • amirtlv  On 06/04/2016 at 17:41

    כתבה מרתקת, תודה!
    הראיון עם המתכננים משעשע למדי.
    הפרויקט מזכיר את הבניין בחיפה שכתבת עליו לא מזמן. זה הארוך שבנוי על צלע ההר. מעניין איזה מהם ישן יותר.

    • מיכאל יעקובסון  On 06/04/2016 at 17:52

      תודה. כפי שציינתי, הסמיתסונים כמו אדריכלים רבים אחרים הושפעו מיחידת המגורים של לה קורבוזיה. גם הפרויקט שהצגתי בחיפה, אותו תכננו במשותף מנספלד ווינרויב-גיתאי הושפע מאותו פרויקט. הפרויקט החיפאי הושלם כבר ב-1964 ואפשר לראות עד כמה הוא פחות מורכב מהפרויקט בלונדון שבתכנונו הוחל רק בסוף אותו עשור.

  • רונן  On 06/04/2016 at 18:59

    מרתק,שווה שימור,אבל אני לא חושב שמשהו מרצונו החופשי ירצה לגור כאן.
    מזכיר קצת את החזון של גיי גי בלארד

    • מיכאל יעקובסון  On 06/04/2016 at 19:24

      כפי שטוען בכתבת הוידאו של הגרדיאן בנם של אדריכלי הפרויקט, אחרי ארבעים וחמש שנים הפרויקט מצוי במצב עגום כי הוא דורש חידוש ופיתוח, אך האיכויות קיימות בו ואלה איכויות שלא ניתן למצוא בפרויקטים שנבנים כיום. החזון שקישרת אליו נוצר לא בעקבות הפרויקט הזה אלא בעקבות פרויקט אחר, עליו אכתוב בשבועות הקרובים.

  • טל  On 07/04/2016 at 7:39

    תודה על הכתבה!
    געגועים.
    בתקופה שגרתי ב-east הייתי מתענג על מראה הבניינים האלו שנשקפו בכל בוקר מחלון הרכבת של הDLR.
    חבל שהם יהרסו.
    אולם קשה באמת לראות איזה בעלי אמצעים ירצו לגור בפרויקט כזה היום, גם במידה שישומר וישופץ.

  • netanel488  On 07/04/2016 at 11:43

    "הדיון מתחזק לאור העובדה שתכניות פרויקט הבינוי החדש המתוכנן לאתר, מציגות מתחם מגורים טיפוסי לימינו: מבנים המתכנסים פנימה ומפנים את הגב לסביבה, סוג של אי תנועה. פיתוח נוף מזערי ושטחי…"
    קצת צבוע… מה יותר "מפנה את הגב לרחוב" מחזית אפורה, רחוקה מהרחוב, עם גדרות ורצועת דשא לא נגישה ומיותרת שמפרידות ביניהם? מה יותר "מתכנס" משני מבנים מנותקים מהרחוב, עם"רחובות פנימיים"(ע"ע עיר בתוך עיר של רם כרמי) שבנויים סביב גינה שכל מה שיש בה זה דשא?
    לא משנה כמה אתה מעריך את הצורניות המיוחדת ואת המחשבה שמוצאים באדריכלות הברוטליסטית, אי אפשר להתכחש לכישלון המוחלט של תכנון הערים האוטופיסטי שלה. התכנון הגרוע היום הוא המשך ישיר של המגמה שהתחיל לה קורבוזיה, רק בלי האידיאולוגיה. התפקוד העירוני דומה מאוד. לפעמים כשמשהו לא עובד, לא רצוי מלכתחילה, לא אסתטי לרוב הדעות וספק אם יצליח להבריא בזכות עצמו, עדיף להרפות ולתת לטבע לעשות את שלו.

  • עפולאי  On 09/04/2016 at 22:37

    דרך אגב, אתה מוזמן לתעד את טחנת הקמח בעפולה, רגע לפני שהורסים אותה.

    • שלגיה  On 16/04/2016 at 21:22

      ביזיון שהורסים מבנה כזה. תיעוד לא מספיק,צריך להכריז עליו מבנה לשימור

  • amitaisandy  On 11/04/2016 at 15:24

    טוב, את דעתי על בתי הכלא הברוטליסטים אתה כבר מכיר.
    עוד דבר שלא ברור זה איך בעיר קרה וגשומה כל כך כמו לונדון בנו כל כך הרבה מסדרונות פרוצים לרוחות.

    • מיכאל יעקובסון  On 11/04/2016 at 18:02

      שום דבר לא מושלם. אבל רוב הבתים הוותיקים באנגליה הם בתים שהכניסות לדירות הם מחזית הבניין (הטיפוס של חדר מדרגות פנימי הנפרד מהדירות הוא מאוחר יחסית), כך שהדבר מושרש בתרבות המגורים הבריטית ולכן גם לא מפריע להם. המקום הפתוח הוא מרווח יותר, בטוח יותר ודורש תחזוקה זולה ופשוטה יותר מאשר חדר מדרגות ומסדרון סגור.

  • אני אומר  On 01/08/2016 at 22:38

    הבעיה במבנים האלו הם היא שימור המבנים והאוכלוסיה, היות ובלונדון / אנגליה יש מגורים ציבוריים ולא פעם החתך הסוציואקונומי נמוך , התוצאה איזור ממש לא נעים למגורים , נכון להיום אני נמצא בדירה שגם שם המבנה הוא ציבורי , והניקיון לא משהו , אני הייתי עושה מהדירה ארמון , זו ששוכרת יכולה לקנות את המקום ב 150000 פאונד, זכויות שיש לה כאחת שגרה בדיור ציבורי , חדר שינה גדולה, סלון גדול, מטבח שירותים ומקלחת , מי צריך יותר , האוכלוסיה כאן היא עקב אכילס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: